בית · פורומים · הרשם · התחברות · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

כרך חדש של א. תלמודית, בחנויות.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/12/2008 22:10 לינק ישיר 
כרך חדש של א. תלמודית, בחנויות.

סוף סןף



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/12/2008 17:53 לינק ישיר 

הגיעו לאות ל' ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/12/2008 17:21 לינק ישיר 

שמחה בונם. אופטימיות יתירה, כרך כח מכיל מכדי אכילת פרס עד כל נדרי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2008 06:00 לינק ישיר 

וכבר אמר מי שאמר, שהערך 'תשעה באב' יתחיל בערך במשפט זה:
... לפני כשלש מאות שנה, כשבית המקדש עדיין לא נבנה, עם ישראל נהגו אבלות ביום זה...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2008 07:51 לינק ישיר 

למה בדיוק חשוב שיסיימו?

אם הערך כדי אכילת פרס והערך כל נדרי (ומה שבאמצע) כתובים טוב, הם יכולים להביא תועלת בדיוק כמו ספר שנכתב על כדי אכילת פרס וספר על כל נדרי, ועוד כמה ספרים.

מלבד היופי הכללי בארון הספרים, למי אכפת אם הם כר גמרו או לא?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2008 12:21 לינק ישיר 

באנציקלפודיה החוכמה היא יכולת הקיצור והתימצות כמו שהיה בכרך הראשון שערך הרב זווין שהיה אלוף הניסוח.
וספר על כל נושא ונושא זה לא אנציקלופדיה!!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/12/2008 12:35 לינק ישיר 

היכן ראית שברבות הכרכים נפגמה יכולת הניסוח? יכולת ההחלקה של הרב זוין הרי לא נבעה מלמדנות יתרה, ואם הכרכים המאוחרים ניחונו בניתוח למדני מעודן, אין זה אומר שהניסוח נפגם, אלא אולי יכולת ההבנה של המעונינים ליזון מאינפוזיה של מידע מרוכז.



תוקן על ידי bin ב- 05/12/2008 12:34:32




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2008 12:42 לינק ישיר 

ראה כמה ערכים יש בכרך א', וכמה בכל כרך מהכרכים האחרונים.

ניסוח קצר המחזיק את המרובה הוא עדיף ודאי על ניסוח ארוך ארוך. מטרת אנציקלופדיה היא לתת לקורא להבין את הענין במהירות ובקיצור.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/12/2008 12:53 לינק ישיר 

(יש המחבבים ללמוד את ספר  תרי עשר משום שכך מספיקים יותר נביאים)

 הערכים לא נקבעו מראש?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2008 13:59 לינק ישיר 

אין כל כך משמעות ליציאת כרך נוסף, כאשר רוב המשתמשים עושים זאת בתקליטור של בר אילן.

בתקליטור הבא יהיו עוד X ערכים חדשים. וזה ודאי לברכה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/12/2008 18:57 לינק ישיר 

בין, (אבל זה רק ספר אחד במנין כ"ד. אייקון ירוק.)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/12/2008 18:38 לינק ישיר 

כמדומה שהעובדות נשתכחו מהכותבים כאן.
הרב זוין השתתף בכתיבת הערכים ביד הכרכים הראשונים שבא"ת. איני חושב שיש חילוק בין כרכים אלו לכרכים הנוספים מבחינת כמות הערכים [איכות קשה למדידה וקלה לוויכוח]
יתירה מזו בכרך טו שי"ל שנתיים לאחר פטירת הרב זוין [תש"ם] כתב מנהל האנ"ת ר' יהושע הוטנר דברי הערכה לזכרו ושם ציין כי הרב זוין הוא שהתווה את המדיניות להוציא את הא"ת מכלל לקסיקון ולהעמיק את איכות וכמות החומר על חשבון התימצות.
[בר פלוגתיה הוא ר"מ בר אילן העורך הראשון של האנציקלופדיה. ואכן בכרכי א' וב' שנעשו בהנחייתו יש ערכים רבים. ועובדה היא כי האות אל"ף השימושית כ"כ, תומצתה בפחות מב"כ. דבר שלא יעלה על הדעת בא"ת כמתכונתה היום]

תוקן על ידי אלייעזר ב- 16/12/2008 18:38:23




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/12/2008 05:16 לינק ישיר 


בין,

כתבת "יכולת ההחלקה של הרב זוין הרי לא נבעה מלמדנות יתרה"

האם אין לראותה בספריו האחרים ? התואיל להרחיב ?

( ובהזדמנות זו: אולי מישהו יודע מדוע נפקד מקומו של הגר"ש שקופ מ"אישים ושיטות" ? )



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/12/2008 22:43 לינק ישיר 

ספרן כתב:

 
ובהזדמנות זו: אולי מישהו יודע מדוע נפקד מקומו של הגר"ש שקופ מ"אישים ושיטות" ? 


חידה היא ותהי לחידה, שמעתי פעם מנכדו של הגרש"י, הרה"ג ר' נחום מחיפה, ששאל על כך פעם את סביו ואמר לו הרי אצל הרב קוק היה עליך לעבוד קשה בכדי להעמיד בנין משיטתו ההלכתית (להבדיל מההגותית) ואילו אצל ר' שמעון במובן זה המלאכה קלה יותר שכן שיטתו בולטת ביחודיותה, הגרש"י השיבו שלא הזדמן לו לכתוב משהו מקיף כראוי וכו', אבל אחרי שיצא הספר במהדורה השניה ובה נוספו הערכות על  החזו"א והגרא"ז,  הדבר הפך לפליאה גדולה עוד יותר.

לגרש"י היו יחסים קרובים עם  ר' שמעון, החכם היחיד (כמדומני) שנזכר בשערי יושר הוא הרב זווין,  את המו"מ שהיה לו עם ר' שמעון פרסם הרב זווין בשערי תורה הוורשאי, לימים סיפר כי כשביקש מר' שמעון רשות להדפיס את תשובתו התנה זאת ר' שמעון בכך שהדברים יעברו עריכה סגנונית של הרב זווין,  אכן הרב זווין לא העיז לשלוח יד בסגנונו המיוחד של ר' שמעון והדפיס התשובה כמות שהיא.

עוד סיפר לי ר' נחום שראה טופס שערי יושר של זקנו, ושם במקום אחד שהזכיר ר' שמעון חכם אחד כתב הגרש"י עה"ג, כוונתו אלי.

אגב אזכור 'אישים ושיטות', עוד כמה עובדות ששמעתי מהנכד ר' נחום שליט"א.

סיפר לו סבו שכשהביא את הספר לגרי"ז קרא הגרי"ז לפניו בענין רב את כל הנכתב אודות אביו הגר"ח, וכאשר הגיע למסופר שם שר' חיים אמר 'אני רגיל לשלוח ילדים להתפלל עם חסידי קרלין: זה נותן להם "צידה לדרך" לכל ימי חייהם', הגיב הגרי"ז ואמר כהאי לישנא 'דאס איז אליגנט', (היינו זה שקר) אמר לו הרב זווין והלא כך שמעתי מר'מאיר סטלביץ שבדידו הוו, והגרי"ז שתק. ואעפ"כ לא הוציא הגרשי"ז את הסיפור מספרו כיון ששמע זאת כאמור מפי בעל העובדא.

אמר גם, שהרי"ץ התמרמר על הרב זווין הלמאי כתב מסה גם על שיטתו של הצמח צדק. (ספר אישים ושיטות התפרסםמקודם מע"ג גליונות הצופה כך שמבחינת סדר הזמנים הדבר יכול שיהיה)          



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/12/2008 23:52 לינק ישיר 

האם הרי"ץ זה אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש? לא מובן מהי ההתמרמרות? שכתב על הצ"צ או לא כתב? ואיפה זה נדפס בדיוק?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/12/2008 00:00 לינק ישיר 

ומה עם כתבי היד של הרב זוין שבפתיחה להוצאה המחודשת של ספריו (לאחר פטירתו) הבטיחו להוציאם לאור?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > כרך חדש של א. תלמודית, בחנויות.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.