בית פורומים בחדרי חרדים

הרב דב ברנרד ברגמן הוא האיש שמכר את ילדי תימן תמורת 5000 דולר לילד

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/12/2016 11:05 לינק ישיר 
הרב דב ברנרד ברגמן הוא האיש שמכר את ילדי תימן תמורת 5000 דולר לילד

הרב דב ברנרד ברגמן הוא האיש שמכר את ילדי תימן תמורת 5000 דולר לילד

היה זה סוד גלוי, כל מי שחיפש ילד לאימוץ ורצה להבטיח כי מדובר בילד יהודי, פנה לרב ברנרד ברגמן איש עסקים עשיר בניו יורק והוא תמורת 5000 דולר סידר ילד כזה, הוא היה קונה את הילדים בארץ.

כאשר חקרו את פרשת ילדי תימן התברר כי היו אלו כמה חילונים עסקנים כולל דתיים תוך כדי העלמת עין של עסקנים חרדים שהיו מודיעים להורים כי הילד מת ומעשית העבירו אותו לארצות הברית לידיו של ברנרד ברגמן שהיה מוכר את הילדים בסכום שאז היה כמו היום לפחות כמה מיליונים. למי שאינו יודע באותן שנים יכולת לקנות בית פרטי ענק וגדול בבורו פארק תמורת חמשת אלפים דולר, ותמורת סכום דומה קנית ילד לאימוץ.

הרב ברנרד ברגמן מעולם לא סיפר מהיכן הוא מביא את הילדים, אבל מי שקנו אצלו מעידים כי הילדים היו נראים תימנים
אותו ברגמן ניהל בתי אבות באמריקה, ושותפו היה משה טייטלבוים אז הרבי מסיגעט.
 
הוא היה חסיד ספינקא בבורו פארק והיה תורם הרבה כסף. הוא היה חבר בהנהלת המזרחי, אבל יש לציין כי המזרחי אז היו נראים יותר חרדים מן החרדים של ימינו. ר' יעקב קמינצקי למשל היה אז מראשי רבני המזרחי רק מאוחר יותר הוא עבר לאגודת ישראל.
 
יצויין כי רשימות על מכירות אלו של ברנרד ברגמן כבר נכתבו בעיתונות לפני עשרים ושלשים שנה, אבל היה תמיד מי בישראל שמנע חקירה בנושא ואף עשה הכל על מנת שלא יגיעו לחקור את האנשים שטיפלו בנושא.

האם פרשת ילדי תימן מסתעפת לארצות הברית? הרב שמואל אבידור הכהן קיבל מידע שלפיו אירגן הרב ברנרד ברגמן בשנות החמישים העברת ילדים תימנים מישראל לאימוץ באמריקה. המידע הזה לא השפיע על חוקר ועדת החקירה להתייצב לפגישת בירור בניו יורק

הרב יששכר דב ברגמן היה מראשי הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית, חבר נשיאות תנועת המזרחי, איש בעל כוח עצום בתוך הממסד הפוליטי בניו יורק. בזכות קשריו וכוחו היה ברגמן "המסדר הגדול". אנשים היו עולים אליו לרגל: פוליטיקאים אמריקאים, "מאכרים" מסוגים שונים, וגם פוליטיקאים ישראלים, במיוחד של המפד"ל.הרב ברגמן, שחבש לראשו כיפה שחורה גדולה, היה מקבל אותם בהדרת מלכות, ומי שנחשב ראוי קיבל את סיועו, לפעמים גם בצורת תרומות.

בתחילת שנות ה-70 פתח ה"ניו יורק טיימס" בחקירה מורכבת של רשת בתי האבות של הרב ברנרד ברגמן. הממשלה הפדרלית הקציבה סכום כסף לכל זקן שהוחזק במוסד, והעיתון טען שברגמן, בני משפחתו ומקורביו שואבים לכיסיהם הון עתק, על חשבון רווחת הזקנים. לחקירה הצטרפו מהר מאוד כל העיתונים החשובים והפרשה התנפחה לממדי ענק. היו שקראו לה "ווטרגייט היהודית", וכרגיל נמצא גם מי שטען שהכל אנטישמיות, עורבא פרח, עלילות של יריבים פוליטיים.

חקירת הרב ברגמן
בניו יורק נפתחה חקירה, אבל בגלל קשריו וכוחו של ברגמן בתוך הממסד העירוני היא הסתבכה ונמשכה זמן רב. בעיצומה נערך שימוע פומבי מתוקשר מאוד. עובדים בבתי האבות של הרב ברגמן סיפרו על ישישים מזי רעב, על חולים שמתו בצמא, על זקנים תשושים ששכבו בקיאם בלי לקבל טיפול רפואי, ועל אחרים שלקו בפצעי לחץ מהזנחה וחוסר טיפול.

"הבטתי באבי וראיתי שהוא הולך למות", סיפרה עדה אחת לוועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת הפרשה. היא החישה את אביה לבית חולים ושם מת מהתייבשות ומזיהום בדרכי השתן. גופו היה מכוסה בפצעי לחץ משכיבה. אחות מוסמכת סיפרה לחוקרים איך עיוותו הרשויות את ממצאיה, לאחר שדיווחה לאגף הבריאות העירוני על תנאי אשפוז איומים.

עדויותיהם של העובדים וקרובי המשפחה של הזקנים נשמעו לעתים כמו סצינות מסרט אימה סדיסטי. ואז התברר שרשת בתי האבות של הרב ברגמן גבתה מ"מדיקר", חברת הביטוח הרפואי, 1.2 מיליון דולר על טיפולים בחולים שלא היו ולא נבראו. עד כדי כך זיעזעו הפרטים את הציבור, שאנשים היו מוכנים להאמין גם לשמועה שנפוצה אז, שלפיה זקנים עריריים שמתו בבתי האבות של הרשת נשמרו בחשאי תקופה ארוכה בקירור, בלי קבורה, כדי לאפשר לרב ברגמן להמשיך לגבות כספים תמורת הטיפול בהם.

העיתונים טענו שמוסדותיו של הרב ברגמן היו כיסוי לפעילות כספית של המאפיה, וכשהמשיכו לחטט חשפו גם את מעללי אביו של הרב ברגמן בתחילת המאה. האב, אף הוא יהודי דתי, הבריח הרואין לצרפת בכתבי קודש. יום אחד נשמטו בסניף דואר בפאריס כמה ספרי תלמוד משק המכתבים, וזרם דקיק של הרואין החל להישפך מהם.

הרב ברגמן התחנן שלא יאשימו אותו על חטאי אביו, עטה פרצוף של צדיק, מירר בבכי, ציטט מהכתובים ועשה השוואות בינו לבין קדושי היהדות ומעוניה לדורותיהם, אבל בסופה של הדרמה נמצא אשם במרמה בבית משפט של שנים-עשר מושבעים.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2016 11:10 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/12/2016 11:21 לינק ישיר 
http://www.haaretz.co.il/yemenite-children/1.2919055

הרב שמואל אבידור הכהן: "זה לא היה אז סוד, בניו יורק אמרו לי שזה הצלת נפשות, שיש יהודי אחד שמארגן הבאת ילדים. מי שמחפש פונה אל ברגמן או אל טאץ" 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2016 11:24 לינק ישיר 

יששכר דב ברגמן (2 בספטמבר 1911 - 16 ביוני 1984) היה רב אורתודוקסי, עיתונאי, עורך ומחבר ספרים, מהדיר ספרות הראשונים ופעיל ציבור יהודי בארצות הברית. נשיא הפועל המזרחי בארצות הברית ועורך היומון מארגען זשורנאל.

במקביל לפעילותו התורנית והציבורית הפעיל רשת רחבה של מוסדות סיעודיים, ובגין פעילותו בה הורשע ב־1976 בביצוע הונאת מיסוי ורפואה, ונדון למאסר ותשלום קנס.

ברגמן נולד בעיירה ישיניה (Yasinia) ברוזנות מרמורש שבהונגריה (כיום בשטח אוקראינה), לאביו שלמה שהיה רב העיירה, ולאמו גיטל שהייתה נצר של אדמו"רי חסידות נדבורנא (נכדתו של רבי מרדכי לייפר). המשפחה היגרה לארצות הברית לאחר מלחמת העולם הראשונה, והתיישבה בברוקלין. ברגמן הצעיר עבר לארץ ישראל ללמוד בישיבת חברון והוסמך לרבנות. לאחר מכן חזר לארצות הברית, שם למד בישיבת רבנו יצחק אלחנן ובמקביל השלים לימודים אקדמיים לקבלת תואר ד"ר בפילוסופיה.

ב־1937 נשא לאשה את חנה וייס (בתו של הרב נפתלי צבי וייס ונכדתו של הרב יצחק אייזיק וייס, שהיה האדמו"ר השני מספינקא). בתקופה זו החל לעבוד כרב במוסד סיעודי יהודי בלואר איסט סייד, מנהטן ניו יורק. ב־1949 מונה למוציא לאור של העיתון היהודי היומי ביידיש מארגען זשורנאל, וכעבור שנה עבר לתפקיד העורך הראשי, תפקיד בו החזיק למספר שנים בודדות. במקביל הפך לאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בניו יורק, ויצר קשרים פוליטיים נרחבים בניור יורק.

 בנוסף היה פעיל במפלגת המזרחי בארצות הברית: כיהן בתפקיד יו"ר ועד החינוך התורני של המזרחי בארצות הברית, וכן בנשיאות הכבוד של תנועת המזרחי והפועל המזרחי בארצות הברית. במהלך שנות ה־50 מונה גם לחבר בוועד הפועל של הסתדרות הרבנים בארצות הברית. כן השתתף מתוקף תפקידיו בתנועת המזרחי בישיבות הוועד הפועל הציוני. בנוסף כיהן בדירקטוריון של אוניברסיטת בר-אילן וכנשיא המכון לחקר התלמוד במוסד הרב קוק, שעם העומד בראשו, שר הדתות יצחק רפאל עמד בקשרים הדוקים. בשל תפקידיו ביקר בישראל כ־12 פעם במהלך השנים 1949-1959. עמד גם בין ראשי חברת Israel Housing בארצות הברית וחברת משכנות (כיום חברת משהב) בארץ, חברת הבנייה של תנועת הפועל המזרחי. בנוסף כיהן כנשיא הסתדרות תלמידי ישיבת חברון בארצות הברית. ב־1965 היה בין 3 רבנים מארצות הברית שהורשו על ידי השלטון הסובייטי לשאת דברים בבית הכנסת המרכזי במוסקבה.

במהלך שנות ה־60 של המאה ה־20 החל בהקמת רשת מוסדות סיעוד ונכסי נדל"ן בניו יורק. בשיאה הגיע הרשת לשווי של 24 מיליון דולר (בערכי שנות ה־70).

נודע גם בפעילות נדבנות ניכרת במהלך השנים, בעיקר למטרות יהודיות-חינוכיות, בארץ ובחו"ל. החזיק באוסף גדול של אמנות יהודית וכן בספרייה גדולה. עיתון הניו יורק טיימס העריך את הונו של ברגמן בכמה עשרות מיליוני דולרים (בערכי שנות ה־70).

פרסומים עיתנואים בהקשר להתנהלות רשת מוסדות הסיעוד שבבעלותו שהחלו בשלהי 1974 העלו חשד להונאה והוצאת כספים שלא כדין בהיקף ניכר מתוכנית מדיקר הממשלתית, לסדרי בטיחות לקויים במוסדותיו ולטיפול רפואי לקוי בחוסים שאף סבלו מהזנחה ותנאים תבארותיים לקויים. פרסומים שונים אף קשרו בין ברגמן לבין הפשע המאורגן בארצות הברית, כדוגמת קשרים עם אנשי המאפיה האמריקאית ג'וזף קולומבו ומאיר לנסקי, שבאמצעותם הצליח להשתלט על כמות גדולה של מוסדות סיעוד בניו יורק.

בנוסף עלו האשמות בהלבנת הון באמצעות רשת מוסדות הסיעוד ותשלום משכורות מקופת המוסדות לאנשי פשע. בעקבות הפרסומים ופתיחת החקירה נגדו עלו קולות בישראל להשעות את הרב ברגמן מתפקידיו הייצוגיים במרכז העולמי של המזרחי. במקביל, שלח ציר בית הנבחרים של ארצות הברית דאז אד קוץ' מברק מיוחד לשר הפנים דאז יוסף בורג, בבקשה שלא להעניק לברגמן אזרחות ישראלית בטרם יתברר עניינו המשפטי, וזאת מחשש שברגמן ינצל את האפשרות לקבל אזרחות ישראלית ולהשתקע בישראל, על מנת להמלט מהתביעה כנגדו בתגובה לפרסומים כנגדו הגיש ברגמן תביעה נגדית כנגד גורמים שונים שהיו מעורבים בפרסומים נגדו על פגיעה בזכויותיו. במהלך משפטו חתם ברגמן על עסקת טיעון עם התביעה, הודה בחלק מההאשמות כנגדו, בעוד אחרות נמחקו. ב־1976 נשפט ברגמן ל־4 חודשי מאסר, ולאחר מכן ל־8 חודשים נוספים בשני משפטים שנערכו לו, לאחר שהורשע בהונאת מיסוי ורפואה, וכן נקנס בסכום של כ־2.5 מיליון דולר. את שני עונשי המאסר ריצה בשנים 1976 ו־1981.

בשנותיו האחרונות התגורר לסירוגין בארצות הברית ובישראל (בה רכש דירה בירושלים, אך לא התאזרח). נפטר ב־1984 מהתקף לב בניו יורק, וגופתו הועברה לקבורה בישראל. הותיר אחריו 2 בנים ובת, מחותנו פעמיים היה הבנקאי היהודי-וינאי שמעון מוסקוביץ'.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2016 12:34 לינק ישיר 

בקיצור, החרדים אשמים!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/12/2016 12:54 לינק ישיר 

עצוב



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/12/2016 13:12 לינק ישיר 

אולשטוץ כתב:
בקיצור, החרדים אשמים!


לא החרדים אלא הסרוגים של אותם ימים.

אגב : הכי חשוב !

מי שהיה שר הסעד באותם ימים משנת 1952 עד 1958 היה "חיים משה שפירא" מהפועל המזרחי.

וכשר האחראי על האימוץ הוא היה אמור לדעת מה קורה תחתיו.

חוץ מזה מי שחטף את הילדים מהוריהם היו חילונים, הוא רק היה מתווך ותו לא.


עוד משהו: מי שהיה שר הסעד מקום המדינה עד 1952 היה "יצחק מאיר לוין" חסיד גור !


שהיה נכד של "האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר" שכונה ה"שפת אמת" על שם ספרו המפורסם,

וחתן של האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר" מי שכונה ה"אמרי אמת" על שם ספרו.

האם הוא לא ידע מאומה?

האם היו חטיפות גם בתקופתו?

מה הוא עשה באמת?

לחסידי גור פתרונים..............



תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 28/12/2016 13:26:10




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/12/2016 13:55 לינק ישיר 
העדות המזעזעת של האחות שסייעה בחטיפת התינוקות

בנימין ברגרכ״ב בסיון תשע״ו10:38

אחות שעבדה במחנה העולים עין שמר בשנות ה-50 סיפרה בראיון לעיתונאי אבנר פרחי על חלקם של הצוותים הרפואיים במעברות בחטיפת הפעוטות • "היום כשאומרים שהם נפטרו - זה לא נכון" • וגם: מי אילץ את העדים לחזור בהם מהעדויות?

פרשת ילדי תימן – הודאת האחות: רוזה קוצ'ינסקי, אחות שעבדה במרפאה במחנה העולים עין שמר, העניקה לפני שני עשורים ראיון לעיתונאי אבנר פרחי – שהרבה לעסוק בפרשה הכאובה – במהלכו התוודתה על חלקו של הצוות הרפואי בפשעי הממסד אז.

"אני זאת שעבדתי ואני זאת שהייתי לוקחת את היונקים. היינו לוקחים את התינוקות בריאים ושלמים והיינו חוזרים בלי כלום, כאילו שלא קרה", היא סיפרה. מאוחר יותר חזרה בה קוצ'ינסקי מהעדות ולטענת עיתונאים שעסקו בנושא מי שעמדו מאחורי שינוי הגירסה הם גורמים "שיש להם מה להסתיר" והפעילו עליה לחץ רב, אולי אף איומים.

פרחי עצמו סיפר אמש בראיון לערוץ 10: "היא הייתה מטפלת בת 17. היא היחידה שבאה ויצאה…היו מקרים שתינוק לא הרגיש טוב ולא היה רופא, אבל ברוב המקרים הילדים היו בריאים לחלוטין". בהמשך ציטט פרחי משפט שאמרה לו קוצ'ינסקי: "אני הייתי לוקחת שניים-שלושה תינוקות, היו שולחים אותי עם האמבולנס לעפולה. היינו משאירים תינוקות בריאים, שלמים. למחרת שוב הייתי לוקחת. היו שואלים: איפה התינוקות? היינו אומרים שאינם, מתו. 'מה זה מתו? אבל הם היו בריאים! לא היה להם שום דבר!' אני לקחתי אותם. היום כשאומרים שהם נפטרו – זה לא נכון".

לטענתה, "מסרו אותם לאימוץ. רובם בארצות הברית. יום אחד כשבאתי, עמדו גבר ואישה שדיברו באנגלית. אחר כך הוא אמר 'יכול להיות שהיא מבינה', אז הם עברו לגרמנית ואני יודעת יידיש. בנוגע לקחת את התינוק. באתי הביתה, סיפרתי לאמא והיא אמרה: 'את תשתקי, מה אכפת לך? לקחו. כנראה נתנו כסף'".

פרחי עצמו מודה שחשש לפרסם את גרסתה של רוזה. "מה אני עושה עם חומר הנפץ שיש לי ביד? אני לא יודע מה עיתונאי אחר היה עושה. אני פחדתי. שמרתי את זה אצלי, עשיתי עוד עותק ומסרתי את זה לידידתי ואמרתי לה: 'אם קורה לי משהו, יש לך עוד עותק ביד'. השיטה הייתה להוציא אותם כאלמונים. אז לא יודעים לאן להחזיר אותם ובלית ברירה מסיעים אותם לוויצ'"ו ומשם אנחנו יודעים שרק אימוצים".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2016 14:27 לינק ישיר 

הטענות בדבר חטיפת ילדים תימנים לחו"ל התבססה במידה רבה על פרשת הרב ברגמן, שנחקרה בשלוש הוועדות, ולפיה עסקן דתי בשם ברנרד ברגמן היווה לכאורה מתווך במכירת ילדי תימן שנמכרו למשפחות יהודיות אמריקניות. רק לאחר תקופה, בשנת 67', פורסמה בעיתון "העולם הזה" ידיעה על מכירת ילדי תימן לחו"ל.

חוקר הוועדה, עו"ד יוסי יוסיפוב, התבסס על המידע בכתבה ועל פרטי ההורים המאמצים שהוזכרו בה, וגילה כי מוסר המידע היה הרב שמואל אבידור הכהן. בהמשך, אבידור הכהן הופיע בפני הוועדה והעיד על האופן שבו הורים אמריקנים אימצו ילדי עולים מתימן.

"בספטמבר 1963 ביקרתי בניו יורק ובאיזושהי פגישה היה זוג. האישה ישראלית, הגבר אמריקני, ואיתם ילדה כבת עשר שלפי המראה, לא נראה שמדובר בצאצא שלהם. שאלתי בשקט, ואמרו לי כן, זו ילדה תימניה שהם אמצו בישראל", סיפר הרב אבידור הכהן בפני הוועדה.

"נכנסתי איתם לשיחה, לא חשבתי שיש פה משהו הרבה יותר רציני. סיפרו שאימצו אותה ואז אמרו שיש פה עוד הרבה משפחות שאימצו ילדים תימנים. איכשהו, התהלכה שם רכילות סביב אדם אחד, שכבר לא בין החיים, שהוא המארגן של האימוצים האלה. לא עלה בדעתי שזה נעשה שלא על דעת ההורים הביולוגיים של הילדים. זה הטריד אותי. כשחזרתי ארצה התעניינתי איך, למה ומי. אני זוכר שדיברתי עם הגברת דבורה אלינר, שהייתה במחלקת הקליטה בסוכנות היהודית. התברר לי שהמוסדות שעוסקים באימוץ או במסירת ילדים לא מכירים את העניין. זה היה תמוה עוד יותר"

לטענת הרב אבידור הכהן, באותם ימים הוא שולח מכתב לשר הסעד דאז, חיים שפירא, כדי לעדכנו על פעילותו של הרב בגרמן. "ראיתי בזה תנועה, לא עניין ממשלתי. זה נראה לי דבר – אני לא רוצה לומר חמור – אבל לא סימפטי", אמר. בתגובה, השיב לו השר שפירא: "סביב האיש הזה יש הרבה רכילויות, אבל הוא בסך הכול יהודי טוב".

לאחר שטענותיו לא זכו להתייחסות, פנה אבידור הכהן למערכת "העולם הזה". "העניין פורסם ולא זכה להדים, ירדתי מזה. בינתיים, התברר לי שזה לא רק ילדי תימן; שיש גם ילדים מצפון אפריקה. נודע לי שיש איזו נטייה בכמה חוגים, דווקא ציונים דתיים ולא חרדים, שעדיף שהילד יחיה חיים של עושר ורווחה מאשר יגור עם עשרה ילדים נוספים".

כשנשאל בוועדה כיצד נעשה האימוץ, ענה: "מישהו הזכיר שאם אתה רוצה לקחת ילד זה עולה 5,000 דולר", סכום שביחס לשינויים במטבע מוערך כיום בכ-50 אלף דולרים.

על פי עדויות מהתיקים, ועדת בהלול-מינקובסקי הכירה את האשמות נגד הרב ברגמן והפעילה את נציגי משטרת ישראל בארצות הברית כדי לעלות על עקבותיהם של ילדים מאומצים, אך ללא הצלחה. ברגמן נחקר גם הוא בעת ביקור בארץ ב-69' והכחיש כל קשר להעברת ילדי תימן – או כל ילד שהוא – לחו"ל.

בחייו האישיים ברגמן ניהל רשת בתי אבות בניו יורק, כאשר בסוף שנות ה-50' ניהלו השלטונות בארצות הברית חקירה בחשד למעילה בכספי הסיוע הממשלתי למוסדותיו, ומזניח את הקשישים המאושפזים שם. ב-1976 הוא הורשע בקבלת כספים במרמה ובשחיתות. הוא ריצה שני עונשי מאסר קצרים ומת בשנת 1984.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2016 15:24 לינק ישיר 

אומרים שהאדמו"ר מסטמאר היה שותף של ברגמן בבתי אבות שהיו לו



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/12/2016 15:31 לינק ישיר 

האם פרשת ילדי תימן מסתעפת לארצות הברית? הרב שמואל אבידור הכהן קיבל מידע שלפיו אירגן הרב ברנרד ברגמן בשנות החמישים העברת ילדים תימנים מישראל לאימוץ באמריקה. המידע הזה לא השפיע על חוקר ועדת החקירה להתייצב לפגישת בירור בניו יורק
18.04.2016 16:50

יגאל משיח

הכתבה פורסמה לראשונה בתאריך 05/09/1997

צילה לוין לא באה לישראל לבדה כדי לחפש את אמה ולהופיע לפני ועדת החקירה הממלכתית. האדם הראשון שאתו התקשרה בניו יורק, האיש שהביא לנסיעתה הנוכחית, נותר מאחורי הקלעים ורחוק מהתקשורת. "זה לא טוב להסיט את תשומת הלב גם אלי", מסביר שמשון גיאת, נשיא הפדרציה של יהודי תימן בארצות הברית. למרות הצלחתה התקשורתית הגדולה של בת חסותו, הסתובב גיאת כל השבוע בבטן מלאה ורק בפגישתנו השנייה החליט לחשוף מחדל תמוה של החקירה בארצות הברית.

"הבטחתי לחוקר הוועדה, יוסי יוסיפוב, לא להוציא על כך מלה", מתוודה גיאת. "אני מקיים את כל הבטחותי. אבל מאחר שעברה שנה וחצי וכלום לא קרה, ומאחר שיוסיפוב בהתנהגותו בייש אותי ואת הקהילה התימנית בארצות הברית, לאחר כל מה שעשינו כדי למלא את בקשתו, אני רואה את עצמי פטור מההבטחה".

לאחר הקדמה דרמטית זו שאל אותי גיאת אם השם ברנרד ברגמן מוכר לי. נזכרתי. כשהתפוצצה פרשת הרב ברנרד ברגמן הייתי בניו יורק. שערוריית בתי האבות המפלצתיים בבעלותו של הרב העסיקה את הציבור האמריקאי במשך חודשים, תחליף מקאברי לשערוריית ווטרגייט שהסתיימה. הנה תקציר הפרשה.

 הרב ברנרד ברגמן. נטען כי ארגן הבאת ילדים תימנים לארה"ב לאימוץ
הרב ברנרד ברגמן. נטען כי ארגן הבאת ילדים תימנים לארה"ב לאימוץ
הרב יששכר דב ברגמן היה מראשי הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית, חבר נשיאות תנועת המזרחי, איש בעל כוח עצום בתוך הממסד הפוליטי בניו יורק. בזכות קשריו וכוחו היה ברגמן "המסדר הגדול". אנשים היו עולים אליו לרגל: פוליטיקאים אמריקאים, "מאכרים" מסוגים שונים, וגם פוליטיקאים ישראלים, במיוחד של המפד"ל. ברגמן, שחבש לראשו כיפה שחורה גדולה, היה מקבל אותם בהדרת מלכות, ומי שנחשב ראוי קיבל את סיועו, לפעמים גם בצורת תרומות.

בתחילת שנות ה-70 פתח ה"ניו יורק טיימס" בחקירה מורכבת של רשת בתי האבות של ברנרד ברגמן. הממשלה הפדרלית הקציבה סכום כסף לכל זקן שהוחזק במוסד, והעיתון טען שברגמן, בני משפחתו ומקורביו שואבים לכיסיהם הון עתק, על חשבון רווחת הזקנים. לחקירה הצטרפו מהר מאוד כל העיתונים החשובים והפרשה התנפחה לממדי ענק. היו שקראו לה "ווטרגייט היהודית", וכרגיל נמצא גם מי שטען שהכל אנטישמיות, עורבא פרח, עלילות של יריבים פוליטיים.

חקירת ברגמן

בניו יורק נפתחה חקירה, אבל בגלל קשריו וכוחו של ברגמן בתוך הממסד העירוני היא הסתבכה ונמשכה זמן רב. בעיצומה נערך שימוע פומבי מתוקשר מאוד. עובדים בבתי האבות של הרב ברגמן סיפרו על ישישים מזי רעב, על חולים שמתו בצמא, על זקנים תשושים ששכבו בקיאם בלי לקבל טיפול רפואי, ועל אחרים שלקו בפצעי לחץ מהזנחה וחוסר טיפול.

"הבטתי באבי וראיתי שהוא הולך למות", סיפרה עדה אחת לוועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת הפרשה. היא החישה את אביה לבית חולים ושם מת מהתייבשות ומזיהום בדרכי השתן. גופו היה מכוסה בפצעי לחץ משכיבה. אחות מוסמכת סיפרה לחוקרים איך עיוותו הרשויות את ממצאיה, לאחר שדיווחה לאגף הבריאות העירוני על תנאי אשפוז איומים.

עדויותיהם של העובדים וקרובי המשפחה של הזקנים נשמעו לעתים כמו סצינות מסרט אימה סדיסטי. ואז התברר שרשת בתי האבות של הרב ברגמן גבתה מ"מדיקר", חברת הביטוח הרפואי, 1.2 מיליון דולר על טיפולים בחולים שלא היו ולא נבראו. עד כדי כך זיעזעו הפרטים את הציבור, שאנשים היו מוכנים להאמין גם לשמועה שנפוצה אז, שלפיה זקנים עריריים שמתו בבתי האבות של הרשת נשמרו בחשאי תקופה ארוכה בקירור, בלי קבורה, כדי לאפשר לברגמן להמשיך לגבות כספים תמורת הטיפול בהם.

העיתונים טענו שמוסדותיו של ברגמן היו כיסוי לפעילות כספית של המאפיה, וכשהמשיכו לחטט חשפו גם את מעללי אביו של ברגמן בתחילת המאה. האב, אף הוא יהודי דתי, הבריח הרואין לצרפת בכתבי קודש. יום אחד נשמטו בסניף דואר בפאריס כמה ספרי תלמוד משק המכתבים, וזרם דקיק של הרואין החל להישפך מהם.

ברגמן התחנן שלא יאשימו אותו על חטאי אביו, עטה פרצוף של צדיק, מירר בבכי, ציטט מהכתובים ועשה השוואות בינו לבין קדושי היהדות ומעוניה לדורותיהם, אבל בסופה של הדרמה נמצא אשם במרמה בבית משפט של שנים-עשר מושבעים.
איך נקשר הנוכל ברגמן לתעלומת ילדי תימן? שמשון גיאת אומר שבביקורו הקודם בישראל פנה אליו עו"ד יוסי יוסיפוב, חוקר הוועדה, וביקש את עזרתו. היה בידי יוסיפוב מידע לא בדוק, שלפיו נהג ברגמן לייבא מישראל ילדים תימנים לאימוץ, תמורת תשלום. "יוסיפוב חשד שבהאזנות לברגמן במשך חקירתו הארוכה עשוי להימצא חומר שיצביע על מעורבותו בהעברת ילדים תימנים לארצות הברית. קודם כל הוא ביקש ממני בכל לשון של בקשה לא להזכיר את השם באוזני איש. אחר כך הפציר בי להשתמש בקשרי ולגלות מי היה האחראי על חקירתו של הרב ברנרד ברגמן לפני עשרים שנה, ולקבוע אתו פגישה".

גיאת נענה לבקשה ברצון. בשובו לארצות הברית הוא מצא שהאחראי על החקירה מכהן היום כאחד הפרקליטים המחוזיים בניו יורק. גיאת התקשר אליו, ופרקליט המחוז הסכים לפגוש את עו"ד יוסיפוב לשיחה על ממצאי החקירה של ברנרד ברגמן. "קשה לי לתאר עד כמה גילה אהדה לנושא ובאיזה מאור פנים הסכים לבקשתי", מספר גיאת.

פרשת ילדי תימן - דלג

גיאת צילצל ליוסיפוב בישראל כדי לתאם מועד לפגישה, אבל יוסיפוב השיב שלא יוכל לבוא, בלי לתת סיבה. "זה הסירוב התמוה הראשון", טוען גיאת. "אם החומר שבידי פרקליט המחוז עשוי לשפוך אור על החשד שברגמן עסק בהבאת ילדים לארצות הברית, איך זה לא קופצים מיד על המטוס ובאים לעיין בחומר? ואפילו יתברר שאין ראיות, הסיכוי הרי שווה כל השקעה".

שאלתי את גיאת אם הוא יודע מי מסר ליוסיפוב את שמו של ברגמן. גיאת הבטיח לברר אצל מקורותיו. הבירורים לא העלו הרבה. "זה כנראה איזה רב בשם אביגדור", אמר, יותר לא ידע.

 למעלה: שמשון גיאת. למטה: צילה לוין, כפי שנראתה בצילום ששלחה אל גיאת
למעלה: שמשון גיאת. למטה: צילה לוין, כפי שנראתה בצילום ששלחה אל גיאת חן אלבאז
סנסציה בלי המשך

גיאת טעה. הרב שמסר ליוסיפוב את שמו של ברגמן לא היה אביגדור אלא הרב שמואל אבידור הכהן, שקנה לו בשנות ה-80 ציבור אוהדים גדול בזכות שיחותיו על פרשת השבוע בטלוויזיה בערבי שבת. אבידור הכהן, שהיה הרב של כפר שמריהו, מאשר שהזכיר את שמו של הרב ברנרד ברגמן בשיחה עם יוסיפוב לפני כשנה וחצי. הוא סיפר ליוסיפוב שבביקורו בארצות הברית לפני 30 שנה שמע בקהילה האורתודוקסית אנשים מדברים בגלוי על כך שהרב ברגמן היה אחראי להבאת ילדים תימנים לאמריקה. זה היה ב-1963, מדייק הרב אבידור הכהן אחרי שבדק את דרכונו.
אבידור הכהן היה אז כבר דמות ידועה, עורך הביטאון הדתי "פנים אל פנים". במסעדה בניו יורק הציגו לו יהודי חרדי ששמו טאץ. האיש נכנס למסעדה עם בתו, ילדה בעלת חזות תימנית מובהקת. זה היה הרבה לפני שהתפרסמו ההאשמות על מאות ילדים שנעלמו, ואבידור הכהן שאל לתומו על ההבדל הנראה לעין בין האב לבתו. סיפרו לו שהילדה מאומצת, תימנייה שהובאה מישראל. סיפרו לו גם שיש "מאכר" שמסדר ילדים ונקבו בשמו של ברנרד ברגמן. לאבידור הכהן התברר שגם הרב טאץ, אבי הילדה המאומצת, היה מעורב בהבאת ילדים תימנים מישראל.

שמשון גיאת: "הבטחתי לחוקר הוועדה, יוסי יוסיפוב, לא להוציא על כך מלה. אבל מאחר שעברה שנה וחצי וכלום לא קרה, אני רואה את עצמי פטור מההבטחה" 
"זו היתה אינפורמציה גלויה", הוא אומר, "שוחחו על כך באופן סתמי ללא חשש, במפגשים בבתים ובבית הכנסת. הם לא ראו בזה מעשה נורא. להיפך, הם דיברו על האימוץ כעל מעשה הומני. היו משפחות חשוכות ילדים, אז הלכו לברגמן וברגמן סידר".

זה נשמע סנסציוני, הערתי. הרב אבידור הכהן צוחק וחוזר אל טענתו המרכזית. "לא עשו מזה עניין. זה לא היה אז סוד, דיברו על זה בגלוי. אני לא חשבתי אז על גניבות ילדים. חשבתי על ירידה, ותמהתי מדוע מורידים ילדים ישראלים לאמריקה. אז אמרו לי שזה הצלת נפשות, שיש יהודי אחד שמארגן הבאת ילדים. מי שמחפש פונה אל ברגמן או אל טאץ, אבי הילדה המאומצת שפגשתי".

בקהילה לא היה ידוע שברגמן הוא נוכל?

"ברגמן התנהג כמלך. היה לו נהג פרטי בכובע עם מצחייה שהיה פותח לפניו את הדלת בכל מקום. ידעו שהיה לא נקי. זה אכן מוזר, אבל אצל החרדים, למדתי מזמן, אין דברים מוזרים. קיבלו אותו. לא פסלו אותו עד שנכנס לבית הסוהר".

כשחזר לישראל ב-1963 ניסה אבידור הכהן לעניין בסיפור את חבריו העיתונאים. הפרטים לא עוררו את סקרנותם של כתבי העיתונות היומית. לבסוף פנה לשלום כהן, חברו הטוב, שהכיר מיד בחשיבות הנושא ופירסם רשימה ב"העולם הזה". הרשימה היתה סנסציונית, בנוסח השבועון אז, אבל הכותב לא נקב בשמות הנוגעים בדבר ולא הביא אסמכתאות לטיעוניו הסנסציוניים.

הצינורות המקובלים

בינואר השנה צילצל עו"ד יוסיפוב, חוקר הוועדה הממלכתית, לשמשון גיאת בניו יורק וביקש ממנו לנסות שוב לקבוע פגישה עם מי שהיה אז האחראי לחקירתו של ברגמן. פגישה חדשה במקום זו שלא התקיימה. האחראי על החקירה, היום פרקליט מחוז, נענה שנית ברצון. לגיאת הבטיח שיניח לפני יוסיפוב את כל חומר החקירה ואף יזמן למשרדו לפגישה עם יוסיפוב חוקרים מרכזיים של פרשת ברגמן מלפני עשרים שנה.
הפגישה נקבעה ל-30 בינואר 1997 בשעה אחת-עשרה בבוקר במשרדו של פרקליט המחוז. עו"ד יוסיפוב בא לניו יורק עם אשתו. אחרי כמה ימים בעיר, מספר גיאת, ביטל יוסיפוב את הפגישה עם פרקליט המחוז, גם הפעם בלי לתת סיבה.

"יוסיפוב ידע שפרקליט המחוז היה נכון לסייע לחקירה בכל לבו", מדגיש גיאת. "הזמנתי את יוסיפוב ואשתו לארוחת ערב בביתי, חשבתי שיסביר לי את סיבת הביטול. יוסיפוב לא אמר אפילו חצי מלה. אם אכן היו ברגמן ושותפיו אחראים להבאת ילדים תימנים לאימוץ, החמיצה החקירה עדות מרכזית".

בעקבות עדותו של גיאת התקשרתי בסוף השבוע שעבר עם נציגי פרקליט המחוז בניו יורק, והמידע אושר. הפגישה נקבעה ובוטלה, נאמר לי. לא נקבעה פגישה אחרת.
"כל ההתעניינות שלי היתה כדי לנסות להבין אם יש חומר", טוען יוסיפוב בתגובה. "ברגמן היה במעקב הרבה שנים, כשמאזינים לטלפונים קולטים גם דברים אחרים".

זה ברור לי. אבל אם היה סיכוי לגילוי מעורבותו של של ברגמן בפרשה, למה ביטלת את הפגישה הראשונה?

"הפגישה הראשונה לא נקבעה ביוזמתי. בכלל לא ביקשתי ממנו (מגיאת). זה היה דבר ספונטני מצדו, לא הרבה זמן אחרי שהוועדה התחילה לעבוד".

והפגישה השנייה, מי ביקש אותה?

"בפעם השנייה אני ביקשתי".

 הרב שמואל אבידור הכהן. "שוחחו על כך באופן סתמי ללא חשש", אמר על אימוץ הילדים התימנים
הרב שמואל אבידור הכהן. "שוחחו על כך באופן סתמי ללא חשש", אמר על אימוץ הילדים התימנים שמואל רחמני
ולמה ביטלת?

"לא ביטלתי, אמרתי לו שבנסיבות שקרו הפגישה לא יכולה להתקיים. זה היה שבוע, עשרה ימים לפני הפגישה".

גיאת טוען שביטלת סמוך מאוד לפגישה.

"לפחות שבוע ימים לפני הפגישה. זה היה בנסיעה פרטית שלי. ביקשתי ממנו שיתנצל עשר פעמים".

הנסיעה היתה נסיעה פרטית?

"אני לא יודע מה אתה מחפש. נסעתי בעניין אחר, ויחד עם זה נסעתי לעשות את זה".

הפגישה היתה מטרה משנית?

"היה עוד דבר שהיה צריך לעשות, לא רק המטרה הזאת, אבל זה לא היה משני".

הרב שמואל אבידור הכהן: "זה לא היה אז סוד, בניו יורק אמרו לי שזה הצלת נפשות, שיש יהודי אחד שמארגן הבאת ילדים. מי שמחפש פונה אל ברגמן או אל טאץ" 
אמרת שזאת היתה נסיעה פרטית. מי מימן אותה?

"אני מימנתי את הנסיעה".

אז זו לא היתה נסיעה מטעם ועדת החקירה?

"לא, זו היתה נסיעה גם מטעם הוועדה".

אני כבר לא מבין. נסיעה פרטית או נסיעה מטעם ועדת החקירה?

"הייתי צריך לנסוע בעניין שלי ואמרתי, היות ואני שם, אעשה גם את זה".

והנסיעה לא מומנה מכספי הציבור?

"לא היה מימון ציבורי, גם זה רע?"

אז למה בוטלה הפגישה? היית שם, פרקליט המחוז היה מוכן לפגוש אותך ולהציג לך את החומר.

"התלוויתי לאשתי לנסיעה והצעתי את שירותי הטובים לוועדה. במחשבה שנייה אמרתי, למה לא נעשה זאת בצינורות המקובלים".

איזה צינורות מקובלים? אתה הרי החוקר הרשמי של הוועדה.

"אני לא יכול לעשות פעולת חקירה בארצות הברית".

מה היה כאן לחקור? פרקליט המחוז היה מוכן לפרוש לפניך את החומר. לדברי שמשון גיאת, הוא גם רצה להפגיש אותך עם החוקרים שעסקו בפרשת ברגמן.

"היתה דעה שאומרת שצריך לעשות זאת בצינורות המקובלים בין שתי ממשלות".

אתה נציג רשמי של ועדת חקירה ממלכתית.

"אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה בחו"ל. יש נציג רשמי של משטרת ישראל בניו יורק, הוא יכול לעשות את זה".

והיתה פנייה לנציג משטרת ישראל לטפל בעניין?

"נאמר לי שהיתה פנייה. מה התוצאות אני לא יודע".

נאמר לך שהיתה פנייה לנציג המשטרה בניו יורק ואתה, חוקר הוועדה, לא יודע מה תוצאות הפנייה?

"לא ידוע לי", טוען החוקר הראשי של הוועדה.

כאב גרון

לפני כשנה וחצי פנה שמשון גיאת בשידור חי, בתחנת טלוויזיה של חב"ד בניו יורק, אל מאומצים יהודים שלא העזו להיחשף. גיאת קרא להם להקל על סבלם של מאות הורים שאיבדו את ילדיהם, וביקש מכל מאומץ, בן או בת, שעורו כהה מזה של הוריו המאמצים, ליצור קשר. צילה לוין נענתה לקריאתו וכתבה אליו מיד: "הורי המאמצים ראו אותי לראשונה בביתו הפרטי של רופא ילדים חיפאי, עשרה ימים לאחר הולדתי. לרופא זה היו עוד כמה ילדים שהמתינו לאימוץ". למכתבה צירפה את צו האימוץ ואת מכתבו של עורך הדין החיפאי שטיפל באימוץ בשנת 1949.

גיאת שלח מיד את החומר לוועדת החקירה הממלכתית. "מאומצים לא ממהרים להיחשף", הוא אומר. "חשבתי שחקירת עניינה של צילה, מאומצת בעלת חזות תימנית מובהקת, תסייע לפתרון התעלומה. הוועדה לא השיבה לי. באוגוסט לפני שנה הופעתי לפני הוועדה כדי להמשיך ולקדם את חקירת זהותה של צילה. שאלתי את יו"ר הוועדה, השופט יהודה כהן, מדוע הוועדה לא ראתה צורך לטפל בעניינה של צילה במשך החודשים שחלפו והשופט כהן השיב לי: המנדט של הוועדה הוא לחקור מה קרה ואיך זה קרה. יפה, אמרתי לו, הסיפור של צילה יכול אולי להראות לנו מה קרה ואיך זה קרה".

בדו"ח הביניים שפרסמה הוועדה לפני חודש, מביעים חבריה פליאה: "מכל המאומצים ששמותיהם רשומים בספרי האימוצים, הופיעו בסך הכל בפני הוועדה קומץ מאומצים שניתן למנותם על אצבעות יד אחת". ובכל זאת, במשך חודשים רבים לא טיפלו בעניינה של צילה לוין, ואלמלא באה לישראל בכוחות עצמה — ייתכן שלא היו מטפלים בו כלל.

מה פשר הסחבת הזאת? מזכיר הוועדה החדש, לאון בן עזרא, טען בתגובה שאין לו סמכות לענות בשם חברי הוועדה, אבל הסכים לתרום הסבר בלתי רשמי בשמו: "אתה הרי לא יכול לרוץ אחרי כל אינפורמציה שנותן לך כל אחד, תיכף ומיד להתחיל לרוץ ולחפש מי זה מי ומי לא. וזה גם בארצות הברית, זה רחוק. שיבוא הבן אדם בעצמו ויתן את האינפורמציה, ואז נחפש". בן עזרא גם המשיל לי משל: "תאר לך אדם שכואב לו הגרון ובא אחד בשמו לרופא ואומר לו: לזה וזה כואב הגרון. אתה מבין?"

כן. זה שכואב לו הגרון צריך לבוא בעצמו אל הרופא.

"הבנת", פסק מזכיר הוועדה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > הרב דב ברנרד ברגמן הוא האיש שמכר את ילדי תימן תמורת 5000 דולר לילד
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר