בית פורומים ספרים וסופרים

הבדלים וצנזורה בין מהדורות מנחת שלמה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/3/2009 16:08 לינק ישיר 
הבדלים וצנזורה בין מהדורות מנחת שלמה

מאמרו של הרב נריה גוטל, פורסם ב'מקור ראשון' עש"ק כי תשא (י"ז אדר, 14.3). האם מישהו כאן יודע דברים נוספים אודות הכפילות המשונה של מנחת שלמה תניינא מול מהדורה ב'-ג', ההבדלים ביניהן ונסיבות הוצאת כל אחת מהמהדורות? והאם מישהו יודע להצביע על דוגמא לשינוי דרסטי בתשובה אחת שנדפסה בשתי המהדורות?



 

לאחרונה אושרה דיסרטציה של הרב ד"ר אמיר משיח אשר הוקדשה למשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. בזכות נספח שצורף לעבודה חשובה זו נחשף סוף סוף מעשה נבלה של זיוף חמור בכתביו של הרב, צנזורה שחשוב לדעתה ונחוץ לפרסמה. לרגל יום הזכרון של הרב, אשר חל בכ' באדר, מצוה להעמיד דברים על מכונם ודיוקם ובכך לא רק להחזיר עטרה ספרותית-הלכתית ליושנה אלא גם ליידע באמיתות גישתו של הרב למדינת ישראל.

משהו קצר של ביוגרפיה: הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל נולד בירושלים בכ"ג בתמוז תר"ע (30 ביולי 1910). אביו, הרב חיים יהודה ליב זצ"ל, היה ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים' ומחשובי היישוב הישן בירושלים. הרב שלמה זלמן למד בישיבת 'עץ חיים' ונימנה על תלמידיו המובהקים של הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל. הרב מלצר אף העניק 'הסכמה' לספרו הראשון 'מאורי אש' והביא מדברי תורתו בספרו 'אבן האזל'. אחר נישואיו למד בכולל של הרב צבי פסח פרנק זצ"ל בו עסק רבות בסדר זרעים, את חידושיו פרסם בבטאון 'כרם ציון' ובספרים 'מעדני ארץ' על שביעית ותרומות.

הרב אוירבך היה מקובל על כל פלגי היהדות הדתית. הוא עצמו היה מקורב לדמויות מכל הזרמים והעריך מאוד את מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, אליו התוודע דרך אביו שהיה ממקורביו. הערכה זו התבטאה גם במושגים הלכתיים כשכינה אותו "מרא דארעא דארץ ישראל". הרב קוק סידר את הקידושין בחתונתו, הרב היה הסנדק לבנו-בכורו הרב שמואל שליט"א, ואף העניק 'הסכמה' לספרו של הרב שלמה זלמן: 'מאורי אש'.

הרב אוירבך שימש כראש ישיבת קול תורה בירושלים משך למעלה מ-40 שנה. הרב נפטר בכ' באדר א' תשנ"ה (19 בפברואר 1995). בהלווייתו השתתפו כ-350 אלף איש מכל פלגי הציבור הדתי.

בחייו הוציא לאור הרב אוירבך את הכרך הראשון של שו"ת מנחת שלמה (תשמ"ו – 1986) וכאמור את הספר מאורי אש (תרצ"ה – 1935) ואת שני כרכי מעדני ארץ על שביעית ותרומות (תש"ד – 1946; תשי"ב – 1952). אחר מותו ערכו בני המשפחה שני כרכים של תשובותיו, מאמריו ופסקיו והללו ראו אור תחילה כשו"ת מנחת שלמה ב'-ג' ולימים, בעריכה "מתערבת ומצנזרת", כשו"ת מנחת שלמה תניינא. התערבות מצנזרת זו באה לידי ביטוי, למשל, בהשמטת סידרת תשובות חשובות המתייחסות לענין השמיטה והיתר המכירה, תשובות ש"הועלמו" ממהדורה זו! נוסף לכך, בני משפחה ותלמידים ערכו, וממשיכים לערוך, אסופות וליקוטים שונים, כדוגמת שלחן שלמה, הליכות שלמה, ועלהו לא יבול ועוד. זאת ועוד, הרב אוירבך עמד, כסמכות הלכתית, מאחורי מפעלים ספרותיים חשובים, כדוגמת שמירת שבת כהלכה והצבא כהלכה.

עד היום, "יודעי דבר" ידעו כי במנחת שלמה "תניינא" יש לחשוד קימעא, שכן "מן המפורסמות" שנערכו בו - כאמור - שינויים צנזוריאליים. אכן, מצער הדבר שפרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן בחר לאמץ דווקא מהדורה זו, ואולם למיצער תמיד ידע היודע שיוכל לעיין במנחת שלמה ב'-ג' ושם למצוא דבר דבור על אופניו.

לא עוד.

עתה מתברר שגם מהדורה זו, מנחת שלמה ב'-ג' אינה נקייה מצנזורה. הנספח הנ"ל שבעבודת הדוקטורט מורה בעליל על השמטה חרדית, מגמתית, מכוונת ושיטתית של מילים משמעותיות באחת התשובות, זו שתוזכר בקצרה להלן:

תשובה זו של הרב אוירבך נכתבה בשנת תש"ט, לבקשת הרב הרצוג והרב טיקוצ'ינסקי, וזאת לאור כיבושה של אום רשרש וכינונה של העיר אילת. השאלה הייתה אם יש צורך לקיים באילת יום טוב שני, זאת לאור הכרעת הרמב"ם שלא חל עליה לא כיבוש עולי מצרים ולא כיבוש עולי בבל מחד גיסא והיותה חלק ממדינת ישראל מאידך גיסא. לא זה המקום להיכנס לעוביה של קורה הלכתית ונסתפק אפוא בציטוט חלקים מתוך שתי פיסקאות הנוגעות לנדון דידן.

במהלך דיונו המסועף כתב הרב אוירבך – ולהלן לפי נוסח הקלדת סטנסיל שבנספח הנ"ל:

"והשתא דאתינן להכא אפשר גם לומר דבזמננו אנו שהשלטון והמלכות הם של ישראל [...] אפשר דבכה"ג לא שייך לומר שבני "אילת" אינם נגררים אחר א"י כיון שעל כרחם יש להם להגרר בכל דבר אחר השלטון והמלכות של ישראל, ונמצא דמעיקרא כשגזרו על בני חו"ל דלא ליגררו אחר בני א"י היינו דוקא כשאין מלכות ישראל שבא"י שולטת עליהם, משא"כ בזה"ז אפשר דכולהו כבני א"י חשיבי [...] כיון דלא מסתבר כלל שבאותה מדינה ותחת אותו השלטון ימצא חלק מבני המדינה שאינם נגררים אחר חשבון אותה המדינה [...].

גם [...] אפשר דלגבי הדין של יו"ט שני יש מקום לומר שגם כאן השלטון והמלכות של ישראל מועיל לצרף את כל השטח שמחובר לא"י ונתון לרשותם להחשב לענין קביעות המועדים כמחוברת ממש לא"י, ואמרינן דמעיקרא לא נתחייבו להחזיק במנהג אבותיהם כי אם כל זמן שהם תחת שלטון נכרים דאז אין שום מקום נטפל ונגרר אחר המקום השני, משא"כ בכה"ג ששלטון המדינה הוא בידי ישראל שבא"י שפיר חשובה גם אילת כא"י לענין דין יו"ט שני של גלות. ואין לחוש דשמא ישתנה ח"ו המצב ואילת תנותק מא"י (חלילה לך מעשות זאת) ואתי לקלקולי, דכמו שלענין בבל ומצרים אמרינן שהדין של יו"ט שני משתנה לפי המצב כך גם בזה, ואין לחוש בכגון דא לקלקולא כיון שהכל יודעים שכך הוא הדין דבחו"ל נוהגים ב' ימים ובא"י רק יום אחד. [...] ולכן בצירוף כל הדברים שכתבנו חושבני שאין זה כ"כ ברור שחייבים שם ביו"ט שני, ואם רק ספק הוא יש לילך אחר דין התורה ולנהוג רק יום אחד בלבד".

כך כאמור הנוסח בהעתקת הסטנסיל שנחשפה זה עתה. ואולם, המעיין בנוסח שנדפס הן במנחת שלמה ב'-ג' והן במנחת שלמה תניינא, שניהם סימן מו, מוצא שכתוב כך [ולהלן רק השינויים]:

"והשתא דאתינן להכא אפשר גם לומר דבזמננו אנו שהשלטון הוא אחד [...] שעל כרחם יש להם להגרר בכל דבר אחר השלטון [...] היינו דוקא כשאין שלטון אחד שבא"י שולטת עליהם, משא"כ בזה"ז [...].

גם [...] אפשר דלגבי הדין של יו"ט שני יש מקום לומר שגם כח השלטון מועיל לצרף את כל השטח שמחובר לא"י [...] לא נתחייבו להחזיק במנהג אבותיהם כי אם כל זמן שהם תחת שלטון אחר [...] משא"כ בכה"ג שהשלטון הוא אחד בידי ישראל שבא"י שפיר חשובה גם אילת כא"י [...]. ואין לחוש דשמא ישתנה ח"ו המצב ואילת תנותק מא"י ואתי לקלקולי, דכמו שלענין [...].

ובתמצית: ארבע פעמים הזכיר הרב אוירבך את הביטוי המרגש "מלכות ישראל" בתשובתו המקורית, וארבע פעמים – עקבית ושיטתית – נמחקו תיבות אלה בנדפס. ועוד: "שלטון נכרים" שבמקור הפך ל"שלטון אחר" בנדפס. ועוד: "שלטון המדינה הוא בידי ישראל שבא"י" שבמקור, הפך ל"השלטון הוא אחד בידי ישראל".

שינויים מגמתיים אלה חמורים ביותר כשלעצמם. ואולם אם לא די בכך, חמורה עוד יותר השמטת הסוגריים במשפט המקורי: "ואין לחוש דשמא ישתנה ח"ו המצב ואילת תנותק מא"י (חלילא לך מעשות זאת) ואתי לקלקולי" – ובנדפס: "ואין לחוש דשמא ישתנה ח"ו המצב ואילת תנותק מא"י ואתי לקלקולי". למדפיסים כנראה כלל לא איכפת שאילת תימסר לשלטון זר! הרב אוירבך עצמו לא יכול היה להעלות אפילו הוה אמינא כזו על דעתו, ולו גם עיונית-למדנית, בלא לכתוב מיידית, בתמצית ליבו, "חלילה לך מעשות זאת", ולעומת זאת הללו, גמדים טרוטי עיניים, מחקו זאת ביד גסה!

החומרה שבעריכתם אינה רק בצנזורה כשלעצמה, בעובדה שצאצאים ותלמידים לוקחים לעצמם חופש לעשות בכתבי גדולי ישראל כבתוך שלהם. החומרה גם אינה רק בעובדה שלצערנו, עתה אנחנו יודעים כי מונח לנגד עינינו ספר מודפס שצריך לעורר תמיד סימני שאלה על אותנטיות הנכתב – שינו כאן, מי אומר שלא שינו שם. החומרה היותר גדולה היא במגמתיות של הפיכת הרב אוירבך לכיתתי, חרדי, מחנאי, היפוך מוחלט של מה שהוא היה – לא כיתתי, לא חרדי [במובן הסטריאוטיפי, הפשטני] ובוודאי לא מחנאי.

אותם שנהגו מהלך עריכתי מחפיר זה ודאי יטענו שבכך הם מכבדים את רבם. אוי לאותו כיבוד."רבם דקרו".



תוקן על ידי ספרות ב- 28/03/2009 21:25:44




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2009 16:34 לינק ישיר 

תושבי שערי חסד הוותיקים זוכרים היטב את העימות שניהלו ר' שלמה זלמן וגיסו ר' שלום עם המזרחיים ממניין חזן בבית כנסת הגר"א ויכולים להעיד שהתואר "לא חרדי [במובן הסטריאוטיפי, הפשטני]" אינו הולם כל כך את כתרו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2009 17:21 לינק ישיר 

אכן, אין צורך להיסחף יתר על המידה בהוצאת ר' שלמה זלמן אל מחוץ למחנה החרדי הקלאסי, כפי שעשה ר' יוסי אליהו בספרו 'התורה המשמחת'.
כאן יש להעיר, שלמרות הביקורת שיש לי על הספר הזה, אין ספק שהוא הטוב ביותר שנכתב על ר' שלמה זלמן, ובודאי הכי פחות מגמתי (גם אם מגמתו הפוכה משאר הספרים).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2009 18:48 לינק ישיר 

[יש לך גישה לאתר של מקור ראשון? מפרסום הכתבה אני מנסה להיכנס לשם ולא מצליח]

אשכול נוסף שניסה לעשות סדר במהדורות. ולכשאפנה אענה את חלקי הדל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2009 18:55 לינק ישיר 

אילימא ומלח,
הרב גוטל איננו חייזר מהמאדים והוא יודע היטב מה שכתבתם. בהקשר ספציפי זה יש רק להוסיף ולהצטער ולהוקיע, את הידוע מזמן, וכבר הוזכר במספר אשכולות שונים פה בהקשרים שונים [ואין כאן שום חידוש בעצם הענין], על הצנזורה חסרת הבושה שעושים בני משפחתם של גדולים, שהרי הם חכמים יותר מהמחברים עצמם.
[כל דוגמא עלובה וגסה שכזו חוזרת ומזכירה לי את פרשת הנצחת היהודים שנספו בשואה ע"י המורמונים, להבדיל..., או שמא לא].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2009 22:09 לינק ישיר 

גם אני מעורר ומצטרף למוחים ומצנזרים ביד בוטה ורגל גסה. וההי"ב.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/3/2009 22:34 לינק ישיר 

תכלת דומה

לפני שאתה "יורד" על בני משפחתו המצנזרים 
בדוק נא אם במהדורה הנדמ"ח של הספר מאורי האש הדפיסו את הסכמת הרב קוק זצ"ל וזה היה עוד בחייו של המחבר. 

שמעתי בשם בנו הגרא"ד שליט"א הסבר על כך, אבל מוטב שקודם נברר את העובדות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2009 22:56 לינק ישיר 

התכוונת אלי? לא הבאתי דברי עצמי אלא את מאמרו של הרב גוטל.


ולגוף דבריך, איני יודע מה אתה שח. במהדורת הצילום של 'מאורי אש' שיצאה לאור בירושלים תש"ם ע"י בימ"ד מוריה (שהו"ל בצילום גם את 'מעדני ארץ'. זוהי ההדפסה השניה והאחרונה של 'מאורי אש'), שבראשה "דברים אחדים" מהמחבר לרגל ההוצאה מחדש, הסכמת הראי"ה מופיעה גם מופיעה, על מכונה, לאחר הסכמת הגרח"ע (ולפני הסכמות הגרא"ז מלצר, בעל ה'חבל יעקב' ואבי המחבר).

מעניין באמת כיצד נולדה שמועה שכל בעל עיניים המחזיק בספר רואה שלהד"ם, ועוד התפתחה שמועה זו עד לכדי הסבר "בשם בנו הגרא"ד שליט"א". והנה, לאחר שביררנו את העובדות (מהדורת תש"מ, אם תרצה, מופיעה הן באוצה"ח והן בהיברובוקס, אם כי משום מה באוצה"ח נשמטה הקדמת המו"לים), הבה ונשמע מה ההסבר המיוחס כביכול לגרא"ד על דבר שלא היה ולא נברא (אף שכמובן לא האשמה בך שכן שמעת זאת רק משמו ולא ישירות ממנו, ומלשונך גם נראה שכשלעצמך אינך טוען בוודאות שהושמטה ההסכמה).


תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 26/03/2009 23:02:18




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2009 23:51 לינק ישיר 

אילימא כתב:
תושבי שערי חסד הוותיקים זוכרים היטב את העימות שניהלו ר' שלמה זלמן וגיסו ר' שלום עם המזרחיים ממניין חזן בבית כנסת הגר"א ויכולים להעיד שהתואר "לא חרדי [במובן הסטריאוטיפי, הפשטני]" אינו הולם כל כך את כתרו.


מישהו יודע למה הכוונה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2009 23:57 לינק ישיר 

להלן ציטוט מתוך ראיון שהעניק ר' שמואל אויערבאך ליעקב ב. פרידמן, ונדפס בספר "מפיהם":

"הכרתי ראש ישיבת מוסד-הסדר, שהחשיב את עצמו משום מה, תלמיד לאבא. באזני תלמידיו היה גאה על הברית הכרותה הזו, וטען באזניהם שהבין מאבא שהוא גורס לכתחילה את צורת מוסד ה"הסדר", במסגרת ההערצה הזו היה מרבה לשלוח תלמידים לישיבתנו "הקדושה", שאבא שימש כנשיאה ומורה דרכה.

"באחד הימים עלו לאבא, ולאחר הצעת עניינו של ה"הסדר", טען אבא שלא רק שאין העניין נכון, אלא שעזות מצח לחשוב בצורה כזו. התחולל שם זעזוע ערכים ממש. וזכור לי שאחד התלמידים, שההוה-אמינא והמסקנה נגעו עד תורף נפשו, חלה מהעניין.

"תמיד גם נאבק על כך, שלא יקראו ל"הסדר" בשם "ישיבה".



תוקן על ידי שופטני ב- 26/03/2009 23:54:18




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2009 00:22 לינק ישיר 

מישהו יכול לבדוק האם הסכמת הרב הרצוג שרדה במעדני ארץ שנדפסה מחדש?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2009 00:47 לינק ישיר 

ביום העצמאות תשמ"ו הורה הגבאי לחזן לומר קדיש מיד לאחר חזרת הש"ץ, למרות שרש"ז אמר תחנון.
במוצ"ש שלאחר מכן הבריח ר' שלום שבדרון את הגבאי מבית הכנסת במקלו.
בעקבות כך נערכו בחירות מחודשות לגבאות ביהכ"נ הגר"א.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2009 00:50 לינק ישיר 

תכלת דומה

משני הקובצים האלו אתה צודק, אולי התכוונו לספר  אחר לדוגמא קובץ בעניני חשמל שי"ל ע"י מכונו של הרב לוי יצחק היילפרין.

אתה מעונין בביצה הזו שספק נולדה?

ובכן הווארט הולך כך,

ששאלוהו להרש"ז האם בזה שהשמיט איזה הסכמה או מכתב משמע ששינה את דעתו אודות הרב קוק?
וענה: ח"ו, אך הלא הספר הודפס כדי שימכר בשוק ולא שישאר על מדפי המוכרי ספרים.

אתה יכול להנפיק ולעייל כרצונך שמות מחברים שונים ושמות ספרים שונים, אך הווארט הוא טוב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2009 03:02 לינק ישיר 

Baachi,
ברחובותינו מהלכת לה שמועה הפוכה.
ביקש מי שביקש להדפיס מחדש את ספרו של הגרש"ז, ולשם כך ביקש את אישורו להשמיט את הסכמת רבו הראי"ה. הגרש"ז סירב. המבקש ביקש לקבל את מבוקשו, והסביר שאי אפשר למכור את זה כיום כך. "אז אל תדפיס" אמר הגרש"ז.

הערצתו למורו ורבו הראי"ה הרי בוטאה על ידו שנים רבות.



תוקן על ידי מעובדיהשם ב- 27/03/2009 1:59:35




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2009 14:04 לינק ישיר 

"גמדים טרוטי עיניים"-ציטוט שאהבתי.

אגב צינזורה של תלמידי ובני הרבנים, יש לציין גם את "הלכות מדינה" לר"א וולדינברג, שהמשפחה התנגדה  להדפסתו (אתמול מצאתיהו בחנות ספרים!).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2009 15:56 לינק ישיר 

מעובדי,
השמועה כפי ששמעתיה מייחסת את המעשה לבנו הגר"ש, שביקש להשמיט את הסכמת הראי"ה ולא נענה. לאחר זמן ביקש להדפיס את הספר ללא הסכמות כל, בטענה שכיוון שכבר יצא שמו של הגרש"ז בכל העולם אין בהן חפץ, ונענה כי אפשר ובלבד שיותיר את הסכמת הראי"ה.

אריה,
אאל"ט הניסוח המקורי הוא "גמדים אשר עיניהם טרוטות". (מתוך הקדמת הראי"ה לשה"ש, נדפסה בתחילת כרך ב' של סידורו עולת ראיה.)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הבדלים וצנזורה בין מהדורות מנחת שלמה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.