| נשלח ב-3/5/2012 18:00 |
 |
| |
זה אמור להיות קשה או קל?
להיות יהודי שומר תורה ומצוות זה אמור להיות קשה או קל?.
האם השם רצה שיהיו לנו חיים נעימים וקלים, או חיים מלאים בקשיים כדי שנקבל על זה שכר בעולם הבא?.
האם יתכן שיהיו אי אלו הנאות שיהודי שומר תורה ומצוות אמור לראות אותם מרחוק ולא לממשם?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 18:08 |
|
| |
אני חושב שכדי לענות על שאלה זו יש לדון, מה יחס היהדות אל הנאות שאין בהם כל איסור?, האם יש חובה ללמוד תורה כל היום ממש? האם יש דברים שהם רשות? או שהכל או חובה או איסור?.
לכאורה אם ניקח את המקובלות הפשוטות,לפחות לפי איך שהם בחברה החרדית, חייבים ללמוד כל היום, צריך להתרחק מהנאות העולם הזה, אין דבר שהוא רשות, זה אמור להיות קשה.
לימוד תורה למשל, בודאי שיש הרבה שנהנים מלימוד תורה, אבל גם אותם אלו שנהנים, האם הם נהנים מלימוד ללא הפסקה בכלל?, והאם אין ציבור גדול שבמצבו העכשוי לא מתחבר כ"כ ללימוד תורה?.
ההרגשה שלי היא, שייש את המינמום, זה אומר שהדברים שהשם דורש מהאדם בצורה של חובה גמורה, זה אמור להיות משהו לא קשה במיוחד, משהו שאדם בקלות יכול לקיימו, וזה אומר שלא ניתן לומר שיש חובה גמורה
ללמוד כל
היום,
ומעבר לזה, יש דרגות שהם למעלה מזה, ויתכן שאדם שהגיע לדרגה מסוימת נדרש ממנו לעלות בדרגה נוספת, אבל כל פעם הדרישה הנחרצת והבלתי ניתנת לויתור אמורה להיות משהו שניתן להתמודד איתו די בקלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 18:14 |
|
| |
אני חושב שהסתכלות זו יש לה משקל גם בפסיקה הלכתית.
ברור שאי אפשר לעקור דברים ברורים לאיסור,ולהתיר מחמת נימוק זה, אבל בהחלט זה אמור להיות מהשקולים המטא הלכתיים שיש לקחת בחשבון.
למשל,לגבי נסיעה לחו"ל, לכאורה לפי ההלכה הפשוטה יש איסור לצאת לחו"ל לשם טיול, מצד שני, נכון שיש הרבה שדבר זה לא מפריע להם כי בחברה שלהם זה לא מקובל כ"כ לנסוע לחו"ל, אבל בחברה הכללית זה דבר מאוד מקובל,והרושם שלי שכמעט אין אדם בגיל 30 מארצנו שלא נסע לחו"ל, עכשיו מי שנחשף לחברה הזו, האם נוכל לסגור בפניו כליל את האפשרות לנסוע לחו"ל?
אותו הדבר לגבי שימוש באינטרנט.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 21:53 |
|
| |
ברור שאי אפשר לעקור דברים ברורים לאיסור,ולהתיר מחמת נימוק זה,
למה לא בעצם?- למשל הפרוזבול ,- למשל איסור יבום. למשל איסור תקיעת שופר בר"ה ארעת המינים בסוכות. ועוד רבים אחרים
ההתנזרות מההנאות היא העבירה הגדולה,
האם רבי עקיבא רבי יהושוע רבן גמליאל ואחרים חשובים לא ידעו כי אסור לנסוע לחו"ל, היו להם סיבות? לכל נסיעה יש סיבה טובה,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 22:03 |
|
| |
שתי אנקדוטות:
1. במהלך המסע למושבות שעשו הרב יוסף חיים זוננפלד, הראי"ה קוק ועוד מגדולי הדור, הגיעו לעכו, והרב יעקב משה חרל"פ נמנע מלהצטרף אליהם. מאוחר יותר הפליגו בספינה, והיתה סערה, והראי"ה קוק אמר שניצלו בזכות הרב יעקב משה חרל"פ שמעולם לא יצא מגבולות א"י.
2. הרב גדליהו נדל נסע למפלי הניאגרה ולג'ונגל, בבחינת תורה היא וצריך הוא ללומדה.
תוקן על ידי מ80 ב- 03/05/2012 22:10:05
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 22:20 |
|
| |
אני נופש בחדשי הקיץ בעיירה מקסימה בהרי שוייץ. על המקום הזה כתב הכתב סופר -שבא בזמנו לאשר את המקווה-
מצווה על כל יהודי לבקר במקום הזה, לראות ולברך.- מה גדלו מעשיך ה' -
שמעתי כי הרב מבריסק גם אמר באתו מקום אותו דבר.
כלומר בעצם בנסיעתי לחו"ל אני מקיים מצווה,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 22:47 |
|
| |
מי לנו גדול מנביא האיסלם מוחמד שהעיד בקוראן כמה פעמים כי הדת המוסלמית היא מאד קלה, וכי כוונת אללה אינה לייגע או להציק אלא לעשות את הדת פשוטה וקלה. זה לא מפריע למוסלמים לחשוב שצריך לצום במשך חודש. מה שמראה כי "קלות" היא עניין מאד יחסי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 23:07 |
|
| |
זה אמור להוביל לאמת.
בדרך חלק יכול להיות קשה מאוד חלק אחר קל ומהנה , ושאר מאפיינים, אבל אלו לא הקרטריונים החשובים לאופן זו זה אמור להיות.
הקרטריונים החשובים הם האם זה אמיתי האם זה טוב האם זה נכון ובשלה השני האם זה נעים ויפה.
קל או קשה זה כבר פחות רלוונטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2012 01:56 |
|
| |
ירוחם
תקיעת שופר בראש השנה ונטילת ד' מינים, כוונתך כשזה חל בשבת?
איש ציפור
זה אמור להיותמשהו לא מדי קשה,כי בורא העולם שרוצה שלברואיו יהיה טוב, בורא את העולם באופן שהחיים יהיו נעימים ולא קשים,
נקודה נוספת, כאשר הדברים מדי קשים, הרבה לא מקימים אותם,והרי ה' מעונין שיקימו מצותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2012 08:23 |
|
| |
עיקר עניין הדת והתורה זה עניין הקדושה שעליה כבר נכתב "תחילתה עמל וסופה שכר" (מ"י) העמל הוא הדחייה של סיפוקים מיידים מסוימים והשכר הוא חיי האמת שבהם האדם חי
המשנה אומרת "כך היא דרכה של תורה .. אם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא" אדם שמקריב נוחות מסוימת בעולם הזה בשביל השקפת עולם עמוקה יסודית ואמיתית יותר הטוב של העולם הבא משתקף אצלו כבר בעולם הזה ולכן עליו ניתן לומר שהוא "מאושר" הוא מאושר כיון שיש אמת שמאשרת את החיים שלו והוא מאושר כיון שכבר עכשיו הוא חי במקום גבוה יותר משוחרר יותר וקדוש יותר
ההתרחקות מהנאות העולם הזה הוא לא התרחקות מהם כעיקרון שהרי בשבת הם מצווה וחובה אלא שעיקר הדבר הוא הצריכה שלו דרך המחשבה ובדרך אמת ולא להתפזר על המיידיות של סיפוקים גופניים וככל שאדם הוא בעל מחשבה גדולה יותר וככל שהוא איש אמיתי יותר הוא יקדש יותר את המחשבה ובשכר הוא יזכה לקדושה ולרוח ולאצילות גדולה יותר והדברים ארוכים ומפורסמים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2012 09:38 |
|
| |
מו"נ ח"ב פל"ט:
<מי שטוען שעולה כבד וקשה וכי יש בה סבל - כל זאת טעות בהתבוננות. עוד אסביר את קלותה באמת בעיני השלמים. לכן אמר: מה ה' אלהיך שוֹאל מעמך [כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אֹתו ולעבֹד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך] (דברים י', 12). ואמר: המדבר הייתי לישֹראל [אם ארץ מַאְפֵּלְיָה? מדוע אמרו עמי רדנו לוֹא נבוא אליך?] (ירמיה ב', 31). אך כל זאת ביחס למעולים. אבל בעיני אנשי העושק, הכעס והשתלטנות, המזיק ביותר הוא שיהיה דיין האוסר השתלטות. והדבר הקשה ביותר בעיני התאוותנים הבזויים הוא איסור ההפקרות בזנות ומתן עונש לעושׂיה. וכן כל פגום סובר שמניעת הרע שהוא בוחר בו בהתאם לשחיתות מידותיו היא מעמסה גדולה. אבל אין מעריכים את קלות התורה וקושיה על-פי תאוותו של כל איש רע ובזוי מושחת במידותיו. אלא יש להתבונן בה בהתאם לאדם השלם, שכוונת התורה שיהיו כל בני-האדם כאלה >
קסת
לענ"ד הנקודה שהעלית היא שורש המחולקת בין חרדים לד"לים.
ראה גם את מאמרו של ר' יוסף אביבי, שנדפס בסוף מהדורת מסילת ישרים שהו"ל במסגרת מכון אופק. המאמר לא פורסם בכל המהדורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2012 10:57 |
|
| |
1. קסת שאל איך זה במשקפי אדם רגיל, לא במשקפי השלם. 2. החרדים, שברובם הם בו"ד, אינם שוללים בפועל הנאות עוה"ז (צא וראה כמה מודעות לנופש בהכשרים מעולים מגדולי הרבנים – שגם באים לפעמים אישית "לפקח" - בחו"ל מופיעות ביתד) ואין צורך לקחת פרופוגנדה ולעשות ממנה עיקרי החרדיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2012 11:03 |
|
| |
ת"ט
גישה שאוסרת כל הנאה בהחלט קיימת והיא הועלתה ע"י מנחם_פיש באחד האשכולות הסמוכים. אפשר למצוא אותה גם בתניא, הטוען שכדי להזדכך מהנאות היתר, צריך לעבור חיובט הקבר, והבקר ראיתי אותה בשערי העבודה המיוחס לרבנו יונה.
אני טענתי שמתורת משה רואים שהנאה בעולם הזה היא בהר ראוי וחשוב, והראיה היא שבפרשת ניצבים, אחרי שהקב"ה ימול את לבבנו, השיא הוא שה' יותריך לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך.
תופעת לוואי של הגישה שאוסרת הנאה היא הונאה עצמית. הואיל ורוב בני האדם אינם יכולים לעמוד בדרישה כזו, הם מתחילים לעטוף כל הנאה באיצטלא של סעודת מצווה ושמחה של מצווה, והנאה שאינה גשמית חלילה, אלא הנאה רוחנית של ישיבה בסעודה עם תלמידי חכמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2012 11:08 |
|
| |
א. איני חושב שזו הגישה המרכזית ןמהסיבה שהזכרת. מבינים כי זו דרך ליחידי סגולה שסכנה בצידה
ב. מאידך מן הסתם היא גישת הר"מ שהסביר את טובות עוה"ז כמתן אפשרות לעבוד את ה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2012 11:32 |
|
| |
קסת וודאי- בכל אופן זה ביטול משיקולים לא כל כך עינינים.
תלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט דף מא טור ב /ה"א
ר' דימי בשם ר' יצחק לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסו' עליך דברי' אחרי' לאסור אסר
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד דף סו טור ב /הי"ב
א"ר יוסי בי ר' בון אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק ר' חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2012 13:36 |
|
| |
קסת,
אכן הבורא רוצה שיהיה טוב לברואיו , אבל מי אמר שקל זה בהכרח טוב ?
|
|
|
|
|
