| נשלח ב-9/6/2011 08:52 |
 |
| |
זה נכון שהגאון רבי יושע בער זצ"ל הקפיד שהנשים לא תצאנה לעבודה, ואף ביקש זאת מכלותיו מיד לאחר האירוסין
כאשר היום חלק מנכדותיו עובדות ולא כולם בבית
אבל כידוע שבכל ענייני הצניעות שהיו נהוגים בבית הזה,
ישנו הבדל בין מהותי להתנהגות כאשר עוד הראש ישיבה היה חי לבין לאחר מותו
כל ענייני הלבוש לא נראה היום למה שהיה בעבר
אין שום היכר על הבנות שלהם מאשר שאר הציבור הליטאי
למרות שיש להם בית חינוך פרטי בשם "מסילת ישרים" המסונף לבנות ירושלים
והבנות כל זמן לימודן הן אכן נראות בנות צנועות
אבל אין להם את הכח נפשי להמשיך בתלבושת הצנועה גםצ לאחר נישואיהן
גם המורות ב"מסילת ישרים" חלקן הולכות בצניעות כהוגן וחלקן .....
כאשר הבנות לא יכלו לסבול את תלבושתן הבלתי צנועה של חלק מהמורות
הן פנו להוריהן שיפנות אל אותם משפחות להעיר להם
כמובן שהתגובות היו חריפות כי לא התאים להם שמעירים להם
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 09:20 |
|
| |
| מאור_עינים כתב: |  | זה נכון שהגאון רבי יושע בער זצ"ל הקפיד שהנשים לא תצאנה לעבודה, ואף ביקש זאת מכלותיו מיד לאחר האירוסין
כאשר היום חלק מנכדותיו עובדות ולא כולם בבית
|
|
גם חלק מכלותיו של ר' יושע בער עובדות מחוץ לבית, נדמה לי שגם במסילת ישרים.
הדגש החזק הוא על לא לשנות כלום ממה שהיה בעבר, אין שום שינוי בענייני הצניעות ממה שהיה בחיי ר' יושע בער. הרבנית עטיל תחי' לא תיתן לבנות המשפחה לשנות ולו במשהו קטן, וגם בני ר' יושע בער עומדים על המשמר ובנותיהם צנועות וחסודות גם לפני החתונה וכמובן שגם אחרי הנישואין, אין כל שחר בדברך, תבדוק שוב לפני שאתה משמיץ ומוציא את דיבתם רעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 18:06 |
|
| |
| בדק_בית כתב: | | (לגבי ספריו של מלר, עד כמה שהמתח המשפחתי עלול להשמע פיקנטי, רא"י מעולם לא התייחס לזה בציבור). |
|
העיר לי מישהו באישי, כי רא"י כן התייחס בציבור על ספריו של ר' שמעון יוסף מלר. מעניין, אני באופן אישי, אינני זוכר.
אשמח אם מי מהתלמידים יעלה לכאן דברים שאמר בציבור.
יצויין, כי בנוגע לשיחות אישיות ופרטיות עם מקורביו, בודאי ובודאי שהוא התייחס לספרים, ועוד איך. כמדומני שעל מלר אישית הוא פחות כעס, הוא כעס בעיקר על מי שנתן לו את החומר - דודו הג"ר דוד. כשיצאו לראשונה הספרים עה"ת - 'שי לתורה', רא"י התבטא אז ממש בחריפות, לכל מי שהטה לו אוזן. גם כשיצאו הספרים 'עובדות והנהגות', בחלקים הראשונים, הוא עדיין התבטא בחריפות רבה.
אגב, מספרים כי כשסיפרו את הדברים לר"ד, הוא לקח זאת ללבו. לימים, כאשר מישהו שאל את ר' דוד, אם ללכת גם לרא"י ולדלות ממנו פרטים ועובדות [אולי זה היה מלר עצמו], התבטא על כך ר"ד באוזני מקורביו: "הרכבת כבר יצאה מהתחנה.
בהמשך כאשר יצאו לאור החלקים הנוספים, נהג מלר בתבונה, והחל לצטט סיפורים ועובדות גם מהאחיו של ר"ד - ר' מאיר. רק אז החל רא"י למתן את התבטויותיו. אחד ממקורביו אף ציטט לי משמו כי כך אמר: "אויב ר' מאיר גיט אעם שויין, וואס קען איך זאגען" (אם גם ר' מאיר נותן לו, מה אני יכול לומר).
גם כשיצא ספרו הנוסף של מלר 'הרב מבריסק', היו שניסו לדלות מרא"י משפטי מחץ על הספר החדש, אך זה אכזב אותם הפעם כשהפטיר: "זיין דער איינציגער משוגינער וואס שטייט אויף א'דאך און שראייט קען איך נישט" (להיות המשוגע היחיד שעומד על הגג וצועק, אינני יכול).
יצויין, כי גם בתקופה הראשונה, בה רא"י הרבה לבקר את הספרים באוזני מקורביו, הוא מעולם לא הפך זאת למאבק ממשי, שכן, במקרה שכזה, רבים מן המצוטטים בספר בשמם המלא, כמו - ר"י טוקר, ר"י ויינשטיין, ר"ח גרונר ועוד... הנחשבים למקורביו ואנשי אמונו של רא"י, לא היו עושים זאת, וידועים הדברים לאנ"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 01:02 |
|
| |
רא"י סבור שלא ניתן לערוך ספר מורכב כ"כ על אישיות כמו הרב מבריסק מבלי לטעות או לשגות, מבין אלפי הדפים בכל עשרות הספרים שהוציא לאור מלר נמצאו טעויות ואי דיוקים רבים, גם בדברים ששמע מר"ד או מר"מ, מספרים שאחרי הדפסת חלק א' של 'הרב מבריסק' ר"ד כעס מאד על שינויים שהדפיס מלר ע"ד עצמו.
ידוע ומפורסם ההשקעה שהשקיעו גאוני בריסק בהוצאת דבר מתוקן ומושלם מתחת ידיהם, הרב מבריסק ויתר ולא הדפיס יותר מחצי מכתביו של אביו הגר"ח רק בגלל שהוא לא הכין אותם לדפוס, רק הכתבים שעברו נפה אחר נפה ואושרו ע"י הגר"ח בעצמו מופיעים ב'חידושי רבנו חיים הלוי', בטוחני שגדולי הת"ח שבדור לא הגיעו במסקנות שלהם להו"א של ר"ח, ובכ"ז עולם התורה הפסיד עוד כמה וכמה כרכים של חידושי רבנו חיים אך ורק בגלל שזה לא היה מספיק ברור ומוחלט לר"ח שראויים הם לעלות לשולחן הלומדים. כמו"כ הרב מבריסק הקפיד לפני כל שליחת מכתב הן בתורה וכן בשאר הדברים שעמדו על הפרק שלא להוציא מתחת ידו אפילו ספק ספיקא של טעות או שינוי, פעמים שטיוטות רבות נערמו על שולחנו ונגנזו אח"כ בגלל שהוא לא היה בטוח באיזה מילה או חצי מילה שכתב, ופעמים שנמנע מלשלוח מכתבים מסיבות 'זוטרות' ובלתי מוסברות לאנשים שלא הצליחו לרדת לסוף דעתו הרוממה.
דבר שאותם צדיקים הצטערו בו, יכשלו בו זרעם? אם על חדו"ת שכל עולם התורה היו עמלים בדבריהם הם ויתרו ונזהרו עשרת מונים, ק"ו בעובדות והנהגות וסיפורים שצריך להזהר, אין ספק שמלר עשה עבודה מושקעת ונהדרת אבל רא"י סובר שכל עבודתו איננה שווה אם אינם מדוייקים במאה אחוז, וביותר מכך אם מלר החליט שהוא כביכול מייצג את הרב מבריסק ושמתפקידו להביא את דמותו לדור אחרון, אז הוא חייב להתמקד בעובדות כמו שהם היו ולא כמו שנוח לו מסיבות כאלו ואחרים להציג אותם.
לדוגמה, בימים האחרונים יצא לאור חלק ד' מסדרת הספרים 'הרב מבריסק' וחלק נכבד בספר הוקדש על המערכה הגדולה שניהל הרב נגד היכל שלמה, דעתו של הרב הייתה ברורה לכל אך באורח פלא משום מה בספר 'המייצג' הושמטו ביודעין פרטים חשובים מאד במאבק וזאת בגלל לחצים שהופעלו ע"י שליטי הדור למיניהם, שח"ו לא יפגעו ביקר להם, וד"ל. וזאת תביעה עצומה על מלר, אם אתה מתיימר למכור לי ולספר לי על הרב מבריסק אז תלך עם הסיפור עד הסוף, זו הייתה דעתו של הרב וזה מה שאתה אמור להדפיס לקוראים שלך. אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם לנסות להשאיר אותה שלימה...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 14:12 |
|
| |
אשכול מרתק
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 14:33 |
|
| |
| יוסף90 כתב: | | אשכול מרתק |
|
אין לך מה להוסיף?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 15:52 |
|
| |
עקבתי אחרי האשכול בהתענינות. והתלבטתי אם לכתוב את הידוע לי בענינים אלו, מפני כמה טעמים. לאחר הערכת הנתונים, וכאשר ראיתי את מהלך האשכול, החלטתי לפרוש מקצת מהדברים. [אשתדל לכתוב בערך בדקדוק כפי הידוע לי].
חשוב לציין, כי יש כאן הגזמות והקצנות לכמה מהכיוונים, ואולי נפרש קצת בעתיד.
מאחר והיחס שבין בריסק והרב שך, תופס כאן התענינות רצינית, אתחיל בזאת. [והנני מגלה דעתי כי אין בכוונתי לפגוע חלילה בכבודם של ת"ח ואפי' בסתם אנשים, והריני מבקש מחילה מהם ומהשי"ת על כך, ואין כוונתי כי אם להציע את העובדות והרשמים אשר נקלט אצלי, למען תהא התמונה שלימה יותר, והוא רחום וגו'].
בניגוד למה שכנופית העיתון ובראשם רבנים מסוימים ובעיקר רמ"מ שולזינגר, ניסו להציג כאילו הגרי"ז מסר את תורת ההשקפה להרב שך, והרב שך או כפי שהוא מכונה בבית בריסק 'רבי לייזער' הוא תלמידו בענין. הרי שזה אינו נכון כלל וכלל, וההיפך הוא הנכון.
שכן הגרי"ז סבור היה כי לרא"ש [ה"ה הרב שך כפי שהוא מכונה בבית בריסק], אין שום הבנה כלל בעניני השקפה, ועליו להתרחק מזה ככל האפשר.
וכבר התבטא עליו מרן הגרי"ז כך [בתירגום מאידיש] : עדיין לא ראיתי כזה דבר, אדם שמצד אחד בלימוד הוא מבין כל כך טוב, ואילו במילי דעלמא ועניני השקפה איננו מבין כלום... [ופשוט אין לו שום שייכות להבנה כלל בזה].
כמו כן בכל פעם שהיה הגרי"ז מרצה ומתבטא בביתו בעניני השקפה, היה רא"ש קם ויוצא... כי הוא לא רצה לשמוע, [אפשר לשער את הסיבות לכך ואכ"מ]. וזה היה מרגיז מאוד את מרן הגרי"ז, זה שהוא קם ויוצא.
כך שלבוא ולומר שרא"ש קיבל את השקפתו מהגרי"ז, הרי הוא מופרך מעיקרו.
גם הסופרלטיבים שנקשרו כאן לראשו של רא"ש, כמה שאחזו ממנו בבריסק בנוגע ללימוד. הרי שצריך לסייג את הדברים. שכן אמנם אחזו מאוד מלמדנותו הרחבה ומהבנתו העמוקה, אך יחד עם זאת סבורים שם כי הוא איננו 'ישר' [היינו גם בלימוד]. וכפי שאמר אחד מצאצאי בריסק: בכל שטיקל הוא מתחיל טוב ולענין, אבל בהמשך הוא מתעקם [ומסתבך]... [מובן מאליו שלא תמיד]. ואכן אין זו סתירה כלל, שכן אפשר להיות למדן ועמקן ובעל הבנה עצומה, אבל עם כל זאת להתעקם וללכת בדרכים עקלקלות, ולהיות בטוח שכל העולם טועה ורק הוא צודק.
בעיקר אחז ממנו הגרי"ז, שמלבד שיש לו הבנה טובה, וכשהוא שומע 'ווארט' טוב הוא מבין זאת היטב, וגם יודע להעריך זאת, הרי שיש לו אהבת תורה עצומה, וגם יגיעה מופלאה וקשה יחד עם התמדה בלתי נלאית. וזה שורש ההערכה לרא"ש בבית בריסק.
בדרך כלל האסמכתא הגדולה של החולקים על מש"כ, הוא ההסכמה המופלאה שכתב מרן הגרי"ז על חלק נזיקין וכו' של אבי עזרי שיצא בשנת תשט"ז. ולכן צריך להבהיר מה היה שם בדיוק.
באותו זמן שימש רא"ש כר"מ בישיבת פוניב'ז, אלא ששלטון התורה בישיבה היה כולו בידי הגר"ש רוזובסקי, ששיעוריו המתוקים היו לשם דבר, והתלמידים היו כרוכים אחריו, בעוד שלעברו של רא"ש כמעט אף אחד לא הביט. וזה גרם לעוגמת נפש וייאוש גדול אצל רא"ש.
באותה תקופה היה מגיע רא"ש להתאונן בפני הגרי"ז, שהוא רוצה לעזוב את פוניב'ז [מפני שלא היה טוב לו]. לשאלת הגרי"ז מה הוא יעשה במקום זאת, השיב רא"ש שהוא רוצה ללכת לומר שיעורים ב'עץ חיים' [שהר"י שם היה בתחילה הגרא"ז מלצר דודו של רא"ש, ואח"כ המשיך בנשיאות חתנו הגר"א קוטלר]. הגרי"ז ראה בזה מעשה ייאוש של רא"ש, ועל כן טיכס עצות כיצד לעזור לו.
ולכן כאשר אמר לו רא"ש שבדעתו להוציא ספר נוסף, נתחכם מרן הגרי"ז והחליט לכתוב לו הסכמה כזו שתשנה את התמונה בשביל רא"ש, [ולמרות שרא"ש לא רצה להדפיס זאת, התעקש הגרי"ז שהוא מצוה עליו להדפיס זאת, מפני שמטרתו היתה כנ"ל]. וזו היא הסיבה שהגרי"ז כתב כזו הסכמה מופלאה, בכדי לרומם את קרנו של רא"ש.
ואכן כאשר נדפסה ההסכמה הנ"ל, החלו הבחורים בפוניב'ז להתייחס אליו אחרת, וגם הרב מפוניב'ז שעד אז כמעט לא התחשב בדעתו [אלא בדעת הגרש"ר ואולי גם הגרד"פ, כנראה], החל להתייעץ עמו בעניני הישיבה. כך שלאט לאט החלה תזוזה חיובית לכיוונו של רא"ש, ובהמשך התפתחה לניצני 'חסידות' אליו, עד שהתגבשה בהמשך לחסידות ממש כידוע. וכל זה כתוצאה של אותה הסכמה.
מי שלא שבע נחת מזה, היה כמובן הגרש"ר, שאם עד אז הוא היה האושיה המרכזית של הישיבה, עכשיו היה עליו להתחשב בדעתו של רא"ש, ולא זו בלבד אלא שרא"ש בתכונותיו התחיל להשתלט ולקבוע דעות בישיבה, וכל זה היה למורת רוחו של הגרש"ר [וכנראה גם של הגרד"פ]. לאור זאת התבטא פעם הגרש"ר ואמר כי איננו מוחל להגרי"ז על מה שהוא עשה.... [ניתן לשער כי גם הגרי"ז לא התכוון שיגיעו הדברים להיכן שהגיעו, אלא שרא"ש בתכונותיו לקח את זה לשם].
לפני שנים שמעתי שחשוב אחד מצאצאי הגרי"ז, אמר פעם [בערך כך] : 'כולם יודעים על הגאונות של הסבא [הרב מבריסק], כולם יודעים על הצידקות של הסבא, כולם יודעים על היראת שמים שלו ועל דקדוק המצוות שלו, אבל לא ידוע כלל על החסדים שלו, ועל רוב טוב ליבו וגודל החסד שהוא היה עושה. ובכן אם אתה רוצה דוגמא לכך, תפתח את חלק נזיקין שבאבי עזרי בדף הראשון [בערך...], תקרא שם את ההסכמה, כל מילה שם היא חסד טהור וצרוף... ומזה תבין את גודל מידת החסד שלו.' בשעתו לא כל כך הבנתי את הדברים, אך לאחר שנתוודעתי להנ"ל, הכל מובן ובהיר.
הראיה הגדולה למש"כ, היא העובדה שלאחר פטירתו של הגרי"ז, כאשר היתה שאלה ציבורית מסוימת, פירסם רא"ש מכתב [שנדפס בקובץ מכתביו], כי בני מרן הגרי"ז מוסרים שדעת אביהם היתה כך וכך. כמובן שהוא לא הוסיף כלום מדיליה, אלא מסר את דברי בני הגרי"ז וחתם.
ובכן, מי שמכיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הגרי"ז [אשר אכ"מ] מבין שפעולה זו היתה קשה עליו מאוד, אלא שלא היתה לו ברירה, מפני שהוא הכיר בעובדה שאין לו שום מושג בעניני השקפה, וגם אפי' את דעת מרן הגרי"ז בענין הוא אינו יודע, ועליו להסתמך על דברי בניו, והם הם המוסרים והממשיכים את דרכו ותורתו של הגרי"ז בעניני השקפה.
גם בשנים הבאות כאשר התחיל להביע את דעתו בעניני השקפה [ואכמ"ל בשינוי זה], הוא לא הציג את עצמו כממשיך של הגרי"ז, וגם בענין הכניסה לקואליציה הוא [למיטב הבנתי] קיבל את העובדה שכפי שמוסר הגרי"ד הרי שהגרי"ז היה נגד זה, ובכל זאת הוא החליט ללכת על כך, בטענה כי הוא אינו מחוייב להשקפתו של הגרי"ז והוא יכול להסתמך על גדולים אחרים שלפי הבנתו [כמובן] היו סבורים אחרת.
כל דורש אחרי העובדות ואחרי מאמריו יגיע למסקנות אלו, כך שכל ה'מיתוס' כאילו הוא ממשיכו של הגרי"ז, נבנה על ידי הכנופיה, מפני שהם הבינו היטב כי בלעדי זה לא יסמכו עליו. [ויצויין, כי אמנם בעיקרו של דבר, יש לדון שרא"ש כ'גדול' יכול להביע השקפה משל עצמו, אך אכ"מ כעת].
באותה תקופה בשנת תשל"ז התבטא הגרי"ד על רא"ש כך : לפלא אצלי, שאדם הסתובב כל כך הרבה שנים אצל האבא, ולא למד כלום... [כלומר לא נקלט אצלו כלום מדרכו של הגרי"ז].
זהו שורש הדברים בענין זה לאמיתתו.
אקוה בע"ה להמשיך לכתוב בענין זה והמסתעף, כמו גם בענינים נוספים, ככל שיצא אל הפועל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 16:02 |
|
| |
לגבי סדרת הספרים
כולם יודעים שהכרך הרביעי והחמישי של הסידרה כבר מוכנים זה זמן רב
אלא שמפני הלחץ שמפעילים אנשים ידועים ברח' חנן הדפסתו של הספר התעכבה,
לפני שנים כאשר חלה הגרי"ש ומצבו התדרדר הייתה שמועה שהספר כבר הולך לצאת
כי לאחר אריכות ימים ושנים כבר אין מה לפחד מרח' חנן
אלא שקרה והביאו רופא מחו"ל והצליח בריפיו
ושוב הספר נתקע
כי הר' מלר יודע היטב
שלכתוב ספר על הרב מבריסק בלי היכל שלמה אי אפשר
ולכתוב את האמת, אנשי רח' חנן לא יסכימו
ולכן הכל נעצר
אינני יודע מה קרה עכשיו
כנראה אנשי רח' חנן הבינו את הנעשה מאחורי הקלעים
ונתנו לו הוראה חד משמעית שיכתוב כפי שהם רוצים
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 16:04 |
|
| |
מלר צריך לדעת
שבלי הרבה קשים
אפשר להוציא חלק רביעי וחמישי משוחזר ויכתב כפי האמת
המהדורה החדשה תימכר יותר מהר מהמדורה שלו
יקראו לזה שם אחר קצת ובא לציון גואל
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 19:21 |
|
| |
אישעברי
את התיאוריה שלך בנוגע הסכמת מרן הגרי''ז על ספר אבי עזרי שהוא רק עשה את זה בתור גמ''ח וכו' זאת לא פחות מלעשות חוכא וטלולא מאור העולם מרן הגרי''ז. זאת לא מכתב המלצה להכנסת כלה או לפדיון שבויים, זאת הסכמה על האיש וספרו והגרי''ז מאוד מאוד הקפיד לדייק כשנתן הסכמתו על דברי תורה. לא יעזור לאף אחד הגרי''ז מאוד אחז מרב שך. כן, יכול ליהות שלהגרי''ז היתי ''חולשה'' מסויימת כלפי הרב שך בעצם העובדה לראות איש שקוע כל כולו בתורה, והערצתו כלפיו היתה מעבר לשאר מקורביו, ודבר זה גרם קצת לחלישות הדעת לאחרים וד''ל.
האם אתה מתכחש לעובדה שלפני פטירתו הסתגר הגרי''ז עם הרב שך שעות ע''ג שעות? האם אתה מתכחש שמכל משפחתו ומקורביו שהיה בניהם הרבה אנשים עם זמן מיותר עכ''ז בחר הגרי''ז דווקא בהרב שך שילך למירון להתפלל בעדו?
אני לא אומר שהגרי''ז אחז שהרב שך הוא גדול הדור אבל הערצתו כלפיו היתה הרבה מעבר מ''ריידן אין לערנן''.
דרך אגב בהתקופה אחרי פטירת מרן הגרי''ז היה רב שך מגיע כמעט מדי יום ביומו מבני ברק לירושלים לבית הגרי''ז כדי לחזקם ולעודדם וגם ניהל את כל השידוך של הבת היתומה שהתחתנה עם הגאון ר' יעקב שיף ואכמ''ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2011 00:13 |
|
| |
פליימען, תרשה לי בנקודה זאת לחלוק עליך, רא"י בתפיסתו השמרנית הקיצונית, ממית בעצם אסון וכליה על כל הזיכרון ההיסטורי המופלא של מורשת הרב מבריסק. אילו רא"י רק היה טוען, צריך כך לכתוב ולא כך, ניחא. הבעיה היא שכפי שגם אתה מודה, לדעת רא"י, אין להדפיס כלל עלי ספר, יהיה הסופר אשר יהיה, את תולדות חייו הנפלאים והמרתקים של הרב מבריסק. רא"י צריך להבין, הרב מבריסק אינו נכס פרטי של איש או של משפחה, הנהגותיו והליכותיו בקודש הם נכסי צאן ברזל של עם ישראל כולו, ואיש אינו אפוטרופוס עליהן. בניגוד לכתבי יד, בהם זכותו של המחבר להיות פרפקציוניסט כפייתי ככל העולה על רוחו, יירצה ידפיסם, יירצה ישליכם לגניזה. הנהגותיו והליכותיו הציבוריות של אדם, מטבע הדברים לא נכתבים על ידי האדם עצמו (בד"כ), אלא על ידי אנשים מתוך סביבתו, כל קורא הניגש ללמוד אודות האיש המתואר בספר, יודע היטב כי הדברים נכתבו באמצעות התרשמותו המוגבלת של הכותב או של מי שמסר לו את הדברים, כמובן שלא יימלטו טעויות ואי דיוקים, אין מה לעשות, זה חלק בלתי נפרד מכל כתיבת ביוגרפיה. האם בשל החשש הזה נכון יהיה לגזור כליה ואבדון על כל מורשתו המפוארת של הרב מבריסק? טוב עשה מלר שצפצף על רא"י ועל אפו ועל חמתו הקים את כל המפעל הכביר. אם הוא היה מקשיב לרא"י ולו חלקית - ולא היה שואב וסוחט עד תום את בניו הלא צעירים של הרב מבריסק - ר"ד ור"מ. היינו אולי נזכרים יום אחד מאוחר מדי, ואז זה היה עלול להיות בכייה לדורות. דווקא על דבר אחד יש להצטער מאוד - על העובדה שהספר אינו מכיל סיפורים והנהגות מפיו של רא"י, מדובר בהחמצה של ממש. אין ספק, כי אילו רא"י היה פותח את פיו ומנדב את סיפוריו על הסבא, הספר היה נראה טוב בהרבה מכפי שהוא היום. בכל המשפחה – אין אחד, שיודע לעשות זאת טוב מרא"י, הזיכרון המדהים, הדיוק בפרטים הקטנים, והיכולת הנפלאה לספר סיפור טוב, באלו, רא"י מכניס בכיס הקטן את כל המשפחה, וחבל שהוא לא מבין זאת. מי יודע, אולי יום אחד ייפול גם לו האסימון. באשר לטענות על הפרק העוסק ב- 'היכל שלמה' בכרך החדש של 'הרב מבריסק' ח"ד. אינני יודע מה אתה ו'מאור עיניים' רוצים, עברתי על הספר, הפרק הגדול ביותר בספר – 100 עמודים, עוסק בכל היבטי הפרשה של 'היכל שלמה', הוא מזכיר את כל התייחסותו החמורה של הרב מבריסק לעניין ולא הצלחתי להבין איזה נקודה לדעתכם הוא השמיט. אם כוונתכם היא כי הוא לא הזכיר במפורש את שמו של הרב אלישיב, נו, לא נורא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2011 02:00 |
|
| |
בבריסק בעבר אהבו לשמוע את סיפוריו של הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל
ולמה
כי הוא מדייק בסיפוריו והרי הוא אומר בשעה 10.22 ביום זה ובמקום זה וכו'
עד שהתברר שהוא דיבר בשפתם והיות והוא ידע שהם אוהבים לשמוע מדוייק לכן תמיד היה מוסיף איזשהוא שעה ביום ותו לא...
ושהתברר שהשעה היא לא נכונה אלא המצאה של אותו הרע הפסיקו לשמוע אותו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2011 11:25 |
|
| |
אני חושב שהרב מבריסק מתהפך בקברו מצער, מהעובדה ששיחת היום בין תלמידי ישיבת בריסק לאחר חג השבועות-היא לא באיזה מהלך מחודש בעניני קבלת התורה, או איזה "ווארט" בריסקאי על מגילת רות, אלא אם רא"י קרא אקדמות מתוך המחזור או בע"פ, והאם הוריד דמעה או לאו. סופר חסידות במיטבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2011 11:44 |
|
| |
פאת השולחן, רמ"מ שולזינגר רחוק מלהיות דייקן ובדידי הוה עובדא.
פראק, תתעורר. כפי שכתבתי, רא"י כלל לא הקריא השנה את ה-'אקדמות', ומי יודע אם אין לנו חלק בעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2011 11:48 |
|
| |
בדק הבית
בהספר הביואגרפי על הרב אלישיב ''השקדן'' ח''ב מובא שהרב אלישיב פעם דיבר בלימוד עם הגרי''ז כשפוגשו ברחוב ואח''ז שלח הגרי''ז שליח אצלו לבקשו שיבוא להשיעור והרב אלישיב סירב בגלל דרך לימודו השונה...
האם בבריסק יודעים מהסיפור כ''כ פינקאנטי? או שזה יצא טרי מהמאפיית יתד נאמן בתור נסיון עלוב לשכתב היסטוריה.
מעניין לשמוע ממך אם יש לך להוסיף בתיאור היחסים בין בית בריסק לבית גור החל מהאמרי אמת זצ''ל ועד זמנינו.
תוקן על ידי יחביאנו ב- 12/06/2011 11:49:38
|
|
|
|
|
