בית פורומים עצור כאן חושבים

המושג פוסק הדור

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/7/2011 00:09 לינק ישיר 
המושג פוסק הדור

בעקבות מכתב הרב אלישיב שליט"א בענין תולעי האניסקיס בדגים שמחייב את כולם לקבל דעתו בלי שום נימוק. ושמכנה את הרבנים החולקים עליו בשמות לא יפים בעליל כאילו הם עוקרי הדת ומבזים "כבוד ההוראה". והעובדא שרוב הציבור מקבל את דעתו זו ברצינות. נתעוררתי לחקור בענין המושג הרווח "פוסק הדור". שפסיקותיו מחייבים או מקובלים על כלל הציבור שבדור. שמוחלים כלםפי הרב הזה,  האם זו מושג הלכתי בכלל?  מהם התולדות של מושג זה.? איך התייחסו הפסקים למושג הזה?

חיפוש פשוט בפרוייקט השו"ת העלה שהשם הזה אינו מופיע בכלל עד לשותי"ם של דורנו. האזכורים הראשונים של המושג הזה הם בשו"ת משנה הלכות, ציץ אליעזר, תשובות והנהגות, ופסקי דין של הרבנות.

אז אחזור על שאלותי.

מה המושג הזה אמור לבטאות? האם יש לו איזה תוקף בכלל? איך נבחר "פוסק הדור".?

אקווה שייתרמו כאן משהו להבנת הנושא. 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2011 00:25 לינק ישיר 

מאז שיצאנו לגלות (וגם לפני טענו על הכתר) ועד היום יש ויכוחים בעניין,

רק להזכיר לך את הרס"ג מול חכמי ארץ ישראל בעניין הלוח שחכמי ארץ ישראל טענו על הכתר,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 00:37 לינק ישיר 

מקס

תפרט יותר בבקשה. האם מישהו מהם טען שרק בגלל שהוא הפוסק הדור צריכים לקבל את דעתו? והאם ניתן ללמוד מזה למצבנו כיום?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2011 00:53 לינק ישיר 

יהיאור כתב:
מקס תפרט יותר בבקשה. האם מישהו מהם טען שרק בגלל שהוא הפוסק הדור צריכים לקבל את דעתו? והאם ניתן ללמוד מזה למצבנו כיום?


פרושים מול הצדוקים לא מספיק לך וזה לפני החורבן,
ובעניין הרס"ג בוודאי חכמי ארץ ישראל טענו שהם הפוסקים בעניין הלוח והחגים ורק הם, אבל לא קיבלו את דעתם כי לא צדקו באמת,


בתכלס אין דבר כזה מבחינת הלכתית "פוסק הדור" כל אדם הולך לפי רבו,
מבחינת היסטורית התקבלו פוסקים כי פשוט עשו סדר בבלגן, כמו היד החזקה של הרמב"ם בזמנו, ואחריו השולחן ערוך, והיום המשנה ברורה, וכל זה מבחינת הפרקטית ולא בגלל שצדקו יותר או מה, כלומר ההמון קיבל אותם ואימץ אותם,
למשל את המשנה ברורה החסידים אימצו לעצמם לפני הליטאים, וגם הישוב הישן אימץ אותו לפני בני הגלות,
 
מאז שהרב שך היה צריך איזה פוסק בשביל הפוליטקה הליטאית אז אימץ את הרב אלישיב, לפני זה זה רק בני מאה שערים הלא קנאים אימצו לעצמם את הרב אלישיב, כלל הציבור ראו את ר' שלמה זלמן כפוסק, בחול ראו את ר' משה פינשטיין כפוסק,

האמת היא שהיום אין פוסק רציני באומה, אין איזה גאון או תלמיד חכם ענק כמו ר' שלמה זלמן או ר' משה,
הרב אלישיב הוא ענק אבל לא מעורב בין הבריות, הכל זה העסקנים סביבו,  

תוקן על ידי maxmen ב- 24/07/2011 00:55:38




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 00:55 לינק ישיר 

אני גם חשבתי על זה פעם וניסיתי להתחקות אחר המושג המחודש הזה (בניגוד לנשיא,אב בית דין וכו' שסמכותם נבעה מהתפקיד).
תתנחם בכך שלכל תת סקטור יש את המועמד שלו למצעד הרבנים (על משקל מצעד הפזמונים) ומתוך כך באנו לידי זילות המושג וביטולו. בסופו של דבר הציבור שופט מיהו גדול מבחינתו ולמי הוא שומע והולך אחר פסקיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2011 01:06 לינק ישיר 

מקס. איזה חסידים בדיוק אימצו את המשנה הברורה לפני השואה? ואיזה היום מאמצים רשמית את פסקי המ״ב על פסקי שועה״ר למעט חסידות גור? . יהיאור. בשו״ע יורה דעה יש הגדרה הלכתית שיש להלך אחר מי שגדול בחכמה ובמנין. בזמן הבלאגן של הפאות שמעתי מהגר״מ שפרן שמכיוון שאין ביכולתינו להכריע מי גדול ממי בחכמה האם הרב וואזנער שנטה להתיר את הפיאות הקיימות ורק דרש בדיקה מכאן ולהבא לעומת הרב אליישיב שפורסמו בשמו גם להפסיק ללכת עם הפיאות הקיימות יש לנו ללכת אחר מי שגדול במניין והרב וואזנער העמיד הרבה יותר רבנים מהרב אליישיב... עד כאן דבריו של אחד מגדולי הדור בחכמה...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 01:10 לינק ישיר 

אני לא מבין בכלל מי החליט שהרב אלישיב הוא פוסק הדור.
אני לכשלעצמי חושב שהוא ממש לא פוסק הדור, לא מבחינה מציאותית, ובודאי לא מבחינת גדלותית.
האם מישהו ראה פעם איזה תשובה עמוקה שלו, או חידוש ייחודי?!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2011 01:14 לינק ישיר 

שתי הערות ענייניות:
1. יש מושג של בי"ד הגדול שבדור לעניין הפקר בי"ד והפקעת קידושין (כבי"ד של ר'  אמי ור' אסי), ולעניין ענישה שלא מן הדין (כמו ענישה גופנית שעשו בבי"ד של הרא"ש). ודוקו היטב, לא מדובר על בי"ד הגדול (=סנהדרין של ע"א סמוכים) אלא על מושג דומה ל'גדול הדור'.
2. הטענה שהמושג פוסק הדור (שאני אישית מאד לא אוהב אותו, ועוד פחות את מה שמתלווה אליו) היא המצאה אינה נכונה, אף שהחוקרים מאד מחבבים אותה וחוזרים עליה. מאז ומעולם היו פוסקים נחשבים שאנשים קיבלו את דעתם כמחייבת מעצם היותם כאלה (ולא מחמת נימוקים). בשו"ת זכרון יוסף (מובא בקו"ש ב"ב) דן בנו של הרא"ש בשאלה האם מותר לקהילה להסתמך על פוסק אחד (כמו הרמב"ם). ובכלל, הסתמכות על הרמב"ם, או שו"ע, היא לעולם הסתמכות על פסק ללא נימוקים. הרי אלו ספרים שהביאו רק פסקים בלי נימוקים ומקורות. עושים זאת רק בגלל שלדעתם הרמב"ם הוא גדול הפוסקים. כידוע, מהרש"ל דן בשאלה מי גדול יותר, הרמב"ם או ר"י ור"ת (לדעתו שני האחרונים היו גדולים יותר מהרמב"ם). כך ששאלת הגדלות בהחלט עלתה על שולחן מלכים מאז ומעולם.
וכבר בכללי הגמרא. כשפוסקים הלכה כרבא  נגד אביי, או כר"נ ושמואל בדיני וכרב באיסורי, או כר"ע מחברו וכרשב"ג במשנתנו, האם זו לא הליכה אחרי דעה לא מנומקת רק בגל להאומר (אד הומינם)?
בקו"ש (ב"ב?) מדייק שהכללים הללו נקבעו על פי הגדלות, כלומר שהם היו אפריוריים ולא אפוסטריוריים (כללים מסכמים, שאחרי שהכריעו כל מחלוקת בנימוקים, סיכמו את התוצאות באמצעות כלל). ראייתו היא מקו"ח שנעשה בעירובין בסוגיית הכללים, שאם הלכה כ-X לעומת Y וכ-Y לעומת Z, אז ברור שהלכה כ-X לעומת Z. אם היה מדובר בכללים מסכמים לא היה לקו"ח כל מקום. על כורחנו שמדובר בכללים אפריוריים שנקבעים על פי גדלות.
הרי לנו עוד כמה וכמה דוגמאות להכרעות אד הומינם. במה זה שונה מהכלל "הלכה כרב אלישיב מחבריו"? אפשר כמובן לא לקבל אותו, אבל אני לא רואה מקום לביקורת כאילו יש כאן סטייה ממסורת ההלכה.

וברמה המתודית, עוד שתי הערות:
1. חיפוש של ביטוי כמו 'פוסק הדור' אינו בהכרח אומר משהו, שכן ייתכן שהשתמשו במונחים אחרים.
2. יתר על כן, בשו"ת בד"כ כותבים תשובה מנומקת, ולכן מטבע הדברים פחות מסתמכים על סמכויות גרידא. זה לא אומר שלא עשו זאת בפועל, אלא רק שאין לזה ביטוי בספרות השו"ת. נכון שכאן עולה השאלה מדוע היום יש לזה ביטוי בשו"תים, אבל זו שאלה מעט שונה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 01:15 לינק ישיר 

צבי 11. בקשר לתשובותיו המחכימות של מרן דיתד נאמן התשובה היא כן. תשובותיו המנומקות מופיעים בפסקי דין רבניים של הרבנות הראשית, עיין שם וירווח לך . מה שלא הופך אותו לפוסק הדור בחולם אלא בשורוק...

תוקן על ידי pi_haton ב- 24/07/2011 01:17:27



תוקן על ידי pi_haton ב- 24/07/2011 01:18:51




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 01:18 לינק ישיר 

אם המושג פוסק הדור תלוי בקבלת הציבור אז אני מצהיר כאן ועכשיו שאני לא מקבל את הרב אלישיב להיות פוסק הדור. ולא אף אחד אחר. אני דורש בחירות חפשיות.

אם הוא תלוי בידע. [בחכמה] נדמה לי שכל שם שהוזכר כאן יכול להתמודד איתו. אפשר לפתוח את הספרים שלו ולהחליט לבד. ויש עוד עשרות רבנים שלענ"ד אינם נופלים מהרב אלישיב בחכמה.

למי שביקש פסק ייחודי של הרב אלישיב אז למשל שהוא סובר שהמדליק נר חנוכה בפנים אינו יוצא, או שילד אינו יוצא נ"ח אם הוא מדליק לבד והוא חייב לצאת מאביו, או שצריכים לגור באותו מקום לכל ימי החנוכה, או שחייבים להפריש חלה מקוגל, ולברך שהכל על מיץ ענבים, ועוד כהנה וכהנה.

או מה שפורסם כאן לאחרונה, שצריכים לכסות את פיטום הקטורת   [וכבר כתבנו על כך בשאכול השייך לזה]

[נמחק ביטוי שאינו מתאים אפילו לשיח ברחוב - מ. משנה]



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/07/2011 15:08:32




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2011 01:20 לינק ישיר 

נא לעדן את הסגנון , חוץ מזה שנורא צפוף שם...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 01:20 לינק ישיר 

pi_haton כתב:
מקס. איזה חסידים בדיוק אימצו את המשנה הברורה לפני השואה? ואיזה היום מאמצים רשמית את פסקי המ״ב על פסקי שועה״ר למעט חסידות גור? .  ...


בירושלים כמובן, החסידים והליטאים לפני המלחמת עולם השניה (סבו של ר' רפאל לוין שליט"א ר' לייב היה המפיץ והמדרבן ללמוד משנה ברורה בארץ ישראל אז, מבחינת היסטורית בוודאי אפשר לומר שבני ישוב הישן הכניסו אותו חזק בעם, והיום בגלל מרכזיות ארץ ישראל כמקום המרכזי של תורה ?! המשנה ברורה התקבל אצל כולם,),

וכמובן גור שהיו מאוד דומיננטים אז (= אגודת ישראל) בחול לפני המלחמה ואחרי,
 
(אשמים בזה כמובן חב"ד שלא נתנו לערוך ולשנות ולהוסיף כלום, מה שאין כן החפץ חיים נתן לכולם להדפיס וליפות וכדומה,)  

תוקן על ידי maxmen ב- 24/07/2011 01:21:34




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 01:30 לינק ישיר 

הרב מיכי

א.      נא לפרט יותר לגבי סמכות בית דין גדול או חשוב שבדור, ובעניין יישום גדר זה בזמננו. [לכאורה בכל אופן צריך לזה בית דין ולא רק אדם אחד, נדמה לי ששמעתי שהחזו"א היה שולח פרוזבול לעדה החרדית שסבר שהם בית דין חשוב שבדור]

ב.      בענין כללי הלכה כפלוני, גם אם זה נאמר לפי גדלותו של פלוני, מ"מ אין זה סמכות גרידא. למשל הלכתא כרב באיסורי בגלל שהוא התעסק בפסיקות אלו, וכשמואל בדיני בגלל שהיה דיין. כלומר לפי שידענו שליטתם בהלכות אלו מסתבר שברוב המקרים הם צודקים. לא סתם שמחליטים ללכת לפי מישהו. וכמו כן לגבי הרמב"ם והשו"ע. זה רק כעין הליכה אחרי הרוב שברוב הפעמים הוא צודק, לפי שהיה גדול, ולא רק הסתמכות על גדלותו.

ג.       עוד, יש הבדל גדול בין הסתמכות על ספר כמו השו"ע לבין הסתמכות על אדם. כשיש לפנינו ספר אנחנו יכולים לראות לבד שהשו"ע ברוב המקרים צודק. משא"כ לגבי רב כרב אלישיב,

ד.      אגב, זה שקבלו את הרמב"ם והשו"ע הוא מנגד קצת לקבלת הרב אלישיב, כי מה נעשה כשהוא חולק על הכרעת השו"ע?

ה.      אם לא הביטוי פוסק הדור נא לגלות לנו איזה ביטוי או מונח יש לזה שנוכל לחפש

 

פי האתון

 אתה צודק, אבל זה הביטוי היותר עניני שהצלחתי למצוא לגבי זה




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2011 01:33 לינק ישיר 

מקס.זהו שקר מוחלט גור לא רק לפני המלחמה לא קיבלה את פסקיו של המ״ב אלא גם אחריה בכל מקום שיש ביניהם מחלוקת [למעט קשר של תפילין שאינו הלכה ובהל׳ נדה בעניין וסת הפלגה ואולי עוד ענין או שניים] נקטו כשועה״ר .השבת הזאת שוחחתי עם חבר משם ואמר לי את הטיעון הטיפשי הזה שהבאת לעיל בשם אדמורו, שלכן הורה לחסידיו לקבוע את שיעורם היומי בהלכה-דרישה יפה ומוצלחת כשלעצמה- בספר זה משום שכשהוא היה צעיר ספרו של הרב לא היה נגיש בארץ ישראל מספיק , ובכלל לדעתו ספרו של המשנה ברורה מובן יותר [ללא צורך בעיון אבל זה נושא אחר...] אולם גם אדמורם הדגיש בתחילת דרכו שפוסקים כשועה״ר ולא כמ״ב וכך נהגו אצלם . ועד היום הזה רוב המו״צים שלהם פוסקים הלאה כשועה״ר אלא שהדור הצעיר שקבע את משנתו במשנה ברורה כבר מחמיר ברוב הלכותיו כפסיקות של החיי אדם וכו׳.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 01:37 לינק ישיר 

הערה קטנטנה לר' מיכאל:

בענין מה שפוסקים הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני, עי' ברא"ש ב"ק פ"ד שכתב: "...דמאיזה טעם עשו חכמי הגמרא כלל זה לפסוק הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי בכל מקום. לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק דינין ולכך היה מדקדק בהן ויורד לעומקן ומשכיל על כל דבר אמת. וכן רב היה רגיל לדקדק בהוראת איסור והיתר לכך סמכו על הוראותיו לעניני איסור והיתר" (ומטעם זה פסק הרא"ש כוותיה דרב גבי חזקת ג' פעמים אע"פ שהמחלוקת נוגעת לאיסורים [וסתות] ולדיני [נגיחות] - משום שנחלקו בענין וסתות, וכנראה שרב דקדק וירד לעומק הדין יותר משמואל, ולכן הלכה כמותו גם בנגיחות)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 01:38 לינק ישיר 

אחרי הכעסים אולי כדאי לעשות סדר,

המושג "פוסק הדור" לא קיים רק בשביל הפוליטיקה, או בשביל הכפיה של העסקנים והעיתונות על הציבור, והם כמובן מערבבים שני דברים (מתוך עםארציות)  1, פוסק, 2, מנהיג,
מנהיג מתקבל בציבור בזכות דאגתו לציבור,
פוסק מתקבל בציבור מתוך ליקוט וסדר בבלגן שעשה בהלכה,


ולכן מי שזכה לעשות סדר (וצריך לזה איזה גאונות או כתפיים רחבות) כמו הרמב"ם והבית יוסף והמשנה ברורה, והציבור פשוט קיבל ואימץ אותם מבחינת פרקטית ?! אז בדורות הבאים הרבנים פשוט פוסקים לפיהם, כלומר הרב לא מתחיל מהפסוק בתורה והגמ' והפוסקים. ופוסק מחדש (כמו ר' משה פיינשטיין למשל) רק ישר מעיין בשולחן ערוך והאחרונים ופוסק,

יוצא בעצם שכל ההלכות הם לא ישרים מהתורה לפי האמת, רק לפי הפוסקים האחרונים שהם גם הלכו באותו דרך, וחוזר חלילה,

תפקידם של הסנהדרין בעתיד יהיה לשרוף את כל הספרי הביניים האלה ופשוט להתחיל הכל מחדש,
עד אז נהיה בגלות הדעת ובגלות הפסיקה,  


תוקן על ידי maxmen ב- 24/07/2011 01:43:35




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > המושג פוסק הדור
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.