בית פורומים ספרים וסופרים

שדי חמד החדש עם הוספות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/1/2009 22:45 לינק ישיר 

אם היית מעורב, שמא ידועים לך נימוקי פסק הדין?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 23:24 לינק ישיר 

הייתי קצת מעורב, ואין בידי יותר פרטים מדוייקים. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2009 23:57 לינק ישיר 

אלייעזר:

לא הייתי אומר שפרידמן "שיקר". כל אחד הגיע עם טענותיו לב"ד וחטאבי ניצח. בעניין השאלות הביבליוגרפיות ששאלת, איני יודע.


צלצ"ח:

נניח שאתה מדפיס ספר, ומוכר עותק לראובן. ראובן מרשה לשמעון לצלם את העותק שברשותו ולהפיץ אותו במחיר נאה. הרי ברור הוא שזכותך לתבוע את שמעון. ולמה פה יהיה שונה?


עולמישער:

לחטאבי יש מכתב מועד רבני חב"ד או משהו בסגנון, זה לא סתם פתק. אם באמת לאוצר החכמה יש פסק מהעדה"ח, למה שלא יפרסמו? אשמח מאד לשמוע נימוק הלכתי. לדעתי העניה לא יעלה על הדעת שמה שאוצה"ח עושים מותר ע"פ ההלכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/1/2009 01:00 לינק ישיר 

צ'אוטנ"ג
הוצאת קה"ת אינה עותק קנוי, ואף לא צילום. מדובר בהדפסה ועריכה מחדש, בהסכמתו המלאה של שמוטקין.
חטאבי לעומ"ז רק מצלם את המהדורה שקדמה לקה"ת. אני מניח שגם אתה מסכים, שאין לו זכות לצלם את מהדורת קה"ת. לפיכך המשל שלך אינו משקף את הנדון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/1/2009 09:48 לינק ישיר 

אריג
איך היית מגיב למשפט כזה.

כפי ששמעתי בזמנו מהאשכנזי עצמו, אזי שהבד"ץ מבלי להכנס לענין דחו את תביעת ה"ה עזרא חטאבי וכו', לגוף טענות של אותו סלע וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/1/2009 10:37 לינק ישיר 

צלצח:

הוצאת קה"ת היא מהדורת צילום של הדפוס המקורי עם מפתחות משלהם. אין פה עריכה חדשה כלל.


אריג:

תודה על המידע. כפי שהנחתי, אוצר החכמה הם גנבים. אין שום היתר לגנוב ממי שלא ציית דינא. (הלא ציית דינא זה בנושא אחר לגמרי, כפי מה שראיתי בפטשקויל לפני כמה חדשים.)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2009 06:35 לינק ישיר 

למעשה מדוע אף אחד לא לוקח את היוזמה לפשר ולהדפיס את השד"ח באותיות נאותות (בדור שאותיות רש"י הן עניין למטיבי ראות בלבד) ואולי אפילו להוסיף עליו ספרים מעודכנים. מה הבעיה להוריד מהמאגרים (כל שהדבר מעוגן בזכויות) ולהוסיף דעת את ד'.
אגב ההתכתכבות בין השד"ח לר' חיים ברלין הינה, כמדומני, המרובה ביותר מכל הרבנים שהיה לו עמם דו"ד. נא יתקנני מאן דהוא היודע אחרת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/12/2009 13:58 לינק ישיר 

[תוחלתי הייתה להספיק ביום השנה של הרב חיים חזקיהו מדיני בעל לתת סקירה לתולדות הפצת והדפסת הספר שדי חמד אלא שטרדות היום (בזמננו לא קל למכור לחכור בית כור לכבוד שבת חנוכה...) מנעוני מזה. אקווה לפרסמה אחר השבת.]

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/12/2009 15:16 לינק ישיר 

[בשונה מספרים אחרים בהם הקושי הוא ללקט פירורי מידע על זמן חיבורו, בשד"ח הבעיה היא הפוכה. המחבר פירט בנדיבות תאריכים ורמזים אחרים שמובלים את המעיין להתחקות על זמן החיבור. מכיוון שלא עמד לי הזמן להקיף את הנושא לעומקו אגיש את שעלה לפני בבדיקה קל"ה כמות שהיא, ויבאו הבאים אחרי ויוסיפו כפי מסת ידם.]

הציונים להלן הם לשדי חמד מהד' מרכז הספר [כיום פינת הספר] (כריכה חומה) ועם משתמשי מהד' פרידמן וקה"ת הסליחה.
ההפניה לאגרות (להלן אשד"ח) הם מתוך ספר אגרות שדי חמד מכון שם עולם ב"ב תשס"ו ח"ב.

 

כידוע השדי חמד כולל כמה חיבורים, העקריים שבהם הם הכללים והאסיפת דינים. ונוסף להם ספר דברי חכמים (כיום קנה מקומו בסוף השד"ח ח"ה) וכללי הפוסקים (נדפס ח"ו).
בהמשך קיבל הרחח"מ מכתבי תגובה לספרו וערך אותם בספר פאת השדה. ספר זה לא הושלם והוא מקיף את השד"ח כללים עד מערכת כ"ף ואת האספי"ד עד מערכת גירושין.
נוסף לכך קונטרס שיורי הפאה בו ערך הרחח"מ השלמות לפאה"ד (אולם יש שם גם השלמות לשד"ח ואף נמצאו שם כמה דינים מחודשים).
מחיבור זה לא נמצא בידינו רק על השד"ח כללים מערכת אל"ף עד ה"א. (נדפסו בסוף השד"ח ח"א וב')

זמן כתיבת והדפסת הספר
מתוך מכתבי ההתרמה ששלחו רמ"ג יפה ורי"ז שטרן לתושבי העיר קרסו-בזאר כדי שיתמכו בהוצאת הספר. נמצאנו למדים שכבר בשנת תרמ"ב (מכתבו של רמג"י אינו מתוארך ויגיד עליו רעו, ריז"ש) הוסכם בדעתו של רחח"מ להוציא לאור ספר זה. (המכתבים נדפסו בראש השד"ח ח"ו. על כישלון יוזמה זו סיפר השד"ח במכתב לרמ"נ ירושלמסקי. ראו אשד"ח קלז)

 

ידוע לנו עוד שבשנת תרמ"ו כבר היה לרחח"מ תוכנית מגובשת לחיבורו ולדבריו מטרתו היא ללקט את הדינים שלא הובאו בספרים שערי תשובה ופתחי תשובה. (מכתב לרמ"נ ירושלמסקי מניסן תרמ"ו. אשד"ח קלז)
לפי אותו מכתב היה קונטרס אחד כבר היה למראה עיניו של רמ"נ ירושלמסקי. וממכתב אחר (קמב) למדנו שהיה זה מערכת אישות (מערכה זו נדפסה בשד"ח כללים ח"ו).
ככה"נ קונטרס זה היה גם למראה עיניו של ר' שלמה הכהן מוילנא המהלל את הספר שהוא מועיל הרבה יותר מהפתחי תשובה שכתב בדרך קצרה. (המכתב מכ"ו כסליו תרמ"ז, נדפס בשד"ח ראש ח"ו.)
ממכתבו של ר' שלמה כהן למדנו שכבר בשנת תרמ"ז נשלחו גליונות מהספר להדפסה (בווילנה?). איני יודע מדוע אם כן התעכבה ההדפסה עד שנת תרנ"א.

בשנת תרמ"ט שלחו תלמידי הרחח"מ מכתב לרמ"נ ירושלמסקי ובו הם מתנים את צערו של רבם שאינו מוצא דרך להדפיס את ספרו (אשד"ח קלט). במכתב זה כבר נקרא הספר בשמו "שדי חמד".

 

למעשה לא נדפס הספר רק בשנת תרנ"א בוורשה בדפוס שולדבערג ע"י בית מסחר לספרים של יצחק סובאלסקי שכנראה השתדל הרבה בהדפסת הספר וכפי שהרחח"מ מודה לו בכרוז "תודה וברכה" (נדפס בשד"ח ראש ח"ו)

בתחילה יצאו לאור אותיות הכללים א-ה, אותיות האסיפת דינים א-ג וקונטרס דברי חכמים (כך עולה משטרי מכירת זכויות הספר המופעים בסוף השד"ח ח"א הוצ' פינת הספר [חטאבי] וכ"כ במפעל הביבליוגרפיה)

הרחח"מ מציין בהקדמת פני השדה (שד"ח ח"א) כי מתחילה היה בדעתו להדפיס מלבד הכללים והאספ"ד, גם את קונטרס כללי הפוסקים, אולם לא הסתייע בידו.

ספרים אלו נגמרה הדפסתם בשנת תרנ"ב כפי שכתב הרח"מ ב"מכתב גלוי" (נדפס בשד"ח ראש ח"ז) ובשנת תרנ"ה נשלחו עוד  קונטרסים להדפסה בבית הדפוס של י.צ לעוו שהדפיס במשך השנים עד שנת תרע"ב את כל השד"ח כפי שהוא לפנינו.
[איני יודע מדוע הוחלף המדפיס. יתכן ויש קשר לעובדה שסובאלסקי נדד ללונדון בשנת תרנ"ו. עכ"פ בחלק שנדפס כבר השתמש לעוו בלוחות ששמשו את סובאלסקי]

 

מועד ההדפסה הראשונה.

מקובל על כל רושמי תולדות השד"ח ובכל הרשומות הביבליוגרפיות שהשנה בה ראה השד"ח אור עולם היא שנת תרנ"א. וכפי שמופיע בשער רמז השנה 'אם אתן שנת א'מ'ר'ת'י' הנה באתי' (צילום השער המקורי נדפס באשד"ח עמוד שיב. ציון לשנת א'מ'ר'ת'י מופיע גם בכרוז "תודה וברכה" שכתב הרחח"מ. הרחח"מ חתם את הקדמת "פני השדה" במליצה 'בחודש השלישי קבל רנת עמך אני אמרתי ה' חנני')

אולם ב"מכתב גלוי" (נדפס בשד"ח ראש ח"ז) כותב הרחח"מ שרק בשנת תרנ"ב נגמרה הדפסת הספרים. תאריך מדויק יותר עולה ממכתב שלח הרחח"מ לרמ"נ ירושלמסקי מיום ה' לסדר וירא (י"א חשון) שנת תרנ"ב ובו מבשרו הרחח"מ כי שני חלקי הספר הראשונים (כללים ואסיפת דינים) כבר יצאו מן הדפוס ואילו הספר דברי חכמים עומד לצאת מן הדפוס בקרוב (ואכן בב' אדר שלח לו את גם את חלק זה. אשד"ח קמב וקמה)
מאידך  ממכתבו של הנצי"ב (נדפס בשד"ח ראש ח"ו) נראה שכבר באדר תרנ"א ('א' לסדר ושמרתם את משמרת ה' שנת תרנ"א' והיינו יב אד"ש) הגיע הספר לפניו (שם העיר על מש"כ בשד"ח כללים [ח"א מערכת אלף אות שסה] והובאה הערתו בפאה"ד שם אות לד)
[יצוין שבניסן תרנ"א כתב רי"א ספקטור לרחח"מ 'וכשיצא מן הדפוס בעז"ה הנני לקבל ספרו היקר' נראה שבניסן של אותה שנה עדיין לא ראה הספר אור עולם. (מכתבו נדפס בשד"ח ראש ח"ו)]

האפשרות הסבירה היא לומר שהדפסת הספר התמשכה מעט שנה שלמה, והיינו שהיו ספרים שנדפסו בחורף תרנ"א והיו שנדפסו רק שנה לאחמ"כ. [איני יודע מדוע לידידו הטוב, רמ"נ ירושלמסקי, בישר הרחח"מ על ההדפסה רק בסופה]


פאת השדה.

במכתב ששלח הרחח"מ לרמ"נ ירושלמסקי ביז' כסלו תרנ"ג הוא מספר לו על תוכניתו לכנס את התגובות שקיבל לספר בשם פאת השדי (אשד"ח קנו). אולם בשנת תרנ"ו כתב הרחח"מ שעדיין אין בדעתו להדפיס את הפאה"ש (בשולי מכתב ר"ש הכהן מווילנה, קנטרס באר בשדי [שד"ח ח"ו] מכתב יב)

לפי רשומות מפעל הביבליוגרפיה נמצא כי רק בשנת תרס"א נדפס הפאה"ד לראשונה.


שם הספר נקבע פאת השדה, אולם המחבר קרא שמו פאת השדי וכפי שכתב במכתב הנ"ל.
שם זה התקבל בהסתייגות ע"י החכמים. ר' שלמה הכהן מווילנה (במכתבו הנ"ל) סבר שמבחינה לשונית אי"ז נכון לומר פאת השדי, ולקרוא פאת שדי יש בזה סרך זלזול בשם ה' ולכן הוא מציע לקרוא לספר פאת השדה. ואילו רי"ז שטרן סבר שאין מניעה לקרוא פאת שדי או פאת השדי אבל יותר נכון לקרוא לו פאות השדות. (מכתבו שנדפס בהקדמה לפאה"ש. שד"ח ח"א.)
למעשה, כפי שקורה הרבה, המדפיס הוא שהנציח את השם פאת השדה. והוא מתנצל על כך בשולי הקדמה לפאה"ש (מש"כ שמה' נסבב הדבר ורצון יראיו [היינו ריז"ש] יעשה. אינו בדקדוק שהרי ריז"ש הציע לקרוא לו פאת השדות כפש"כ)

 

שיורי הפאה.

איני יודע עליו פרטים כלל. רק זאת אדע שנכתב לא לפני שנת תרס"א כי הוא מצין פעמים רבות לחלק יא וי"ב שבשד"ח. ואילו בשנת תרס"א פירסם השד"ח כרוז ושם הוא כותב שמספרו נדפסו תשעה חלקים. (אשד"ח קנד)
לפי רשומות מפעל הביבליוגרפיה שד"ח חלק יא נדפס בתרס"א וחלק יב נדפס בתרס"ב.

 

דברי חכמים.

כאמור ספר זה נדפס כבר בשנת תרנ"א (חילוף קונטרס כללי הפוסקים).
ספר זה נדפס שנית ע"י לעוו בהשמטת כמה ענינים שנדפסו כבר בשד"ח. [משום מה הדפיס אותו בפיטרקוב בדפוס פיינסקי].

לפי הכתוב בשער שנת ההדפסה היא תרנ"ז. ואיני יודע לכלכל זה עם מש"כ הרחח"מ בהקדמה לקונטרס באר בשדי (ראש ח"ו ד א ד"ה ומזה) שאינו עומד להדפיס כעת את הספר דברי חכמים, אף שקונטרס באר בשדי נדפס בשנת תרנ"ו וכמעט כל מכתבי הרבנים הובאו שם הם משנה זו. (בסוף הקונטרס נדפס מכתב של ר"א גורדון שלדברי הרחח"מ נעלם ממנו בשעת ההדפסה ומצאו רק בטבת תרנ"ז) ובייחוד שבשטר מכירת הזכיות (נדפס בסוף השד"ח ח"א הוצ' פינת הספר [חטאבי]) מאשר הרחח"מ כי בשנת תרנ"ו מכר את זכויות ההדפסה לקונטרס דברי חכמים וא"כ ידע שעתידים להדפיסו שנית. וצ"ל שבשעת כתיבת ההקדמה לבאר בשדי סבר שכבר נעשה מעשה וכבר נדפס הדברי חכמים.

[לעצם העניין חפצו של רחח"מ לתקן את הכתוב בשער הדב"ח 'יזכנו האל יתברך' מפאת שאין ראוי לכתוב בשער הספר שם קודש, לא נתקיים בידו, ועד היום שער זה מופיע בראש הקונטרס. אגב תמהני מאד מדוע הקפיד הרחח"מ רק על שורה זו ולא על התפילה בסיומת השער 'הלא לאלהים פתרונים'. ולו פתרונים]

 

תוכנית להדפסת השדי חמד בשנית.

פרט מעניין מצאתי כתוב בהקדמת רי"ש בלוי לספר לקוט אמרים (ירושלים תרפ"ב). לדבריו בשנת תר"ס ביקר בחברון והשתעשע עם הרחח"מ בתורתו של רבו, המהרי"ל דיסקין.

רחמ"מ התרשם מאד ואמר לו שיכתוב את כל החידו"ת ששמע ממהריל"ד והוא מקבל עליו 'להוציא אותם לאורה ולהדפיסם בספריו שדה (!) חמד אחת לאחת, כל דבר במקומו הראוי לו'

אם הדברים ככתבם נראה שהיה לרחח"מ תוכנית לערוך מחדש את השד"ח (והוא כבר קרוב לגיל שיבה). שהרי לא מסתבר שהיה בדעתו לשלב את כל תרת המהריל"ד בשיורי הפאה.

 

אגב האם משהו מכיר העיבוד לשד"ח שחיבר הרב מאיר מאירי ונקבו שם שדי חמד הקצר (לונדון תשי"א)?.

 

 

זכויות הדפסת הספרים.

בראש הדברים הזכרתי את שטרות המכר שבין הרחח"מ לי.צ לעוו על זכיות הדפסת השד"ח.
בעניין זה מפיו של חטאבי אנו חיים שהעתיק את שטרות המכר (נדפסו בשד"ח שבהוצאתו [פינת הספר]) ומהם עולה כי בשנת תרנ"ו מכר הרחח"מ את הזכיות בחלקי השד"ח שנדפסו ובאלו שנמסרו להדפסה. [איני יודע מתי, אם בכלל, נמכרו שאר החלקים]
נדלג על ההדפסות שלאחמ"כ
(פורטו בהודעתי הקודמת. ויש להוסיף עליהם ואכ"מ) ונעבור לשנת תרצ"ו, בה, לפי הידוע מהאזהרה שבשד"ח הוצ' בית הספר, מכר לעוו את זכיותיו בספר לשניאור זלמן שמוטקין.
ככה"נ, בנו יהודה שמוטקין, שהיה מקושר לחב"ד נתן לקה"ת את הזכות להדפיס את השד"ח שבמהדורתם.

בשנים תשכ"ג-ז הדפיסה הוצ' בית הספר הדפיסה את השד"ח בב"ב והוסיפה (בשער כרך ב') אזהרה שאין רשות לשום אדם בארץ הקודש ישראל להדפיס את השד"ח מכיון שיהודה שמוטקין שיתף אותם בזכיות הדפסה.

מסתבר שהסייג בארה"ק נועד להוציא את מהד' קה"ת מהדיון כי להם הרשה שמוטקין להדפיס מכבר. (אולי גם למנוע חיכוך עם מהד' פרידמן-שטרן נ"י תשכ"ב. אלא שלפי מה שנכתב כאן בעבר לא היה,להם כלל  זכות להדפיס)

 

איני יודע מדוע, אבל מהד' זו בחרה להשתמש בשער של השד"ח דפו"ר (תרנ"א) ולא בזה של לעוו ולכן מוזכר בה שמו של סובלאסקי.

קצת יש להצטער על כך כיון שהרחח"מ שלח לתקן את נוסח השער שם ובמקום 'בעזרת האל יתברך' לכתוב 'בעזרת הבורא יתברך' וכך אכן מופיע במהד' קה"ת ובמהד' פרידמן-שטרן.

 

בשנת תשנ"ח קנה עזרא חטאבי ('תימני עם חנות') את זכויות הדפסה מישראל בן יהודה שמוטקין ומחמת מכירה זו הוא אוסר את ההדפסה באופן גורף. (לכאורה גם שלא באה"ק וצ"ע)
למעשה השד"ח שבהוצאתו (הוצ' פינת הסופר) זהה במדויק לשד"ח הוצ' בית הסופר. ולא עוד אלא שנטל מהם גם את המפתח לכל חלקי השד"ח שנדפס בסוף ח"ט (חטאבי השמיט את שם ההוצאה משער המפתח אבל שכח למחוק מגב השער את שנת ההדפסה 1967).

איני יודע מי שיתף את חטאבי עם הוצ' בית הסופר (כאוטנג כתב שהיה להם ד"ת וחטאבי זכה. אבל תמהני שהרי בית הסופר השתתפו עם יהודה שמוטקין ואילו חטאבי עצמו מודה שקנה את הזכויות רק מבנו. ואולי הד"ת היה על הדפסות אחרות שרצו בית הסופר לעשות ובי"ד פסק שזה לא נכלל בהשתתפות שלהם עם שמוטקין. אמנם עדיין צ"ע מי התיר לו א"כ להשתמש במפתח שעשו. ונראה יותר שהוא קנה מהם את הזכויות)

ואגב. כל הדיון כובן הוא רק על השד"ח. הדפסת האזהרה גם על כרך י הכולל את הספרים "מכתב לחזקיהו" ו"אור לי". היא חוכא בעלמא. זכות ההדפסה לספרים אלו לא נמכרה מעולם ללעו והיא שייכת ליורשיו של הרחח"מ. (אם ישנם כאלה).

 



לסיום ניתן רק להתפלא איך אחרי למעלה ממאה שנה בהם נדפס השד"ח כמה פעמים במהדורות סטריאוטיפיות או מהדורות צילום לא נעשתה מהדורה חדשה ונוחה לספר זה. (למרבה האבסורד החלק היחיד במהד' חטאבי שאינו ד"צ הוא שטרי המכר שדווקא בהם יש טעם להראות את צילום המקור)




תוקן על ידי אלייעזר ב- 15/12/2009 16:04:20




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2009 05:14 לינק ישיר 

אלפי תודות לאלייעזר על הסקירה הנפלאה והחקירה המעולה אודות הדפסת השד"ח.

ובענין הזה יש לי שאלה.
באסיפת דינים מערכת חנוכה (נד' בח"ח) אות י"ד. מאריך בענין אם אפשר לקיים מצוה בדבר שאסור באכילה (כגון להדליק נר חנוכה בשמן שמעורב בו שומן חזיר. וכל כיו"ב) אחר הקטע הראשון כתב וז"ל:
ואני ההדיוט בקונטריס הכללים במערכת הלמ"ד אות פ"א כתבתי בדין זה בס"ד וכו', וראיתי נכון להעתיקו פה וכו'.
וקונטרס הכללים מערכת הלמ"ד נדפס בח"ג. הרי ברור שחלק ג' נדפס קודם לחלק ח'.
ושם כתב בזה"ל:
בדין זה היה כתוב בקונטרס זה פלפלא אריכתא בכמה חידושי דינים, ונעתק בחלק אסיפת דינים במערכת חול המועד אות י"ד. (מסתמא זה ט"ס וצ"ל במערכת חנוכה אות י"ד). ואנכי חזון הרבתי בספרי רבני גאוני דורינו יצ"ו (שנדפסו או שהשגתים אחר שנים רבות שנערכה מערכה זו) שדברו בדין זה וכו'.
הרי שמציין בח"ג למה שכבר כתב בחלק ח', ולא זו בלבד, אלא שמוסיף שהשיג דברי רבני גאוני דורינו שנדפסו אחר שנים רבות מאז שכתב את את מערכת חנוכה.
זאת ועוד.
בהמשך הדברים של קונטרס הכללים בח"ג, הביא דברי הארחות חיים החדש (למהר"נ מספינקא) שהביא את דברי המהרש"ם שמצטט את דברי השדי חמד במערכת חנוכה אות י"ד, וזה באסיפת דינים הנ"ל הנד' בחלק ח'.

בהמשך הדברים של האסיפת דינים ששם הוא מצטט את מש"כ בקונטרס הכללים הוא מצטט בזה"ל (לפני ד"ה נחזור לדאתאן עלה)
עיין בקונטריס אסיפת דינים במערכת חנוכה אות י"ד שכתבתי עוד בזה בס"ד.
כאן כבר ממש אפשר להתבלבל, - באסיפת דינים הוא מעתיק את מש"כ בקונטרס הכללים שכותב שם לעיין מש"כ באסיפת דינים. ממש צבת בצבת עשויה.
בהמשך הדברים באסיפת דינים (ד"ה הנה) כתב וז"ל:
הנה הבאתי כל הכתוב לחיים בקונטריס הכללים במערכת הלמ"ד בענין זה וכו'.
שוב משמע שהוא מצטט את מה שכבר כתב בקונטרס הכללים. (ודרך אגב, אצלנו כל מש"כ בקונטרס הכללים, זה לגמרי שונה ממה שהוא מצטט).
עכ"פ מכל הדברים משמע, שהיה לפחות שני הדפסות שונות.
הדפיס פעם א' את קונטרס הכללים, (לא מה שנמצא לפנינו), ואח"כ אסיפת דינים (ג"כ לא מה שנמצא לפנינו), והאסיפת דינים הגיע לידי המהרש"ם וכתב עליו הערות, ובהדפסה ב' של אסיפת דינים הדפיס כל מש"כ בהדפסה א' של קו' הכללים, ושוב הדפיס דברים אחרים בקו' הכללים וציטט את המהרש"ם.


עוד הערה צדדית.
מההדפסה של אסיפת דינים אשר לפנינו 'מריח' קצת פוליטיקה.
ע"ש בד"ה ומקרוב השגתי ספר שט"ח, מי זה ספר שט"ח ? ובהמשך הדברים כתב במוסגר על דבריו בזה הביא בספרו ע"ה בדף מ"ז וכו', מי זה ספרו ע"ה?
ובאמת הראשון זה ספר שפוני טמוני חול, והשני זה ספר עין התכלת. אך מקיצור הראשי תיבות משמע שהיה איזה ענין להסתיר את הדברים משום מה.
אולי אני טועה.


תוקן על ידי בשמחה ב- 16/12/2009 05:15:34




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2009 20:20 לינק ישיר 

ישכ"ח לאלייעזר על הסקירה המקיפה

ועמש"כ <רחמ"מ התרשם מאד ואמר לו שיכתוב את כל החידו"ת ששמע ממהריל"ד והוא מקבל עליו 'להוציא אותם לאורה ולהדפיסם בספריו שדה (!) חמד אחת לאחת, כל דבר במקומו הראוי לו'

אם הדברים ככתבם נראה שהיה לרחח"מ תוכנית לערוך מחדש את השד"ח (והוא כבר קרוב לגיל שיבה). שהרי לא מסתבר שהיה בדעתו לשלב את כל תורת המהריל"ד בשיורי הפאה. >

לא הבנתי ממאי קא דייקת שמדובר ב"כל תורה המהריל"ד", ומכך להסיק שהתעתד לערוך כל הספר מחדש. הרי מדובר בס"ה באי אלו חידו"ת הנוגעים לענינים שנדונו או שראויים להידון בשד"ח (ואולי אפשר לצמצם עוד יותר ולומר שמדובר רק בחידו"ת שרי"ש בלוי אמר לו בע"פ והחח"ם ביקש לקבלם באופן מסודר בכתב), אותם ביקש החח"ם להדפיס "כל דבר במקומו הראוי לו", ומסתבר מאד דהיינו בשיורי הפאה, כל דבר על מקומו הראוי לוי שם, ושמא אף התכוון לקצרם ולהביא רק תמצית הדברים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > שדי חמד החדש עם הוספות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 סך הכל 3 דפים.