בית פורומים בחדרי חרדים

מי זאת מלכה פיוטרקובסקי?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/9/2014 15:06 לינק ישיר 
מי זאת מלכה פיוטרקובסקי?

פוסקת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי דורשת בספר חדש לחולל רפורמות מהפכניות ביחס לכל הסוגיות הבוערות, ולא כולם אוהבים את זה • "רבנים לקחו את ההלכה והשתמשו בה כדי לשמן את האג'נדה החברתית שלהם"


אני מוצאת אותה כשהיא טרודה בשיחת טלפון. "מה זאת אומרת 'הוא עשה תשובה'? אדם שפגע מינית פעם אחת יחזור לפגוע מינית אם לא יקבל טיפול", היא אומרת בלהט לבן שיחה, "מדובר בדיני נפשות!" בתום השיחה אני שואלת אם אפשר לצטט אותה. היא מהססת, אבל הר הגעש שבתוכה מתפרץ. "רבנים ניגשים לתחום הזה בחוסר ידע מחפיר. אדם לא יכול להעיד על עצמו שלא יפגע שוב כי 'עשה תשובה'. צריך להכיר מחקרים. מי שפוגע חייב לעבור טיפול שורשי כדי לעקור את המחלה מתוכו".
הטלפון הנייד של מלכה פיוטרקובסקי (50) מעכל לא מעט שיחות כאלה. יש לה אומץ. "נחמה ליבוביץ' של דורנו", מכנים אותה רבים. בפעם הראשונה שפגשתי אותה, לפני כחמש שנים, היא נזפה מעל במה ברב בכיר מאוד במגזר החרד"לי על כך שהוא מעודד ילודה צפופה בשם מניעים פוליטיים. מולה בקהל ישבו שורה של רבנים בכירים ומזוקנים, כולל הרב שאליו דיברה. "אנחנו לא נספור ילדים במירוץ כמותי. כל ילד הוא עולם", אמרה בקול יציב, מחזיקה ספר תורני בידיה.
אשת רוח, פיוטרקובסקי. באה מעולם הרוח, מבית המדרש, ולעיתים נדמה שהיא מדברת אל הרוח. שהקדימה את זמנה. רוחה נושבת במדרשות לנשים, הפזורות על פני הארץ כחול על שפת הים. היא מחלוצות לימודי הגמרא לנשים. אשת ציבור, משא הציבור על כתפיה. ממקימות פורום "תקנה" לטיפול בתלונות על פגיעות מיניות במגזר הדתי. גרה בתְקוֹעַ שבמזרח גוש עציון, אם לחמישה, נשואה לאיש הייטק.
בשנים האחרונות הלך והתבסס מעמדה כפוסקת הלכה, כמעט יחידה בדור. בכתיבת הערך על שמה בוויקיפדיה התחולל ויכוח ער: איך לכנות אישה אורתודוקסית מסוגה - רבנית, המזוהה בדרך כלל כאשת רב? רבה, המשויך לרפורמים? תלמידת חכמים? אשת הלכה?
"הזילות של התואר 'רב' מקוממת. אי אפשר לכנות אותי בתואר מקביל לרב. זו לא צניעות יתרה, זו האמת. לא קיבלתי הסמכה לרבנות. 'רב' זה ענק. ענק בתורה ובחיים. רב זה מלאך השם צבאות. זה לא אני. אני אשת הלכה. אני עוסקת בהלכה כדי לתת מענה למצוקות אנושיות".
על השולחן מונח ספרה החדש והנחשוני, "מהלכת בדרכה - אתגרי החיים במבט הלכתי־ערכי" (הוצאת ידיעות ספרים). 750 עמודים, שבהם היא מתייחסת לדילמות עכשוויות ומכריעה בהן לאחר ניתוח ושרשור המקורות ההלכתיים במהלך הדורות. חבית דלק. האם אישה יכולה להניח תפילין? האם מותר להתפלל למותו של בן משפחה המתייסר בחוליו? אמירת קדיש מפי אישה. תכנון ילודה. היכונו לסערה.
"אני לא מחויבת לשום מוסד, מסלול או הכשרה. עברתי את כל הדרך עם מורים מצוינים, אבל לבד, כאוטודידקטית, ולכן יש לי חירות מחשבה. אני לא בשום גילדה. לא נותנת דין וחשבון לשום רב או פוליטיקאי. חלק מהרבנים בישראל מנותקים. שמעתי רב שנואם בהתלהבות על היכולת של 'טיפולי המרה' להפוך הומוסקסואל להטרוסקסואל. נאום חוצב להבות. בסוף הסתכלתי עליו ושאלתי אם כבוד הרב היה מציע לבתו להתחתן עם אותו בחור. איך אתה מעז להתבטא בלי ללמוד את התחום. תגזור על עצמך לא לפתוח את הפה בנושא שאתה לא מבין בו".

"אני לא בשום גילדה, לא נותנת דין וחשבון לשום רב או פוליטיקאי" // צילום: דודי ועקנין

להוריד חלק מדיני הכשרות

קרוב לשלושים שנה היא מלמדת תלמוד והלכה במסגרות שונות. לדעתה יש להכשיר נשים לרכוש ידע רחב ועמוק בים התלמוד, בדרכי הפסיקה ובשפה ההלכתית. והיא חולמת על הקמת מסלול הכשרה לפוסקי ופוסקות הלכה, שיכלול גם לימודי פסיכולוגיה. 
"כתבתי תוכנית ארוכת שנים, שמתאימה גם לאימהות. תוכנית להכשרת 'דוברי הלכה'. אוריד חלק מדיני הכשרות, רב לא צריך ללמוד כשרות לעומק. הוא לא משגיח כשרות. ילמדו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה. רוב השאלות ההלכתיות שאני נשאלת נסמכות על קושי פסיכולוגי. רב חייב לחוש את הדברים בקצות האצבעות. הוא חייב להיות קודם כל איש של בין אדם לחברו. מאיר פנים, בן אדם, חפץ בתיקון עולם".
אבא שלה, שחלם על בן שאיתו יוכל ללמוד גמרא, התברך בארבע בנות. מלכה היא השלישית שבהן. מגיל 9 ישבה עם אביה מעל ספרים פתוחים ולמדה איתו גמרא. כמה שנים אחר כך נולד לו גם בן, אבל מלכה כבר נמשכה אל האוצר.
"תמיד היתה בי כמיהה, סקרנות, ובאבא, שהיה תלמיד חכם, היתה תשוקה להעניק. כשהייתי ילדה היינו מתכוננים חודשים לשבוע הספר. ההורים הירשו לנו לקנות רק ספר אחד, כי זה היה יקר. בכיתה ב' ביקשתי את 'שבחי הבעל־שם־טוב'. אחיותיי אמרו שזה לא הוגן, כי מדובר בארבעה כרכים ולא בספר אחד, אבל אבא אמר שמי שמבקשת ספר ביהדות יכולה לקבל גם ארבעה כרכים".
היא סיימה את התיכון היוקרתי "פלך" בירושלים, כולל בגרות של חמש יח"ל גמרא ("חוץ מגמרא לא למדתי הרבה, השאר לא עניין אותי"), התגייסה לצה"ל ושירתה כמורה־חיילת בקריית שמונה. אחר כך בלעה שני תארים ביהדות ובתלמוד. נחשבת לבעלת יכולת הוראה מחשמלת. השיעורים שלה באגדתות תלמודיות נחשבים למסעירים, בלתי נשכחים.
משווים אותך לנחמה ליבוביץ'.
"אני עפר לרגליה. כשלמדתי אצלה, חבורה קטנה אצלה בבית, היא כינתה אותי 'תלמודיסטית'. התכווצתי. התואר הזה גדול עלי. נחמה ענתה: 'אני מכנה אותך על פי מה שאת רוצה להיות, לא על פי מה שאת'".
עם השנים החלו לפנות אליה תלמידות לשעבר בשאלות הלכתיות. גם הרב מנחם פרומן ז"ל, רב היישוב תקוע, היפנה אליה חלק מהשואלות. היא יצאה למסע של לימוד עצמי לתוך נבכי הקרביים המשפטיים של עולם ההלכה. רבנים מסוימים מסתייגים מהיומרה שלה לפסוק הלכות, אף על פי שלא למדה באופן מסודר. "ביהדות יש מסורת של סמיכה, והיא לא הוסמכה", אמר לי אחד מהם, "זה בלון שיכול להתפוצץ".
לא קיבלת הסמכה, ובכל זאת את פוסקת. יש שיגידו שזה דומה למי שלא סיים לימודי רפואה ונכנס לנתח חולה.
"הסמכה יכולה לבוא מלמעלה או מהציבור. באים לשאול אותי. אני מרגישה שיש לי אחריות. רופא שבא ביושר ואומר 'אני לא מנתח, לא למדתי רפואה', את יכולה להחליט שאת עושה אצלו את הניתוח בכל זאת. זה מה שהקהל החליט. בלימוד תורה יש מתודה רחבה ועמוקה וצריך להיזהר. אני לא מתיימרת להיות מה שאני לא. אני מקפידה להגיד שאין לי הסמכה לרבנות. אבל יש מי שנותן בי אמון, ששואל אותי שאלות.
"אם אני לא יודעת משהו, אני אברר. אתייעץ עם גדולי תורה. אני לא מכירה את כל הסודות ההלכתיים. חובת ההוכחה על איש ההלכה להוכיח בקיאות, מרחב ידע, להכיר את כל המשתנים שאמורים להוביל לפסיקת ההלכה. זו מלאכה מורכבת.
"בתחילת חיי המקצועיים למדתי ולימדתי. הרגשתי הכרח ללמוד. זה קרה תוך כדי גידול הילדים. אני זוכרת את עצמי עם גמרא פתוחה, ב־2 בלילה, ותינוק בוכה על הידיים. התחילו לעלות למודעות שלי דברים איומים, שעל פניו נראה שההלכה גרמה לעוול אנושי בל יסולח. חברה של אחותי, שבעלה היכה אותה מכות רצח ולא הצליחה לקבל גט במשך שנים; ההלכה איפשרה לו להיות רשע. אמרתי בליבי, זה לא ייתכן. אם זו מערכת הערכים שאני נאמנה לה ומחויבת לה, והמערכת הזאת יוצרת עוולות, אז צריך לבדוק אם אפשר לשנות, או שאישה כמוני לא יכולה להיות נאמנה למערכת כזאת.
"אמרתי שאם כואב לי משהו, אני חייבת ללמוד את הנושא מאל"ף ועד תי"ו. המסע שלי הוא לבדוק כיצד ההלכה משבחת חיים של בן אדם, מעלה את מידותיו הערכיות. לא ייתכן שההלכה תגרום לך עוול. אם באה אלי אישה עם קושי בשמירה על טהרת המשפחה, לא אגיד לה 'זו ההלכה, לכי'. אשבור את הראש איך אפשר להקל עליה. הדימוי של התורה במדינת ישראל הוא של דבר מאוס, כפייתי, בלתי מתחשב, לא רגיש, פוליטי". 
ההלכה אכן לא מתחשבת. אני אומרת את זה בתור דתייה. 
"זה לא נכון. ממש לא. ברוב המקרים אפשר להגיע להלכה מתחשבת, שרואה את הפרט".
מה ההבדל בין תפיסת העולם שלך, שאפשר לכופף את ההלכה לפי הצורך, לבין התפיסה הרפורמית?
"אני הולכת לפי כללי פסיקת ההלכה. איש הלכה לומד את כל השרשרת. אני אישית כפופה לתורה, וחיי האישיים מתנהלים על פי ההלכה. כך אנחנו מחנכים את ילדינו. אני הולכת בכיסוי ראש, למרות שזה לא נוח לי. אני נכנסת להרצות בפו"ם (המכללה הבין־זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, המכשירה קצינים בכירים; א"ע), ומייד מתלחשים, 'מה הביאו לנו את הדוסית הזאת'. כיסוי ראש מקטלג אותי, אבל אני לא אוריד אותו. זה ההבדל ביני לבין רפורמים. אני מייחלת שמי שמבקר דברים שכתבתי בספר, שיעשה את זה על פי המתודה. שיסביר במה שגיתי בלימוד".

נחמה ליבוביץ' ז"ל. הולכת בדרכה // צילום ארכיון

יודעת לדבר בשפת הגברים

היא שותפה בקבוצות שבהן רבנים ונשים העוסקות בתורה מלבנים יחד סוגיות הלכתיות. כך, למשל, בנושא מעמד הנשים בבית הכנסת. היא עצמה אמרה קדיש על אמה בבית הכנסת בתקוע כבר לפני שבע שנים. 
"רבנים ביקשו שאבוא להתייעצויות. אני אישה, ואני יודעת גם לדבר בשפתם. כמו שאני לא רוצה רק גברים רבנים, אני גם לא מבקשת רק נשים רבניות. ראיתי בפורומים משותפים, כמו תקנה, כמה זה חשוב. ההפריה ההדדית בין גברים תלמידי חכמים לנשים תלמידות חכמים מניבה שיח משמעותי, קריטי לדור שלנו. לא קרה לי מעולם שישבתי בדיון הלכתי ורב אמר לי, 'את אישה, מה את מבינה'. תמיד התייחסו עניינית.
"אפשר לחלוק עלי, זה מצוין, זו נשמת אפו של בית המדרש, אבל אף פעם לא נתקלתי בביטול של עצם האפשרות שאישה תאמר הלכה".
למה אנחנו צריכות את זה? לא מספיקות לנו המשימות של אישה בעולם מודרני?
"אמא שלי שאלה אותי במשך שנים, 'מלכה'לה, מה את מחפשת שם באותיות הקטנות? בכל הדורות רבנים פסקו עבור נשים, ומה שהיה טוב לסבתא שלך יהיה טוב גם לך'. אבל אם הקדוש ברוך הוא זיכה אותי לחיות בדור שנשים יכולות להיות מעורבות בהתפתחות ההלכה, זו מתנה שאסור לי לא להשתמש בה. יש תהליכים שהתחלנו ושאני זוכה לראות בהם פירות. כשהתחלנו ללמוד גמרא, זה היה נחשב פריקת עול. והנה זה המיינסטרים".
בתוך דור יהיו לנו רבניות פוסקות הלכה?
"בתענוג ובאימה, אומר לך שאני לא יודעת לענות. בתענוג, כי דברים התפתחו לטובה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי. באימה, כי אני חושבת שרוב אנשי ההלכה בדורנו לא מכירים את המציאות המאתגרת ולא נותנים לה מענה. הרבה צעירים אומרים לי, 'אתם לא רואים אותנו, אתם לא מבינים'".
את כל כך מתאמצת למצוא הקלות בגדרות שההלכה מציבה - למה את בכלל מקיימת אותה?
"הרבה שואלים אותי למה איני חילונית. אני מאמינה בכל ליבי בערכי התורה ובחיים לפי ההלכה. אדם ששומר הלכה באמת יכול להתעלות במעלות האדם שלו. אני חיה את הרצון שההלכה תהיה משבחת חיים, לתפיסתי זה יכול לרומם את האדם. אבל אני לא אכפה את זה על אף אחד. הרב פרומן לימד אותי, כמדיניות של פסיקה, שכל מה שאפשר לאפשר - חייבים לאפשר. זו תורת חיים. התפקיד של בעלי ההלכה בכל הדורות זה לקחת את ערכי התורה ולהתאים אותם למציאות".
תוכנית כבקשתך? אפשר להתאים את התורה לזמן?
"לא אני המצאתי את זה. הלל הזקן יצר מבנה הלכתי של פרוזבול, למשל, שמאפשר לזכור את שנת השמיטה אבל גם לקיים מערכת כלכלית נורמטיבית. זו לא בגידה בהלכה. מה שקוראים 'תִחמוּן', בעיניי זו ההלכה. מכירת חמץ נועדה לומר: את בן אדם. נקי את הבית לפסח כמיטב יכולתך, אל תשתגעי, אל תגיעי לחורים שכלב לא יכול להגיע אליהם, אבל אם הילד שם ביסקוויט בבימבה ואת מגלה את זה אחרי ליל הסדר - לא קרה כלום. ההלכה אנושית. 
"המציאות של ימינו מאתגרת. אמי, רק דור מעלי, תמיד אמרה שחייה היו פשוטים יותר. 'ברור שאבא יוצא לעבודה, ואני איתכם בבית'. ולא היו להם את המבטים האלה, המבטים כשילד מפתח חום בבוקר וההורים נאבקים ביניהם מי נשאר איתו. זהו, אנחנו בדור אחר. 
"ועדיין יש אי שוויון מובהק בין מעמד האישה הנשואה ומעמד הגבר הנשוי בתוך המערכת ההלכתית. אם אישה נשואה תצא עם גבר זר, היא מייד מגלה עריות. גבר נשוי שבוגד, הוא בסדר. אני רוצה שלפני החופה האישה תכתוב תנאי שאם הבעל יוצא עם נשים אחרות, היא מקבלת מייד גט. לתוספת הלכתית כזאת קוראים תקנה. אם היתה לנו פחות פוליטיקה בהלכה, היינו מתקנות תקנות קריטיות כאלה. אתם, הציבור, מכם זה יגיע. הבן שלי עומד להתחתן. שוויון זה שורש נשמתו. אני יודעת שהכלי שההלכה נתנה לו, לעכב את הגט, לא יהיה בבית הזה". 

מוטי אלון. "זה כאב נורא לומר על איש תורה שהוא לא בסדר" // צילום: יואב ארי דודקביץ

אנחנו כבר לא בעיירה בפולין

פיוטרקובסקי שותפה בארגון "מבוי סתום" למען מסורבות הגט והעגונות. "המאבק הוא במקומות שבהם ההלכה פותרת את הבעיה, אלא שהדיינים לא רוצים ליישם אותה מסיבות פוליטיות, של 'מה יגידו'. לאחרונה שיחררו מעגינותה אישה שבעלה מוגדר כצמח. כל מה שהיה צריך לעשות זה טיפה להתאמץ. לראות מצוקות אנוש. 
"על אחת כמה וכמה אצל מי שלא מחויבים להלכה, דהיינו החילונים. אנחנו לא נמצאים עוד בעיירה היהודית בפולין, כשכל פסק שתיתן יגידו 'טוב'. אנחנו חיים במציאות היסטורית, שההלכה בדיני נישואים כפויה על אנשים שלא בחרו בה. אני בעד הפרדת הדת מהממסד המדיני".
בכובעה האחד היא עוסקת בתורה, ובכובעה האחר היא עוסקת בחיים. גם ברפש. היא נמנית עם מקימי פורום תקנה למניעת הטרדות מיניות. אני מספרת לה על המורה שלי לנהיגה, אדם דתי, שהטריד אותי מינית בגיל 19. פניתי לרב הקהילה של אותו מורה לנהיגה בשאלה מה לעשות עם התחושות הקשות שהתעוררו בי בעקבות ההטרדה. הרב אמר שיפתור את העניין מולו, שידבר איתו אישית, ויעץ לי לא לפנות למשטרה. חלפו 16 שנים, ואני עוד נושאת את הצריבה.
מלכה לא מופתעת. "אנחנו מכירים מקרים של רבנים שהגיעו לידיהם תלונות על פגיעות ולא דאגו למנוע את הפגיעה הבאה. זו אחת המעלות של פורום תקנה: חבורה של אנשי תורה שאומרת 'לא עוד'. לא עוד. זה דבר שצריך לעצור. גם כשמדובר בידיד קרוב של חלק נכבד ממובילי הפורום", היא רומזת לרב מוטי אלון.
פורום "תקנה" נולד בצורה שקטה, נסתרת מעין הציבור. לפני 11 שנים הגיעו אליה ואל חנה קהת מארגון "קולך" עדויות על ניצול והטרדות מצד ראש המדרשה לבנות באוניברסיטת בר־אילן. "בחצי השנה הראשונה לא אכלנו, לא ישנו. נפתחה תיבת פנדורה. חברים של הרב הפוגע התחילו להגיע אלי הביתה, לבקש ממני להפסיק לעסוק בזה. עשו מסע צלב נגדי".
הסיפור פורסם בתוכנית "עובדה", ומייד לאחר השידור התעורר גל פניות מצד נערות ונשים שנפגעו בידי אותו רב, וגם נשים שנפגעו מידי מחנכים אחרים בעלי סמכות תורנית. 
"המכנה המשותף היה שהפוגע היה כזה שהנפגעת אומרת לעצמה, 'איש לא יאמין לי, אין מצב שמישהו יקשיב לי'. הצטברה אצלנו רשימה. הבנו שחייבים להתחיל לטפל ברעה החולה של אנשים שמנצלים את סמכותם ומעמדם כדי לפגוע. לגרד את קליפת הניצול בחברה הדתית.
"חברנו לארגון 'אמונה', והצלחנו להושיב בחדר אחד אנשים שלא היו יושבים יחד במצבים אחרים. הרב אליקים לבנון לצד פרופ' ידידיה שטרן, למשל. גברים ונשים".
הצפתם את נושא ההטרדות המיניות בקהילה הדתית עד כדי כך שנוצרה תחושה שבמגזר יש יותר פגיעות מיניות מאשר בכלל האוכלוסייה. אני צריכה לפחד יותר מאם חילונית?
"אני יכולה להגיד לך שאת צריכה לפחד, נקודה".
בשנת 2010 התפוצצה פרשת הרב אלון. בשנה שעברה הורשע אלון בעבירות של מעשים מגונים בכוח באחד מתלמידיו.
"זה כאֵב נורא לומר על איש תורה, החשוב לי כאח, שהוא לא בסדר. חששתי שיש בזה חילול השם, אבל היום אני מבינה שפורום תקנה עושה קידוש השם. יש גוף שמקשיב, שנותן אמון, שבודק, שחש אחריות על דיני נפשות לשני הצדדים, שמטפל, שפועל על פי ההלכה וגם על פי חוק המדינה, בתיאום מוחלט עם היועץ המשפטי לממשלה, והכל למען מטרה אחת - למנוע את הפגיעה הבאה. כשהתפוצצה פרשת מוטי אלון, הציבור לא הכיר אותנו. לא היה לנו תקציב לפרסום או יחסי ציבור. היום יש אלינו עשרות פניות".
את מכנה אותו מוטי אלון, ללא התואר "רב".
"בוודאי. הוא לא יכול להיות רב. יודעת מה, לא מוטי אלון, מרדכי אלון, זה מכובד יותר. אבל 'הרב'? לא".
אמרו עליכם שאתם בית דין שדה. גם השופט וגם התליין, מטעם עצמכם.
"כל מתלונן שנפגש איתנו מקבל המלצה חד־משמעית לגשת למשטרה, בליווי שלנו בכל התהליך. אנחנו מפוקחים. היועץ המשפטי יודע על כל תלונה מרגע הודעתה. בניגוד למערכת החוק, אין לנו שום עניין להעניש, רק למנוע פגיעות נוספות. מערכת החוק הבינה שכדי להתמודד עם פגיעות מיניות צריך גופים משדכים. אם הפוגע הסכים ללכת לטיפול, וזה מפוקח, ואתם משוכנעים שאתם מונעים את הפגיעה הבאה - זו בשורה. המדינה נתנה הרשאה לגוף שהוא לא במוסדותיה לטיפול בבעיה אקוטית". 
מאז שהתחלתם בפעילות נוצר שיח שונה בנושא הפגיעות המיניות?
"הדרך עוד ארוכה. המנהיגים הרוחניים מתקשים מאוד להכיר במציאות כמו שהיא. לא מעט בחורים פונים ומבקשים שנדבר על הטרדות מיניות ופגיעות שמתרחשות בפנימיות של הישיבות התיכוניות, כולל היוקרתיות. הצוות לא רוצה לדעת מה מתרחש בפנימייה. אני עושה פה הכללה עצובה. יש מקומות יוצאי דופן, אבל הם יוצאי הדופן".

בעד מימון הפלות מאושרות

לפני כשנתיים מונתה פיוטרקובסקי לחברה קבועה בוועדת סל הבריאות, כנציגת ציבור העוסקת בתחום ההלכה. קודמה בתפקיד היה הרב יובל שרלו. היא תמכה בהחלטה לכלול בסל הפלות מלאכותיות גם כשאין לכך סיבה רפואית, ובלבד שההפלה אושרה בידי ועדה. הביקורות סביב ההחלטה יצרו מיני־הוריקן, מסוג הסערות שהיא מורגלת בהן.
"כן, הרמתי את ידי לטובת מימון הפלות מאושרות. הרב שרלו סיפר לי על הרעש שהתחולל. אמרתי לו שייתן לחברים הרבנים שלו את המספר שלי, אני זמינה 24 שעות. אבל אף אחד מאלה שהתבטאו נגד ההחלטה ונגדי אישית לא צילצל אלי לשאול למה. כואב לי שרבנים דנים את ההחלטות בלי להבין את תהליך ההחלטה. נמאס שרבנים ופוליטיקאים מתבטאים בחוסר אחריות בלי בירור הנתונים. אני לא אעז להגיד מילה בהלכה בלי לבדוק את הנתונים.
"מדובר בהפלות מאושרות הלכתית. שכבר עברו ועדה. השאלה היתה רק המימון. הבנו מה קורה עם נשים שלא מממנים להן הפלה: או שהן ממשיכות את ההריון ויולדות ילד בלתי רצוי - אני אמא, ואני יכולה לדמיין מה זה ילד לא רצוי - או שהן הולכות למרפאות לא מורשות, עושות הפלה בתנאים סניטריים מסכני חיים, ולזה אני לא יכולה לתת את ידי".
אחד הפרקים המשמעותיים בספרה, שיעוררו בוודאי את ההוריקן הבא, הוא זה העוסק בתכנון המשפחה וביצירת מרווחים בין הילדים. "מגיעים אלי זוגות שילדו ילד ושניים בגילאי העשרים, ולא יכולים להסתכל אחד על השני. החיים כיסחו להם את הצורה. אני לא מדברת על נוירוטים, אלא על אנשים נורמטיביים. בגיל 22 הפכתי לאמא ואני לא מצטערת, אבל אני רואה נשים מפורקות. נפשית, פיזית, זוגית, כלכלית.
"אמרתי לעצמי שמישהו צריך לפתוח פתח הלכתי, לאפשר להן להחליט איך לבנות את המשפחה. התחלתי ללמוד את הנושא, ושערותיי סמרו מרוב זעם. הלכתית, לא רק שבני זוג יכולים לתכנן את הילודה, אלא אישה שיולדת שנה אחרי שנה עוברת על ההלכה. בתלמוד נכתב שהתאוששות מלידה אורכת שנתיים. מתברר גם שמידת החיוב של אישה במצוות פרו ורבו הוא מזערי, ומישהו עומד לה עם אקדח לרקה. גם זכותו של הבעל לדחות את המצווה. כמו שיש חובה לערוך ברית מילה ביום השמיני, אבל לא חובה לקיים אותה ב־6 בבוקר. בכל מצוות 'עשה' יש אפשרות לשיקול דעת, לשיהוי".
בספר היא מתארת שיחה מטלטלת עם אישה דתייה שכועסת על בנה. "'על מה הכעס? האם הוא מוגבל פיזית או שכלית? הטיפול בו קשה במיוחד?' שאלתי. 'על זה שהוא נולד', ענתה". בהמשך היא מתארת את תחושותיה של אותה אישה, שהפכה לאם בגיל צעיר מאוד.
פיוטרקובסקי פוסקת שלא רק שיש מקום לשיקול הדעת האישי בתכנון הילודה על פי ההלכה, אלא שבעיניה, זו חובתם של בני הזוג. היא מגוללת את המסורת ההלכתית בעניין דחיית ההריון הראשון ויצירת מרווחי זמן בין לידה ללידה, וקובעת: "מוטלת עלינו החובה לעודד אווירה ציבורית, התובעת מבני זוג לתת דעתם על אומדן יכולותיהם ליצור הורות אוהבת, אחראית ומתמסרת לגידול ילדיהם, על פני הציפייה השגויה, הקיימת בדברי פוסקים רבים, להרבות בלידת ילדים".

מלכה פיוטרקובסקי עם ספרה החדש. "המציאות של ימינו מאתגרת" // צילום: אפרת אשל

הצעירים חשים אשמים

דבריה שוטפים את פניי במים חיים. אני עצמי דחיתי את לידת הילד הראשון שש שנים אחרי החתונה. הטעמים היו בשלות אישית וזוגית. לא הלכתי לשאול רב - תחושת הבטן אמרה לי שאין טעם, שלא אקבל היתר. בשנים הללו הייתי בטוחה שאני חוטאת. בטיול בדרום אמריקה, כשנגסתי בלחם שכשרותו מוטלת בספק, אמרתי לעצמי, נו, ממילא הוצאת עצמך מחוץ לגדר. ועכשיו מלכה מושיטה לי את ידי ההלכה.
"יש שדר חזק שההלכה קובעת, שחובה להיכנס להריון מייד אחרי החתונה. אבל אין לזה בסיס. אם איש הלכה לא מבסס את דבריו על האמת ההלכתית, זה פשע שאין כדוגמתו. אתה רוצה לדבר איתי על הלכה? בוא תגיד לי במה טעיתי בפרק הזה.
"בפועל נוצרו שתי קבוצות. קבוצה של צעירים דתיים, שדוחים הריון בלי להתייעץ עם רב, וברור להם שהם חוטאים, והם מסתובבים בתחושות אשמה או בתחושה שהם הוציאו את עצמם מחוץ למחנה; וקבוצה של צעירים דתיים שרוצים להרגיש נאמנים להלכה, והילודה קשה להם וגובה מהם מחירים. זה הכאב הענק שלי, שאנשים חושבים בטעות שההלכה מנוכרת לצרכים האנושיים בתחום המשפחה.
"ואני לומדת את הסוגיה הזאת לעומק, ותופסת את עצמי, ואומרת, 'לא יכול להיות שמה שלמדת זו ההלכה'. קיצוניות השיח הציבורי על הילודה, מול ההלכה, יצרה פער. קראתי וחקרתי, ובסוף הבנתי שאין מנוס: זו התמונה. תוך כדי הכתיבה של הפרק שוב אמרתי לעצמי, 'בטח פיספסת משהו'. תוך כדי ההגהות אמרתי, לא יכול להיות שהמלך הוא כל כך עירום. ואני שוב בודקת. וזה מטריף אותי. רבנים לקחו את ההלכה והשתמשו בה כדי לשמן את האג'נדה החברתית שלהם. 
"אני יודעת שישחטו לי את הצורה על זה, ואני מוכנה למות על זה. מישהו חייב לדבר בשמם של הילדים האלה. אין לי צל של ספק שכשלא רצית ילד בזמן מסוים - משהו שם נשאר. מישהו צריך גם לדבר בשם הילדים שעדיין לא נולדו. בשם הנשים. רופאי נשים ורופאי משפחה מתארים נשים שקורסות בכל מימד. גם בעלים. זה לא פשוט לפרנס בגיל צעיר משפחה גדולה ולראות את אשתך סמרטוט.
"אני רואה כמויות צעירים דתיים שמתגרשים, ואני נחתכת מזה. תשאלי, מי אמר לך שזה קשור לילודה לא מבוקרת? אני אומרת לך. על סמך אין־ספור עדויות של זוגות, שאני שואלת מה שבר אתכם, ומתברר שאין שנאה, אין איבה, רק חוסר יכולת להתמודד עם העומס המטורף. ברמה הראשונית, ילדים צריך להאכיל. אז יש כאלה שנסמכים על שולחן ההורים. זו תורת חיים? שאתה מקיים מצוות על חשבון מישהו אחר?
"אחרי 120 שנה, כשהקדוש ברוך הוא ישאל אותי באיזו חוצפה כתבתי על תכנון ילודה בצורה שאף רב לא כתב, האם אוכל להגן על עצמי בפניו? אני מקווה. אם הוא יכעס, אני אגיד לו 'אתה אמת, ותורתך אמת, ואתה רצית שאתעלם מהאמת הפנימית שלי כאמא? כאישה ששואפת שיקיימו הלכה?'
"כל מה שלמדתי מוביל אותי לחובה של האדם לקחת אחריות על חייו. אם אני יודעת שמותר לדחות ילודה ואני מסתירה את זה, אני עוברת על 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'. ואני יודעת שמדובר בזוגות שרוצים להתייחס למשפחתם באחריות. לא מפונקים. מי שמפונק לא מגיע אלי להתייעץ".
היא לא דיפלומטית. בדרך שלה עפים מוקשים. תחת הדי הפיצוצים היא ממשיכה בשקט: "סוגיית שירת נשים יצאה מפרופורציה. 'קול באישה ערווה' לא רלוונטי. יש מושג בהלכה שנקרא רגילוּת. אתה נכנס לאוטו, מדליק את הרדיו, ושומע אישה. אתה רגיל. זה לא מרעיד את ליבך. ובניגוד לשחייה בבריכה מעורבת, שאליה אתה מתאמץ והולך, שירת נשים באה אליך.
"כבר בסוף המאה ה־19 אמרו פוסקים שמה שכתוב בסוגיה של 'קול באישה ערווה' שונה מהמציאות שלהם. יש איסור לקרוא קריאת שמע כשרואים שיער של אישה מגולֶה. אבל האיסור נוצר כשכל הנשים, יהודיות ולא יהודיות, הלכו עם ראש מכוסה. ההסתכלות על דיני צניעות היא פרי של זמן ומקום".
בינתיים מוסדות הציונות הדתית הולכים ומקצינים את ההפרדה בין בנים לבנות. 
"וחוטאים לתפקידם כמחנכים! משימת הדור שלנו היא לתקן את כל מה שקשור ליחסים בין המינים. מחנך חייב להכשיר חניך לחיים בוגרים. מכיוון שכולנו, כולל כולנו, נחיה בחברה מעורבת - נעמוד בתור בבנק יחד, נעבוד יחד - ההפרדה בין בנים לבנות בבתי הספר ובתנועות הנוער חוטאת לתפקיד המחנך.
"בכיס של כל ילד בכיתה א' נמצאת הזוהמה התרבותית הכי גדולה. יש לנו צרה צרורה של התמכרות לפורנו. במרכזי הסיוע ובאגודה למען הילד מדווחים על גיל הולך ויורד של נפגעים, ויותר נורא - של פוגעים. העולם שטוף במסרים מעוותים בכל מה שקשור ליחסים בין המינים. לא בבית אל ולא במאה שערים יכולים לסגור לילדים את העיניים.
"לכן מוטלת עלינו חובה כפולה: ללמד אותם מגיל קטן חיים נורמליים, מאוזנים, בתוך המציאות הקיימת, ולפי ערכי התורה. להפריד בין בנים לבנות זה לפתור בעיה נקודתית, כל עוד הילד אצלי. אבל אם אני רוצה לחנך אדם בוגר, אני חייבת מגיל קטן ללמד אותו להתמודד. אנחנו פושעים לתפקיד שלנו אם לא נלמד את הילדים שלנו לחיות עם בני המין השני. יש רבנים שקוראים לי נביאת זעם, אבל אין לי לגיטימציה לשתוק.
"בני עקיבא מפרידים את הפעילות שלהם לבנים ולבנות. במקום לעשות מחנה בנים ומחנה בנות, קחו את המשאב של מחנה קיץ ותשתמשו בו דווקא כדי לחנך למורכבות הזאת. תגידו, אנחנו כאן בנים ובנות, ואנחנו לא נתמודד עם המתח בזה שנרחיק אתכם זה מזה, אלא כשנלמד איך נמצאים במחנה יחד, מתוך קדושה.
"יש לנו חובה לחנך ליחס מאוזן לגוף. לאהבה של הגוף. ללמוד מה נעים לגוף. לדבר בגובה העיניים על יחסים. צריך ללמד ילדים שיצר הוא דבר נפלא, ושצריך לדעת לנתב אותו. אין יצר רע, יש יצר שמשתמשים בו לרעה.
"בכמה ישיבות הזדעזעו כשאמרתי שאני ובעלי מקפידים להראות גילויי חיבה ליד הילדים, בכוונה תחילה. הוא חוזר מהעבודה, אני מחבקת אותו. אני רוצה שהילדים יראו בעיניים אבא ואמא שאוהבים זה את זה. כמה רבנים נחרדו מהרעיון.
"אנחנו דוחפים זוגות להתחתן בגלל איסור נגיעה, במקום ללמד מגיל אפס מהם חיים רומנטיים של אהבה, של חברות אמת. דוחפים אותם להתחתן ולא מלמדים גבולות. מה הוא יעשה בשבועיים שאשתו לא טהורה? בכל הנושא של ריחוק וקירבה אנחנו עושים לעצמנו חיים קלים".

רחלי פרנקל. "אני חברה שלה" // צילום: מאיה באומל בירגר

הקצנה דתית ופוליטית

את השיח המפתיע־מתריס הזה היא מעלה ממושבה בההתנחלות תקוע, בגבול בין הרי ירושלים למדבר יהודה. זירה הולמת לחדשנות, בוודאי פמיניסטית. קהילה שצועדת בדרכו של הרב מנחם פרומן ז"ל, איש האמת והשלום. פעם סיפרה כיצד נזפה בילדי היישוב שלה, שאחרי הרצח הברוטלי של קובי מנדל ויוסף אישרן בני ה־10, השליכו אבנים לעבר בתי ערבים. "הרצח היה מחריד, שחטו את הילדים במערה, אבל אוי ואבוי לנשמותינו אם זו תהיה התגובה. אמרתי לילדים שבחיים שלהם לא יעזו להרים אבן על אדם חף מפשע".
מה חשבת כשהתברר שהחשודים ברצח מחמוד אבו חדיר הם יהודים?
"אני חברה של רחלי פרנקל, שגינתה בחריפות את רצח אבו חדיר. אנשים היו מופתעים מהגינוי שלה, וזה נורא כשלעצמו. אני חייבת להגיד שאם היה נודע שמתנחלים ביצעו את הרצח, לא הייתי נופלת מהכיסא. כשאת קוראת את 'בשבע' (ביטאון הזרם החרד"לי בציונות הדתית; א"ע) את מתרשמת שצריך לתקוף את המדינה, ושכל התנגדות היא לגיטימית.
"יש מתאם עצוב בין ההקצנה הדתית והפוליטית. מי שהקים לעצמו מעוזים תורניים, שבהם ההגנה על ארץ ישראל היא חזות הכל - מה שצאן מרעיתו מקבל זה שכמעט כל אמצעי כשר. כשהמופרעים האלה, שעושים שירות רע לכל אוהבי הארץ, לא זוכים לגינוי מהמחנכים שלהם, בחלקם רבנים גדולים, הם מבינים שזו הדרך. רק כשזה מופנה כלפיהם, ונערי תג מחיר חותכים את הגלגלים של זמביש בבית אל, אז פתאום כולם מתעוררים. אם חינכת לאנרכיזם בשם השמירה על הארץ, זה לא נעצר איפה שאתה בוחר.
"יש לי קשרים חמים ארוכי שנים עם השכנים הערבים שלנו. בוואדי ניס, בית לחם, תקוע הערבית. ביקשו שאחתום על עצומת רבנים שמגנה את הרצח של אבו חדיר. התלבטתי. הרי זה מחזק את מי שרוצה לראות בציבור שלנו לא לגיטימי. אבל זו האמת שלי. ערבי שייגע בשערה משערות ראשו של יהודי צריך להבין שלעולם לא יעשה זאת שוב, בכל דרך. יהודי זה אחי, ובשביל להגן עליו אעשה הכל. אבל מי שלא נגע בשערה משערות ראשו של יהודי - אוי ואבוי למי שייגע בו".
את לא מפחדת מאף אחד.
"אני מפחדת ממנו (מצביעה למעלה) ומהראי".

http://www.israelhayom.co.il/article/219457


תוקן על ידי שמחה_ריף ב- 19/09/2014 15:12:19




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/9/2014 15:19 לינק ישיר 

פוסקת הלכה דתית.
אישה מדהימה ונערצת.



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/9/2014 16:25 לינק ישיר 



פוסקת לפי הדת הרפורמית.
אישה נערצת בחוגי הרפורמים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/9/2014 16:33 לינק ישיר 

לבקר זה קל (גם יאיר לפיד נבנה על זה).

החוכמה היא לדעת לתקן ובזה האדם נמדד.

ובכל מקרה, אולי שתגיש בג"צ על נושא הסמכה לרבנות...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > מי זאת מלכה פיוטרקובסקי?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר