עיק, נדמה שהגישה לפסוק על פי פשוטי הסוגיות לא רק שלא היתה מובנית מאליה תמיד, אלא כמעט ולא היתה מצויה. הפסיקה המאוחרת הלכה והושפעה יותר ויותר מהספרות המאוחרת ופחות ופחות מהסוגיות התלמודיות עצמן. אגב, את הגישה שלו נדמה שהוא מושך גם לגבי פרשנות מדרשית, היות והוא מציין את התחמקותו מספרי החקרנים בפרשנות.( וכוונתו לענ"ד לחקרנים מבין הרבנים )
נדמה שהסיפור שמביא הניק "וזו לשוני" מרומז בהקדמת הספר שכותב ששיבחו אותו גדולי הדור על פסקי דינו שדן לפניהם לאחר ויכוח.( אם כי הוא יותר שיגרת לישנא)
אגב, מהקדמתו ( בהערה) מצאתי דבר מעניין, כי מדבריו יוצא שאם המלכות מבטלת את השבועה שלא להכביד את עולה על ישראל, שוב אין ישראל משועבדים לשבועה שלא למרוד באומות ולעלות בחומה. ( וראיתי ככה גם בספר אחר, דומני "אם הבנים שמחה" או באחד מספרי הר"מ כשר )
|