בית פורומים בחדרי חרדים

'חנוכת הבית' - מה בדיוק עושים ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/10/2008 09:25 לינק ישיר 
'חנוכת הבית' - מה בדיוק עושים ?


אשרי שזכיתי להגיע לביתי החדש בשעטומ"צ ב"ה.

אני בודק את  הנושא של 'חנוכת הבית'.

מנהג או מצווה ?
תפילות או לימוד ?
פסוקים או מזמורים ?

אשמח מאוד לקבל אינפורמציה על הנושא ביותר הרחבה.

יישר כח



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/10/2008 09:26 לינק ישיר 

באותו נושא.

האם יש ענין שבחנוכת הבית ישתתפו מנין גברים, או סעודה למשפחה הכוללת גברים ונשים ולאו דוקא עשרה גברים בני מצוות ומעלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/10/2008 09:30 לינק ישיר 

ב"ה

סיפר לי איש מהימן, שקרתה לו ל"ע צרה בבית. הוא נכנס לבקשת עיצה וברכה לאחד מהמיוחדים מגדולי הדור שליט"א, וההוא שאלו האם עשה חנוכת-הבית לדירה שנכנס לגור בה לאחרונה? ההוא ענה שעדיין לא. רמז לו הגדול בידיו שזה לא בסדר... [כביכול שאפשר לתלות את זה באי עשיית סעודת הודי'ה לקב"ה על הטוב אשר גמלו]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/10/2008 09:33 לינק ישיר 

מאגרים כתב:

חנוכת הבית, מה בדיוק עושים? 



אוכלים...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/10/2008 09:37 לינק ישיר 

אם אני לא טועה יש ספר מיוחד על ענייני חנוכת הבית.
אם אני זוכר טוב קוראים לזה "ספר הבית", אבל תשאל בחנות ספרים
והעיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, ושיהיה לך ישוב טוב, וישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/10/2008 09:38 לינק ישיר 

ישנו סדר לימוד\תפילה מיוחד לחנוכת הבית, ניתן למצוא דפי הגמ"חים ,יש לדאוג למניין אנשים שיאמרו את הסדר [בד"כ נהוג שכל אחד קורא מעמוד מסוים עד עמוד מסוים וכך מסימים]ונהוג לחלק מזונות ושתיה [בדידי הוה עובדא ....שלא הצלחנו למכור את הדירה ניגשנו לרב ידוע....ששאל אותנו אם עשינו חנוכת הבית ונזכרנו שלא עשינו....לאחר 6 שנים !!! עשינו ולאחר שבוע נמכרה..........]
נ.ב גמח"ים קטגורית-- ספרי קודש!

תוקן על ידי איש20 ב- 30/10/2008 9:37:38




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/10/2008 09:38 לינק ישיר 

האגרות משה כותב שאבל לא יכול להשתתף בחנוכת הבית מפני שאינה סעודת מצוה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/10/2008 09:51 לינק ישיר 


אשמח מאוד אם תוכלו לכתוב את סדר הפסוקים וכו'



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/10/2008 09:57 לינק ישיר 

ראשית כל מזל טוב.

הרעיון הוא כמובן לחנוך את הבית בדברי תורה.

הדבר הטוב הוא להביא עשרה תלמידי חכמים, (אברכים מכולל סמוך, בני משפחה יודעי ספר) שילמדו בבית. כמו שהזכירו יש לימוד מיחד שסידר החיד"א, עם בקשות ותפילות ולימוד של משניות בי"ת (ברכות, יום טוב, תמיד) ועוד קטעים מהזוהר רמב"ם ועוד. 
משום מה יש הרבה שלומדים את הלימוד כאילו מישהו רודף אחריהם עם גרזן בידו. תביא אנשים שיהיה להם זמן ויישוב הדעת ללמוד בנחת. אם אפשר.
לאחר מכן, עושים סעודה קטנה.
נ.ב.
הצורך בחנוכת הבית הוא יותר בבית חדש שנבנה על קרקע שלא הייתה בנוייה, כי אז הוא מתיישב במקום שהיה קודם שליטה ל'אחרים'. (כך שמעתי פעם) ולכן מובא בר' יהודה החסיד שיביא קודם איזה בעלי חיים שיגורו יום או יומיים בבית ורק אחר כך יעבור לשם הוא.

בהצלחה ויישוב טוב!!! 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/10/2008 10:08 לינק ישיר 

מגן אברהם אורח חיים סימן תקסח ס"ק ה

ה לדבר מצוה - כגון לסעוד' מצוה דשייך בגוה ומ"מ צריך להתענות מקצת היום זמן מועט יותר ממה שהוא רגיל (ת"ה סי' ער"א) מיהו מביא שם דהא"ז ס"ל אפי' לשמחת מריעות שרי מפני דרכי שלום וכ"כ בהג"א עיין בב"י וכ"כ הלבוש לכן נ"ל להקל בסעודת מצוה אע"ג דלא שייך בגוה ועסי' רכ"ה ועסי' תקנ"א ס"י וסי' תמ"ד ס"ז וסי' תקנ"ח וכ' בס' ב"ש דחנוכת הבית בא"י הוי סעודת מצוה אבל לא בח"ל וביש"ש ספ"ז דב"ק כ' אם לא הניח תחלה לשתות בביתו ולנהוג קלות ראש רק שעושה סעודה לחנכו תחלה לומר בו ד"ת ולדרוש בו מעין המאורע הוי סעודת מצוה עכ"ל: אי' סוף ברכות כל הנהנה מסעודה שת"ח שרוי בתוכו כאלו נהנה מזיו השכינה:

שו"ת חיים ביד סימן לב ד"ה ואחשבה לדעת

ואחשבה לדעת זאת במה שנוהגים הגוים כשמטלין יסוד חדש בבנין חדש או כשחופרין בור חדש הם שוחטים כבש אחד או תרנגול וקוברים הראש שם והשאר מאכילים לעניים וכשהפועלים גוים כמו בעירנו איזמיר יע"א שלא יש פועלים ישראלים כשבונים בניין חדש או חופרין בור חדש רוצים לעשות כסדר הזה אם יש בזה איסור משום דרכי אמוראי או לא ואען ואומר הנה בסה"ח בצוואות ר"י החסיד והביאה בכנה"ג ובס' באה"ט בי"ד סי' קע"ט שלא יבנ' בית במקום שלא היה בנין מעולם ע"ש והיא כתוב' בצוואות סי' טו"ב וע"ז אומרים העולם שיש קבלה לשחוט כבש אחד או תרנגול ולקבור הראש שם וכשאני לעצמי אחרי שלא ראיתי בשום ספר דבר זה נראה כעושה מעשה מדרכי האמורי ולא נכון לעשות כן ובהיות טוב יקח תרגולים /תרנגולים/ זכר ונקבה כמנין בני הבית שבאותו בעל הבית הבונה ויניחם לילה שילינו שם ובבוקר יקרא לשוחט וישחטם שם לשם כפרה תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה כמו שעושין בעיו"כ =בערב יום כפור= ויחלקם לת"ח עניים ולחולים עניים ובזכות הצדקה שעושה ומצות כיסוי הדם שעושה במקום ההוא יגן עליו להצילו מכל מזיקין וכה יעשה בחינוך הבית הכפרות הללו אחרי שיעשה תיקון חנוכת הבית אשר סידר הרב הגדול חיד"א ז"ל וגם אנן בעניותין בס' בית אבות ודרכי חיים ובסה"ק נפש חיים מ' ח' ובסו' סה"ק ימצא חיים בס"ד ובזמנינו כל בונה בית חדש או לוקח כשעושה חנוכת הבית אחרי שמזמין מת"ח שבעיר ולומדים סדר התיקון כנז"ל זאת ועוד יש מהם עושים חילוק לכל הת"ח שבעיר וכל כי האי גוונא דבונה ביתו בצדק לא ימוט לעולם ולא תא"ר ונגע לא יקרב באהלו אמן.

שו"ת אפרקסתא דעניא חלק א סימן קכג ד"ה ולענין סעודת

ולענין סעודת חנוכת הבית, עי' מ"א סימן תקס"ח סק"ה בשם רש"ל דאם לא הניח תחלה לשתות בביתו ולנהוג קלות ראש, רק שעושה סעודה לחנכו תחלה לומר בו ד"ת ולדרוש בו מעין המאורע, הוי סעו"מ ע"ש, וכ"כ בס' בל"י ובגליון מהרש"א יו"ד סי' שצ"א ס"ב, ובס' יד אליהו בחלק כללים אות ח' סק"ה כ' ז"ל מנהג העולם לעשות סעודה בבונה בית חדש, עיין ירושלמי סוטה פ"ח ה"ב דבחו"ל לאו מצוה היא בסעודה עכ"ל, ונראה דמה"ט התנו הפוסקים הנ"ל כדלעיל, ושלום לך וכ"ט כאשר עם לבבך ולבב החפץ באשרך.

דוד שפערבער

שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ג סימן קסא ד"ה ולגבי לאיזה

ולגבי לאיזה סעודות אפשר להתיר לאבל תוך י"ב חודש לילך, נראה שבסעודת בר מצוה, כשהוא קרוב או ידיד כזה שמוכרח לילך, יכול, ואם הוא בביהמ"ד אינו צריך לצאת דהוי בפרהסיא, כשזה בשבת ומועדים. ולגבי סעודת חנוכה, מי שעושה סעודה אינו סעודת מצוה לענין זה, ולכן אף אם עושה אחד, אין האבל רשאי לילך, וגם לסעודת איזה האדמורי"ם בחנוכה אין לילך. ובסעודת חנוכת הבית, מאחר שלא נהיגי כו"ע לעשות סעודה זו, אין רשאי לילך.

אנציקלופדיה תלמודית כרך טז, [חנוך בית] טור רא

חנוך בית. התחלת דירה בבית חדש.

חינוך בית בארץ ישראל מצוה היא, וכן אמרו בחוזרים-מעורכי-מלחמה*: מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו וגו'1, יכול הבונה בית בחוץ לארץ יהא חוזר, תלמוד לומר ולא חנכו, את שמצוה לחנכו - בארץ ישראל, שמצוה לדור בה2 - יצא זה שאין מצוה לחנכו3. ולא חנכו, היינו שלא דר בו, שחינוך לשון התחלה4. בתרגום יונתן פירש ולא חנכו, שלא קבע בו מזוזה5.

חינוך בית יש בו אף משום שמחה, שכן אמרו: נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו וגו'6, לביתו זה ביתו, יהיה זה כרמו7, שאף הבונה בית וחנכו או נטע כרם וחיללו, אינו יוצא לעורכי המלחמה כל עיקר8.

על גדר הנקרא חנוך בית לענין זה, ע"ע עורכי המלחמה.

סעודה שנהגו לעשות בחינוך הבית, כתבו ראשונים שאין זו בכלל סעודת-מצוה*, אלא סעודת הרשות9 שהיא דרך ריעות01, אלא אם כן רוצה לחנך ביתו בתורה ומצוות וליתן שבח למקום אשר חננו, ולא הניח מתחילה לשתות ולשחוק בבית ולנהוג בו קלות ראש, אלא עושה סעודה לחנכו ולומר בו דברי תורה ולדרוש בו מעין המאורע, שבאופן זה הרי זו סעודת מצוה11. ויש מן האחרונים שכתב שדוקא בארץ ישראל הרי זו סעודת מצוה, לפי שחינוכו מצוה, מה שאין כן בחוץ לארץ21.

על הבונה בית חדש שמברך שהחיינו, ע"ע ברכת הזמן31.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/10/2008 10:10 לינק ישיר 

סדר חנוכת הבית

יעסקו בביתו בלימוד תורה ואמירת מזמורי תהלים

יש שעוסקים בענין בנין, כדלהלן:

מסכת בבא מציעא

דף קז עמוד א

אמר ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, לא תזבין ארעא דסמיכא למתא, דאמר רבי אבהו אמר רב הונא אמר רב: אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה. - איני? והא אשכחינהו רבי אבא לתלמידיה דרב, אמר להו: מאי אמר רב בהני קראי +דברים כ"ח+ ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך? ואמרו ליה, הכי אמר רב: ברוך אתה בעיר - שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת, ברוך אתה בשדה - שיהו נכסיך קרובים לעיר, ברוך אתה בבאך - שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך, ברוך אתה בצאתך - שיהו צאצאי מעיך כמותך. ואמר להו: רבי יוחנן לא אמר הכי, אלא: ברוך אתה בעיר - שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך, אבל בית הכנסת לא. ורבי יוחנן לטעמיה דאמר: שכר פסיעות יש. ברוך אתה בשדה - שיהו נכסיך משולשין: שליש בתבואה, שליש בזיתים ושליש בגפנים. ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך - שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם; מה ביאתך לעולם בלא חטא - אף יציאתך מן העולם בלא חטא. לא קשיא; הא - דמהדר ליה שורא ורתקא, הא - דלא מהדר ליה שורא ורתקא.

 

 

רש"י מסכת בבא מציעא דף קז עמוד א

לא תזבון - לא תקנה שדה הסמוכה לעיר, שעין בני האדם שולטת בה תמיד.

אסור לאדם כו' - שלא יפסידנה בעין הרע.

קרובין לעיר - שלא יהא טורח להכניס פירות.

ספק נדה - וכל שכן ודאי.

אמר להו - רב אבא: רבי יוחנן לא אמר הכי.

סמוך לשולחנך - כלומר: סמוך לביתך, שלא תצטרך להרחיק בשדות, והאי דנקט שולחנך - שתוכל לבדוק עצמך לפני אכילה ולאחר אכילה, כדאמר בשבת (מא, א) כדתניא: הנצרך לנקביו ואוכל - דומה לתנור שהסיקוהו על גבי אפרו, ואחר אכילה - שהמאכל דוחק ומוציא את המעוכל, ואם יהא צריך להרחיק - פעמים שהעמוד חוזר ובא לידי הדרוקן, אבל בית הכנסת סמוך לביתו - לרבי יוחנן לאו מעליותא היא.

רבי יוחנן לטעמיה - דאמר במסכת סוטה (כב, א): שכר פסיעות יש, דאמר: למדנו יראת חטא מבתולה, וקיבול שכר מאלמנה, שאמרה לו: ולא שכר פסיעות יש; אם יש בית הכנסת בשכונתי, ואני באה לבית מדרשך להתפלל?

משולשין - שיש שנה שלוקה בגפנים ובזיתים ואין לוקה בתבואה, ויש שנה שלוקה בזו ולא בזו, ותהי לו פליטה.

לא קשיא - דרב אדרב.

שורא וריתקא - חומה ורתוקת גדר של נצרים, כמו (איכה ב): חיל וחומה.

 

 

רמב"ם הל' דעות פ"ה יא יב יג

רמב"ם הלכות דעות פרק ה

הלכה יא

דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה, שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה, אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה, וכן הוא אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע, כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך, ובברכה הוא אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו.

הלכה יב

ואסור לו לאדם להפקיר או להקדיש כל נכסיו ויטריח על הבריות, ולא ימכור שדה ויקנה בית ולא בית ויקנה מטלטלין או יעשה סחורה בדמי ביתו, אבל מוכר הוא מטלטלין וקונה שדה, כללו של דבר ישים מגמתו להצליח נכסיו ולהחליף הכלה בקיים, ולא תהיה כוונתו ליהנות מעט לפי שעה או ליהנות מעט ויפסיד הרבה.

הלכה יג

משאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה, אומר על לאו לאו ועל הן הן, מדקדק על עצמו בחשבון ונותן ומוותר לאחרים כשיקח מהן ולא ידקדק עליהן, ונותן דמי המקח לאלתר ואינו נעשה לא ערב ולא קבלן ולא יבא בהרשאה, (אינו) מחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה, כדי שיעמוד בדבורו ולא ישנהו, ואם נתחייבו לו אחרים בדין מאריך ומוחל להן ומלוה וחונן, ולא ירד לתוך אומנות חבירו, ולא יצר לאדם לעולם בחייו, כללו של דבר יהיה מן הנרדפים ולא מן הרודפים מן הנעלבים ולא מן העולבים, ואדם שעושה כל המעשים האלו וכיוצא בהן עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א

הלכה ח

כשבונין ההיכל והעזרה בונין באבנים גדולות, ואם לא מצאו אבנים בונין בלבנים ואין מפצלין את אבני הבנין בהר הבית אלא מפצלין אותן ומסתתין אותן מבחוץ ואח"כ מכניסין אותן לבנין, שנאמר אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית, ואומר ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו.

הלכה ט

ואין בונין בו עץ בולט כלל אלא או באבנים או בלבנים וסיד, ואין עושין אכסדרות של עץ בכל העזרה אלא של אבנים או לבנים. +/השגת הראב"ד/ ואין בונין עץ בולט כלל כו'. א"א והלא לשכת כהן גדול של עץ היתה ובשמחת בית השואבה מקיפין כל העזרה גזוזטרא אלא לא אסרה תורה כל עץ אלא אצל מזבח ה' והיא עזרת כהנים משער ניקנור ולפנים אבל בעזרת נשים ובהר הבית מותר.+

הלכה י

ומרצפין את כל העזרה באבנים יקרות, ואם נעקרה אבן אע"פ שהיא עומדת במקומה, הואיל ונתקלקלה פסולה ואסור לכהן העובד לעמוד עליה בשעת העבודה עד שתקבע בארץ. +/השגת הראב"ד/ עד שתקבע בארץ. א"א עוד אמרו שאם נעקרה האבן ועמד הכהן ועבד במקומה (בגומא) אין דרך שירות בכך.+

הלכה יא

ומצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו כפי כח הציבור שנאמר ולרומם את בית אלהינו, ומפארין אותו ומייפין כפי כחן אם יכולין לטוח אותו בזהב ולהגדיל במעשיו ה"ז מצוה.

הלכה יב

אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה, ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים, והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר, ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין, ואין בנין ב"ה =בית המקדש= דוחה יום טוב. הלכה יג

המזבח אין עושין אותו אלא בנין אבנים (גזית) וזה שנאמר בתורה מזבח אדמה תעשה לי שיהיה מחובר באדמה שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות, וזה שנאמר ואם מזבח אבנים מפי השמועה למדו שאינו רשות אלא חובה.

הלכה יד

כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הציפורן כסכין של שחיטה הרי זו פסולה לכבש ולמזבח שנאמר אבנים שלמות תבנה את מזבח יי', ומהיכן היו מביאין אבני מזבח מן בתולת הקרקע חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה ובנין ומוציאין ממנו האבנים, או מן הים הגדול ובונין מהן, וכן אבני ההיכל והעזרות שלמות היו.

הלכה טו

אבני היכל ועזרות שנפגמו או שנגממו פסולין ואין להן פדיון אלא נגנזים, כל אבן שנגע בה הברזל אע"פ שלא נפגמה פסולה לבנין המזבח ובנין הכבש שנאמר כי חרבך הנפת עליה ותחללה, והבונה אבן שנגע בה ברזל במזבח או בכבש לוקה שנאמר לא תבנה אתהן גזית, והבונה אבן פגום עובר בעשה.

הלכה טז

אבן שנפגמה או שנגע בה ברזל אחר שנבנית במזבח או בכבש אותה האבן פסולה והשאר כשירו', ומלבנין את המזבח פעמים בשנה בפסח ובחג, וכשמלבנין אותן מלבנין במפה, אבל לא בכפיס של ברזל שמא יגע באבן ויפסול. +/השגת הראב"ד/ ומלבנין את המזבח וכו'. א"א וכשסדין אותו לא היו סדין אותו אלא בכפיס של עץ וכן מכל העזרות ומכל הלשכות שהן קדש.+

הלכה יז

אין עושין מדרגות למזבח שנאמר לא תעלה במעלות על מזבחי, אלא בונין כמו תל בדרומו של מזבח מתמעט ויורד מראש המזבח עד הארץ והוא הנקרא כבש, והעולה במעלות על המזבח לוקה, וכן נותץ אבן אחת מן המזבח או מכל ההיכל או מבין האולם ולמזבח דרך השחתה לוקה שנאמר ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן ליי' אלהיכם.

קדיש דרבנן

תהלים ל, מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד: אֲרוֹמִמְךָ יְהֹוָה כִּי דִלִּיתָנִי. וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי: יְהֹוָה אֱלֹהָי. שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי: יְהֹוָה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי. חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר: זַמְּרוּ לַיהֹוָה חֲסִידָיו. וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ: כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ. בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה: וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי. בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם: יְהֹוָה בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז. הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל: אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן: מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת. הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ: שְׁמַע יְהֹוָה וְחָנֵּנִי יְהֹוָה הֱיֵה עֹזֵר לִי: הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה: לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם. יְהֹוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:

ויהי נועם: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי. אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ. מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ. וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה. צִנָּה וְסוֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה. מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ. מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ. אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט. וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי. עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה. וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ. לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ. פֶּן תִּגּוֹף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרוֹךְ. תִּרְמוֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ. אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ. עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ. וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ. וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

 

 

תהלים פרק קיב

(א) הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְהֹוָה בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד: (ב) גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ: (ג) הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד: (ד) זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק: (ה) טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט: (ו) כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק: (ז) מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהֹוָה: (ח) סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו: (ט) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד: (י) רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:

ספר תהילים פרק קכ

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל יְהֹוָה בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי: (ב) יְהֹוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה: (ג) מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה: (ד) חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים: (ה) אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר: (ו) רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם: (ז) אַנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה:

ספר תהילים פרק קלד

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת: (ב) שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה: (ג) יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

אח"כ אומרים שם האיש פלוני בן פלוני ושם האשה פלונית בת פלוני במזמור קי"ט ופרק צ' תפלה למשה ויהי נועם.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/10/2008 10:57 לינק ישיר 

יישר כח לכל המגיבים כאן ובאישי. במיוחד לך ר' מאור עיניים על ההשקעה. (אגב, שם הניק שלך מעיד על השתייכות לחסידות מסויימת ?)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > 'חנוכת הבית' - מה בדיוק עושים ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר