הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · הנה ימים באים · התבודדות היא מעלה עליונה מן הכל
שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/6/2009 10:52 לינק ישיר 
התבודדות היא מעלה עליונה מן הכל

. כך מתחיל רבי נחמן מברסלב את תורה כה' בליקוטי מוהר''ן ושם הוא מסביר שאדם שמתבודד עם קונו שעה אחת ביום זו מעלה עליונה מן הכל גם עליונה מלימוד תורה כמובן שרבי נחמן אמר שכדי להיות יהודי צריך ללמוד כל יום שולחן ערוך וגמרא וכו' אבל המעלה של ההתבודדות מקרבת אותך לבורא יותר מכל
מסופר על הבעש''ט שהגיע להיכלו של משיח ושאל את המשיח אימתי קא אתי מר אמר לו המשיח לכשיפוצו מעיונותיך חוצה וידעו כולם ליחד יחודים כמוך ואת הסיפא שאמר המשיח לבעש''ט זה כולם מחסרים ואומר רבי חיים ויטאל שייחוד גבוהה יותר מלימוד תורה אל תגידו את זה למישהו שהוא ליטאי כי הוא יהרוג אותכם אז מי שיכול לייחד וודאי זו מעלה גדולה ומי שלא יכול עדיין לייחד צריך להתבודד כל יום בינו לבין קונו כמה שיכול יש מי שיכול 10 דקות יש מי שיותר והמרבה והממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמיים
אדם שהוא 'בודד' - לא טוב לו. אדרבה, להיות עם אחרים זהו המוגדר כ'טוב', וכפי שנאמר: "טובים השניים מן האחד". על מצורע נאמר "בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו", וזה לא בא בתור פרס, אלא להיפך - בתור עונש.
ובכלל, האדם הוא יצור חברתי, ולהיות בודד זה להיות לבד, בלי חברה, מנותק מצורך אנושי מובהק. ואחרי כל זה, יבוא המאמר שלפנינו לדבר על התבודדות במילים של שבח.
ככה זה. זרם החיים שוטף, וכל זמן שמתעסקים עם הצרכים העולים ודורשים התייחסות - הרי שתשומת הלב מרוכזת במילוי צרכים אלו. כל זמן ששוהים בקרבת בני אדם, ממוקד הלב בחברה זו. ואזי, אין הלב פנוי לעיסוקים אחרים.
ומה הם?
חביבה עלי מאד המילה "רוממות". מילה זו מורה על רגש של נשמה, של רוחניות אינטנסיבית. תחושה של רוגע, של שמחה ונחת, של התעלות. ולפעמים, של שלווה פסטורלית. תמיד, של מצב רוח הנמצא 'על הגובה'.
כך נגדיר את הזמנים האלה: רגעים שאדם חושב עליהם ואודותם, 'אם הייתי יכול לבודד רגע מסוים, ולחיות את כל החיים כמו אותו רגע - אזי זהו הרגע שהייתי בוחר בו'.
אלו רגעים שמרגישים כלפיהם ש'בשביל זה ממש כדאי לחיות'. רגעים אלה נדירים הם. נראה שמציאות החיים משחררת את הטיפות של החיים המרוממים הללו די בקמצנות.
חבל, אה?
כאן יבוא עיקר המסר של מאמר זה. לא צריך לחכות עד שיתמזל המזל והרגע המיוחד ינחת משום מקום. את הרגעים האלה אפשר ליצור, אפשר להביא בצורה יזומה.
האם אין זה חבל, אם לא ננצל את היכולת הזו!?
לא אוכל לומר לכל אחד מה ואיך לעשות. אין לי מרשם מדויק כיצד משיגים את זה. אבל כללים - יש.
לפעמים זה בהאזנה למוסיקה, לנגינות המתאימות להתעוררות הרגש. או בישיבה רגועה בחיק הטבע, עם נשימות עמוקות וריכוז בציוצן המתוק של הציפורים (דומני שהציפורים עצמן מצייצות מחמת שלמדו לקחת לעצמן רגעי אושר שכאלו). או בלימוד איזה מאמר חכם שנותן מבט חדש ומעמיק על העולם. או באמירת פסוקי תהילים במתינות, בהשתפכות הנפש, בשירת הנשמה.
הרשו נא לי להציג את הדברים כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי גדולי החכמים. מבחר קטנטן ממש, על קצה המזלג, כדי לתת טעם בדברים.
הנה לשונו של הרמב"ם (יסודי התורה פרק ז):
"כל הנביאים אין מתנבאין בכל עת שירצו אלא מכוונים דעתם ויושבים שמחים וטובי לב ומתבודדים, שאין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה".
והנה דברי השל"ה ( מסכת יומא):
"ההתבודדות והפרישות והדביקות היו נוהגין בה חסידי ישראל, היינו שבהיותם לבדם מפרישים מדעתם ענייני העולם ומקשרים מחשבותם עם אדון הכל. וכך לימד האריז''ל, שזה מועיל לנפש וכו', ולפי כח ויכולת האדם יפרוש ויתבודד יום אחד מן השבוע או יום אחד בחמשה עשר יום, או יום אחד בחודש, ולא יפחות מזה".
ובספר החרדים, מתלמידי האריז"ל:
"וזהו ששנינו (ברכות ל, ב), חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללים כדי שיכונו למקום. שהיו בטלים מלמודם ומלאכתם להתבודדות והדביקות, ומדמיין אור שכינה שעל ראשיהם כאלו מתפשט סביבם והם בתוך האור יושבים".
מבחר קטן מן הכתבים בנושא. אך די בזה כדי לעורר על חשיבות הדברים, ולהמריץ את האדם (הלוקח את החיים ברצינות הראויה להם) להקדיש את המאמצים הנדרשים כדי שזה ייעשה.
החיים יקרים מדי.
אל תתנו להם לחלוף מבלי לטעום את הטעם של התעלות הנשמה.
תקדיש נא תשומת לב להשגת רגעים אלו.
ותזכה ל...'רוממות'!



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/6/2009 11:29 לינק ישיר 

חזק וברוך על האשכול הוא היה חסר פה
אני מאוד מתחבר לזרם ברסלב בעניין עבודת השם בשמחה לאחרונה התחלתי לנסות התבודדות בכל יום מספר דקות ביום כרגע אני לא יכול יותר אני מקווה שב"ה אצליח יותר בהמשך  משל ששמעתי זה כמו אדם שנותן צדקה מעטה אבל הוא מתמיד בכל יום זה לא דומה לאדם שנותן סכום גדול באופן חד פעמי ההתמדה היא מאוד חשובה
ההרגשה אחרי היא התבודדות היא חזקה מאוד.
האמונה היא לא דבר קבוע יש אנשים שחושבים או שיש לך או שאין לך
את האמונה ניתן לגדל וזה מה שההתבודדות עושה מחזקת הקשר ביו הבורא לנברא



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-23/6/2009 12:27 לינק ישיר 

אני חושב שהתבודדות יכולה להביא לזיכוך פנימי
אבל צריך לציין שפעם שמעתי שיחת טלפון בין אדם לרב מוצאפי ברדיו מורשת לגבי הנושא והרב אמר לו שהיות ואין עדות לכך בשולחן ערוך אין טעם בדבר

מי יכול לעזור?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/6/2009 12:55 לינק ישיר 

כל הנביאים אינם מתנבאים בכל עת שירצו אלא מכוונים דעתם ויושבים שמחים וטובי לב ומתבודדים שאין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה
(הרמב''ם יסודי התורה פרק ז')
תיכנס לאתר הזה
http://www.hitbodedut.com/
ואחר כך תיכנס לויקפדיה ערך היתבודדות
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA

והנה דברי השל"ה ( מסכת יומא):

<*>"ההתבודדות והפרישות והדביקות היו נוהגין בה חסידי ישראל, היינו שבהיותם לבדם מפרישים מדעתם ענייני העולם ומקשרים מחשבותם עם אדון הכל. וכך לימד האריז''ל, שזה מועיל לנפש וכו', ולפי כח ויכולת האדם יפרוש ויתבודד יום אחד מן השבוע או יום אחד בחמשה עשר יום, או יום אחד בחודש, ולא יפחות מזה".

 

ובספר החרדים, מתלמידי האריז"ל:

<*>

"וזהו ששנינו (ברכות ל, ב), חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללים כדי שיכונו למקום. שהיו בטלים מלמודם ומלאכתם להתבודדות והדביקות, ומדמיין אור שכינה שעל ראשיהם כאלו מתפשט סביבם והם בתוך האור יושבים".


אין טעם בדבר לא נראה לי שהרב מוצפי אמר כזה דבר אולי לא הבנת נכון
כל גדולי הצדיקים היו מתבודדים עוד לא שמענו על אף צדיק שלא היה מתבודד
אין טעם בדבר חס ושלום לומר על דברי רבי נחמן מברסלב אין טעם בדבר
לא נראה לי אבל אני יבדוק את זה




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/6/2009 13:15 לינק ישיר 

אשריך המשקיף!!

האמת שאפילו החפץ חיים מחמיר יותר מרבנו בהתבודדות. רבינו אומר שעה ביום , והחפץ חיים במשנה ברורה הלכות תענית מביא את דברי השל''ה זצ''ל שיעשה התבודדות יום שלם פעם בשבוע. אבל בכל זאת רבינו אומר באחת השיחות שהלואי ותהיה לכם התבודדות כל היום.
פעם שאלתי את עצמי האם הכוונה של רבינו בהתבודדות כל היום שצריך לקחת ספרים וללמוד בשדה..ואחרי כמה ימים כשעיינתי בספר הקדוש אדיר במרום של רבינו הרמח''ל הוא מביא שם שיש אורות של השכינה שרוצים להדבק בנשמתו של האדם ולעולם לא ידבקו אלא אם אותו אדם
ילמד בשדה ודווקא בשדה , כי השדה בעולם הזה הוא כנגד שדה הנשמות בעולמות עליונים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/6/2009 13:33 לינק ישיר 

ישר כוח שופי
ואם תוכל להביא לנו את הסימן במשנה ברורה מאוד נודה לך
הנה מצאתי בשולחן ערוך הלכה על התבודדות

שולחן ערוך אורח חיים סימן צח

סעיף א

המתפלל צריך שיכוין בלבו (א) פירוש המלות שמוציא בשפתיו; ויחשוב כאלו שכינה כנגדו; ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו; ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל, ק"ו =קל וחומר= לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות. וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה. ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה, (ב) ישתוק עד שתתבטל המחשבה. וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים, ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש. הגה: ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם, ויסיר כל תענוגי האדם מלבו (הר"י ריש פרק אין עומדין). ואסור לאדם לנשק (ג) א בניו הקטנים בבהכ"נ, כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום (בנימין זאב סי' קס"ג ואגודה פ' כיצד מברכין).




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/6/2009 14:06 לינק ישיר 

שמעתי פעם את הרב ברלנד בשיעור שאומר בשם רבי אברהם בן הרמב''ם שאביו הרמב''ם אמר לו שהאדם צריך כל חייו ללכת בהרים מהר להר ומשדה לשדה לחפש את ה' יתברך ולצעוק ולזעוק
ולבכות בתפילה כדי למצוא את ה'. המילים האלו כל כך חדרו לליבי שלעולם לא אשכח אותם . כנראה זה רשום באחד המכתבים של ר' אברהם.

יש לציין שר' אברהם הוא מייסד החסידות האמיתי הראשון עוד לפני הבעל שם טוב הקדוש.
הוא ייסד תנועת חסידות במצרים לפני כ-900 שנה. ויש לו ספר "המספיק לעבודת ה'" ויש שם פרק שלם שנקרא "התבודדות".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > הנה ימים באים > התבודדות היא מעלה עליונה מן הכל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר