בית · פורומים · הרשם · התחברות · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

לשון כנען

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/12/2008 23:42 לינק ישיר 
לשון כנען

במספר מקומות בראשונים ואחרונים מצוטט לע"ז ב'לשון כנען'. דבר זה ראיתי כבר אצל רש"י [לדוגמא: עה"ת דברים ג,ט; ע"ז נא: ד"ה דסחיפא, שבת כ: ד"ה פסולתא דזפתא (בהגהת ב"ח)] וזכורני גם בתשובה של הנודע ביהודה בנוגע לסידור גט.
שמעתי פעם שהכוונה ללשונות סלאביים (שנקראו כך על שום שסברו שהם צאצאי כנען = עבדים = slaves) אולם איני יודע מקורו. אודה למי שיוכל להחכימני.




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2009 01:05 לינק ישיר 

כן נראה גם ממה שבאור זרוע מרבה להשתמש ב"לשון כנען" בביאור העניין, אולם מה שהבאת מרש"י בדברים נ"ל דאינה ממין העניין דכן איתא ב"מדרש אגדה" (בובר) שם.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2009 02:04 לינק ישיר 

צבע אדום, אמנם אין לפני המדרש אבל עדיין נראה לי שהביטוי 'לשון כנען' משמעו השפה הלועזית (בייחוד שהוא מופיע בחדא מחתא עם לשון אשכנז) אלא אם כן כמובן המדרש עצמו משתמש בביטוי המדויק 'לשון כנען'.
חוץ מזה, ראיתי הפניה בעניין זה לרש"י שהוציא ברלינר ("זכור לאברהם"), על פסוק זה. גם ספר זה אין לי אבל ראיתי שנוסף במהדורה החדשה של אוצה"ח אז אם למישהו יש יועיל להחכימני שנית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2009 16:24 לינק ישיר 

העצני החכמתני, ולבקשתך הנה:

מתוך הליקוטים בסוף הספר


מקונטרס הלעזין, אולם זהו ב"דויטשע שפראך" והמבין יבין



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2009 16:41 לינק ישיר 

לשון הרמב"ן (דברים פרק ג)
והוא שלג בלשון כנען כמו שרש"י מעיד עליו...

מדרש אגדה (בובר)
צידונים יקראו לחרמון שריון. וכי מה היה צורך למשה לכתוב זה הפסוק, ולמה עשה כן, להודיע שבחה של ארץ ישראל, שכל המלכיות היו רוצים להיות להם חלק בארץ, שהרי חרמון היה הר, והיו ארבע מלכיות מושלות בו, וכל אחת ואחת שמה לו שם בפני עצמו, ואלו הן חרמון שריון שניר שיאון, ולמה נקרא שמו שניר, שהוא הר השלג, כי לעולם ימצא בו השלג, ובלשון כנען אומר לשלג שנר:

רמב"ן פר' ויגש על הפסוק כי פי המדבר אליכם
כי פי המדבר אליכם. בלשון הקדש (בלי מליץ זה), דעת המפרשים (רש"י, הראב"ע, והרד"ק), והוא תרגום אונקלוס. ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס, כי איננה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקדש, כי על דעתי הוא שפת כנען, כי אברהם לא הביאו מאור כשדים ומחרן כי ארמית היא, והגל הזה עד, ואיננו לשון לאיש אחד לבד, אבל הוא לשון כנען. ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא, ואף כי המושל, שדרך המלכים והמושלים לדעת הלשונות,וכו'.

ספרי דברים פר' האזינו
דבר אחר יערף כמטר לקחי היה רבי נחמיה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים יכול כדרך שאתה כונסם כללים תהא מוציאם כללים תלמוד לומר יערף כמטר לקחי, ואין יערף אלא לשון כנעני משל אין אדם אומר לחבירו פרוט לי סלע זה אלא ערוף לי סלע זה כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציא כטפים הללו של טל ולא כטפים הללו של מטר שהן גדולות אלא כטפים הללו של טל שהן קטנות.

 כנראה שצריך לראות בכ"מ לגופו של עניין.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2009 17:08 לינק ישיר 

תודה למגיבים, הועלתם לי.
צבע אדום, כמה הערות: א. מה שהבאת על תיבת 'יערוף', נראה שכוונת המדרש ללשון סוחרים ולא לשפת העם הכנעני.
ב. שאלה: האם יתכן שרש"י עה"ת התכוון לסלאבית אותה הכיר אך הרמב"ן שלא יכל להכיר שפה כזו, סבר שרש"י מתכוון לעם הכנעני?
באשר למדרש (בובר) אינני יודע, מפני שאכן (כפי שהעיר העצני) הלשון שלו זהה ללשון רש"י.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2009 21:40 לינק ישיר 

מדרש אגדה של בובר יש בו העתקות מפירוש רש"י עה"ת, ולא שרש"י הכירו וידעו, כיעויין בהקדמתו של החכם המו"ל רש"ב.
כך שלשון כנען שבמדרש אגדה, מסתבר שמקורה מפירוש רש"י, והדברים אחדים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/1/2009 20:30 לינק ישיר 

צבע אדום. בעלילות בעל וענת בכתבי אוגרית (הקרובה ללשון כנען העתיקה) מופיע הבטוי "שא ערפתך" כשהכונה היא לענני גשם, כך שאת דברי המדרש יש להבין כפשוטם.

לעצם הענין, בפירוש רש"י על הפסוק במלכים א' ח' "ומקבות וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו" כתב "מקבת - דלוט"א בלשון רוסיא" כמאן שכשכיון רש"י ללשונות הסלאויות ידע לכנותן במדויק.
אא"כ נאמר שרוסית (אז - סלאוית מזרחית) ולשון כנען (סלאוית מערבית, אם הפולנית והצ'כית ודומותיהן) לחוד.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/1/2009 22:38 לינק ישיר 

UnfacedMan כתב:
בפירוש רש"י על הפסוק במלכים א' ח' "ומקבות וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו" כתב "מקבת - דלוט"א בלשון רוסיא" כמאן שכשכיון רש"י ללשונות הסלאויות ידע לכנותן במדויק.
אא"כ נאמר שרוסית (אז - סלאוית מזרחית) ולשון כנען (סלאוית מערבית, אם הפולנית והצ'כית ודומותיהן) לחוד.

אכן פלא גדול, לא נתקלים הרבה שהזכירו הראשונים את "רוסיה". ולמען האמת הציטוט מרש"י שהבאת לא נמצאת בדפו"ר.

להלן צילום מתנ"ך "שער ה' החדש" שהודפס בונצי' בשנת רפ"ה לעומת הגרסא כיום



תוקן על ידי צבע_אדום ב- 03/01/2009 22:47:27




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/1/2009 16:32 לינק ישיר 

ראה המבוא לספר "מנהגי ק"ק וורמייזא" של ר' יוזפא שמש, שם הביאו מהרבה ראשונים שסברו שהסלווקים הם המה הכנענים, וכמו שהגרמנים הם האשכנזים. הוא מביא גם מר' בנימין מטולידו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2009 11:09 לינק ישיר 

ר' משה יהודה הכהן בלוי בהקדמתו לפסקי אור זרוע כותב בזה"ל:

רבינו יצחק אור זרוע נולד בארץ בוהמייה [טשעכיי] הנקרא בעת ההיא ארץ כנען. עכ"ל



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > לשון כנען
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר