| נשלח ב-23/8/2009 01:25 |
 |
| |
הסיפור העצוב של רשב"נ
אולי כבר שמעתם על זה ואולי כבר כתבו את זה פה אבל
חייבים לספר את זה שוב מוכרחים מוכרחים!!
יום חמישי בלילה ...
באחת
הרחובות בניויורק
ואני שמעתי את הסיפור הזה
מאחד ששמע את זה מהסטמער חסיד בעצמו
ליל
שישי ,כולם איש ואשה ילד וילדה ,כולם יושבים אוכלים
פיצות ,כלמיני דברים כמובן
הלוואי
עלינו
פתאום!!!
ממש פתאום מופיע
רבי שלמה קרליבך עם גדול תלמידיו "דהייליגע גיטרה"
על כתפיו
"ובין כתפיו שכן""
גיוואלד""
והוא הולך ומחבק את כולם ומנשק
אותם ,אחת הוא מחזק אותה או אותו השיני הוא רק מוריד
דמעה אליו
לזה הוא אומר תורה
ופתאום הוא מושיט יד לאיזה חסיד סאטמער שיושב בחוץ
לאיזה מסעדה ברחוב
והרחוב היה מלא אנשים גם
כן שישבו כיסאות ושולחנות
הסאטמער לא נותן
לו יד חזרה
פשש
רבי שלמה כמעט
התעלף הוא התחיל לשאול אתו מדוע לא תתן לי את ידכם
הקדושים
אבל הוא לעומתו הוא קם ממקומו
והתחיל לצעוק עליו השתגעת!!
אני סאטמער חסיד
אתן לך יד אתה פושע עוכר ישראל אתה קורא לעצמך רב וכך
אתה מתנהג
תתבייש לך אני לא נותן לך
יד
רבי שלמה דמעות גדולת בעיניו אמר אני
מתחנן לפניך בשם כל הפושעים" אתה נותן יד לפושעים"
אבל הוא ממשיך לצעוק עליו ולבזות אותו
אתה יותר גרוע מכולם אתה מחלל שם שמיים ואין אין ממש
אסור לתת לך יד
כל הרחוב שם קמו ממקומותיהם
ורצו לשמוע מה קורה שם
רבי שלמה התחיל
לבכות שאל אותו איך כן תתנו לי את ידכם
אמר
לו הסאטמער חסיד אם תעשו תשובה חרטה על העבר קבלה על
לעתיד אני מאמין שהשם יסלח לכם כמו לכל יהודי
ואני יתן לך יד
רבי שלמה התחיל להתנדנד
ראו ממש שהוא ממש מרחף בעולמות עליונים הרבה זמן זלגו
דימעותיו בדממה
אחר כך הוציא את הגטרה
והתחיל לבכות בדמעות שליש ובקול בוכים
קול
נהי בכי תמרורים עד לב שמי השמים" והמים אשר מעל
השמים" והתחיל לשיר א-ש-מ-נו ב-גד-נו- ג ז ל נ ו
ת----ע--י--נ---ו תעתנו גיוועלד
ו וכולם מסביבו בכו הרצפה היתה מלאה דמעות
ובטח אם אתם עוצמים את עיניכם אתם יכולים לראות את
רבי שלמה ברחוב איך שהוא בוכה גיוואלד
זה לא
יהיה עד שיבוא משיח
רבי שלמה התייפח בבכי
זמן רב ואז הוא אמר"אני מקבל על עצמי שלא אעשה את
זה עוד"
הוא נפל על הסאטמער חסיד וחיבק
אותו זמן רב
הוא הלך משם לפנות בוקר של יום
שישי הוא עלה על מטוס טיסה פנימית התחיל לנגן "חסדי
השם כי לא תמנו" ,
ועלה למרומים זי"ע
(תוקנו שגיאות כתיב והקלדה)
תוקן על ידי - ניוטרל - 23/08/2009 2:02:52
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2009 15:21 |
|
| |
מסטו - ממש א גוואלדיגע סיפור. אבל - לדעתי זה לא עצוב, זה ממש שמחה לשוב יום אחד לפני מיתתך, כמו שחז"ל אומרים. אבקשך להציע שם אחר לסיפור - או אם אתה רוצה, אני אציע. יישר כחך!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2009 17:51 |
|
| |
זה סיפור עצוב עצוב מאד ,
זה מגלה לנו את לבבו השבור של הרבי שלנו שכל ימי חייו עשה במסירות נפש , והוא לא ידע אם עושה טוב או לא
וברגע אחד התחרט על הכל,
וברגע אחד החליט שלמרות שכל חייו היתה לא שיטה אחת ברגע אחד אמר לעצמו עד כאן מהיום זה לא הדרך
ואם בארזים ?????.....
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 18:18 |
|
| |
אמיתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 00:04 |
|
| |
בובקס
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 11:59 |
|
| |
מסטול
מה מקור הסיפור ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 13:03 |
|
| |
ראשית, חן חן על הסיפור בלשונו של רבינו (עם 'נגיעות' עמוקות בעיקר לסיפורו של יוסלה קמצן קדוש..).
ולגוף הסיפור - דווקא הסיפור כאן גרם לי לפקפק בכל הסיפור...
וכלפי מה הדברים אמורים?
בדיוק לאחרונה פגשתי את אחד מגדולי מעריציו של ר' שלמה והוא נרגש ביותר.
הוא מספר לי שממש לאחרונה הוא שמע מיהודי אחד (ששמע מעוד יהודי, ששמע מבעל המעשה עצמו) שר' שלמה בא פעם לשדה התעופה. לפני שהוא עלה למטוס הוא פגש את אחד מגדולי המשפיעים בחב"ד, שהוא עוד הכיר אותו מתקופתו של הריי"צ. ר' שלמה ניגש אליו והושיט לו את היד. אותו משפיע אמר לו: אני לא נותן יד ליד שמושטת גם לנשים! ר' שלמה ממש היה נדהם. הוא אמר לאותו משפיע, גוואלד - מה אני יכול לעשות כדי שתיתן לי את היד? אז אותו משפיע ענה לו - אם תיתן לי תקיעת כף ששוב לא תיתן יד לנשים, אתן לך את ידי. תקע לו ר' שלמה את כפו והבטיח...
ר' שלמה עלה על המטוס, ולא עברה שעה קלה עד שהוא עלה למרומים..
חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו.
עד כאן המעשה כפי ששמעתי מפי ידידי. הוא אף נקב בשמו של אותו משפיע, אלא שפרח הדבר מזכרוני. הוא טוען שהוא עוד חי ואפשר עוד לברר את זה אצלו.
לכאורה הסיפור הזה דומה מאוד לסיפור שהובא כאן, אלא שדווקא השינויים ביניהם גרמו לי לפקפק הן בסיפור זה והן בסיפור שהובא כאן. אם הסיפור היה נכון, ספק אם היו מלבישים אותו גם על חסיד סאטמר שיושב במסעדה, וגם על משפיע חשוב בחב"ד שפוגש את שלמה בשדה התעופה.
ושמא אדרבה...
מה שנשאר לנו זה באמת לברר את שמו של אותו משפיע, ופשוט לברר אצלו אם היה מעשה אם לאו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 13:12 |
|
| |
השלמה:
בכל מקרה, על הסיפור אפשר להסתכל מכמה פנים: אפשר לומר שבגלל שהוא נשבע הוא הסתלק, ואפשר לומר שבגלל שהוא (עמד ל)הסתלק, לכן הוא נשבע....
כלומר, בשתי ההנחות אנו יוצאים מנקודת הנחה שר' שלמה לא יכול לחיות בעולם בלי לתת חיבוק ונשיקה לכל נפש מישראל.
אלא שיכולות להיות שתי פרשנויות לסיפור: אפשר לומר שבגלל שאכן הוא לא יכול לחיות בעולם בלי לחבק כל יהודי/ה, לכן ברגע שהוא נשבע, הוא נפטר.
ואפשר לומר, שבאמת ר' שלמה לא יכול לחיות בעולם בלי לחבק, האי למה הוא נשבע? בגלל שהוא ידע שהוא במילא הולך ליפטר מן העולם...
ויש להרחיב עוד בזה, ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 13:27 |
|
| |
האם הרבי מאמשינוב לא נתן לו יד ?
האם הרבי מאמשינוב פחות צדיק מאותו משפיע או מאותו חסיד סאטמער ?
אלא מאי , זה הבדל של השקפת עולם. לקרב או לרחק.
יש סיפור ידוע שהיה אצל רבי אורי השרף מסטרליסק כמדומני, שרבו נפטר ואמר לו שלאחר פטירתו ילך לרבי גדול אחר, נראה לי שזה היה רבי מרדכי מלעכוויטש וראה שם יהודי בעל עבירה שנכנס לרבי ליתן שלום. הרבי נתן לו שלום בחביבות ור' אורי התעצבן, איך הרבי מקרב כזה בעל עבירה.
הרבי הרגיש שתיכף ר' אורי יאמר משהו ויעליב את הבעל עבירה אז הוא הסתובב אליו ואמר לו: מהר מהר צא מחדרי, איני רוצה אותך כאן ! ור' אורי יצא בפחי נפש, אמר לעצמו, אם כך אינו רבי בשבילי שלא רואה שאותו אדם מלא בעבירות.
לאחר מכן החליט שאם כבר הגיע עד כאן, יכנס להיפרד מהרבי, כשנכנס אמר לו: וכי חושב אתה שאיני יודע מה שאתה יודע ? אלא שרבך שלח אותך לכאן ללמוד אהבת ישראל וכיצד מקרבים איש מישראל ומחזירים אותו בתשובה ורואים את הטוב שבו על אף עבירותיו.
ומאז נדבק ברבו זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 13:28 |
|
| |
לגבי דבריך:
"שר' שלמה לא יכול לחיות בעולם בלי לתת חיבוק ונשיקה "
אני לא מקבל את זה.
לכל אדם יש בחירה חופשית.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 13:33 |
|
| |
מתפעל,
יש לך בחירה חופשית, אתה לא חייב לקבל את דברי...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 13:39 |
|
| |
למתפעל,
יישר כוח על הסיפור. ויש עוד להרחיב בזה הרבה מאוד. ואם יהיה ה' בעזרי עוד אכתוב בזהמאמר ארוך לבאר שיטת רבנו אשר שורשה במקומות הגבוהים ביותר שבר-אנוש יכול להשיג, ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 14:03 |
|
| |
ממש. לפני ההתנצחות הנוספת אם עשה טוב או לא (אם בכלל ראוי לדון על נפטרים) אולי יותר טוב תעשה אם תברר לנו היטב מקורם ופרטיהם המדויקים של הסיפורים הנפלאים שהועלו כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 14:11 |
|
| |
למה התנצחויות? יש מישהו שסובר אחרת?
כל מי שמדבר נגד רבנו, פשוט לא מכיר אותו.
מי ששמע (אבל שמע...) 'תורה' אחת של רבנו, שוב לא יכול לפתוח פיו כנגדו.
אגב, באותו עניין, בדיוק היום ראיתי שרבנו מספר שמישהו אמר לו "יש לך חלק גדול לעולם הבא". שאל אותו רבנו: מדוע? ענה לו: "סיפקת להרבה אנשים כל כך הרבה חומר ללשון הרע...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 14:48 |
|
| |
אני שמח עד השמים שסוף סוף יש אנשים בפורום שמסכימים שאפילו לרבי שלמה
זצ"ל היה בחירה חופשית! יישר כחכם, מזל טוב! הייתי מוסיף, אפילו לעזוב את
לייקווד הקדוש, לוותר על אפשרות להיות הגדול הדור מס' 2 אחרי רבי אהרן
זצוק"ל, ואפילו לחלוק על הרבי מליובביץ זצוק"ל
ולהיפרד ממנו... WOW !!!
לדעתי זה שיש 2 ווריאציות של אותו סיפור רק מחזק אותו. זה מאוד מענין שזה היה סטמר וליובביץ...
לגבי אמשינוב, ברור לי שהוא העריץ את רבי שלמה מאד, חיבב אותו, עד היום יש תלמידי רב שלמה בכל חתונה שלו, וכו וכו.
אני בעקרון מסכים עם מתפעל, ש"זה הבדל של השקפת עולם. לקרב או לרחק" אבל הייתי מוסיף שיש מקום לשניהם. לכל בן אדם יש שתי ידים - הימין מקרבת, והמאל דוחה....
תוקן על ידי דופו ב- 15/10/2009 14:49:47
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 18:25 |
|
| |
כמו כל סיפורי החסידים, מי שמאמין, פתי. ומי שלא מאמין, כופר.
אלא מאי? צריך להאמין שיכול להיות.
בכל מקרה זה כל כך אופייני לרבי שלמהל'ה, להתרגש ממילה של יהודי ולהתוודות על כל חייו.
זה אורח חיים של שיעבוד הרגש לשכל.
ואם לא היה נפטר מן העולם אחר כך, מן הסתם למחרת היה פוגש איזו נשמה תועה בלבוש אישה, והיה מוכן לוותר על העולם הבא שלו ועל הוידוי שלו בכדי לקרב אותה לאבינו שבשמיים.
כך הייתה דרכו, ולוואי ותידבק בנו משהו מן התמימות הקדושה שהייתה בו.
|
|
|
|
|
