בית פורומים הפורום הכללי והחרדי

על "תל אביב של מעלה"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/12/2009 16:16 לינק ישיר 
על "תל אביב של מעלה"

*-- Twitter page for Haaret.co.il * *-- two pictures * *-- *
תל אביב, עיר הקודש ומעוז החסידות הראשון
מאת שלמה שמיר, כתב "הארץ" בניו יורק
מארגני חגיגות 100 שנה להיווסדה של תל אביב בחרו להתעלם מההיסטוריה שלה כמרכז החסידות הראשון בארץ. במשך 40 שנה התגוררו בעיר כ-20 אדמו"רים משושלות נודעות במזרח אירופה, עד שבשנות ה-70 העתיקו ה"חצרות" את מקום משכנן לבני ברק
תגיות: חסידות, תל אביב
*-- to *
חסידים בתל אביב של שנות ה-50 מתכנסים מחוץ לבית כנסת בשבת בבוקר. האדמו''רים היוו מוקד משיכה גם ללא דתיים
ארכיון: לע"מ / זולטן קלוגר
בכל האירועים והטקסים שהתקיימו לציון מאה שנים לתל אביב לא בא כלל לידי ביטוי, לא מרומז ולא עקיף, פרק ייחודי ומרתק בתולדות העיר העברית הראשונה.

מחוסר ידיעה או משיקולים בלתי ברורים, מארגני חגיגות ה-100 להיווסדה של תל אביב התעלמו כליל מההיסטוריה של העיר כמרכז של חסידות ומעברה כמקום מגורים ופעילות מועדף על אדמו"רים וחסידים בהיקף ואיכות שיכלו להתחרות עם הנוכחות החסידית בערים ועיירות בפולין וגליציה בתקופה שלפני השואה.

במשך כארבעים שנה, מראשית שנות ה-30 ועד לתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, התגוררו בתל אביב למעלה מ-20 אדמו"רים. חלקם היו מנהיגים חסידיים מפורסמים שהמשיכו שושלות חסידיות נודעות במזרח אירופה, היגרו לארץ ישראל ובחרו להשתקע דווקא בתל אביב - ולא בירושלים - כמקום המתאים לשקם את חצרותיהם החסידיות ולהבטיח את עתידן.

לאחדים מהאדמו"רים התל אביביים האלה נתלוו בזמנו מוניטין של צדיקים "פועלי ישועות". הם היו נערצים על חסידיהם ושימשו מוקד משיכה גם ללא דתיים, שבאו בשעות מצוקה לדירותיהם שהיו מפוזרות ברחבי תל אביב, המתינו לשעת קבלת קהל
פורים בת''א. לאדמו''רים בעיר נתלוו בזמנו מוניטין של צדיקים
באדיבות המועצה הדתית ת"א
וביקשו ברכה ועצה מ"הרבי הקדוש".

נציגות לכל ה"חצרות"

חג השבועות, שבו חל יום הזיכרון של מייסד תנועת החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב (שמת ב-1760), הוא המועד המתאים לגלות מחדש ולהזכיר שהעיר העברית הראשונה, המתהדרת היום כמעוז החילוניות היתה בעבר מבחינה היסטורית גם העיר החסידית הראשונה בישראל.

התואר הזה נתעמעם והתחיל להישכח בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 לאחר שאחדים מהאדמו"רים המפורסמים שתקעו יתד בתל אביב מתו. במקביל, בעקבות התרחבות ציבור החסידים, חיפשו אדמו"רים מקומות יישוב שבהם ניתן להקים שיכונים מיוחדים לחסידיהם ובמרכזם בתי מדרש גדולים. כך תפסה בני ברק את מקומה של תל אביב כמרכז של "חצרות" חסידיות.

אין כמעט "חצר" חסידית חשובה שפעלה בפולין ובגליציה שלא היתה לה "נציגות" בתל אביב ואין כמעט סביבה בעיר שלא נכח בה אדמו"ר חסידי ושלא הדהדו בה בימי שבת וחגים קולות התפילה והניגונים החסידיים שבקעו מה"שטיבל" המקומי.

במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-30 והתגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו.

האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא.

האדמו"ר מאוז'רוב, רבי משה יחיאל, התגורר בקומה הראשונה של בניין דירות בשדרות רוטשילד ליד החשמונאים שבה גם פעל בית התפילה שלו. היה מפורסם כגדול בתורה ונודע בזכות חיבורו "אש דת" - שמונה כרכים של ספר תורני חשוב.

בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן.

ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק.

בתל אביב פעלו גם אדמו"רים פחות ידועים בציבור הרחב, בהם האדמו"רים מבויאן, בוהוש, קוידנוב, סלונים, סטריקוב וטשורטקוב. לכל אחד מהאדמו"רים האלה היה "שטיבל" חסידי שעם מתפלליו נמנו גם שכנים יהודים דתיים שלא היו חסידים.

מי שהעצים את מעמדה של תל אביב כמרכז של החסידות היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שבא לארץ ישראל בשנת 1944. הוא הדהים את מקורביו כאשר סירב בתקיפות להשתכן בדירה שהוכנה בעבורו בירושלים. הוא התעקש להתגורר בתל אביב, שאותה כינה "עיר הקודש". האדמו"ר מבעלזא נמנע מלגלות את המניעים לרצונו לגור בתל אביב והסביר זאת כ"טעם כמוס". מקורביו טענו כי האדמו"ר העדיף את תל אביב משום שאין בתחומיה כנסיות.

האדמו"ר רבי אהרן רוקח קבע מושבו בבניין ברחוב אחד העם 63, שהפך למרכז חסידי סואן ומוקד משיכה לאלפי חסידים ויהודים שנהרו לבית מדרשו וביקשו לקבל את ברכתו של האדמו"ר הישיש.

האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שמת בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.

700 בתי תפילה

לפי הערכה, בשנות ה-50 וה-60 פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.

"בית החסידים" הראשון של חסידי גור בתל אביב הוקם על ידי אבי יעקב מרדכי שוירץ לפני כשבעים שנה. ה"שטיבל" פעל תחילה בחדר קטן ברחוב גינזבורג במרכז העיר ועבר לרחוב אחד העם 65. בתקופת השיא של בית החסידים באחד העם התפללו בו כ-300 חסידים ושנים רבות נודעה הכתובת "אחד העם 65" בקרב חסידי גור ככתובת של מעוז חסידי פורח ומודל-חיקוי לבתי תפילה חסידיים. ה"שטיבל" התקיים בבניין הישן באחד העם עד שהבניין נמכר ונהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.

העבר החסידי הזה של העיר העברית הראשונה גם הצטיין בסובלנות הדדית ודו-קיום מוקפד. לא זכורה מהימים ההם שום תקרית או התפרצות של גילויי עוינות בין חסידים ללא דתיים.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/12/2009 12:41 לינק ישיר 

תודה על המידע



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-21/12/2009 08:51 לינק ישיר 

אכן 'תל אביב של מעלה' כי פה למטה... 

בחרו לחגוג בצורה אחרת את 'יומולדת'... כמו שחוגגים בת''א של מטה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/8/2010 13:17 לינק ישיר 

אל להאמין שעד יריד המזרח בנמל תל  [url=http://www.avivcomp.co.il]אביב[/url]  כמעט ולא היו פה בניינים. כמה מזל שהכל השתנה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > הפורום הכללי והחרדי > על "תל אביב של מעלה"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר