בית פורומים עצור כאן חושבים

זכר או זייכר ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/3/2003 16:13 לינק ישיר 
זכר או זייכר ?

זכר עמלק

יוסי פרץ
המכון למידע ממוחשב ביהדות

מקובל בקרב רוב קהילות אשכנז לקרוא פעמיים את המילים 'זכר עמלק' שבפרשת זכור (דב' כה יט): פעם בצירה מתחת לאות ז' (זכר) ופעם בסגול (זכר). הספרדים, לעומת זאת, שאינם מבדילים בין צירה לסגול קוראים קריאה אחת בלבד ובצירה. מה מקורו של מנהג זה, מתי הוא התחיל, והאם לשם
קיום מצוות הקריאה אכן אנו זקוקים לקריאה כפולה?
בשאלות אלו עסקו במאמרים שונים הרב ברויאר וד"ר פנקובר,[1] שהם מן החשובים מבין חוקרי המסורה ונוסח המקרא בימינו.
לדעתם, אין צל של ספק, כי הניקוד במלה 'זכר' (בצירה) הוא הניקוד המקורי והנכון; וכך גם יש לקרוא ב"פרשת זכור".
נדגיש, כי המנהג עצמו הוא מנהג מפתיע, ואין לו אח ורע בקריאת התורה. שהרי מקובל היה להכריע לטובת אחת הגרסאות בכל המחלוקות שהיו בענייני נוסח, ניקוד או טעמים (כגון, בתופעת "הקרי והכתיב" קוראים רק אחת מבין שתי הגרסאות).
הרד"ק בס' השורשים (בכתבי-היד של החיבור) העיר לראשונה על המחלוקת בניקוד בכתבי-היד הספרדיים המקראיים. וכך נאמר שם בערך 'זכר': 'תמחה את זכר עמלק' (דב' כה יט) בשש נקודות, אבל "לזכר קדשו" (תה' ל ה) בחמש נקודות, ולית כוותיה, כן הוא במקצת הספרים; ובמקצת הספרים כל "זכר" בחמש נקודות'. במילים אחרות: הרד"ק מעיד שראה
את המלה 'זכר' מנוקדת בסגול בחלק מן הספרים, ובחלק אחר היא מנוקדת בצירה. לעומת זאת, בדפוסים של ס' השורשים, החל מדפוסי ונציה ועד למאה הי"ט, מסתיימת הערת הרד"ק במילים 'ולית כוותיה'. דהיינו: המילה 'זכר' ש"בפרשת זכור" תמיד מנוקדת בסגול.[2] עפ"י ההערה שבדפוסים אלה
הוגהו סידורי תפילה שונים וחומשים במאות הי"ז, הי"ח ותחילת הי"ט, כגון: סידור התפילה של ר' שבתי סופר (במילה 'זכר' בתפילת "אשרי" ובתפילת ער"ש), והחומש "מאור עיניים" של ר' וואלף היידנהיים (הרוו"ה).
בשנת 1832, כחמש-עשרה שנה לאחר צאת מהדורתו של הרוו"ה, יצא לאור הספר "מעשה רב" לר' יששכר בער, ובו הוא מתאר את מנהגי הגר"א, הגאון ר' אליהו מווילנא, אשר השנה מלאו מאתיים שנה לפטירתו. המחבר מביא מחלוקת בין תלמידיו
של הגר"א, כיצד קרא את המילה 'זכר' שב"פרשת זכור": בעל הספר, ר' יששכר, מעיד: "כשהוא קורא (הגר"א) פ' זכור קורא זכר בסגול תחת הזי"ן", ואילו ר' חיים מוולאז'ין, אשר נתן את הסכמתו לספר, כותב בהסכמה: "ואשר כתב לקרות בפ' זכור זכר בשש נקודות, אני שמעתי מפה קדוש שקרא בחמש
נקודות (=זכר), ולא ידעתי אם השומעים שמעו וטעו לומר בשש נקודות, או אולי בזקנותו חזר בו".
כשמונים שנה לאחר העדות הנ"ל יצא לאור החיבור ההלכתי - משנה ברורה - של ר' ישראל מאיר הכהן, הנודע בשם 'החפץ חיים'. כיוון שקריאת "פרשת זכור" היא חיוב מדאורייתא,
והיה לו ספק לגבי הקריאה הנכונה, הוא קבע להלכה, שיש לקרוא קריאה כפולה את המילים 'זכר עמלק', ובלשונו (סימן תרפ"ה, ס"ק יח): "דע דיש אומרים שצריך לקרות 'זכר עמלק' (דב' כה יט) בצירי, ויש אומרים שצריך לקרות 'זכר עמלק'
בסגול, וע"כ מהנכון שהקורא יקרא שניהם לצאת י"ש [=ידי שניהם]". מאוחר יותר נתרבו מנהגים שונים בנידון: יש שחוזרים רק על שתי המילים: 'זכר עמלק', יש שחוזרים על המשפט: 'תמחה את זכר עמלק', ויש שחוזרים על כל הפסוק.[3]
כאמור לעיל, מציינים הרב ברויאר וד"ר פנקובר, כי הניקוד הנכון בתיבה 'זכר' הוא בצירה, ואין למנהג הקריאה הכפולה על מה שיסמוך. כך עולה מן העדויות שהם מביאים מן המסורה, מכתבי-יד הטברניים הקדומים והמדויקים ומחכמי המסורה.
ר' שלמה ידידיה מנורצי, חכם המסורה מן המאה הי"ז, הנחשב לפוסק האחרון בענייני נוסח המקרא,[4] כתב חיבור בשם "מנחת שי", ובו הוא מעיר הערות לכל ספרי המקרא על שיבושים שנפלו במקראות הגדולות דפוס וונציאה ש"ז-ש"ח ובמהדורות הסומכות עליה.[5] על ניקוד התיבה 'זכר' (בצירה ובסגול) הוא אינו מעיר כלום, ומכאן שהסכים לניקוד זה, וכלל וכלל
לא נתעורר אצלו הספק בדבר נכונותו.[6]
ההוכחה היותר מכרעת בעניין זה מצויה בכתבי-היד העתיקים, אשר נכתבו בסמוך לתקופת המסורה, ונחשבים למדויקים מאוד בניקוד ובטעמים: כתב-יד לנינגרד (סימונו: 7],(B19] כתב-יד ששון 1053 ועוד. בכולם מנוקדת התיבה 'זכר' בזי"ן צרויה.[8]
כיום מצוי בידינו כתב-היד המפורסם, "כתר ארם-צובה",[9] כתה"י העתיק ביותר והמוסמך ביותר של התנ"ך השלם. מלאכת הניקוד והמסירה שלו נעשתה בא"י לפני למעלה מאלף שנה ע"י אהרן בן-אשר, הנחשב לגדול המסרנים בכל הדורות. בשל דיוקו ויוקרתו הוא נבחר על-ידי הרמב"ם לשמש כבסיס להלכות ספר-התורה אשר כתב.[10] במאה ה-ט"ו (לכל המאוחר) הועבר "הכתר" לחלב שבסוריה, ושם, בבית הכנסת הספרדי, היה שמור בכספת עד לפרעות שפרצו ביהודי ארם צובה בשנת תש"ח, ושבמהלכן
ניזוק כתב-היד, וכמעט כל חמשת חומשי התורה חסרים, לרבות 'פרשת זכור' שבה עסקינן.
בשל ייחוסו של הכתר לא הרשו יהודי חלב לאנשים זרים לצלם את כתב-היד או לעיין בו. מי שרצה לברר גרסה כלשהי היה מעלה אותה על הכתב, והממונה היה מוסר את נוסח הכתר.
הידוע מבין השואלים היה ר' יעקב ספיר, אשר העלה על הכתב למעלה מחמש מאות שאלות, וביקש לדעת את הגרסה בכתר. למרבה המזל, אחת מבין השאלות התייחסה לניקודה של המלה 'זכר' שבפרשת זכור. וזה נוסח השאלה והתשובה: (דברים) כ"ה,
יט זכר חנ (השאלה). כן (התשובה).
כלומר: האם בכתר מנוקדת המלה 'זכר' בח"נ (=בחמש נקודות= זכר), והתשובה של הממונה, ר' מנשה סיתהון, היא - כן!11]

ד"ר פנקובר בדק בעשרות כתבי-יד מימי-הביניים את הניקוד בתיבה 'זכר' ומצא, כי בכתבי-היד, הנחשבים למדויקים (בחלק מהספרדיים) היא מנוקדת בצירה, ובכתבי-יד, הנחשבים לפחות מדויקים (בחלק מהספרדיים וברוב האשכנזיים) היא מנוקדת
בסגול. בעקבות ממצאים אלו הוא מעיר: "לו היינו חוששים גם לשיטות הניקוד הנמצאות בכתבי-היד הרחוקים מכתבי-היד הטברניים המדויקים, והיינו מתחילים לקרוא קריאה כפולה בכל מקרה של חילוף שבינם לבין כתבי-היד המדויקים, לא היינו משלימים את קריאת התורה בשעה סבירה".[12]
בכל דפוסי המקרא היום מנוקדת המלה 'זכר' בצירה ובסגול, ואין זכר לניקוד בסגול ובסגול. לאור הדברים, אין לי אלא להצטרף לדעתם של הרב ברויאר וד"ר פנקובר, שאין צורך בשש נקודות אלא דיי בחמש.
לסיכום: ... - הרד"ק מזכיר שתי שיטות ניקוד שמצא בכתבי-יד ספרדיים: ... זכר ו-זכר.
... - בין תלמידי הגר"א מתעורר ויכוח כיצד קרא רבם ב"פרשת ... זכור" את המילה 'זכר', האם האות זי"ן בצירה או בסגול. ... - בשל הספק נקבעה הלכה במשנה ברורה, שיש לקרוא קריאה
... כפולה את המילים 'זכר עמלק', פעם בצירה ופעם בסגול.
... - הממצאים שהציגו הרב ברויאר וד"ר פנקובר מוכיחים בעליל, ... כי הניקוד של המילה 'זכר' (בצירה) הוא הניקוד המקורי ... והנכון. ולכן, לדעתם, יש להחזיר עטרה ליושנה, וכל עדות
... ישראל יקראו זכר בצירה.
ה ע ר ו ת
מ' ברויאר, "מקראות שיש להם הכרע", מגדים, י (תש"ן), עמ' 112-97;
1
י"ש פנקובר, "מנהג ומסורה: 'זכר עמלק' בחמש או בשש נקודות" (עם
נספחים), בתוך: ר' כשר, מ' ציפור וי' צפתי (עורכים), עיוני מקרא
ופרשנות, ד, הוצאת אוניברסיטת בר- אילן, רמת-גן תשנ"ז, עמ' 127-71.
. פנקובר (שם, עמ' 80 ואילך) עומד בהרחבה על ההבדלים בין כתבי-היד
2
של ס' השורשים ובין הדפוסים.
. למנהגים נוספים ראה פנקובר שם, עמ' 71 הערה 1
3
. י' יבין, מבוא למסורה הטברנית, ירושלים תשל"ו, עמ' 101 ואילך.
4
. י"ש פנקובר, יעקב בן חיים וצמיחת מהדורת המקראות הגדולות, א-ב
5
(דיסרטציה), ירושלים תשמ"ב.

. לר' שלמה ידידיה מנורצי קדם חכם מסורה אחר, ר' מנחם די לונזאנו,
6
בעל "אור- תורה". בספרו הוא מעיר הערות על אותן המקראות הגדולות
בעניין מלא וחסר ובעניין הניקוד והטעמים; גם הוא אינו מעיר דבר על ניקוד התיבה 'זכר' בצירה ובסגול.
. התנ"ך, הידוע בשם - תנ"ך צה"ל - בההדרת פרופ' א' דותן, מתבסס
7
על כתב-יד זה.
. ראה בהרחבה מאמרו של הרב ברויאר (בהערה 1) עמ' 110, ומאמרו של
8
פנקובר (בהערה 2), עמ' 101.
. כתב-היד ידוע גם בשם 'כתר חלב', או בקיצור: 'הכתר'.
9
. קיימות היום מהדורות תנ"ך אחדות, המתבססות על 'הכתר'. אין ספק,
10
כי החשובה מכולן היא מהדורת היסוד החדשה: מקראות גדולות - הכתר, מהדיר ועורך מדעי: פרופ' מנחם כהן, הוצאת אוניברסיטת בר- אילן,
ר"ג תשנ"ב ואילך. עד עתה יצאו לאור שישה ספרים בחמישה כרכים (לפי סדר הופעתם): יהושע-שופטים (ומבוא כללי למהדורה), שמואל א-ב, מלכים
א-ב, ישעיהו וספר בראשית כרך א.
. כתב-היד, הכולל את השאלות ואת התשובות, קרוי "מאורות נתן".
11
. במסגרת עבודתי ב"מפעל המקרא והמסורה" שליד אוניברסיטת "בר-אילן"
12
בראשותו של פרופ' מ' כהן, נבדקו עשרות רבות של כתבי-יד מקראיים מימי-הביניים, והממצאים העולים מהם שבים ומחזקים את דבריו של פנקובר
בדבר חילופי הניקוד בכתבי-היד.

הדף מופץ בסיוע קרן הנשיא לתורה ולמדע





דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/3/2003 17:08 לינק ישיר 

וכאן המקום להביא הבדיחה שהתפרסמה בח"ח על "מנהג" בריסק שאוכלים כורך פעמיים. פעם זכר למקדש כהלל בצירה ופעם בסגל...

ואציין כמה הערות. כבר הבחין דניאל שפרבר שגישה זו אופיינית למשנה ברורה לפסוק בספק כשתי השיטות והביא ראיות לכך. אך באמת קדם לו חכם אחר הפוסקים רבי אברהם דוד מבוצא'ץ בתחום האמירה שיסד נוסח שלם על אמירת שתי נוסחאות באותה תפילה וכך נהג בענינים אחרים.

ברור שבנושא זה יש חילוק, כי הרי זוהי הקריאה היחידה שמקובל על כולם (ויש שיטה שגם פרה ויש שגם כל הד' פרשיות אך לא כל קריאת התורה) שזוהי מן התורה.

מאידך, יש לעיין אם נקודות שאינן משנות המשמעות מעכבות בכלל, אם כי בענין זה ידוע שבמלה זו טעה יואב שקרא תמחה זכר עמלק בקמץ ולכן רק הרג הזכרים כמבואר בב"ב כא, ב.

אגב מעניין סיפור זה שבגלל ניקוד לא נכון השתבש מבצע צבאי בידי מצביא שלא ידע הבנת הנקרא היטב!

אך איפה הגבולף מדוע אין המ"ב פוסק שנלביש תפילין דר"ת (החסידים נהגו כך בגלל סיבות קבליות בעיקר)? וכידוע שהגר"א אמר שיכול למצוא עדו המון שיטות לתפילין? אז מה ספיקא דאורייתא?

אגב: מעניין, שהחפץ חיים בסוף ימיו אכן לבש תפילין דר"ת בגלל.. הירושלמי המזוייף, שהח"ח קיבל אותו כמהימן, גם האחיעזר מצטט אותו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/2/2004 12:00 לינק ישיר 

בשלום זכר יש גם את הבעיה הזאת? צריך לעשות פעמיים?



אוי לשכן ואוי לשכנו



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-25/2/2004 12:50 לינק ישיר 

בעניין התפילין של רבינו תם, קראתי בספרו של יגאל ידין על בר כוכבא שנמצאו במערות מדבר יהודה גם תפילין של רש"י וגם תפילין של רבינו תם. (כלומר מדובר במחלוקת עתיקה יותר למעשה)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/2/2004 14:13 לינק ישיר 

כדאי לפתוח אשכול על התפילין.

אני הייתי משער - ואולי כבר כתבו זאת - כי תחילה לא היה הבדל בסדר הפרשיות, ורק בשעה שהתעוררה השאלה ניסו להכריע בה, וכך נולדה המחלוקת. וזו כמובן צריכה להיות מחלוקת עתיקה, אם כי היא נולדה לאחר שנכתבו תפילין אלו שנמצאו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2004 05:34 לינק ישיר 

הבה נתבונן איך שאומר מציץ ב'לעצור באמת ולחשוב ולא בדוגמטיות' על אחד שרוצה שקריאת פרשת זכור תעורר אותו למחיית כל זכר של עמלק (מה שזה לא יהיה), האם דבקי הקריאה יושבו אל לבו יותר בקריאה אחת או בקריאה החוזרת פעמיים על ההיגוי שמדברים עליו כאן? פחחחחחחחח...!!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 00:55 לינק ישיר 

אצלנו בעל הקורא קרא רק פעם אחת, וסירב לחזור, בטענה [הצודקת לכשעצמה...] שחזרה על מלים בקריאה מנוגדת לדין. מהומה פרצה בקרב העמרצים, שסבורים שהלכה למשה מסיני שיש לקרוא פעמים מילת זכר. נראה לי שבקריאה לנשים הידרו וקראו 4 פעמים מילת זכר, מה שבטוח...


אוי לשכן ואוי לשכנו



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-7/3/2004 01:58 לינק ישיר 

השכן,

לפיתרון טענת בעל הקורא הצודקת גם מצד אחר כי החזרה אם אינה חזרה הרי היא תיקון המבטל את צורת הקריאה שלפניה.

אך לזה כבר המציאו לחזור על כל הפסוק ויש על כל הקריאה ויש הלוחמים למען עניין זה בעמלקות ממש



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 08:57 לינק ישיר 

.


מאחר ובאה אלי השאלה לפסיקה, שכן בכל השנה אין הקורא מקפיד להבחין בין צירה לבין סגול, החלטתי לפסוק כי יש לצאת ידי חובת כל צירופי הקריאה האפשריים.

ספרתי ובדקתי כי בפסוקים הנ"ל מופיע הניקוד צירה עשר פעמים, ויש לבחון את כל האפשרויות לקריאת הקטע כאשר הצירה מבוטא עם יוד'ין ובלעדיהם.


זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים. יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח.


ובכן, לאחר שבחנתי, הרי שכדי לצאת ידי כל האפשרויות, יש לקרוא את הקטע בכל צירוף אפשרי מבחינת הציירה, כלומר - 10! = 3,628,800
פעמים.

החלפנו כבר קורא חמש עשרה פעמים, ובעז"ה , לאחר שש שנים - בהנחה של דקה לכל קריאה - כנראה שנסיים לצאת ידי חובה.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 13:13 לינק ישיר 

באמת לא זכיתי להבין העניין, הרי התוכן נשאר אותו דבר, ולמה שיהא עיכוב בדיוק הניקוד. האם בזייכר לא ניתן לשמוע הוראת זכר וכן ההיפך? מה זה היה לנו?

זאת ועוד, שהיות וכיום אנו משתמשים בשניהם לאותו מובן הרי שזה מעביר את הקריאה ותוכנה. אגב, יש בעיה לקרוא את קריאת זכור בתרגום?

יש אולי דיון בעני"ז? לגבי פרשת זכור בשאר לשונות?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/3/2004 13:42 לינק ישיר 

מואדיב חביבי,
נתחלף לו למר שתים בחזקת עשר לעשר עצרת, ולא ראי זה כראי זה. וכמדומה שלא בא אלא להלעיג על מנהגי ישראל קדושים, שיסודתם בהררי קודש, ולהשיב בלעו לפיו נאמר כי הלא שתיים בחזקת עשר דקות יש בשופי ביום ואין מקום לבעל דין לחלוק. ויה"ר דיקויים בנו מקרא שכתוב מחה תמחה וגו' על כל פשטיו ודקדוקיו ותרי"ג מצוות התלויות בה כפי הכוונות שתקנו בו אנשי כנה"ג בב"א.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 13:51 לינק ישיר 

אבל לכל הדעות צריך לקרוא 1024 פעמים .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 13:53 לינק ישיר 

פשיטא, מאי קמ"ל? כוליה האי ואולי, ופוק חזי מאי עמא דבר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 14:05 לינק ישיר 

והנה גילוי מדהים!!!

4 פעמים עמלק + מואדיב = 1027!

הרי 1024 בשביל כל צירופי הצירה ועוד שלוש בשביל הנערוון .

ולבד מזה , עמלק לחלק בעשר = 24 , וכדי שלא לקפח את העשר מעלים אותו בחזקת 3 ומקבלים 1024 !!!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 14:11 לינק ישיר 

ותסלחו לי אם החשבון אינו מכוון . כבר אמרו רבותינו בפורתא לא דק .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/3/2005 13:41 לינק ישיר 

.

מוקפץ, לרגל התאריך.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > זכר או זייכר ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.