בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · בחדרי חרדים ·

סיפור עם מסר עמוק-"אהבת ישראל" יש לכם????

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/4/2010 00:13 לינק ישיר 
סיפור עם מסר עמוק-"אהבת ישראל" יש לכם????

לא מוכר ולילדים......

כמו"כ דבר תורה או ווארט טוב על זה מפרשתינו.....

תודה למסייעים!



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/4/2010 18:19 לינק ישיר 

חברים עזרתכם חשובה מאוד תודה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/4/2010 19:25 לינק ישיר 

הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצוב זכותו תגן עלינו הקפיד, בין השאר, לקיים בכל מאודו מצוות ביקור חולים וממש לא פסח על אדם אחד בקהילתו הגדולה שלא ביקרו בשעת חליו.
פעם נכנס רבי לוי יצחק לבקר חולה אחד, שהיה נוטה למות, ומצאו מתפתל מצד אל צד בדאגה ובחוסר מנוחה.
ממה אתה מודאג בשעה זו? שאל רבי לוי יצחק את החולה שלפניו.
רבי קדוש! השיב האיש בקול רפה מחמת החולשה. הנני חש כי שעותי ספורות ולבי מלא חרדה במה אני בא לעולם האמת ומה יהא חלקי וגורלי בעולם הבא!!!
הצדיק רבי לוי יצחק קם מכסאו, גחן אל פני החולה הנרגש וקרא: אין כל מקום לדאגה מצדך. זה עתה גמרתי בלבי לתת לך במתנה את כל חלקי בעולם הבא.
מיד עשה הצדיק קבלת קניין על מתנתו לחולה, ופני האיש נראו לפתע מאושרים ושלווים. כעבור שעה קלה עצם החולה את עיניו ושבק חיים לכל חי.
שאל אחרי כן אחד ממקורבי הצדיק את רבי לוי יצחק: רבנו, כשנכנסת לחדרו של אותו חולה, ראית בוודאי שרגעיו ספורים וכל עידוד אינו עשוי להועיל לו אלא לשעה קלה בלבד. מדוע נהגת כלפיו ברוחב לב כזה, והענקת לו את כל עולם הבא שלך?
שמע בני השיב הצדיק מברדיצ'ב בהתרגשות: נוח לי למסור על עןלם הבא שלי, כדי לחסוך רגע אחד של צער ודאגה מיהודי חולה!!! .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/4/2010 19:36 לינק ישיר 
אהבת ישראל עם מסירות נפש

ערב יום-הכיפורים בעיירה ליובאוויטש. אווירה זכה אופפת את הרחובות, שבהם מתכוננים יהודים ליום הקדוש. בבית-המדרש יושב לו החסיד ר' שמואל ועוסק בתיקון הנפש, כדי להיכנס זך ונקי ליום הדין.

הדלת נפתחת, ולבית-המדרש נכנס הלך. היהודי מניח את צרורו בפינה, מחלץ את עצמותיו וצונח על אחד הספסלים. ר' שמואל הגביה את עיניו, ראה את האורח, קם והושיט ידו לשלום.

"איך מרגיש יהודי?", שאל את ההלך.

"אוי", נאנח האיש, "חושך הגלות. רק צרות באות על ראשנו. הנה, רק היום עברתי סמוך לארמונו של הפריץ הרשע לובומירסקי. פתאום שמעתי קריאה רמה: 'יהודי, עמוד!'. בתחילה נבהלתי, אך נרגעתי כשראיתי שהקורא אינו אלא משרת שביקש לקנות צעיף. בעוד המשרת מונה את מעותיו כדי לשלם לי, סיפר לפי תומו על משפחה יהודית שמושלכת זה שבוע ימים בבור- הכלא, עקב חוב שהם חייבים לפריץ, וכי אם לא ישולם החוב עד מחר, יוצאו להורג. אילו רק עמד לרשותי הסכום העצום שדרש הפריץ... הוא אשר אמרתי: חושך הגלות".

עיניו של החסיד התמלאו דמעות בעת שהאיש סיפר את סיפורו. הדבר נגע ללבו. כעבור רגע כבר לא היה עוד בבית-המדרש.

כלבים חורצי שיניים קיבלו את פניו בפתח ארמונו של הפריץ. הפריץ ישב סמוק פנים, זועם על חוצפתו של היהודי אשר העז להופיע בתוך ארמונו. "רוצה אני לדעת לכמה עולה סכום החוב של המשפחה האומללה", אמר החסיד.

"זה יעלה לך ביוקר", פלט הפריץ. "נוסף על סכום החוב, יהיה עליך להוסיף גם ריבית על שאיאלץ לבטל את טקס ההוצאה להורג". הסכום שנקב האדון שיתק את לבו של ר' שמואל. אך כרגע התעשת והשיב: "בעזרת ה' אצליח לגייס עוד היום את הסכום שביקשת".

הסכום היה עצום. מה עושים? מלבד זאת, ערב היום הקדוש היום, ועדיין יש לפניו הכנות רבות. הוא נשא את רגליו והחל להקיש על דלתות הבתים שנקרו בדרכו.

הסכום שהצטבר בידו היה זעום למדי. יותר משאסף כסף, אסף את סיפורי צרותיהם של אחיו היהודים.

לפתע מצא עצמו ניצב על פתח בית-המרזח. מבפנים נשמע קול צחוקם של כמה פורקי- עול, ריקים ופוחזים, אשר היום הקדוש המתקרב לא נגע ללבם. הוא החליט להיכנס פנימה. אין לו ברירה. הוא חייב להשיג מיד את הכסף.

מראה החסיד עורר את תמיהתם של משחקי הקלפים. לרגע נשתתקו הכול. על השולחן היו מונחות שלוש קופות גדושות. רבי שמואל פתח בדבריו ללא שהיות: "אני בא בעניין של פיקוח-נפש. צריך להציל משפחה ממוות. זכרו, כי יש קונה עולמו בשעה אחת".

מוחותיהם אפופי האלכוהול של יושבי בית-המרזח לא קלטו על מה בדיוק מדבר החסיד. לפתע פרץ אחד בצחוק רועם. כשנרגע קמעה אמר: "יש לי רעיון. אם תואיל לשתות עמנו מלוא הספל יין-שרף, תזכה בקופתי".

ר' שמואל הסכים. בתעצומות-נפש נטל לידיו ספל מלא משקה, בירך 'שהכול' בכוונה עצומה והריק את הספל אל קרבו, לקול צחוקם של הנוכחים. עתה היה בידו כשליש מן הסכום הדרוש.

שני המשחקים האחרים נענו גם הם לאתגר: "אם תשתה עוד שני ספלים מלאים, תזכה גם בקופותינו". הוא שתה גם את שני הספלים הבאים. עיניו אדמו וראשו היה סחרחר. זמן-מה נשען על הכותל, אוחז בחוזקה בסכום המלא.

רגליו כשלו. הוא הרגיש שלא יוכל ללכת. אך מוחו לא פסק מלצוות: "לך מהר אל הפריץ. זה עניין של פיקוח-נפש".

הפריץ לא האמין למראה עיניו. גם לבם של בני המשפחה העלובים סירב לקלוט את הנס שאירע להם. בעיניים דומעות ובמלים קטועות ביקשו להודות למצילם, אך זה לא שעה להם. מוחו היה מעורפל לחלוטין.

בית-המדרש הגדול היה מלא מפה אל פה. הכול היו נתונים בחרדה פנימית עמוקה בעת קבלת היום הקדוש. רגליו של ר' שמואל עמדו לו עד הכניסה לבית-המדרש. שם, ליד הכיור, התמוטט וצנח על אחד הספסלים.

מה היה לו לחסיד הגדול, ר' שמואל, ששרוע הוא על הספסל בערב היום הקדוש, לבוש בגדי חולין ושקוע בשינה עמוקה? - תמהו הכול תמיהה רבתי. התפילה נסתיימה, החסידים יצאו החוצה, והוא עודנו שוכב שם.

בבית-המדרש נשארו חסידים רבים, שהמשיכו בעבודת-היחיד שלהם בליל היום הקדוש. אמרו תהילים, שפכו שיח ותחנונים. באמצע הלילה פקח ר' שמואל את עיניו, וכמי שניעור מעולם אחר קם על רגליו, קרב אל הבימה, היכה עליה בידו בחוזקה והכריז בקול גדול ובנעימה של שמחת-תורה: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו!".

פחד אחז בנוכחים. האם נשתבשה חלילה דעתו של ר' שמואל, החסיד הגדול?! וכבר קרב המשמש כדי להוציאו מבית-המדרש.

לפתע השתרר הס. הרבי הסב את פניו אל הקהל ואמר: "הניחו לו לר' שמואל. הוא כבר נמצא הרבה לפנינו. בעבודה העצומה שעבד היום, כבר תיקן כל מה שצריך לתקן עד שמחת-תורה!".




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/4/2010 21:15 לינק ישיר 

דבר תורה בעניין זה מהפרשה יש למישהו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/4/2010 00:27 לינק ישיר 

איך בין דא, תודה.

הסיפורים שהבאת קצת מוכרים, אני אשמח לשמוע סיפור לא מוכר וגם או אפי' עדיף בן זמנינו.....וכמה שיותר מהר....

וגם ווארט בדחיפות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/4/2010 03:54 לינק ישיר 

http://dossinet.co.il/forum/showthread.php?t=835

 

שלושה רבדים בעומקה של אהבת-ישראל וביוקר של כל יהודי - של הבעל-שם-טוב, של המגיד ממזריטש ושל רבנו הזקן בעל התניא

 

ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט,יח)

 

 

בפרשת קדושים מופיע הציווי, שהוא כלל גדול בתורה1: "ואהבת לרעך כמוך". זו מצות אהבת-ישראל, המהווה מפתח לכל התורה כולה.

 

איך בדיוק צריך לקיים מצווה זו? גדולי החסידות תיארו שלושה רבדים בעומקה של אהבת-ישראל וביוקר של כל יהודי.

 

הבעל-שם-טוב טיפח את האהבה לאנשים הפשוטים. הוא אמר, כי אנשים אלה, המקיימים מצוות בתמימות, יש בהם מעלה אפילו לעומת הלמדנים. באחת מתורותיו, על מאמר הגמרא2, שהתפילין של הקב"ה הן עם-ישראל, המשיל הבעש"ט את האנשים הפשוטים לתפילין של-יד (המסמלות את המעשה) ואת הלמדנים לתפילין של-ראש (המסמלות את הידיעה וההבנה). והסדר הוא, שתפילין של-יד קודמות לתפילין של-ראש, כי בעלי המעשה קודמים לבעלי ההשגה.

 

רשע כצדיק

 

כאן אנו רואים כיצד צריכים להתייחס באהבת-ישראל גם לאנשים פשוטים, שאין בהם מעלות מיוחדות של ידיעה והשגה. אולם עדיין מדובר ביהודים טובים, תמימים ויראי-שמים, אם כי אנשים פשוטים.

 

ממשיכו של הבעל-שם-טוב, המגיד ממזריטש, הרחיב יותר את משמעות המצווה. הוא קרא פעם לאחד מבחירי תלמידיו ואמר לו3: "האזן למה שאומרים עתה במתיבתא דרקיע, שאהבת-ישראל היא לאהוב רשע גמור כמו צדיק גמור!".

 

זה ביטוי מופלא של אהבת-ישראל - לאהוב לא רק יהודי פשוט, אלא אף רשע גמור! ויותר מכך: לאהבו באותה עוצמה כפי שאוהבים צדיק גמור!

 

המגיד ממזריטש חושף את הנקודה הפנימית שביהודי, שכאשר מגיעים אליה מגלים, שגם רשע גמור יקר כמו צדיק גמור.

 

כמוך ממש

 

אולם גם אהבה זו עדיין מדודה ומוגבלת היא. כשאומרים שצריך "לאהוב כמו", פירוש הדבר שיש הבדל בין יהודי ליהודי, אלא שאף-על-פי-כן צריך לאהוב את כולם.

 

רבנו הזקן (בעל התניא) הוסיף עוד יותר וכתב בספרו4, שאהבת-ישראל צריכה להיות אהבה שאינה מדודה כלל; כמו אהבת אחים, אהבה שטבועה בעצם המהות.

 

לפי דבריו, הציווי "ואהבת לרעך כמוך", הוא כפשוטו - כמוך ממש! כשם שאין האדם חדל מלאהוב את עצמו עקב כך שהוא יודע שיש בו חסרונות, שהרי "על כל פשעים תכסה אהבה"5, כך בדיוק עליו לאהוב כל יהודי, ***** עצמותית שלמעלה מכל חשבון.

 

מהות אחת

 

כיצד אפשר להגיע לאהבה עצמותית כזאת לכל יהודי? מבארת תורת החסידות6:

 

ראשית - אהבת-ישראל היא פועל יוצא מאהבת-ה'. מאחר שיהודי אוהב את הקב"ה, ואהבה זו נטועה בעצם מהותו, שכן "בנים אתם לה' אלוקיכם"7 - ממילא הוא אוהב כל יהודי, כי האוהב מישהו, אוהב גם את מי שהאהוב אוהב.

 

שנית, ובעומק יותר - בשורש נשמתם, כל בני-ישראל הם עצם אחד ("חלק א-לוה ממעל ממש"8), כך שאהבת-ישראל אינה אהבה לשני, אלא אהבה לעצמו, לחלק ממנו. זה שורשה של אהבת-ישראל!

 

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 299)

 

 

----------

 

1) ויקרא יט,יח. וראה פירוש רש"י על הפסוק.

 

2) ברכות ו,א.

 

3) ספר השיחות קיץ ת"ש עמוד 116.

 

4) ראה תניא פרק לב.

 

5) משלי י,יב.

 

6) ראה קובץ מכתבים לתהילים עמוד 129.

 

7) דברים יד,א.

 

8) תניא פרק ב.



תוקן על ידי soroity ב- 20/04/2010 03:55:46




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/4/2010 03:59 לינק ישיר 

הצדיק רבי מנחם מנדל מליסקה היה נוהג להוסיף לחתימת שמו - "אוהב ישראל". פעם אחת, כשרצה להוסיף "אוהב ישראל", לחתימת שמו על מכתב שכתב, נפל העט מידו; כשהרים את העט - פרח הנייר מן השולחן; וכשהחזיר את הנייר - נשפכה הדיו. הבין הרבי, שמן-השמיים מעכבים אותו. הצטער ואמר:"מידה טובה אחת חשבתי שיש לי, מידת אהבת ישראל, ואף זו נלקחה ממני". ניסה להיזכר, אולי פגע חס וחלילה במישהו באותו יום. שאל את בני-ביתו, אולי העליבו הם מישהו, ונתברר, שהבוקר בא איזה יהודי מגושם, לבוש כנוכרי ושמו לא-יהודי; ביקש לראות את הרבי, ולא נתנו לו להיכנס. מייד ציווה הרבי למשמשיו לחפש את האיש ולהביאו אליו. עברו המשמשים ממלון למלון ולא מצאו את האיש. אך הרבי חזר וציווה עליהם לחפשו. לבסוף נמצא באיזה בית-יין לא-הגון. חזרו וסיפרו לרבי היכן מצאו את בעל-העבירה. דחק בהם הרבי לרוץ מייד ולהביאו אליו. כשהובא האיש אל הבית קיבל אותו רבי מנחם מנדל בסבר פנים יפות, הגיש לו כיבוד וביקש ממנו סליחה ומחילה. פני האיש הנדהם נשתנו. בליבו חש רגשי חרטה ודמעות עלו בעיניו. הרגיע אותו הרבי, ברך אותו והבטיח לו, שתשובתו תתקבל במרומים. לאחר שהלך האיש לדרכו אמר הצדיק לבני-ביתו התמהים: בהפטרת שבת ראש-חודש שקראנו בשבת מתנבא ישעיהו על ימות-המשיח, ואומר, שד' ישלח אליהם מן הגויים לכל הארצות "והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה', בסוסים ... ובכרכרות, על הר קדשי, ירושלים". נשאלת השאלה: מי הם היהודים שיחכו עד שהגויים יביאו אותם לירושלים? החסידים, כשישמעו שהמשיח בא, הלא ירוצו לקראתו מעצמם; ושאינם-חסידים, אם לא ירוצו - ודאי ילכו; את מי אפוא יצטרכו הגויים להביא? כנראה - את היהודים שהתרחקו מן היהדות ושחדלו להאמין בגאולה; אותם יביאו הגויים "מנחה לה'". "מנחה" כזאת העלבתי היום. מיד פנה אל שולחנו, נטל את העט וחתם על המכתב: מנחם מנדל אוהב ישראל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/4/2010 10:24 לינק ישיר 

סבא שלי מביא בספרו את אהבתו הגדולה של רבנו יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל לכל יהודי:






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/4/2010 10:27 לינק ישיר 

סיפור שמתאים כמעט לכל פרשה:
תמיד ראו על הצדיק (השלם את החסר) כי בוערת בו אש עזה של אהבת ישראל ללא מחיצות. שאלו אותו: מה ראית על ככה? אמר להם: כתוב בפרשתנו: וידבר ה' את משה לאמור. אם לא היה ה' אוהב את ישראל כלום היה מדבר אל משה? ואם הקב"ה ככה, אני הקטן על אחת כמה וכמה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/4/2010 14:57 לינק ישיר 

אין ספק,
הימים האחרונים הביאו לאנפלציה באהבה ישראלית חרדית אופיינות,
אשכולות החיבה לכל מי שרק ניתן היה לתלות את אוזניו בהולילנד,
האמפתיה המופלאה שזרמה כאן כלפי ההורים השכולים,
הנאצות על הנחשדים כציונים, האנטישמיות על הספרדים,
 אכן, מי כעמך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/1/2011 17:57 לינק ישיר 

רק עכשיו ראיתי אשכול זה , ובידי תרומה צנועה לאשכול.

היה זה ברוסיא כשיהודים סבלו מהקומיניסטים,
ואבוי למי שיתפש ברשתם , הסיכוי שיצא מהכלא הסובייטי בחיים לא היו בטוחים כלל ועיקר.

יום אחד עבר חסיד חב"ד בשם ר' בן ציון שם טוב ברחוב
 וראה חייל סובייטי אוחז בידיו של חסיד להוליכו  לכלא.

ר' בן ציון ידע שהוא צריך לחשוב מהר איך להצילו,
הוא מיהר לעבר החייל הרוסיא והחל לנשקו ולחבקו ואמר לו כבר זמן רב שלא ראיתי אותך

בינתיים הוא נתן בעיטה חזקה ליהודי שימהר לברוח, ואכן הוא ניצל את המהומה וברח.

ר' בן ציון עומד ומחבק ומנשק החייל, ושואל אותו האם אתה לא מכיר אותי?
הרי לחמנו ביחד במקום פלוני

החייל השיב לו שהוא בכלל לא לחם באותו איזור
לאחר כמה דקות כשהוא הבין שהאיש כבר נמצא רחוק מהאיזור
הוא ענה לחייל שכנראה אתה נראה כמו החבר שלי.

החייל הבין שהיהודי ברח,
הוא פנה לר' בן ציון ואמר מכיון שבגללך האיש ברח אתה תבוא במקומו.

ענה לו ר' בן ציון כשאתה תבוא למפקד שלך ותגיד שיהודי בלבל לך במוח, והאיש ברח
אתה תצא מזה טיפש, לא אני.
אז בא נגמר העסק עם מתנה יפה, והא נתן לו בקבוק ודקה משובח ועוד כמה רובלים.
והחייל עזבו לנפשו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > סיפור עם מסר עמוק-"אהבת ישראל" יש לכם????
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר