בית פורומים בחדרי חרדים

"בנות יקרות" - המאבק על תנועות הנוער

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/12/2002 10:39 לינק ישיר 
"בנות יקרות" - המאבק על תנועות הנוער


בנות יקרות

מאת ורד לוי-ברזילי

תנועות הנוער החילוניות נאבקות נגד הזרמת כספים לתנועות נוער חרדיות על חשבונן. הטענה המרכזית - התנועות החרדיות אינן תנועות נוער אלא מערכת חינוך תורני משלים, סגורה ומנותקת מהחברה הישראלית. קחו למשל את "בנות בית יעקב", 33,000 חניכות, בלי עין הרע

נערות בחצאיות כהות וחולצות לבנות יושבות באולם ענק בבני ברק ומקשיבות לרב חנן כהנא. הן יושבות ישיבה נאה, זקופה, החצאיות מכסות את הברכיים הצמודות, ושותות בצמא את דבריו. "יוון זה הסמל של הטבע, של החומריות, של הגוף", הוא אומר בהברה אשכנזית ומעווה את פניו. "יוון זה גוף. אין רוח. הכל טבע, טבע" - קולו מתגבר - "לכן מה הסמל שלהם? קרן שור, בהיימה, סמל של טבע. אין נסים,

אין רוח בורא עולם, אין תרבות, יש רק תרבות הגוף, ספורט! זה תרבות יוון. ועל כן, על זה - חנוכה".

יום רביעי שעבר בבוקר, נר שישי של חנוכה. ההרצאה מתקיימת באולם "וגשל" בבני ברק, ביום עיון ארצי למדריכות בתנועת הנוער החרדית "בנות בית יעקב - בתיה". המדריכות, נערות גילאי 17-16, לומדות ברשת החינוך החרדית ובאו לכאן מרחבי הארץ כדי לשמוע את דבר הרבנים. באו "להתחזק", כפי שהן אומרות. יותר מכל הן משתוקקות לשמוע את דברי הרב הנערץ עליהן, ישעיהו ליברמן, מנכ"ל התנועה.

מלבד ליברמן באו לחזק את הנערות גם הרב שמואל מאיר, הרב יחיאל מיכל מנדלסון, והרב כהנא, אשר מוסיף להמטיר על המדריכות פניני רוח בטונים גבוהים. "ומה היום, בנות? היום הרחוב שלנו הוא קלוקל פי כמה וכמה מיוון.

פעם, הרחוב שלנו היה כמו זרם מים, נחל. היום - נהר מסוכן, שיוצא בשצף קצף. מערבולות. זרם חזק מאוד. אי אפשר להינצל. מפל" - עכשיו הוא כבר זועק - "מפל!!! ובכן, מה העצה שלנו מול תרבות יוון, שנמצאת היום אצלנו פי כמה?"

התשובה היא: "יוסף". קולו של הרב הופך באחת רך ומלא אהבה. "יוסף. רק יוסף, לאהבו. להוסיף ולאהבו. זה המלחמה שלנו נגד הרחוב. אין לעמוד במקום. אין לנו מלחמה אחרת. מדריכות, יראת שמים! כל אחת תקח על עצמה ותאמר ש'אני בעזרת השם אעשה להוסיף עוד ברוחניות, בחסד, במידות והקדוש-ברוך-הוא יעזור לנו שבזכות התמודדות יומיומית נצליח לעמוד מול יוון של היום ונזכה לראות אור פני משיח במהרה בימינו".

שמונה-מאות נערות רכות ורב קשיש מיוסר אחד. יש בהן עלמות חן ויש כאלו שקצת פחות. יש שבאות מבתים אמידים, ויש שלא. זה ניכר באיכות החצאיות, בטיב הנעליים, בטבעות, בצמידים. בהפסקה, כשהן מתקבצות קבוצות קבוצות, נחשפות המנהיגות הטבעיות, ואלו שמתגודדות סביבן. נערות.

שיערן שטרם נגזז והוצפן תחת פיאה, אסוף בקפידה לאחור, פה ושם נשמטת קווצה סוררת. שיער טבעי, מבריק, בלי "גוונים". בלי איפור. בלי תלתול. בלי עגילים, בלי פירסינג. יושבות ומקשיבות ברצינות תהומית. חמודות למראה, זכות ותמימות, והלב נחמץ: חופש חנוכה, אין לימודים, יום מדהים בחוץ, אידיאלי לטיול. רחוב רבי עקיבא שוקק חיים ומסחר. מבצעים של סוף עונה. עוד מעט קט יינשאו לאיש ויתחילו ללדת ילדים. אלה ימיהן הטובים ביותר, שנותיהן היפות ביותר. ריכוז עצום של נעורים יש באולם, היכן נעוריהן?

אבל כמו תמיד, הכל בעיני המתבונן. כי חלי, למשל, נדהמת למשמע השאלה. היא מבני ברק. היא מדריכה כבר שנה. אין אושר גדול מזה, אין סיפוק רב יותר. אין תכלית חשובה יותר. היא חניכה בתנועה מכיתה ד'. זה חלק משמעותי ואהוב בחייה. שבת היא הסוכרייה של השבוע, והפעולה עם החניכות היא הסוכרייה של השבת. זכות גדולה נפלה בחלקה. היא חלמה להיות מדריכה, וחלומה, בעזרת השם, התגשם.

חיוך של חמלה עולה גם על פניה של אסתי, חברתה, שיושבת בקרבת מקום.

איך נעשית מדריכה?

"המורה בחרה אותי", אומרת אסתי. "המורות ממנות את התלמידות המתאימות ביותר להיות מדריכות".

עברת קורס מדריכות, הכשרה כלשהי?

"לא. בתחילה באתי וראיתי מה אחרות עושות. אחר כך נתנו לנו חומרי הדרכה, ופעם בשנה יש יום עיון כמו זה, שבו באים לחזק אותנו".

מה אתן עושות בפעולות?

"פעילויות. משחקי חברה. לפעמים יש שיחות על כל מיני נושאים. הפעולות הן בשבת אחר הצהריים, בבית הספר. אנחנו חוגגות יחד חגים, מעבירות תכנים בצורה ייחודית, שאין בבית ספר. או נניח, פרשת השבוע, בפרשנות ובצורה יצירתית. החניכות כותבות שירים ומלחינות אותן, ואנחנו עושות תחרות שירה. דברים כאלה".

תני דוגמה למשחק.

"למשל, כמו כיסאות מוסיקליים, אנחנו מוציאות את רוב הכיסאות החוצה ונשארים רק כמה. החניכות צריכות לשבת ולהסתדר רק עם מה שנשאר. בלי ליפול. אנחנו מדברות על שותפות, אחדות, והן בעצם חוות איך 'שישה מתכסין בטלית אחת'. זה לא בידורי או לצורכי שעשוע. אין סתם משחקים, לכל משחק יש מטרה חינוכית".

יש מחנות, פעילויות חוץ?

"בקיץ יש קייטנות, אבל לא מחנות כמו אצלכם בתנועות הנוער החילוניות".

מה דעתך על מה שהרב כהנא אומר על יוון?

"לבושתי לא הקשבתי באותו רגע".

איך ילדה מצטרפת לתנועת בנות יעקב?

"כל תלמידות הכיתה הן חניכות. כיתה היא קבוצה. והמדריכה מדריכה של כל הכיתה".

איזה מסר מרכזי אתן מעבירות לחניכות?

"תורת ישראל".

את יכולה לפרט יותר?

"תורת ישראל. אהבת השם. מידות טובות. הקפדה על צניעות בלבוש, 'כל כבודה בת מלך פנימה'. להחדיר להן את זה. לחזק אותן. ללוות אותן בדרך השם. בשמחה, בהתלהבות, להתחזק בתורה. לכם יש הערכים שלכם, לנו יש את שלנו. אצלכם יש חקלאות, קיבוץ. אצלנו יש תורת ישראל".

חלפו כמעט שעתיים. עוד ועוד נערות מתדפקות על דלתות האולם. בכניסה ניצבת צעירה נוספת ששמה אסתי. גם היא בחצאית כהה. קטנה, רזונת, חייכנית, מקדמת את פני הבאות, מדברת איתן בלחש, מפנה אותן לשולחן ההרשמה למלא פרטים אישיים. אחרי השאלה השלישית, אסתי כהן מבינה שהיא זוהתה כאחת המדריכות. החיוך שלה מתרחב. לא, היא לא בת 16, גם לא בת 17 ; לא, היא לא מדריכה. היא רכזת האירועים של התנועה, גרה בבני ברק, עובדת יחד עם הרב ליברמן. היא בת 26, אם לשבעה ילדים.


- פוליטיקה -


הרב ליברמן נשמע מתון ומאוזן יותר מהרב כהנא. הוא מדבר ברכות, בנועם. שפתו עכשווית, גם לאוזניים חילוניות. הוא מתמקד במסרים חיוביים. מציע למדריכות לעשות עבודה פנימית עמוקה, לבדוק את עצמן, לפתח מודעות עצמית, מטיף לשליטה עצמית, לריכוז, להתמודדות מול הסחות דעת שוליות. הוא משבח ומחזק אותן, מתאר את החשיבות העצומה שגדולי התורה מייחסים למפעלן. עיני הנערות נוצצות.

ליברמן מביע הסתייגות מעיסוק במלה "מלחמה". ממליץ על דרך של שלום. של אור. חנוכה, הוא אומר להן, הוא לא חג שבא להזכיר לנו ניצחון במלחמה פיסית, קרב של חניתות ודם, אלא אך ורק במאבק רוחני: "אמרו לפני, שאת החושך לא מגרשים במקלות, אלא בנרות, באור".

אלא שאז מבצע הרב ליברמן תפנית מפתיעה ושולף מהשטריימל שלו כובע נוסף, של פוליטיקאי. "אשתף אתכן גם בכמה עניינים טכניים", הוא מקדים. "הגענו, ברוך השם, למספר של 33 אלף חניכות, יישר כוחן, וכן תרבינה. אנו מכפילים את מספרנו, והזרם הולך וגובר, תודה לאל. יש צימאון עז ויש השתוקקות, בקושי אנו עומדים בכמות הפניות. על פי הצדק, היה מגיע לנו לפי מספר זה תשעה או עשרה אחוזים מהתקציב שהמדינה מעניקה לתנועות הנוער. אבל מה נותנים לנו? רק 1.7 אחוז. לא לפי הדין. לא לפי הדין".

כמה מהמדריכות מקמטות מצח. "מדריכות יקרות, גם הגיע לידי מסמך של תנועות נוער חילוניות, שהיום אספר לכן מה כתוב בו", מגלה הרב. "הם מבקשים משרת החינוך לעזור להם. הם התמעטו במספרים. הנוער שלהם יוצא לדיסקוטקים ולמועדונים. לרחוב. חדל לבוא לתנועה. לכן הם מבקשים שמשרד החינוך יתחשב במצוקה שלהם ולא יפחית להם מהתקציב. אנא זיכרו את ימי הזוהר שלנו ותנו לנו תקציב לפי מה שנתתם לנו אז, ולא לפי התקופה השחונה של היום. כך הם כתבו. וזה מסמך רשמי. דבר כזה עוד לא ראיתי בימי חיי. אולי כדאי שאנו נעביר את המסמך למשטרה, לחקור. משום שבנות יקרות, זוהי הצעה להונאה ממלכתית".

דממה באולם. הצעירות מתקשות לעכל את הנחיתה הקשה ממרום הרוחניות אל קרקע הפוליטיקה הישראלית, מחליפות מבטים תמהים, מה קרה לרב שלהן. "אנו דורשים ממשרד החינוך שיקיים את המפקד במועדו, שיהיה מפקד אמיתי הגון וישר, ושכל אחד יקבל לפי מה שמגיע לו", חותם הרב ליברמן את דבריו.


- מאבק -


לרב ליברמן לא קרה שום דבר. הוא לא התבלבל בקהלו. הוא פשוט היה מודע לעובדה שישנה נציגות של התקשורת באולם. הוא הרי היה האיש שאישר את כניסתה. לכן, הרב ליברמן ידע בדיוק למי הוא מכוון את הדברים הללו.

לקראת אישור התקציב לשנה הבאה מתנהל מאבק בין תנועות הנוער הציוניות לחרדיות על עוגת התקציב שהממשלה אפתה להם השנה: כ-44 מיליון שקל. ב-1 בינואר 2003 יתקיים מפקד שבו ייספרו כל חניכי תנועות הנוער הללו בארץ. לפי הנתונים שיונחו על שולחנה של השרה לימור לבנת, ייקבע תקציבה של כל תנועה.

תנועות הנוער הציוניות (חוץ מתנועת הצופים, היחידה שמוגדרת תנועה "ממלכתית") יצאו בשבוע שעבר למאבק ציבורי מתוקשר בעניין הזה. תחת הכותרת "לימור לבנת - למה לחסל את תנועות הנוער?" הן קראו לה להקפיא את המפקד ולבחון מחדש את קני המידה להגדרת תנועת נוער בישראל. הן דורשות להכניס בחשבון, למשל, את היקף הפעילות וסוגיה, ולא רק את מספר החניכים הרשומים.

המלה מפקד עלולה להטעות. את הספירה הזאת יבצעו התנועות בעצמן וידווחו
למשרד החינוך, שיבצע רק בדיקות מדגמיות לוודא שהמספרים נכונים. מזכ"ל
מועצת תנועות הנוער, נפתלי דרעי, מספר שבמשרד החינוך נאמר לו כי
בדיקה כזאת אינה אפשרית בתנועת בנות יעקב, "משום שהתנועה פועלת בשבת
ועובדי משרד החינוך לא עובדים בשבת".

הגידול המהיר של מספר החניכים בתנועות החרדיות מעורר דאגה אצל מזכירי התנועות הציוניות. בעבר קיבלו התנועות החרדיות - שמספר חניכיהן היה קטן - אחוז אחד מהתקציב. היום תובעת תנועת בנות יעקב, ומבחינתה בצדק, את חלקה היחסי, וכך גם התנועות החרדיות "פרחי הדגל" ו"צבאות השם". התנועות הציוניות תובעות לפיכך משרת החינוך להוציא את התנועות האלה ממסגרת תנועות הנוער; לתקן תקנה נפרדת, שתעניק להן, תחת שם אחר, תקציב נפרד, "לא על חשבוננו".

בינתיים כבר התפצל המחנה הציוני. תנועות הנוער הדתיות "בני עקיבא", "עזרא" ו"אריאל", שהיו שותפות למאבק בתחילת דרכו, קיבלו רגליים קרות לאחר שפורסמו בעיתונות המודעות נגד השרה לבנת. בסוף השבוע שעבר הן התנערו מנוסח המודעות, וכעת הן תובעות ממועצת תנועות הנוער להבהיר כי לא ידעו על הכוונה לפרסם את המודעה הראשונה וכי הדבר לא נעשה בהסכמתן.


- תקציבים -


המאבק הזה לא התחיל השנה. ב-97' עתר עו"ד אביגדור פלדמן בשם תנועות הנוער הציוניות לבג"ץ נגד ההכרה בתנועות החרדיות "בנות יעקב" ו"צעירי אגודת ישראל" כתנועות נוער. פלדמן שיכנע את בג"ץ שהתנועות החרדיות אינן עומדות בקריטריונים של משרד החינוך. במארס 98' פסקו שופטי בג"ץ לטובת התנועות הציוניות, אבל שר החינוך אז, יצחק לוי מהמפד"ל, הפעיל סמכות חריגה השמורה לו: הוא הוסיף לתקנה הקיימת, שסיווגה תנועות נוער "ציוניות" ו"ממלכתיות", סיווג חדש: "תנועות נוער אחרות". בחסות סעיף לוי, מוזרמים תקציבים לתנועות החרדיות.

כדי לקבל הכרה ממשלתית כ"תנועת נוער אחרת" דורש משרד החינוך מתנועת נוער להוכיח הזדהות עם "ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", לקיים פעילות סדירה "במועדונים" אחת לשבוע לפחות, להפעיל לפחות "18 סניפים-מועדונים" ברחבי הארץ, שמתוכם "לא פחות מחמישה ביישובים מועדפים" ובהם לא פחות מ-2,500 חניכים. על התנועה "לפעול מתוך הכרה בערך הפעילות למען הכלל והפרט", לקיים "מוסדות ארציים נבחרים באופן דמוקרטי" ולהכשיר את המדריכים לתפקידם.

נפתלי דרעי, למה בעצם למנוע מתנועות חרדיות לקבל את חלקן היחסי בתקציב?

"מגיע להם סיוע ותקצוב מהמדינה. אנחנו טוענים רק דבר אחד - הם לא תנועת נוער".

למה הם אינם תנועת נוער?

"משום שהם לא נראים, לא נשמעים ולא פועלים כתנועת נוער. אין להם יעדים של תנועה. הם מערכת של חינוך תורני משלים, מעין העשרה בבית ספר אחר הצהריים. ולכן, שתואיל השרה לבנת לנתק אותם מהתקציב שלנו. לא יתכן שהם יילכו ויגדלו וישתקו את הפעילות של כל תנועות הנוער בארץ".

מי אמר שתנועת נוער צריכה להיראות או להישמע כמו הצופים והנוער העובד? האם זה הוגן לצפות מתנועת נערות חרדיות שתתנהל כמו תנועות חילוניות?

"מה שקורה פה הוא אבסורד. החרדים כמו תמיד עושים את מה שהם יודעים הכי טוב - לקבל כסף, בלי לתת תמורה. אצלנו יש אפיקי הגשמה חדשים במקום הקמת קיבוצים, עובדים עם אוכלוסיות חלשות, עובדים בקליטת עלייה. אלף בוגרים, מכל התנועות הציוניות, נותנים שנת שירות בערי פיתוח, בנוסף על השירות הצבאי. מה יש אצלן? שילמדו תורה, שיעשו מה שהם רוצים, אבל לא על חשבוננו".

מבין התנועות החרדיות, זאת שמדאיגה את מועצת תנועות הנוער יותר מכולן היא "בנות יעקב - בתיה". לעת זקנתה, לתנועה הוותיקה הזאת (בת 70) יש עדנה. בדברי הרב ליברמן מובא הסבר לתופעה: יש אצל ההורים החרדים דאגה הולכת וגדלה לנוכח הסכנות האורבות לבנותיהן מהשפעות הרחוב החילוני הטמא. יש רצון לגונן עליהן, ההורים מעוניינים שהבנות יהיו במסגרת מחזקת ומוגנת בכל שעות היום, לא רק בבית הספר. למה רק בנות? משום שעל בנים חרדים חל איסור לבטל את זמנם. ממילא מגיל בר מצווה הם כבר מבלים את כל יומם בתלמוד תורה בישיבה, עד שעה עשר, עשר וחצי בערב.

לבנים חרדים בגילים 9 עד 13 יש תנועה, "פרחי הדגל", שבראשה עומד נפתלי פרוש, בנו של הח"כ האגודאי לשעבר מנחם פרוש. מספרם נע סביב 4,000 חניכים, אבל ילדי אגודת ישראל אינם מדאיגים את דרעי וחבריו. החב"דניקים כן. בתנועת "צבאות השם" של חב"ד חברים היום יותר מ-10,000 חניכים. גם הם זוכים להכרה ולתקצוב כתנועת נוער. דרעי: "הם מגיעים לכל מיני מקומות עם החב"דיות שלהם, משמיעים את המוסיקה המוכרת שלהם, יוצאים, רוקדים, מרקידים, עושים שמח. מחלקים לעוברים ושבים ממתקים. שוב, אין לי משהו עקרוני נגד זה. אבל לקרוא להם תנועת נוער? המדינה הזאת יצאה מדעתה".

הניסיון לבלום את בנות יעקב עלול לפגוע גם בתנועות הערביות (הסתדרות הצופים הערבים והדרוזים ו"תנועת הנוער הערבית"), שמסתופפות יחד עם החרדים תחת הסעיף "תנועות אחרות". האם הדבר מטריד, למשל, את תנועת השומר הצעיר, המחויבת לשוויון ולאחוות עמים?

"תנועת הנוער הערבית היא תנועת נוער לכל דבר", אומר יניב שגיא, מזכ"ל השומר הצעיר. "אנו סייענו רבות בהקמתה. יש שם 5,000 חניכים ואין לנו שום בעיה איתם. קיומם לא מאיים עלינו".

אבל הם עלולים להיפלט החוצה יחד עם החרדים.

"אם התנועות הלא-ציוניות יועברו, כפי שאנו מקווים, לתקנה נפרדת, גם הערבים יקבלו תקצוב שם. כך שבכל מקרה הם לא ייפגעו".


- שורשים -


הרב ישעיהו ליברמן הוא דור שני להנהגת בנות יעקב. אביו, הרב הירושלמי הישיש הלל ליברמן, בן 97, יסד את השלוחה של התנועה בארץ לפני 70 שנה. האב, איש אגודת ישראל, כיהן 14 שנים כחבר מועצת העיר ירושלים. יחד עם עמיתים הקים הרב הלל ליברמן את בית הספר "בית יעקב" הראשון בירושלים, שלצדו פעלה מלכתחילה תנועת הנוער לבנות. ההתחלה הצנועה הזאת גדלה והתפתחה עם השנים לרשת ארצית של בתי ספר חרדיים פלוס סמינרים פלוס תנועת נוער לבנות. בתחילת שנות השמונים העביר את שרביט הניהול של בתי הספר ושל התנועה לבנו. ישעיהו ליברמן עושה את זה כבר עשרים שנה.

על התנועה שרתה בתחילת הדרך רוחה של צדיקה אחת מקרקוב, שרה שנירר, שהיתה הפמיניסטית החרדית הראשונה. שנירר, בת למשפחת חסידים מבעלז שנמלטה לווינה במלחמת העולם הראשונה, חזרה לפולין אחרי המלחמה, התיישבה בקרקוב, התפרנסה מתפירה, אבל ראשה היה בעניינים אחרים. היא פיתחה תיאוריה מודרניסטית שלפיה בחורות חרדיות צריכות אמנם להיות צנועות וחסודות, אבל גם משכילות, ועליהן להתערות בשוק העבודה ולהתקדם הלאה, ולא רק להתחתן בגיל צעיר וללדת ילדים.

דעותיה נחשבו מהפכניות ומסוכנות, אבל שנירר הוכיחה לרבנים שהאלטרנטיווה מסוכנת בהרבה: יותר ויותר בנות יהודיות נשלחות ללימודי השכלה כללית בבתי ספר נוצריים, כהשלמה להשכלה הדתית הבסיסית שאותה הן מקבלות בבית. אם יקום מוסד יהודי לחינוך בנות, טענה, הן יינצלו. בשלהי שנת 1918 קיבלה אישור מהרבי מבעלז, הרבי מגור וה"חפץ חיים" ופתחה בחדר העבודה שלה את בית הספר בית יעקב הראשון לבנות.

אל שנירר חבר הרב אליעזר גרשון פרידנזון, עסקן אגודאי ומחנך, שהקים את תנועת הנוער "בנות בית יעקב". את שם התנועה השלימה שנירר, שתרמה את המלה בתיה - כלומר, בת-יה. על פי התיעוד, פרידנזון "היה נוסע, בכוחות גוף ונפש ובמאמצים כבירים, מעיר לעיר, בכל רחבי פולין, נאם נאומים רבי עוצמה על תפקידן של נשי ובנות עם ישראל, מפיח בהן התעוררות רוחנית ומארגן אותן לקבוצות".

ב-1935, שנת מותה של שנירר, כבר היו בפולין 250 בתי ספר של בית יעקב, שבהם למדו יותר מ-35 אלף תלמידות. כל המפעל הזה נהרס בתקופת הכיבוש הנאצי והשמדת יהודי פולין. יחד איתו נמחקה גם מורשתה הרוחנית של שנירר. בחוברת הרשמית של בנות יעקב בישראל היא מתועדת כמי שהגתה את הקמת התנועה "להצלת בנות ישראל"; והדרך: "להתקדם בידיעת התורה, ללמוד יפה את כל ההלכות והדינים, על מנת שנדע לקיים כראוי את כל מצוות היהדות".

בחוברת אין אף מלה על השכלה. אף מלה על שוק העבודה. הפמיניזם של שנירר נמחק כלא היה. הרבנים חילצו מכתביה רק את השורות שתאמו את תפישתם על יעודה של בת בישראל: להתחתן וללדת ילדים. ההיפוך הגמור של כל מה ששנירר לחמה למענו.

"אנחנו ממשיכות דרכה", אומרת הרכזת אסתי כהן.

ומה היתה דרכה של שנירר?

"לחזק את בנות ישראל באהבת השם, בתורה, למנוע התבוללות. להציל כמה שיותר בנות יהודיות".

לפני חודשיים, במלאת לה 70 שנה, התקיימה ועידה ארצית של התנועה ובהנמסרו הנתונים המרשימים הבאים: מספר החניכות 33,160; מספר המדריכות 90 ,1,000 מרכזות; מספר הסניפים 120 (סניף הוא למעשה בית הספר) ב-34 ערים וישובים בישראל. העיר המובילה היא ירושלים, עם 33 סניפים; אחריה בני ברק עם 16 סניפים.

המנכ"ל ליברמן עובד בהתנדבות. לצדו חמש רכזות אזוריות המשתכרות כ-2,000 שקל בחודש (אסתי כהן היא אחת מהן), ואילו יתר הרכזות מקבלות תשלום סמלי של 400-300 שקל בחודש. החניכות באות מרשתות חינוך חרדיות שונות: רק כשליש מהן "תלמידות הבית", כלומר לומדות ברשת החינוך בית יעקב; כשליש באות מהמגזר החסידי (גור, בעלז, ויז'ניץ, צאנז ועוד) וכשליש ממוסדות חינוך של עדות המזרח, ומבתים של מצביעי ש"ס בכלל. ראשי התנועה גאים מאוד על כך שתנועתם א-פוליטית ורב-מגזרית במונחים חרדיים.

הפעילות מתקיימת בשבתות אחר הצהריים, בבתי הספר. החניכות באות, כמובן, ברגל. אין תלבושת אחידה. החצאיות הכהות והחולצות הלבנות מיועדות רק לכנסים ולאירועים חגיגיים.


- סתירות -


אחרי הרב ליברמן עולה לבמה חוה רוזנברג, סופרת ועורכת עיתון הילדים של "המודיע". היא פותחת את דבריה כך: "כמה חבל שלכל תחום יש מסגרות של הכשרה ולימודים - אם את רוצה להיות מורה, יש סמינר, אם את רוצה להיות אדריכלית או מתכנתת מחשבים, יש לך הכשרה ולימודים. ורק להיות כאן מדריכה בתנועה, אין כל הכשרה".

מדריכות אחדות שנכחו ביום העיון ונשאלו על כך, אישרו כי לא קיבלו הכשרה מיוחדת להדרכה. אלא שהרב ליברמן, החושש בוודאי מכל חריגה מהתקנות של משרד החינוך, טוען בתקיפות שהתנועה מקיימת סמינריונים ארציים מקצועיים להכשרת מדריכות. גם חוברת התנועה מדווחת על קורסי הכשרה המתקיימים מדי קיץ, ועל קיום ימי עיון וסמינרים רבים למדריכות.

ליברמן גם מתאר הליך דמוקרטי מורכב של בחירת המדריכות, ודוחה את טענתן שהמינוי נעשה בידי מורות בית הספר. לעומת גרסת המדריכות, שסיפרו ש"קבוצה היא כיתה וכיתה היא קבוצה", הרב ליברמן עומד על כך שרק תלמידות שחפצות בכך נרשמות לתנועה, ולא כל תלמידה היא אוטומטית גם חניכה.

כיצד מיישבים את הסתירות הפנימיות הללו? אסתי כהן, רכזת האירועים, מסבירה: "יש הבדלים מבניים וטכניים בין הסניפים בערים השונות. ישנם מקומות שבהם הכיתה היא הקבוצה, וישנם סניפים שבהם לא. אבל כל מדריכה עברה סמינר הדרכה בקיץ, שנמשך שלושה ימים ומהווה הכשרה ראשונה".

אם כך, למה רוזנברג הצרה על כך שהמדריכות אינן מקבלות הכשרה?

"כי אנחנו מודעים לכך שזה מעט מדי ומייחלים לכך שתקציב גדול יותר יאפשר לנו להכשיר וללמד מדריכות באופן יסודי ומתמשך יותר, בעזרת השם".

חוה רוזנברג מנסה להמחיש למדריכות, שהתפקיד שלקחו על עצמן מחייב התבגרות, מחויבות והתמדה. היא מדברת על עבודה קשה, על משמעת עצמית גבוהה, על מסירות ומעורבות. היא אשה גדולת גוף וכריזמטית. וגם חוש הומור יש לה. בעזרתו, היא שובה חיש קל את לב הבנות.

"פעם, לפני שנים, היתה לי שיחה עם המנהלת שלי. היא שאלה אותי, נו חוי, יש לך משאלות כלשהן אל בורא העולם? אמרתי שיש, בוודאי. המנהלת אמרה לי, תעמדי, תעצמי עיניים, תגידי 'נ-נח-נחמ-נחמן מאומן', תביעי את המשאלה שלך בקול רם, ותראי שבעזרת השם היא תתגשם. עמדתי, עשיתי כדבריה והבעתי בקול את המשאלה הקבועה שלי: 'שאני אהיה רזה'. פקחתי עיניים. המנהלת הביטה בי ואמרה בטון חגיגי: 'חוי, שמעת? יצאה בת קול מן השמים ואמרה - 'אל תאכלי'".

לראשונה, ביום העיון חמור הסבר הזה, הבנות צוחקות.


- יעוד -


בחוברת שהופקה לרגל הוועידה, מוסברות מטרות התנועה כך: "לפעול לעיצוב דמותן הרוחנית של בנות ישראל, על יסודות התורה הקדושה וקיום מצוותיה בכל עת ובכל זמן, תוך הקפדה על צניעות הלבוש והחיים בבחינת 'כל כבודה בת מלך פנימה'; פיתוח מידות טובות, עד להגשמת היעוד של כל חניכה בבניין הבית היהודי הטהור".

הכל טוב ויפה, אבל האם זאת תנועת נוער?

הרב ליברמן: "איזו שאלה, בלי ספק. אנו עונים על כל התנאים העקרוניים. אנו נפרדים ממערכת החינוך הפורמלית בתכני הפעילות, באופי הפעילות. העובדה שהבנות מקיימות את הפעולות בבתי הספר היא כורח מציאות כלכלי ותו לא. אדרבה, אם משרד החינוך יתן לנו מועדונים או סניפים, נשמח מאוד לצאת מבתי הספר ולעבור אליהם. וזה גם יקרה באחד הימים, בעזרת השם".

יש לכם מקורות מימון נוספים? תרומות מישראל, מחו"ל?

"לצערי לא".

מהי תשובתך לאלה הטוענים שאינכם תנועת נוער, ושעליכם להיות מתוקצבים בנפרד?

"תשובתי שכל עוד אנו חיים פה, משלמים מסים כמו כולם, עוצרים ברמזור אדום כמו כולם, זכותנו לקבל תקציב כמו כולם".

בשירות הצבאי, למשל, אינכם משתתפים כמו כולם.

"אנו מגינים על הארץ ועל עם ישראל בדרכנו, באמונה שלמה. מי שטוענים שאיננו תנועת נוער עינם צרה בנו ובהצלחתנו. אנו תנועת נוער מכובדת, בעלת שורשים היסטוריים, הווה מרהיב ועתיד מפואר עוד יותר, בעזרת השם".

האם החניכות נדרשות לתרומה קהילתית כלשהי, תרומה לציבור הרחב?

"בוודאי. הכל אצלנו נעשה ברוח של עזרה לזולת, גמילות חסדים, פעילויות חסד עם הקהילה ועשייה לקירוב לבבות".

הרב ליברמן, מהו היעד להגשמה בתנועת בנות יעקב?

"בניית בית יהודי, הלכה למעשה. שכל בת, בעזרת השם, תגיע להתחתן, ללדת ילדים, לבנות בית יהודי שומר מצוות לתפארת".

האם בשביל זה נחוצה תנועת נוער? הלא לכך הבנות מחונכות ומנותבות במערכת החינוך שלכם ממילא.

"כן, זה נכון. אבל אנו מעניקים חיזוק, בבחינת 'בכל דרכיך דעהו'. בדרכים שונות ומגוונות, בדרכי משחק, יצירה ושירה. אלה דרכים המגיעות אל לבה של כל אחת ואחת".

מה ייחשב בעיניך להגשמת ערכי התנועה?

"מעבר למה שאמרתי, אינני יודע".

אתה בוודאי יודע שבתקנה שמגדירה את הקריטריונים לקבלת תקציב...

"תקנות באות לעולם כדי להתאים את פני הדברים למצב שהתהווה. הסעיפים בתקנות נקבעים על פי הצרכים. אז יקום נא מי שמופקד על כך, ויואיל נא לתקן תקנה על פי צרכינו, כפי שתיקנו בעבר תקנות על פי צורכי האחרים".

אתה מתכוון לשרה לימור ליבנת?

"אכן. אנו מקווים שהיא תעשה זאת, בעזרת השם".





עומדת בקריטריונים

מלשכת דוברת משרד החינוך נמסר: "ב-97' הנחה בג"ץ את משרד החינוך להנהיג תקנות המתקצבות תנועות נוער על פי קריטריונים כמותיים. מנכ"לית המשרד ראתה לנכון להקים ועדת מומחים שתבדוק את מכלול הקריטריונים ותגבש את המתאימים והנכונים לתקצובן של תנועות הנוער בימינו. תקנה חדשה, אם תהיה, תנבע מהמלצות ועדת המומחים הזאת. ועדת המומחים תבחן גם את שאלת הקשר בין התנועה ובין יעדי הגשמתה.

"בהתאם לבקשת תנועות הנוער, המפקד שכבר היה אמור להתקיים, נדחה ויתקיים ב-1 בינואר 2003.

"תנועת 'בנות יעקב - בתיה' מוכרת על ידי משרד החינוך כמו שאר התנועות. ככל תנועה אחרת, היא נמצאת גם בפיקוחו. התנועה עומדת בקריטריונים שנקבעו והיא מתוקצבת על פי הקטגוריה של 'תנועה אחרת'.

"משרד החינוך סבור שיש מחויבות מצד כל תנועות הנוער לעסוק בפעילות למען הקהילה. בנות יעקב מחויבות לתורת ישראל ולתרומה לקהילה בכלל זה. בכל מקרה, המשרד פעל ויוסיף לפעול על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה".





אלה הסכומים שהקציב משרד החינוך לתנועות הנוער בשנת 2002

(המקור: מזכ"ל מועצת תנועות הנוער, נפתלי דרעי):


תנועות ציוניות:

* הנוער העובד והלומד - 10 מיליון שקל;

* בני עקיבא - 8.5 מיליון שקל;

* השומר הצעיר - 2.3 מיליון שקל;

* בית"ר - 1.3 מיליון שקל;

* עזרא - 1.25 מיליון שקל;

* נוער דתי - 1.03 מיליון שקל;

* נוער לאומי - 850 אלף שקל;

המחנות העולים - 750 אלף שקל;

* מכבי הצעיר - 710 אלף שקל;

* אריאל - 690 אלף שקל;

* האיחוד החקלאי - 650 אלף שקל;

* נוער ציוני - 470 אלף שקל.



תנועות ממלכתיות:

* הצופים - 8 מיליון שקל.



תנועות אחרות:

* צבאות השם - 1.4 מיליון שקל;

* הצופים הערבים - 1.37 מיליון שקל;

* בנות בית יעקב - 1.21 מיליון שקל;

* פרחי הדגל - 1.05 מיליון שקל;

* התנועה הערבית - 490 אלף שקל.

(מוסף הארץ)




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2002 10:46 לינק ישיר 

יוו, איזו כתבה מגעילה.
אבל סתם כך- לעצם הענין.
צריך באמת להוריד את התקציב לתנועות הנוער החרדיות, מסיבה פשוטה- שהמנהלים פשוט לוקחים כספים לא להם.
הם מקבלים תקצוב עבור תשלום למדריכות למשל, והמדריכות לא רואות גרוש מזה.
הם מקבלים תקצוב עבור הפעילות- והחניכות לא רואות גרוש מזה..
בטח דירות לילדים הם מביאים...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2002 10:55 לינק ישיר 


מאיפה את קובעת עובדה כזו? את ראית את אחד המנהלים מכניס לכיסו כסף שלא שייך לו?

מה העלילות האלה?

אולי את מנסה לנקום באלו שלא התייחסו אלייך יפה כשלמדת בבית הספר?

קצת פרופורציות בבקשה!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2002 11:01 לינק ישיר 

מנסים לקחת לנו שוב פיסת לחם מהפה ואנחנו עוד מצדיקים אותם בכל מיני סיפורים על רבנים שלוקחים כסף, היגיע הזמן לטיפ טיפה של כבוד עצמי ועמידה על דעתנו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2002 11:07 לינק ישיר 

דוס,
אני יודעת את זה בודאות. ואני לא יכולה לפרט את מקור הידיעה.
בכא"פ- אין לי שום רגש נקמה לאף אחד בענין הזה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2002 16:16 לינק ישיר 

דגנית הילה,

את מטיחה האשמות חמורות מאוד בציבור רחב של אנשים. או שתביאי לנו דוגמא אחת לפחות או שתחסכי מאיתנו את דברי השטות שלך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2002 16:40 לינק ישיר 

דגנית הילה.

גם אני חשבתי כמוך ולהפתעתי חיפשתי באמת ולא מצאתי סימוכין לדבר. - היזהרי מהוצאת שם רע !!



תוקן על ידי - דוד10 - 12/12/2002 4:47:40 PM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2002 16:41 לינק ישיר 

"הטענה המרכזית - התנועות החרדיות אינן תנועות נוער אלא מערכת חינוך תורני משלים, סגורה ומנותקת מהחברה הישראלית."

מהם הקריטריונים להגדרת מערכת כתנועת נוער?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2002 17:00 לינק ישיר 

אותי מעניין משהו אחר,
לפי מה נקבעים הקריטריונים לקבלת תקציב, ומה הם הקריטריונים לסכום התקצי, האם יתכן שהיחודים הזכורים לרעה עדיין קיימים רק במערכות אחרות, עד כמה ישדוע לי אין בשטח תנועת נוער של צבאות ה' זה הכל עורבא פרח, אם כן מה התנאים לקבלת מליוני שקלים מהמדינה?????




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2002 17:03 לינק ישיר 

מתחסד,
נפלאות דרכיה של השפה העברית - "עד כמה ישדוע לי אין בשטח תנועת נוער של צבאות ה' זה הכל עורבא פרח" הוכחת שפשוט לא ידוע לך. נקודה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2002 17:13 לינק ישיר 

אולי אחד הגולשים יוכל להניח את ידו על מסמכי 'העתירה לבג"צ' של נחמה ציבין?

כידוע וכזכור, עו"ד נחמה ציבין תבעה ממשרד החינוך להכיר ולהכליל את תנועת הנוער צבאות ה' בין מקבלי התקציבים וניצחה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/12/2002 23:40 לינק ישיר 

עתירה לבג"צ שלא לערוך מיפקד בתנועות הנוער

תריסר תנועות נוער עתרו היום לבג"צ נגד כוונת משרד החינוך לערוך בתחילת חודש ינואר הקרוב מיפקד לקביעת גודלן של תנועות הנוער. את העתירה הגישה מועצת תנועות הנוער בשם הנוער העובד והלומד, בני-עקיבא, השומר הצעיר, בית"ר, אריאל, עזרא, המכבי הצעיר, הנוער הלאומי, המחנות העולים, הנוער הדתי העובד והלומד, הנוער הציוני והאיחוד החקלאי.

תנועת הנוער הצופים לא הצטרפה לעתירה משום שתנועת הצופים דורשת לערוך מיפקד בהקדם. תנועות הנוער שעתרו לבג"צ טוענות, כי המיפקד הוא לפי מספר החניכים ולכן תנועות נוער גדולות יקבלו יותר כסף, בעוד שתנועות נוער קטנות, הפועלות בעיקר בפריפריה ולהן יש צורך בתקציבים גדולים יותר, ינזקו.

תנועת הצופים טוענת, כי גדלה מאוד בשנים האחרונות וחלוקת התקציבים אינה משקפת את גודלה היחסי של התנועה.

יואל חסון, יו"ר מועצת תנועת הנוער אמר "במשך שנה אנו מנהלים מגעים עם בכירי משרד החינוך ביחס לדחיית המיפקד ואף הצלחנו לשכנע אותם בצדקתנו. לא נראה לי שהחלטה של היו עץ המשפטי לממשלה יכולה לגבור על החלטות מקצועיות של אנשי משרד החינוך".

(ערוץ 7)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > "בנות יקרות" - המאבק על תנועות הנוער
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר