בית פורומים הכיפה הסרוגה

אני סיפור\דינה אברמסון (21) תושבת נצרים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/2/2004 00:45 לינק ישיר 
אני סיפור\דינה אברמסון (21) תושבת נצרים

אני סיפור אנושי


אחת הסטודנטיות הבולטות במכללת ספיר היא דינה אברמסון (21) - תושבת נצרים, דתייה ושחקנית
ליעד בראל





באחת הפעמים שדינה אברמסון, בת ,21 תושבת נצרים וסטודנטית במכללת ספיר, איחרה לשיעור, הנהג של היישוב כתב פתק למרצה בזה הנוסח: "למרצה שלום. דינה איחרה כי כל הלילה היו יריות מחבלים על היישוב ובבוקר הכביש היה חסום כי גררו את גופת המחבל, אנא הרשה לה להיכנס לשיעור".

הפתק הזה אולי משקף את המציאות שבה אברמסון בחרה לחיות: לגור בהתנחלות מבודדת שהופכת לעיתים קרובות לקו אש, ולנסוע מדי יום למכללת ספיר בכדי להשלים את התואר הראשון בתקשורת. אברמסון היא מראה לא שיגרתי בנוף של מכללת ספיר, אם בגלל החצאית הארוכה ואם בגלל הדעות: דתייה במכללה חילונית, ימנית קיצונית בין סטודנטים שמאלנים - להגדרתה, ושחקנית.

בגיל 18 אברמסון התנדבה לשירות לאומי והוצבה במדרשה בנצרים, שם עבדה עם בני נוער. עם סיום השירות החליטה להתיישב במקום ואף הציעה את שירותיה לדובר ההתנחלות נצרים. מאז היא מחלקת את זמנה בלימודי התואר, עבודה מול התקשורת הארצית והעולמית בדוברות ויחסי ציבור לנצרים, והופעות ברחבי הארץ עם הצגת יחיד שהיא מעלה.

בין הופעה על במה להופעה בערוצי הטלוויזיה השונים, ישבנו השבוע לשיחה בצל הצהרתו של ראש הממשלה אריאל שרון על כוונתו לפנות את רצועת עזה, שבשבילה היא הבית.

דינה, החלטת לגור בנצרים בגלל או למרות המצב הביטחוני?

"לא נוח לי לגור בנצרים, זה רחוק מהמכללה ודורש ממני נסיעות שגוזלות זמן, אבל אני רואה את החשיבות של לגור שם. מי שגר באזור הדרום מבין את החשיבות הזו טוב יותר. בעזה יושבים אנשים שרוצים לחסל אותנו, ובישיבה שלי בנצרים אני בעצם אומרת שזה השטח שלי ואני אשאר בו".

תתנגדי לפינוי של נצרים?

"בנצרים לא מדברים על פינוי. זו גם לא הפעם הראשונה שיש הצהרות בנושא אבל אני לא מתעסקת בזה בכלל. מה את רוצה שאני אומר לך? אם אעמוד על הגג ואצעק כשיבקשו לפנות אותי?".

תעמדי על הגג ותצעקי כשיבואו לפנות אותך?

"אני אמשיך לשבת במקומות שצריך ליישב בארץ. סבא וסבתא שלי הגיעו מהשואה היישר לארץ כי זו הארץ המובטחת. אבא ואמא שלי הגיעו לכאן מארה"ב עם ארבעה ילדים ובלי כסף כי זה המקום של היהודים".

את לא מפחדת לגור בנצרים?

"אי אפשר לסגור טרור מאחורי קירות, ומדינת ישראל לא יכולה לספק הגנה לאזרחיה בכל מקום בארץ. אני אומנם מרגישה את הסכנה יותר מקרוב".

הסטודנטים במכללה מגלים
הבנה למצב הביטחוני הרגיש שאת חיה בו?

"הסטודנטים אדישים. אני מגיעה למכללה אחרי לילה ארוך שבו מחבל ניסה להרוג אותי, לא בגלל שאני גרה בנצרים אלא בגלל שאני יהודיה, ופה כל אחד עסוק בקטע שלו. לפעמים אני מגיעה למכללה אחרי שקרה פיגוע עם כך וכך הרוגים, אבל מישהו במכללה יודע שהיה פיגוע? הם לא מודעים למצב. הדור של היום מרוכז בעצמו וגם בתוכי יש לפעמים את הקריאות האלו בתוך הראש: האם לעזור למאבק שאני מאמינה בו או לעבוד על מטלת הגשה ללימודים. זו דילמה שאני מתמודדת איתה, ובגלל זה הציונים שלי נדפקו".

קשה לך לשלב לימודים עם עבודה?

"זו לא עבודה רגילה. אין לי שעות מוגדרות כמו במלצרות ולפעמים אני נוסעת כל הלילה בכדי להיות באולפני טלוויזיה בשעה מוקדמת בבוקר".

והמרצים מפרגנים או מתנגדים?

"בסך הכל כולם מפרגנים לי למרות שזו מכללה של שמאלנים. המרצה ליחסי ציבור שמחה שאני מתעסקת בזה בפועל. פעם היא אמרה בכיתה שאם מגיעים 12 כתבים למסיבת עיתונאים אז זה מאוד מכובד, ולי היו 18 כתבים ביום לפני".

לא חששת לעסוק בדוברות ללא ידע או ניסיון קודם?

"זה לא הפחיד אותי כי אני תמיד לוקחת את החסרונות ש
לי והופכת אותם ליתרונות. עבור הכתבים אני לא עוד דובר משופשף אלא סיפור אנושי, אני נראת כמו ילדה תמימה שהם כרגע מצאו ברחוב. הגיל הצעיר שלי מדבר אל הצופים, ואם אני נתקעת עם האנגלית אז אני מתבדחת על זה. אבל הכוח העיקרי שלי הוא האמונה שלי, אני מאמינה במה שאני אומרת ולכן זה משכנע. אני אתן לך דוגמא, אף אחד מנצרים לא הסכים להתראיין לתוכנית פופוליטיקה כי בנצרים כולם שקטים ועדינים ובתוכנית הזו יש הרבה צעקות. אני ישר הסכמתי להתראיין שם כי האמנתי שאם אחזור על האמת שלי אני אצליח. כולם סביבי בתוכנית היו חברי כנסת ולמרות זאת אכלתי את כולם בכפית".

מה החבר שלך אומר על העיסוק שבחרת לעצמך?

"הוא שמח בשבילי למרות שהוא לא חושב שצריך להיות בנצרים".

החבר שלך שמאלני?

"החבר שלי לא למד מספיק. הוא מאוד אוהב את האנשים שחיים בנצרים אבל הוא לא מאמין שצריך להיות שם מבחינה ביטחונית".

אז יש ביניכם ויכוחים תמידיים?

"לפעמים יש ויכוחים. כשהיה את הנאום של שרון על הפינוי אני ישבתי והתכוננתי להופעה טלוויזיונית שהייתה אמורה להיות לי למחרת, וחבר שלי ישב וצעק כל הכבוד לשרון. אז בהתחלה התעצבנתי אבל ב
סוף הוא עזר לי לכתוב נקודות לדבר עליהן".


* * *


אברמסון מנסה לנפץ כל סטיגמה שקיימת, לדעתה, על דתיים ומתנחלים, והיא משתמשת בכל כלי שיש לה בכדי לשכנע אותי בצדקת דבריה. יש לה קצב דיבור שוטף, היא משדרת ביטחון, ובכל פעם מנסה להחזיר את השיחה לנושא נצרים והחשיבות של ההתנחלויות.

"אני נתקלת בסטיגמות ובאנשים שמנסים להתגרות בי", היא אומרת, "אבל אני לא נותנת להם. לתקשורת נוח להסתכל עלינו המתנחלים ולומר שמי שגר בנצרים הוא קיצוני. זו סטיגמה שמפריעה לי כי כולם בנצרים אנשים רגועים. יש גם סטיגמה שמתנחלים לובשים סמרטוטים ואף אחד לא יודע שיש מתנחלות סטייליסטיות שמבלות הרבה בזארה ובקסטרו".

אז את בוחרת את הבגדים שלך בקפידה?

"כן, אני לא רוצה להיראות נשית ומדהימה אלא להיראות רגיל, שאנשים יבינו שמתנחל הוא בן אדם".

יש לך חברים חילוניים מהמכללה?

"זה מאוד מורכב. אני לא מעונינת להיות חברה טובה של גברים כי אני דתייה, אז אני אומרת שלום מהמם לכולם אבל לא מתקשרת אליהם אחר הצהרים. אני חושבת שלא ניסיתי מספיק להתחבר פה לאנשים".

דתיים וחילוניים יכולים להיות חברים או שמא ההבדלים גדול
ים מדי לגישור?

"דתיים וחילוניים יכולים להיות חברים טובים באחד על אחד, אבל כשכולם יושבים פה על הדשא זה קשה לי לשמוע אותם מדברים על כל מיני נושאים. בשבילי, לשמוע אותם יורדים על מישהו זה כמו להדליק אור בשבת, ואני לא רוצה לתפוס את תפקיד החנונה שאומרת להם לא להוציא לשון הרע".

איפה נראה אותך בעוד עשר שנים?

"אני גמישה ופתוחה לכל אפשרות. עד היום הגשתי כל חלום שהיה לי ויש לי עדיין שתי מטרות שאני רוצה לכבוש: הראשונה היא להיות נואמת כיכרות ולדבר בפני מאות אלפי אנשים".

והשנייה?

"והשנייה היא להיות זמרת".

http://www.maariv.co.il/cache/ART656497.html



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > הכיפה הסרוגה > אני סיפור\דינה אברמסון (21) תושבת נצרים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר