| נשלח ב-19/3/2012 11:32 |
|
| |
מי חושב כמוני?
אני חושבת, שכדי לתת ולהעניק-בכל דבר,ובפרט באהבה ,
צריך לקבל קודם..אין כוונתי לעשות תנאי 'תנו לי שאתן לכם'
אלא אם לי בעצמי לא יהיה מהיכן אתן לכם?!
קחו לדוגמא :ילד שמעולם לא קיבל אהבה,כשיגדל,מהיכן יידע ומהיכן יהיה לו לתת אותה?
מה דעתכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 11:45 |
|
| |
יש בזה משו...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 13:22 |
|
| |
לא מדויק, אי אפשר לומר שכל מה שלא קבלנו - לא נוכל להעניק. זה טעות מעקרה. יותר קשה, אמנם, אך עם הרבה עבודה עצמית - ניתן בהחלט. ולפעמים ההפך, יש מקרים שדווקא מה שהיה חסר לנו, והרגשנו ביתר עוז את הצורך והמחסור באותו דבר, דווקא אותו נתאמץ מעל ומעבר לתת לילדינו, לפעמים אפילו בהגזמה...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 13:34 |
|
| |
מה שאין לנו, אכן לא נוכל לתת. אבל ניתן לתת גם לעצמנו, ואז לתת לאחרים. לפתוח את עצמנו ולראות את הטוב שכן יש, שקיבלנו מאלוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 14:17 |
|
| |
| צפורבודד כתב: |  | מה שאין לנו, אכן לא נוכל לתת.
|
|
לא מסכימה. אני חושבת, שבסיס, יש לנו הכל. כלומר, תינוק נולד ובבסיס האישיות שלו יש את כל התכונות והרגשות והמידות. רק מה, הן רדומות, לא מפותחות,ונדמות כלא קיימות... כמו מאכל הדורש בישול שאין לו ערך כשהוא בפני עצמו, קפוא ולא מוכן.. אבל הוא קיים, ועם קצת מאמץ, אפשר להכינו לראוי ומתוקן כל צרכו. כך לילד, יש צורך, עפ"י הנורמה והבריאות, ללמד אותו הכל מהתחלה. ילד בריא הגדל בסביבה בריאה ונורמלית, לומד לבכות, לצחוק, להתרגש, להתעצב, להתלהב, לאהוב, להעריך, לשנוא, להתאכזב... אך יש, ולצערינו, לא היו בידי הוריו הכלים להעניק לו כל אלו, והוא חסר את אותם רגשות או אחרים. ואז יש לו בעיה בלהביע אותם לאחרים. ובמקרים יותר קשים אף להרגיש אותם לעצמו, עוד מבלי להביע כלפי חוץ. אבל אם מאד מתאמצים, אז גם ברגשות שלא הכרנו ולא הרשינו לעצמינו להרגיש, נפתח לפעמים חלון של חסד, וברגע נדיר שכזה פתע צף הרגש ומציף את הלב.. וצריך רק לשמר אותו ולדעת מהיכן להעלותו שנית, כשיש צורך בכך..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 17:20 |
|
| |
[quote]לא מדויק, אי אפשר לומר שכל מה שלא קבלנו - לא נוכל להעניק. זה טעות מעקרה. יותר קשה, אמנם, אך עם הרבה עבודה עצמית - ניתן בהחלט.
ולפעמים ההפך, יש מקרים שדווקא מה שהיה חסר לנו, והרגשנו ביתר עוז את הצורך והמחסור באותו דבר, דווקא אותו נתאמץ מעל ומעבר לתת לילדינו, לפעמים אפילו בהגזמה...[/quote]
לא אמרתי שתמיד תמיד זה ככה בוודאי שיש יציאות מן הכלל,אם כי לרוב זה לצד הקיצוני,כמו נניח ילדים להורים גרושים יעשו הכל כדי לשמור על שלימות הבית שלהם,
בהחלט שניתן למצוא בעצמינו תכונות כאלו ואחרות גם כשלא למדנו להכיר אותן אצלנו,וגם כשלא ראינו אותן אצל אחרים,אך כמו שבאמת נאמר פה זה מצריך עבודה לא קלה כלל....
תוקן על ידי בין_הצללים ב- 19/03/2012 17:42:50
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 17:32 |
|
| |
לא התכונתי להגיד שתמיד תמיד זה ככה, אין ספק שישנה יציאה מן הכלל-ובשבילה צריך אכן לעבוד לא מעט, למרות ,שגם היציאה הזו היא הרבה פעמים לצד הקיצוני, כמו שאמרה כבר נגוהות"בהגזמה"...
אגב, ציפור ונגוהות ,אני חייבת לציין שאהבתי את כיווני החשיבה שלכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 19:38 |
|
| |
בהצלחה, בת הצללים...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 20:44 |
|
| |
תודה נגוהות יקירה...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 21:02 |
|
| |
אור נגוהות חודר אל בין הצללים...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 21:13 |
|
| |
תשומת לב נקרא המשחק הזה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 21:29 |
|
| |
וממקום קצת אחר...אני מאמינה שמה שאנחנו מעניקים לאחרים, זה בעצם לנו. כשאני אוהבת את הילדה שלי או מחייכת אל השכנה, האהבה הזו והחיוך הזה נוצרים בתוכי ומרחיבים אותי. כך שיכול להיות שחסר לנו המון ומאד, אבל ככל שניתן את זה מתוך בחירה - נתמלא ונעשה יותר מאושרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 22:28 |
|
| |
נגוהות, אני אמרתי: מה שאין לנו, אכן לא נוכל לתת.
את אמרת: לא מסכימה. אני חושבת, שבסיס, יש לנו הכל. אז אני אומרת, אם אכן יש לנו הכל, אז מדוע אינך מסכימה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2012 22:57 |
|
| |
אני אישית מרגישה לעיתים שקשה לי לתת כשאני מרוקנת,אך זה לא סותר את הסיפוק שחשים לאחר נתינה שכזו,ולא סתם אומרת האימרה:מה שאתה נותן-נשאר שלך לעולם,ואילו מה שאתה לוקח לעצמך,ספק נשאר,ספק נמוג....
תוקן על ידי בין_הצללים ב- 19/03/2012 23:01:43
חבר אמיתי רואה את העצב שבעיניך, בזמן שכל השאר מאמינים לחיוך שעל פניך...
חבר- שומע את מה שהנך אומר, ואילו חבר טוב שומע גם את מה שאינך אומר......
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 17:12 |
|
| |
| צפורבודד כתב: |  | | נגוהות,אני אמרתי: מה שאין לנו, אכן לא נוכל לתת.את אמרת: לא מסכימה. אני חושבת, שבסיס, יש לנו הכל. אז אני אומרת, אם אכן יש לנו הכל, אז מדוע אינך מסכימה? |
|
הסתבכתי...
|
|
|
|
|