בית פורומים בחדרי חרדים

הרב זיני מהטכניון בווידוי אישי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/1/2003 18:19 לינק ישיר 
הרב זיני מהטכניון בווידוי אישי
מצורף קובץ



מאת:צביה שקרוב




הוא מרצה כד"ר במחלקה למתמטיקה, בו בזמן שהוא מכהן כרב באותו מוסד. הוא חובש לראשו מגבעת ליטאית, אך בצבע אפור-כסוף. הוא גר באחד האזורים החילוניים בארץ, אבל מקים שם ישיבה. הוא לא אוהב פעולות ראוותניות, אך זכה בכל זאת לא פעם לכותרות גדולות בעיתונות. הוא אוהב כל יהודי באשר הוא, אך יש לו ביקורת נוקבת על החברה הישראלית לזרמיה השונים. ועל כל אלה, יש לו חגורה שחורה בקארטה.

"אם הכוונה היא לאהבה בלתי מסויגת לעמי ומוכנות להגנה רוחנית ופיזית על כל יהודי - אז בבקשה, אני מוכן לשאת בתואר ´קיצוני´. אל תשכחי שהיום כל מי שלא שוחה עם הזרם, אוטומטית מוגדר קיצוני. למה כל מי שחותר כנגד היהדות או כוחה לא נקרא קיצוני?"
כעוף מוזר בעולם הרבני, הרב ד"ר אליהו זיני, המכהן כרב הטכניון מזה 22 שנה, הצליח למשוך אליו אש לא פעם, ולעורר הדים, אשר חזרו אליו כבומרנג בסופו של דבר. בהשפעותיו של אותו בומרנג נפגשתי בשיחה עמו. על אף דמותו הכריזמטית, ידיעותיו הרחבות ושמו ההולך לפניו כבעל דעות נחרצות ותעוזה לאומרן גם בסביבה עוינת, ישב מולי הרב זיני בביתו שבשכונת נווה-שאנן בחיפה בגישת כבדהו וחשדהו. עטור כיפה ססגונית, מחייך, נעים ואדיב, ובכל זאת - מאופק, נוהג משנה זהירות, מןדד כל מילה ומילה. כשנתקל בנושאים שנראו רגישים בעיניו, הוא ניסה להתחמק בדיפלומטיות או פשוט סירב להגיב. כל זאת, לא לפני שהקדים והדגיש כי מה שכן נאמר על ידו הינו על דעתו בלבד ולא על דעת המוסד. כך סוכם בינו ובין נשיא הטכניון בתקופה הסוערת שלאחר רצח רבין, מתוך ניסיון להרגיע את הלשונות הרעות אשר ניסו לקשר את שמו למסרים קיצוניים, שניתן היה למצוא בדבריו בתקופה שלפני הרצח.

כותרות שקראו לפטר את רב הטכניון עוררו אמנם רעש גדול, אולם חקירתה של ועדת הטכניון הביאה למסקנות לפיהן אין סיבה לנקוט בכל אמצעי כלפיו. עם זאת, חשוב היה לפרופ´ זאב תדמור, נשיא הטכניון דאז, לחתום על הסכם בין הטכניון לבין הרב זיני, ולפיו תהיינה דעותיו הפוליטיות אשר תהיינה - עליו להימנע מלבטאן במסגרת פעילותו בטכניון ומלהציגן בצורה היכולה להתפרש כאילו הן מייצגות את עמדתו של המוסד האקדמי. הטכניון, ניקה את שמו - עבור הרב זיני הסיפור עוד לא נגמר.

"למרות שכל זה היה עוול ושקר, הכתם נשאר כיוון שהשם שלי עלה", הוא קובל. "עד כדי כך שעיתון מקומי בחיפה פרסם שנחקרתי במשטרה לגבי העניין. הגשתי נגדם תביעת דיבה וזכיתי בה".


חיסול כושל

לדברי רב הטכניון, מי שדאג להעלות את שמו בקשר לרצח רבין ניצל את האירוע כדי לפגוע בו, מסיבות שאין להן כל קשר לרצח ואף לא לעמדה פוליטית כזו או אחרת. "היה מדובר בניסיון של חיסול אישיותי על ידי גורמים אינטרסנטים, ללא קשר לפרשה".

אתה יודע מי הם?

"בוודאי. ולדעתי מי שמנסה לעורר את העניין - זה המשך של עוול שאין כדוגמתו".
באחת מהכותרות בעיתונים הצמידו לשמך את התואר "רב המוכר כבעל דעות לאומניות-קיצוניות" אתה מקבל את ההגדרה הזו?
"אם הכוונה היא לאהבה בלתי מסויגת לעמי ומוכנות להגנה רוחנית ופיזית על כל יהודי באשר הוא יהודי ללא כל סייג וגבול - אז בבקשה, אני מוכן לשאת בתואר. אל תשכחי שהיום כל מי שלא שוחה עם הזרם, אוטומטית מוגדר קיצוני. למה עמדתי נקראת קיצונית וכל מי שחותר כנגד היהדות או כוחה לא נקרא קיצוני?"
הרב זיני ספג אמנם מהלומה, אך לא נרתע מלהמשיך בפועלו כרב הטכניון, תוך שחייה כנגד הזרם. לאמיתו של דבר, שונותו היא דווקא זו שהביאה אותו לטכניון מלכתחילה. עם עלייתו מצרפת בשנת 70´ בחר בטכניון "כי שם ראיתי שאין שום כיפות. אצלנו זה עניין של מסורת".
לטכניון של אותם ימים כמעט ולא הגיעו דתיים. איך התקבל ´דוס´, בן 24, עולה חדש מצרפת - כדוקטורנט למתמטיקה?

"זה לא היה קל. שימשתי כמתרגל בקורס הנדסת חשמל, וכשנכנסתי בליווי הפרופסור לכיתה בת 45 סטודנטים והוא הציג אותי - רק שלום הספקתי לומר, וכבר 25 קמו ויצאו מן הכיתה. ההופעה החיצונית לבדה כבר הבהילה. באותה תקופה הגיעה לטכניון קבוצה ראשונה של עולים מצרפת, שהיו אמנם חסרי כל השכלה יהודית אבל היה להם מה שאף השכלה לא תעניק - לב יהודי חם. הם אפשרו קיומם של שיעורי תורה, קיומו של בית כנסת וארגון שבתות משותפות. באותו זמן תפקדתי כמרצה וכמלווה שלהם להתאקלמות. לא כיהנתי כרב ולא רציתי בכך, מה שכן רציתי זה ללמד תורה".

"חזרתי אל הרב שאר-ישוב עם מסקנה נחרצת שאין ברצוני להתמנות לרב הטכניון. אלא שזמן מועט לאחר מכן נודע לי כי אישיות מסוימת בוועדה דחתה את מועמדותי מטעמים פסולים, אז אמרתי שאם כך, דווקא אנסה להיכנס"

כנינו של הרב רחמים זיני, מי שהיה מזכירו האישי של הרב יעקב אבוחצירא ז"ל, כבנו של הרב מאיר זיני, רבה של קהילה גדולה בצרפת, וכבן לשושלת רבנית בת למעלה מ-900 שנה המגיעה עד לתלמידי הרי"ף בספרד - ידע הרב זיני מהו מחירה של רבנות וניסה לחמוק ממנה. "לאחר שנה במכון ויצמן, שם סיימתי את הדוקטורט, חזרתי לטכניון. הרב אהרן שאר-ישוב, ששימש עד אז כרב הטכניון, בישר לי כי הוא עוזב את חיפה. אמרתי לו: איך אתה פורש מבלי לדאוג למועמד שיחליף אותך? ´בוודאי שדאגתי למועמד - רשמתי אותך´, הוא ענה. אני סירבתי בכל תוקף, אך הוא ביקש שאקח מספר ימים לחשוב על כך.

"חזרתי אליו לאחר מספר ימים עם מסקנה שלילית נחרצת. אלא שזמן מועט לאחר מכן נודע לי כי אישיות מסוימת בוועדה דחתה את מועמדותי מטעמים פסולים, אז אמרתי שאם כך, דווקא אנסה להיכנס. ואכן, בעיקר בזכות לחץ של הסטודנטים עצמם, מוניתי בשנת 1980 לרב הטכניון".

אפשר לדעת מהם המניעים הפסולים?
"עדיף שלא".

מה זה אמר מבחינתך?

"ידעתי שאני רוצה להשיג שני דברים: הראשון, שיהודי ירא שמיים שרוצה להיות מהנדס, יעשה זאת כך שתפקידו לא יחליש את אמונתו - אלא יחזק וישמש כמנוף להרחבת ההשכלה ולהעמקה בתורה. כמו שאמר המהר"ל: מי שאין לו ידיעה אחת במדע, חסרות לו 20 ידיעות חסרות בתורה. במסגרת זו פעלתי לכך שעולם ישיבות ההסדר ייפתח לעבר הטכניון, ודאגתי להביא משם חבר´ה. הקמתי בית מדרש גדול, שעד היום לומדים בו באורח קבע. אני מעביר שיעור מדי יום בין מנחה לערבית, כל פעם בנושא אחר - תלמוד, כתבי הרב קוק, הלכה אקטואלית. כאקדמאי, אני מקפיד שהשיעור לא יהיה רדוד.

"המטרה השנייה היא ליצור קשר עם הציבור שלא זכה לחינוך יהודי, או שזכה לחינוך יהודי דל. ליצור קשר שונה מהמקובל בין ציבור זה לציבור שומר המצוות".

מחפשים רב בנרות (חנוכה)

אתה בכוונה נמנע מלהשתמש במונחים המקובלים "חילונים" ו"דתיים"?

"אני חושב שאני הראשון במדינת ישראל, הראשון אחרי הרב קוק, ששלל מכל וכל את כשרותם של המונחים הללו. הציבור הדתי נפל בפח של התעמולה האנטי-דתית, אשר יצרה סמנטיקה כדי לזרוע פילוג. פרופ´ רייכמן (שלדברי הרב זיני דוחף לכינון חוקה לאו דווקא מטעמים טהורים לחלוטין) הראה כי %20 מגדירים עצמם דתיים, %20 חילונים ו-%60 מסורתיים. מדוע מספחים את המסורתיים לחילונים? זו הטעיית הציבור כדי לטעון כי הרוב במדינה הינו חילוני".

מי מטעה?

"בראש ובראשונה אמצעי התקשורת, אשר מנצלים את המציאות האפורה הזו כדי לנתב כוחות והשפעות לכיוונים הרצויים להם. מנסים ליצור תדמית שלא מייצגת את העם, והציבור הדתי נופל פה בפח ומשוכנע באמיתות הדברים. אני מרגיש בכל מקום אצל רוב היהודים כבוד לתורה ולמסורת, אפילו אצל מי שנחשבים כעוינים גדולים".

אתה לא מתעלם מהמציאות המוכיחה שיש התגברות של חילוניות ואנטי-דתיות, כמו למשל בתי כנסת ריקים ביום כיפור או הפגנות לפתיחת קניונים בשבת?

"המציאות מורכבת. בתוך עויני התורה אני מבחין בשתי קטגוריות: אלו שבגלל סיבות פנימיות לא מוכנים לסבול ערכים נעלים, ואלו שעוינותם נובעת מסיבות פרקטיות עקב פגמים בחברה הדתית, שחלקם אכן טעונים תיקון. אסור לשים את הפלגים הללו במישור אחד. נוסף על כך, הציבור שלא חונך בחינוך תורני, לא יודע יהדות מהי. זוהי אשמת המחנכים. יום אחד ניגש אלי סטודנט ואמר לי ´אני אתיאיסט´. שאלתי ´אתה לא מאמין שיש אלוקים בכלל?´, והוא ענה: ´לא, יש אלוקים, אבל אני לא שומר שבת, כשרות וכו´´. זה מראה שיש בורות גדולה".

כיצד למעשה אתה ´מטפל´ בבעיה?

"אני מעביר שיעורים בתלמוד ובמחשבת ישראל, שיעורים אשר משתתפים בהם מאות סטודנטים דתיים וחילונים. זו בעיה במדינת ישראל, מדוע לא מלמדים ומסבירים שבין אם אתה דתי ובין אם חילוני, חשוב ללמוד יהדות. כפי שכתב לווינס: ´הזהות היהודית חרוטה במסמכים אלו (הכוונה ל´ארון הספרים היהודי´), לא ניתן לבטל אותה תוך התעלמות מתעודות זהות אלו. לא ניתן לדחות את כתבי הקודש מבלי להיות מסוגל לקרוא אותם´".
תדמיתם של תלמידי הטכניון בעולם הסטודנטיאלי תמיד היתה כשל חובבי מחשבה רציונלית-מתמטית, שדבר לא מעניין אותם מחוץ ל-ד´ אמות לימודיהם. שאול טיאב, סטודנט שנה ג´ בפקולטה למתמטיקה, מספר שדתיים וגם חילונים רבים מגיעים לשיעורי הרב זיני במחשבת ישראל ולפעילויות שונות מטעם בית הכנסת של הטכניון, לעומתו יאנה קרן, סטודנטית שנה ב´ ונציגת המחלקה לביוכימיה מולקולרית, מאששת בצער את התדמית הסטריאוטיפית: "את הסטודנטים בטכניון מעניינים רק הלימודים, לא עניינים אישיים ובטח שלא מעורבות חברתית. בטכניון לא קיים המעגל המקביל של הווי חברתי או תרבותי בקמפוס".

היא מכירה את שמו של הרב זיני מאז שהפנו אותה אליו באחד מערבי חנוכה, כשחיפשה נרות. לשאלתי אם השתתפה בשיעורים או בפעילות של בית הכנסת בקמפוס, היא מסבירה: "למרות שאני בין הפעילים בתחום החברתי, ממש לא שמעתי על זה או על מישהו מחברי שלקח חלק, אבל לזכותו של הרב אפשר לומר שהדבר לא נובע מחוסר עשייה מצדו, אלא זו הגישה ואלו הסטודנטים בטכניון".

הרב זיני אינו מרים ידיים לנוכח דבריה של יאנה. "המוסד הוא בבואה של החברה הישראלית. הוא ממוקם בחיפה, עיר שלא הצטיינה בקשר עמוק עם ענייני היהדות. מלבד זאת, בכל הקשור ביהדות בתוך הטכניון יש תומכים ומתנגדים. מתוך היכרותי עם חלק מהנפשות הפועלות במקום, אני מעדיף שלא לעשות רעש ציבורי, כך שהפעילות תמשיך ותתנהל מבלי לעורר התנגדויות. אני גם לא יוצא בפרסום ובמודעות, כי אינני מאמין בראוותנות".

מאפיית אוסלו הפילה את התאומים

למרות כוונות אלו מצא את עצמו הרב זיני שוב בכותרות. מספר חודשים לאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, עיתון ´הארץ´ חושף כי "מחקרי רב הטכניון מוכיחים: פרס אחראי להתמוטטות התאומים", וזאת על פי מאמר שפורסם באתר האינטרנט של ערוץ 7. בין היתר כותב שם הרב זיני: "זה שנים שאדריכלי אוסלו חינכו את האנושות שאין ללחום נגד הרוע בכוח, אלא בדיאלוג ובפיתוי של פיתוח עולמי כלכלי. אולי יש מן הסמליות בכך שדווקא טרוריסטים מפלצתיים החזירו את העולם לקרקע המציאות כשפגעו דווקא במרכז הסחר העולמי, ומה שהיה אמור לפתור את בעיות העולם בעיני אותם אדריכלים חסרי אחריות ואחוזי חזון משיחי - נהרס". האשם במצב זה מוטל על "כל אלו שהטיפו לאנושות שהגענו לעידן המשיחי שבו יכתתו חרבותם לאתים, ובראש ובראשונה - חבורת אוסלו". יומיים לאחר מכן, כותרת בעיתון ´מעריב´ מודיעה על דרישה לפטר את רב הטכניון, וזאת עקב מאמר בו הובעו דעות כדוגמת: "המאפיה של ביילין, פרס וסביר גרועה מהמאפיה הסיציליאנית".

תגובה לכך לא איחרה לבוא. בעיתון ´הצופה´ נכתב כי הרב שאר-ישוב, שהוא גם חבר מועצת הרבנות הראשית, נחלץ להגנתו של הרב זיני בפנייה לנשיא הטכניון, פרופ´ יצחק אפלויג. "דברי רב הטכניון בענין הסכם אוסלו הנם חוות דעת ולא פסק הלכה", הסביר לאפלויג.
כיצד אדם שלא רוצה לעורר התנגדויות מגיע לענין כזה?

"אירוע כמו הפגיעה בתאומים אינו אירוע נייטרלי מבחינה ערכית. יסוד האמונה היהודית הוא שלא רק אירועים אינדיבידואלים הם בעלי משמעות דתית, אלא גם נושאים לאומיים ובינלאומיים. מהו התנ"ך אם לא זה? אני מדבר כרב. התפישה הדתית היחידה בעולם שהסכימה להפרדת הדת מהמדינה זו הנצרות. עם ישראל לא הסכים ולא יסכים לדבר כזה".

ובכל זאת, מדוע הרב זיני צריך להתייחס לזה?
"תפקידו של הרב הוא לעזור לאנשים לתקן את עצמם כפרטים, כעם, כחברה, וכחלק מכלל האנושות. זה תפקידי ולכן הייתי חייב להתבטא. זהו מאבק רוחני, וגם כשהוא נוגע לאישים פוליטיים זה לא אומר שאני מתבטא במישור הפוליטי, אני מתבטא במישור הרבני".

כפי שפורסם, תקפת את השמאל הישראלי, ובמיוחד את שר החוץ שמעון פרס ואת יוסי ביילין, כשטענת כי חבורת אוסלו הצליחה לשנות את תדמיתו של ערפאת בעולם ולהגדירו כלגיטימי למרות אחריותו למעשי רצח רבים, וכל זאת כדי להצדיק את הסכמי אוסלו.

"זה היה המשכה של התנהלות לקויה מבחינה ערכית, והיא הסירוב להיאבק בכל מחיר ובכל דרך נגד טרוריזם ונגד רשע. בשנים האחרונות העולם, ובעיקר העולם המערבי, הפגין חולשה כלפי מגמות טרוריסטיות פסולות. במקום להיאבק נגדן, חיפשו דרכים להשלים איתן - וכנגד זה מתחתי ביקורת".
יכולת להישאר בתחום הביקורת הכללית, למה להסתבך עם שמות ספציפיים?

"ציינתי את ביילין ופרס כי אלו אנשים שהיתה להם השפעה על כלל האנושות ומשקל לא מועט בעיצוב גישה זו של השלמה עם טרוריסטים, וראיתי זאת כדבר בלתי מוסרי. הכותרת במאמר לא מזכירה שמות, כי לא האנשים חשובים אלא הרעיונות".

בין היתר כתבת שם "הם מנסים להפוך את האירוע הנורא בניו-יורק לקרש קפיצה ציני להצלת תהליך אוסלו על חשבון המוסר, היושר והנאמנות למדינה". זה לא קצת חריף לדבר על חוסר יושר ונאמנות למדינה?

"אלו אנשים שקשה לי לקבל שמטרתם היא רק מה שהם מצהירים. מה גם שבמוצהר, אחד מהם בנאומו הציג כאידיאל שיש לחתור אליו את הפלת כל המחיצות הלאומיות. אם יש שאיפה כזו, יש בעצם שאיפה לביטול עם ישראל וייחודו. אז איך אפשר לטעון שהוא פועל לטובת עם ישראל? לטובת הכלל, אולי, אבל לא לחיזוק עם ישראל. לכן הרשיתי לעצמי להטיל ספק בכוונות".

בעיתונות הוזכרו שאיפותיך להיות רבה הספרדי של חיפה, רקורד כזה בוודאי לא יקדם אותך אל המטרה.

"לא רציתי אף פעם להיות רבה של חיפה, ואני גם לא מעוניין כי זה רק יפגע בשמי הטוב. אגב, זה מה שהעלה את ההכפשה שלי בנושא רצח רבין".
זה תפקיד עם השפעה שיכול היה לקדם מימושן של מטרות עליהן דיברת קודם.

"אכן יש לתפקיד השפעה גדולה, אך אני מעדיף לעסוק בתחום החינוך ופחות בתפקידים ייצוגיים, שלא משאירים זמן רב לעיסוק בתורה".

כתב אישום נגד הציבור

לפני קצת יותר משנה נפתחו לראשונה בחיפה ישיבת הסדר (שבראשה עומד הרב יעקב כהן) וישיבה גבוהה, שתיהן בנשיאותו של הרב זיני. הישיבה נקראת ´אור וישועה´, ולדברי אפי להב, יועץ התקשורת ויחסי הציבור שלה, הינה ייחודית לא רק בשל מיקומה בעיר האדומה אלא גם בשל קיומם של מסלולים כגון ישיבה גבוהה עם עתודה אקדמית, או מסלול מיוחד לסטודנטים המעוניינים לשלב לימודי ישיבה ולימודים אקדמיים. "הישיבה הוקמה כצעד הכרחי בעל חשיבות עליונה דווקא לכלל הציבור, בתרומה ובסיוע לגיבוש הקהילה", אומר להב. "בין יעדי הישיבה מצוינים קשר הדוק בינה לבין הקהילה, מעורבות קהילתית ויצירת מפעל הוראה תורני לחיפה וסביבותיה. יש הרואים בישיבה מעין התנחלות רוחנית במדבר הרוחני של הישראליות".

בסיום הרצאתו כאורח באחד מבתי הכנסת בגבעת-שמואל, שולח הרב זיני אצבע מאשימה כלפי הנוכחים על כך שאנשי הציונות הדתית עוזבים את הערים הגדולות ובורחים לפרוורים נינוחים. תהליך זה מהווה לדעתו "כתב אישום רציני כנגד הציבור הזה", ולכן הוא מזמין את האנשים לתרום לחיזוקה של הישיבה החיפנית הבאה, כדי לטפל בראש ובראשונה בנקודה זאת.

כשמצב החינוך בארץ לא טוב, לא לגיטימי לגור בשכונה דתית ´טובה´ ולמנוע השפעות שליליות וחילון?

"ומה זה? התבודדות בגטו? בריחה? אסור שתהיה בריחה. הקמתי ישיבה בחיפה כדי לתקוע את יתד הציונות הדתית דווקא במקום שיש בו מעט דתיים והרבה השפעות שליליות. היהודי שיש בו תורה צריך להיות קרבי-רוחני, משפיע על כל עם ישראל".

מי הסמיך אותך או את הציבור? זו לא עליונות מתנשאת כלפי הציבור החילוני?

"בטח שיש עליונות! יש לי כמה תשובות על כך. וכי כל החברה הישראלית לא מנסה להשפיע על האחרים? למה כשמכתיבים לעם ישראל מה צריך, כשמדברים בשם התרבות המערבית והפלורליזם זו לא התנשאות, ובשם התורה זו התנשאות? זה לא מקובל עלי! מה גם שאין הטענה כי כפרטים אנחנו טובים יותר, אלא אנחנו רק נושאים מסר עילאי שניתן לכל ישראל וכרגע מופקד בידינו. הרב קוק אמר שתפקיד ´המזרחי´ להיות בעם ישראל מה שעם ישראל בעמים. אנחנו מצווים להפוך אותם מן הקצה לקצה ולשנותם לטובה, וזה בלתי אפשרי כשלא באים במגע איתם".

ומה לגבי חשיבות יישוב הארץ?

"הציונות הדתית בפרשת דרכים קשה. עד עכשיו ה´אידיאליסטים´ שבציבור הדתי סימנו כמטרה את ההתיישבות בשומרון, בצפון או היכן שצריך כדי להגן על ארץ ישראל, וזו מצווה אדירה ומסירות נפש עילאית. אבל אם חס וחלילה ייווצר מצב שיפנו אותם, ייווצר ריסוק טוטאלי. הם יחזרו לכאן תוך אכזבה עמוקה מהציונות הדתית ולא ימצאו את עצמם לא פה ולא שם, ואז יעזבו או הדת או את הציונות".

ליהודי אין פנאי

גם לאחר נבואת זעם זו הרב זיני אינו מרפה מן הציונות הדתית, ובאותו מעמד משלח שוב את חציו, הפעם כלפי החינוך. הוא מדבר על הרמה הרדודה בגישה למקורות חז"ל ובכל הנוגע לדת ומדע. "שבנו לארץ ישראל, אבל לא קלטנו שאינה דומה תורת ארץ ישראל לתורת גלות. אני מוכן להוכיח שאין תהליך אינטלקטואלי - במישור הלוגי או הפילוסופי - שלא קיים בתלמוד או בדברי חז"ל".

הרי גם עד היום ´הכיפות הסרוגות´ פנו להשכלה גבוהה.

"נכון, בתחילת הדרך שלחנו אנשים בעלי רקע תורני למוסדות להשכלה גבוהה, במגמה ברורה לעצב דמות עשירה שעיקר נשמתה תהיה מעוגנת בתורה. חוששני שזה רחוק ממה שהתרחש בשטח". גם את הקמת הישיבה בחיפה הוא מסביר בין היתר בשאיפה לשנות את פני הדור ולעצב אנשים שהשכלתם האקדמית תהיה נדבך נוסף על אמונתם, ולא חתירה תחתיה. המטרה הסופית היא התמודדות בהצלחה עם כל אתגר אינטלקטואלי שמציבה התקופה.
בגופו-שלו מקיים הרב זיני רובד נוסף, לא שגרתי. "יש לי חגורה שחורה דאן 2 בקארטה", הוא מודה כשאני מתעניינת האם השמועות נכונות. "בחו"ל, כאשר התמודדנו עם תופעות של אנטישמיות, זה היה חשוב כדי שלא תהיה פגיעה בנו שתישאר ללא תגובה מצידנו - וכך עשינו. שימוש נוסף היה כמובן השמירה על בריאות פיזית".

ומה היום?

"תראי, לא נעשים צעירים, אבל משתדלים".
מעבר לטכניון, להרצאות ולישיבה בחיפה, מה אתה עושה כיום בזמנך הפנוי?

"אין לי פנאי. פנאי הוא אבסורד בשביל יהודי. ב´שולחן ערוך´ נפסק: ´מי זה תלמיד חכם? מי שבזמנו הפנוי ממלאכה עוסק בתורה´".

זה לא מתאים לרוח הדברים שאמרת עד כה.
"תורה במובן הרחב של המילה. לא רק בעל פה ובכתב, אלא הרוחניות של האדם. כשהוא משקיע בדבר שנכספה נפשו, בלשון הרחוב זה נקרא פנאי, אך לדעתי זו בנייה, אם המגמה היא עבודת ה´".


"אין רב לטכניון"
אף שהרב ד"ר אליהו זיני רואה בתפקידו בטכניון שליחות אידיאולוגית וחברתית חשובה, הטכניון לא מצא לנכון להביע זאת בתגובתו לדברים שנאמרו בראיון. להפך, תחושת חוסר שקט משתמעת מלשכת קשרי החוץ. המסר העיקרי שנתקבל מסתכם במילים: "תפקידו של הרב זיני מוגדר כ´רב בית הכנסת של הטכניון´ ולא כ´רב הטכניון´". בכך פטר עצמו עמוס לבב, דובר הטכניון, מתגובה לשאלתנו אודות ייעודו של רב במוסד כמו הטכניון. לדבריו: "ייעודו של רב בית כנסת ברור, ואין טעם להכביר במילים". לעניין היחסים בין הנהלת הטכניון לרב המוסד, טען הדובר שלא הבין את השאלה.
מתגובתו של הרב זיני מסתבר שאין מדובר בסוגיה חדשה: "הם מתעקשים בנקודה זו", הוא אומר, "ואין לי שום כוונה לפתוח בעניין זה חזית מול הטכניון". ובכל זאת מוסיף -"זה לא נכון, בחוזה שלי נכתב אמנם ´רב בית הכנסת´, אך בהגדרת התפקיד באותו חוזה נכתב בפירוש ´רב של כל קהילת הטכניון´".

(מקור ראשון)



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/1/2003 01:12 לינק ישיר 

אכן הרב זיני מתפקד כרב הטכניון, למשל הוא הנותן את ההכשר למזון.

מבחינת לימוד תורה, הרוצה את הרב - יבוא אליו. בית הכנסת מפוצץ.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/1/2003 09:01 לינק ישיר 

איש מיוחד במינו.
מלא תורה כרימון.
ידע רב,השכלה כללית עצומה ובעיקר המון יראת שמים אמיתית.
איש מיוחד.
חכם ,בקיא ,ויודע לענות.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > הרב זיני מהטכניון בווידוי אישי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר