בית פורומים עצור כאן חושבים

זמן קריאת שמע בימינו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/1/2012 11:35 לינק ישיר 
זמן קריאת שמע בימינו

בכל הלוחות נדפס סוף זמן קריאת שמע [לפי כל השיטות שיש בזה] לפי שלש שעות אחרי הבקר, שנו פוסקים כדעת ר"ש שובקומך נמשך עד זמן שבני מלכים קמים.

אך , לכאורה, הרי עיקר דין קריאת שמע בקר וערב אינו תלוי בדין יום ולילה אלא בדין שכיבה וקימה, ואם כן בזמנינו שאין כמעט [לפחות בערים] מי שהולך לישון וקם לפי השמש, ואין זמן קימה הרגילה, ולא של בני מלכים [כלומר אנשים מפונקים שאינם עובדים] בשעות מוקדמות כאלו, יש לשנות את זמן הקריאת שמע לפי הרגלי השכיבה והקימה שבזמננו.

ומצאתי בספר תשובות רבי יוסף חיים זוננפלד. מכון קרן ראם ירושלים תשס"ה סוף סימן כ"ג

ולא אמנע מלעורר בעיקר הדבר מאחר שתלתה התורה ענין ק"ש בשכיבה וקימה, ולא נכתב בהדיא הזמן, אם דרך בני אדם מצד חולשתם שירדה לעולם משתנה, וכעת כולם ישנים יותר או קמים מאוחר יותר, יש מקום לומר דיש כאן חיוב דאורייתא, והגם שלא מצאתי הדבר מפורש, לענ"ד הסברא נכונה, ומכל שכן במקום שטבע האקלים גורם לזה,  כל הלין אפשר לומר הנח להם לישראל.

מה דעתכם?




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2012 12:05 לינק ישיר 

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2335655&forum_id=1364

אני מניח שהתכוונת גם לשאול האם 17:00 היא שעת שכיבה.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 22/01/2012 12:06:50




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2012 12:58 לינק ישיר 

בעל

אכן, שאלתי גם על ק'ש של ערבית וגם זו של שחרית.

ראיתי עכשיו את האשכול שלך . אכן חשבתי גם על הפרדוקס שלך, כמו על סברות רבות שהועלו שם. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2012 13:46 לינק ישיר 

הסמ"ג בהקדמתו כשהוא מזכיר כמה מתקנות חז"ל, הוא כותב כך: "צא ולמד כמה תקנות טובות עשו לישראל. התקינו ליחד שם הנכבד והנורא ערב ובקר כמו שכתוב (דברים ו, ז) בשכבך ובקומך, ולברך על יציאת המאורות בשחר ועל אהבת עמו ישראל לפניה, ולאחריה לחתום בגאל ישראל וכו'", עיי"ש עוד באריכות.
הסמ"ג עצמו הרי מונה את מצוות קריאת שמע כמצוה דאורייתא, וא"כ איך בהקדמתו הוא כותב שזו תקנה חז"לית בלבד?
כוונתו כנראה, שעצם הקריאה היא דאורייתא, אך הגדרת הזמן "ערב ובקר" היא תקנת חז"ל כשאסמכוה אקרא ד"בשכבך ובקומך" המדבר בכלל על ת"ת ולא על קבלת עול מלכות שמים.
ולכן לא כל כך משנה מה ההגדרה של המילים "ובשכבך ובקומך", שהן אסמכתא בעלמא, אלא מה היתה הכוונה כשתקנו לקבל עול מלכות שמים "בערב ובקר".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2012 14:51 לינק ישיר 

השאלה היא, האם השכיבה וקימה זה מציין זמן מהותי, כלומר אין כאן עניין בזמן של היממה אלא בעצם זמן ופעולת השכיבה והקימה, ולפי זה אתה צודק, אבל אם נאמר שעיקר העניין הוא הערב ובקר אלא שהתורה כתבה את זה בלשון שכיבה וקימה, אם כן אין מקום לדבריך.
בלימוד ועיון הסוגיות עצמם יש ראיות לפחות לשותפות עניין הערב ובקר עצמו.
אביא ראיה אחת מדברי הגמרא במסכת ברכות דף ב עמוד ב:  ורמינהו: מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית? - משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, סימן לדבר צאת הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר +נחמיה ד'+ ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ואומר +נחמיה ד'+ והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה. מאי ואומר? - וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא, ואינהו דמחשכי ומקדמי, תא שמע: והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה.
רואים להדיא מהגמרא שהגמרא הבינה שהעניין המרכזי הוא יום ולילה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2012 16:04 לינק ישיר 

צבי
יש עוד ראיות רבות מן הגמרא להיפך, שהוא תלוי בקימה ולא ביום. כמו כל הדיון אודות   



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2012 16:14 לינק ישיר 

אני מסכים לגמרי.
נ. ב. כנראה הודעתך נקטעה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2012 17:48 לינק ישיר 

דבר ראשון, כל הראשונים בדף ח: כותבים מפורש שאין העניין תלוי ביום ולילה אלא בזמן שכיבה וקימה, אמנם היה על השואל לשאול למה א"א לומר קריש של לילה אחרי הנץ הרי וודאי רוב העולם ישנים, ולכן כפי שנראה שם זה תלוי בשני הדברים זה בזה, ואכ"מ.
בעצם השאלה, התמיהה גדולה עוד יותר משום שבדף ב: יש מח' ממתי מתחיל זמן קריש של ערבית, ומבואר שם שנחלקו מתי הוא זמן שכיבה, וזה צ"ע שנחלקו בעניין מציאותי.
וכנראה וודאי שקריש של ערבית זמנה הוא הלילה אמנם יש תנאי של שכיבה וקימה, וזה כוונת הראשונים שלפי זה התורה קבעה, ולכן בתוך זמן הלילה נחלקו מתי הוא זמן שכיבה אמנם זה לא עניין מציאותי שישתנה מעת לעת. והדבר דחוק מאד, ואשמח למי שיאיר את עיני.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/1/2012 01:09 לינק ישיר 

זמן קריאת שמע הוא הזמן הראוי לשכיבה ולקימת בני אדם בהתאם למצב היום והלילה.
ואין פירושו הזמן שבפועל ישנים.  לכן בין הזמנים האפשריים הוא "משעה שרוב בני האדם נכנסין להסב", אם הם נכנסים להסב הרי שזהו זמן סעודה ולא זמן שכיבה. מכאן לכאורה ראייה שזמן שכיבה אינו תלוי בנוהג שכיבה תלוי-תרבות אלא במצב היום המתאים לשכיבה ('וישכב במקום...כי בא השמש"). לכן גם נחלקו התנאים אם זמן קריאת שמע של שחרית משיכיר בין תכלת ללבן או בין תכלת לכרתי, וסבירלהניח שלא נחלקו במציאות מתי קמים, אלא מתי מצב השמש המתאים לקימה (מתוך הנחה שזמן הקימה הטבעי קשור לתאורה הטבעית).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/1/2012 03:24 לינק ישיר 


הפני יהושע סובר שזה דרבנן. חלק עליו השאגת אריה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/3/2012 18:53 לינק ישיר 

אחרי כל הראיות והמהלכים שאפשר להביא [והובאו בשני האשכולות שבנושא זה] לכך שיש עוד חלקים בקביעת זמן קריאת שמע, שתלוי בדין יום וכדו', עדיין אי אפשר להכחיש שזה תלוי גם בזמן שכיבה וקימה הריאלי. ומכיוון שזה השתנה בלי ספק בזמנינו, מסתבר מאד שהדין תשתנה לפי"ז, ועל הטוען שהרכיבים האחרים דוחים את השינוי שברכיב הזה [שלכל הדעות הוא עקרי בקביעה זו] להביא ראייה, ולא להיפך. 

עוד ניתן לטעון, שגם הגדרת יום כשקיעת וזריחת השמש אינו הכרחי, ואינו קיים בהכרח לגבי כל ענין. והרי במקומות שבו יש יום חצי שנה אף אחד לא טוען שצריך לקרוא ק"ש רק פעמיים בשנה, ולכל הדעות מחלקים כל כ"ד שעות ליום ולילה באיזשהו מהלך. ומסתבר מאד שזה תלוי בעיקר בזמן שכיבה וקימה של האנשים, שזהו גדר יום לגבי ההלכה שעוסקת בהנהגת בני אדם ולא באסטרונומיה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > זמן קריאת שמע בימינו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר