הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · רפואה שלימה ·

פענוח בדיקת דם

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/5/2004 02:51 לינק ישיר 
פענוח בדיקת דם


העתק מאתר קהילות של פורום חרדים באמת


מדריך:

כך תפענחו את בדיקת הדם שלכם 2
המטולוגיה - ספירת דם 2
לויקוציטים (תאי דם לבנים) - Leucocytes - WBS 2
נאוטרופילים - Neutrophils - Neutro 2
לימפוציטים- Lymphocytes - Lympho 3
אאוזינופילים – Eosinophils - Eos 3
אריטרוציטים (כדוריות דם אדומות) – Red Blood Cells - RBC 3
המוגלובין – Hemoglobin - HGB 3
טרומבוציטים (טסיות דם) – Platelets - PLT 4
כימיה בדם 4
גלוקוז - Glucose 4
שתנן - Urea 4
קריאטינין - Creatinine 4
חומצה יורית - Uric Acid 5
סידן - Calcium 5
כולסטרול - Cholesterol 5
טריגליצרידים - Triglycerides 5
פוספטזה בסיסית- Ikaline Phosphatase 5
טרנסאמינזות - AST 5
פענחו בעצמכם: בדיקות כבד וקרישת דם 6
אלבומין 6
פוספטאזה בסיסית 6
ALT 7
AST 7
GGT 7
בילירובין 7
תפקודי קרישה 8
PT 8
PTT 8
INR 9
פענחו בעצמכם: בדיקת שתן 9
pH 9
חלבון 9
משקל סגולי - SG 10
כדוריות דם - RBC 10
קטונים - Ketones 10
קריאטינין 11
תרבית שתן 11



מדריך: כך תפענחו את בדיקת הדם שלכם

מה זה לימפוציטים ואאוזינופילים? על מה מעידה רמה גבוהה של קלציום וחומצה יורית? ומה זה אומר שההמוגלובין נמוך? מדריך אישי להבנת בדיקת הדם שלכם
רונית מוזיקנט


היום כבר לא צריך להיות היפוכונדר כרוני או חולה אנוש כדי לעשות בדיקות דם. בביקור התקופתי אצל רופא המשפחה הוא אולי ימליץ לכם על בדיקות דם כלליות, ואתם אולי תעקמו את הפרצוף ברגע הראשון, אך כשתודו ביניכם ובין עצמכם ש"להזיק זה לא יכול", תגיעו לבדיקה.

כעבור יומיים-שלושה כשתחזיקו ביד אחת את טופס התוצאות, וביד השנייה את הסלולרי עם האמא/בן הזוג ששואלים "נו? הכול בסדר?" לא תדעו מה לענות. מה זה כל הכוכביות האלה? לימפוציטים ולויקוציטים זה אותו דבר? אז לפני שכל מיני מביני עניין יספרו לכם על כדוריות דם לבנות ואדומות ואתם תהיו חולים רק מהניסיון להבין מה כתוב בו, הכנו בשבילכם מקרא לאותם ערכים בסיסיים המופיעים בטופס. גבולות הנורמה בכתבה נלקחו מטופס בדיקות דם כלליות של קופת חולים מכבי. יש לציין שקיים הבדל בגבולות הנורמה בין קופות החולים השונות. כמו כן בבתי החולים קיימת אבחנה הקשורה למין הנבדק וגילו.

המטולוגיה - ספירת דם


לויקוציטים (תאי דם לבנים) - Leucocytes - WBS

גבולות הנורמה: 11.00-4.5 (4,500 עד 11 אלף תאים למיקרוליטר מעוקב דם).

מה זה: תאים חסרי צבע שמהווים את המערכת החיסונית בגופנו. הם נמצאים בדם ונודדים לרקמות שבהן יש דלקת. תפקידם להגן על הגוף מפני פולשים זרים, בעיקר חיידקים.

חריגה: עלייה ניכרת או ירידה ניכרת בתאי הדם הלבנים יכולה להעיד על דלקות. כמות עצומה של לויקוציטים (מאה אלף - שלוש מאות אלף) יכולה להעיד על לוקמיה. כדי לקבוע את סוג הלוקמיה צריך לבדוק באיזה סוג של לויקוציטים יש עודף.

לידע כללי: לתימנים יש מראש ספירה נמוכה של לויקוציטים, אז לא להיכנס ללחץ.

הלויקוציטים נחלקים לשלושה סוגים שבתוכם מתקיימת חלוקה לתת-סוגים. נתמקד בפירוט של אלו השגרתיים, כפי שהם מופיעים בבדיקות המעבדה שלך:

נאוטרופילים - Neutrophils - Neutro

גבולות הנורמה: 70%-40% (מספר נאוטרופילים מתוך 100 לויקוציטים).

מה זה: תאים הנוצרים במח העצם, אורך החיים שלהם נע בין שבוע לעשרה ימים והם נלחמים בחיידקים על ידי בליעתם בתהליך שנקרא פגוציטוזיס.

חריגה: במצב של דלקת עולה הכמות שלהם בדם. באופן נורמלי הם מהווים 45% מכלל הלויקוציטים.

לימפוציטים- Lymphocytes - Lympho

גבולות הנורמה: 43%-22% (מספר לימפוציטים מתוך 100 לויקוציטים).

מה זה: התאים היחידים בין תאי הדם המיוצרים במערכת הלימפה. הם נחלקים ללימפוציטים מסוג B, המייצרים נוגדנים ולימפוציטים מסוג T, שנלחמים בזיהומים באופן ישיר.

חריגה: עלייה במספר הלימפוציטים עלולה להיגרם ממגוון מחלות וזיהומים.

לידע כללי: רוב הלימפוציטים הם מטיפוס T שנחלק לשתי תתי-קבוצות - הלפרים, שמאובחנים באמצעות הנוגדן cd4 וסופרסורים, שמאובחנים באמצעות הנוגדן cd8. ההלפרים הם הסוג שנעלם אצל חולי איידס. הנגיף HIV תוקף ספציפית את הנוגדניםcd4 .

אאוזינופילים – Eosinophils - Eos

גבולות הנורמה: 6%-0 (מספר אאוזינופילים מתוך 100 לויקוציטים).

מה זה: תאים המופיעים כשיש אלרגיות.

חריגה: כשיש עלייה בתאים האלו, סימן שיש בגוף גורם המביא לתגובה אלרגית, כמו למשל תולעים.

אריטרוציטים (כדוריות דם אדומות) – Red Blood Cells - RBC

גבולות הנורמה: 5.60-4.20 לגברים, 5.30-3.80 לנשים (מספר תאים כפול מיליון למיקרוליטר דם).

מה זה: כדוריות הדם האדומות מהוות את רוב החלק התאי בדם. תפקידן להעביר המוגלובין, שהוא החלבון שאחראי להובלת החמצן בדם. ההמוגלובין בנוי מחלבון ומברזל. החמצן, שנמצא בריאות, נקשר להמוגלובין, וזה מוביל אותו מהריאות לרקמות השונות בגוף בתוך כלי הדם.

חריגה: חוסר בכדוריות דם אדומות יכול להעיד על אנמיה (שאחד הגורמים להיווצרותה הוא תזונה שחסרה בחומרים העוזרים לבנות את התא, כמו ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית).

לידע כללי: מצבים נוספים המשפיעים על עלייה וירידה בכדוריות הדם האדומות קשורים בנטילת תרופות, בפעילות יתר של הטחול או הכבד ובייצור מופחת שנובע מדיכוי מח העצם (כמו בטיפולים כימותרפיים והקרנות).

המוגלובין – Hemoglobin - HGB

גבולות הנורמה: mg/dl 17.20-13.10 לגברים, 16.00-11.70 לנשים (גרם לדציליטר - ל-100 מיליליטר דם).

מה זה: חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות. נושא החמצן לתאי הגוף. ככל שמספר כדוריות הדם בגוף גדול יותר יש בגוף יותר המוגלובין.

חריגה: ירידה מתחת לערך המינימום פירושה אנמיה שתבוא לידי ביטוי בחולשה, בסחרחורות, בעייפות ועוד. במקרים אחרים, כשריכוז החמצן בגוף נמוך, הגוף מייצר יותר כדוריות אדומות, כדי שתהיה לו אפשרות לקלוט יותר חמצן, ואז ערכי ההמוגלובין יהיו מעט מעל המקסימום.

לידע כללי: לעתים, אף שמספר כדוריות הדם האדומות תקין, ערכי ההמוגלובין מסמנים לנו שמשהו לא בסדר. במקרים מסוימים של אנמיה מספר הכדוריות תקין, אבל הן "חיוורות", ולכן יראו ערכים נמוכים של המוגלובין.

טרומבוציטים (טסיות דם) – Platelets - PLT

גבולות הנורמה: 450-150 (מספר תאים כפול אלף למיקרוליטר דם).

מה זה: הטרומבוציטים הם חלקי תא שמקורם בתא אם גדול מאוד (מגהקריוציט) שנמצא במח העצם. מתאים גדולים אלו נשברים חלקים, ואלו הם למעשה טסיות הדם המשמשות את הגוף בתהליך של קרישת דם ומניעת דימום.

חריגה: כמות נמוכה שלהם, פחות מחמישים אלף, יכולה להיות קשורה לדימום. בערכים נמוכים אף יותר מדובר במצב שעלול להיות מסכן חיים. במקרה של פציעה הדם לא נקרש, והאדם ממשיך לדמם. עודף טסיות עלול לגרום לקרישים בדם, שעלולים לגרום לאירועי לב או מוח.

לידע כללי: לפעמים יכולה להיות טעות מעבדה בספירת טסיות הדם. בגוף מתרחש תהליך טבעי של היצמדות תאים, ומכיוון שבבדיקה מחפשים תא קטן, לא נספרים הטרומבוציטים שנצמדו ויצרו תא גדול, ותוצאות הבדיקה יראו כאילו האדם נמצא במצב של חוסר. הרופא שיראה את תמונת הדם הכללית ידע כיצד לנהוג.

כימיה בדם


גלוקוז - Glucose

גבולות הנורמה: mg/dl 110-90 (מיליגרם לדציליטר דם).

מה זה: סוכר בדם. הפחמימה העיקרית בדם שמתקבלת ממזון או ממאגרים אחרים בגוף (כמו הגליקוגן בכבד). כאשר תא מסוים זקוק לאנרגיה, הוא מקבל את הגלוקוז הדרוש לייצור האנרגיה.

חריגה: אדם שסובל מסוכרת לא מאוזנת יכול להגיע לרמות גבוהות מאוד של גלוקוז. ירידה ברמת הגלוקוז יכולה לנבוע מצום או מטיפול לא נכון באינסולין. חולי סוכרת נעורים יכולים להגיע לרמות גבוהות מאוד של גלוקוז, 500-400, ולסבול מהיפרגליקמיה (רמה גבוהה של סוכר בדם) שעלול להביא לאיבוד הכרה. טיפול באינסולין יכול לגרום ל"אוברדוז", מנת יתר של אינסולין, שתביא לחוסר סוכר ברמות של 40-30, וגם זה מצב מסוכן מאוד.

לידע כללי: בכל מה שקשור למוליכי אנרגיות בגוף, כמו סוכר, כדאי לא להגיע למצב של עודף. מצב של עודף מסוכן יותר ממצב של חוסר.

שתנן - Urea

גבולות הנורמה: mg/dl 45.00-19.00.

קריאטינין - Creatinine

גבולות הנורמה: mg/dl 1.20-0.80.

מה זה: שתנן הוא תוצר הפרשה של פירוק חלבונים, וקריאטינין הוא תוצר הפרשה מפירוק תא השריר. שני פרמטרים אלה מלמדים אותנו על תפקודי הכליות.

חריגה: אם רמותיהם עולות, לא באופן חד-פעמי, אלא בסדרת בדיקות, זה מצביע על כך שיש בעיה בתפקוד הכליה (אי ספיקה כלייתית), מכיוון ששני החומרים האלו אמורים להיות מפונים על ידי הכליה בשתן. אי ספיקה גורמת לכך שהם נשארים בדם.

חומצה יורית - Uric Acid

גבולות הנורמה: mg/dl 8.50-3.50.

מה זה: חומצה יורית מהווה תוצר הפרשה של פירוק חלבונים.

חריגה: רמות גבוהות של חומצה יורית יכולות להעיד על בעיות מפרקים. רמות נמוכות אפשר למצוא אצל צמחונים, שכן העובדה שאינם אוכלים בשר מתבטאת בחוסר בחלבונים מסוימים.

סידן - Calcium

גבולות הנורמה: mg/dl 10.20-8.40.

חריגה: רמה גבוהה של סידן יכולה להוות סימן למחלה סרטנית. במצב של היפר קלצמיה (רמות גבוהות של קלציום) על הרופא לערוך מיד צילומים שונים לבירור הסיבה.

כולסטרול - Cholesterol

גבולות הנורמה: עד mg/dl 220.

טריגליצרידים - Triglycerides

גבולות הנורמה: עד ld/gm 250.

מה זה: חומצות שומן ושומנים שרמתם הגבוהה בדם היא מגורמי הסיכון למחלות לב.

חריגה: עודף שיכול לנבוע מאכילת מאכלים עתירי שומן, ובמקרה של טריגליצרידים גם מעודף סוכרים, מסמן הסתיידות עורקים שעלולה להוביל למחלות כלי דם ולב.

לידע כללי: הכולסטרול נחלק לכולסטרול טוב (LDH) ולכולסטרול רע (LDL) כשהיחס ביניהם הוא 1:2 (כאשר ה- LDL הוא הגבוה מביניהם).

פוספטזה בסיסית- Ikaline Phosphatase

גבולות הנורמה: u/l 126.0-38.00 (פעילות של אנזים לליטר דם).

טרנסאמינזות - AST

גבולות הנורמה: u/l 50.00-14.00 (פעילות של אנזים לליטר דם).

מה זה: שני אנזימים שמשקפים תפקודי כבד.

חריגה: עלייה ברמה שלהם מצביעה על פגיעה בתפקודי הכבד. רמות גבוהות אפשר למצוא בקרב אנשים הסובלים ממחלת כבד פעילה, או עקב שתייה מרובה של אלכוהול. חוסר באנזימים האלו לא מהווה תמרור אזהרה.


בהכנת הכתבה השתתפו ד"ר פרידה סימוני, מנהלת המעבדה ההמטולוגית בבית החולים תל-השומר, אתי רוזנטל, מנהלת מחלקת אבחון תאים ופרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית באותו בית חולים



פענחו בעצמכם: בדיקות כבד וקרישת דם

מה זה אלבומין? אילו אנזימי כבד בודקים? ומהם תפקודי קרישה? כך תפענחו בעצמכם את תוצאות בדיקות הכבד ותפקודי קרישה עוד לפני שתגיעו לרופא
מוטי גל


בדיקת תפקוד הכבד נועדה להעריך את איכות ומידת תפקודו של "המעבדה הכימית" ומסננת הרעלים של גוף האדם. לבדיקה זו נשלחים חולים הסובלים ממחלות כבד כגון דלקת כבד, צמקת הכבד (צירוזיס), גידולים, צהבת, נפגעי חבלה (טראומה), חולים כרוניים, חולים לפני ואחרי ניתוח וחולים הסובלים מחום לא מוסבר או זיהום ממושך. בדיקות אלה נעשות גם כחלק מסקירה שגרתית אצל רופא המשפחה ותוך כדי אשפוז. לפניכם בדיקות הכבד המקובלות, ההסברים לגביהן ופענוח התוצאות אותן תקבלו מהמעבדה:

אלבומין

בדיקה שנועדה למדוד את כמות החלבון אלבומין בגוף האדם. האלבומין הינו החלבון המצוי בריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם - הפלסמה. הוא אחראי על העברתן של מולקולות בדם, והוא חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי - לחץ השומר על נוזל הדם "בתוך" כלי הדם. מאחר ואלבומין מיוצר בכבד, כמויות נמוכות של האלבומין בפלסמה עלולות לנבוע ממחלת כבד, אם כי גם ממחלת כליות (כליות פגומות מאפשרות לאלבומין להשתחרר לשתן).

טווח הנורמה: 3.4 עד 5.4 גרם לדציליטר.

ערכים נמוכים: עלולים להצביע על מחלת כבד. ערכים נמוכים מופיעים גם אצל חולים הסובלים ממיימת (אסייטס - אגירת נוזלים בחלל הבטן), כוויות נרחבות, מחלת כליות, בעיות ספיגת מזון ותת תזונה (כדוגמת אנורקסיה) וגם בחולים במצב גופני ירוד.

ערכים גבוהים: הגוף לרוב אינו מייצר כמויות גבוהות מדי של אלבומין. במקרה של התייבשות, מכשירי המעבדה עלולים לפרש בטעות את המדידה כ"רמת אלבומין גבוה" בשל שינוי ריכוז האלבומין בפלסמה.

פוספטאזה בסיסית

שמות נוספים: ALP, אלקליין פוספטאז

הבדיקה נועדה למדוד את אנזים הכבד אלקליין פוספטאז בנוזל הדם. הבדיקה דורשת לרוב צום של 6 שעות. ישנן תרופות רבות העלולות לעוות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.

טווח הנורמה: 44 עד 147 יח' בינלאומיות לליטר.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת תזונה או מחסור בחלבונים.

ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, אלכוהוליזם, חסר דם (אנמיה), חסימת דרכי המרה, מחלות עצם, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).

ALT

שמות נוספים: אלאנין טראנסאמינאז, SGPT

הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד ALT. המדובר באנזים המעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין (המרכיבה חלבונים). ריכוזו הגבוה ביותר של האנזים הוא בכבד ולפיכך נזק לכבד יתבטא בשינוי ברמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.

טווח הנורמה: עד 35 יח' בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.

AST

שמות נוספים: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT

הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, שרירי השלד, תאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.

טווח הנורמה: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב בו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים "שגויים" של האנזים עלולים להופיע בזמן הריון או לאחר פעילות גופנית, ולמעשה אינם מצביעים על בעיה.

GGT

שמות נוספים: גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא-GT

הבדיקה נועדה למדוד את כמות אנזים הכבד GGT בדם. האנזים מצוי בכמויות גבוהות בכבד, דרכי המרה והכליות. בניגוד לאנזים ALP העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים GGT ייחודי יותר לכבד, כך שאצל חולה בו האנזים ALP גבוה בעוד האנזים GGT תקין, מסמל הדבר מחלת כבד ולא מחלת עצם.

טווח הנורמה: עד 51 יח' בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים במחלת כבד, כשל לבבי, חסימת דרכי מרה.

בילירובין

בילירובין הינו תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוככי הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, דרכי מרה או דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.

טווח הנורמה: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0 עד 0.3 מיליגרם לדציליטר

בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3 עד 1.9 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.

ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלול להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או מחלת כבד.

ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים כ"טעות מדידה" ונגרמים בשל חשיפת בדיקת הדם לאור חזק השובר את מולקולת הבילירובין, או בשל ריכוז שומנים גבוה בדם.

תפקודי קרישה

הכבד מייצר גם חלבונים שונים המשתתפים בתהליך קרישת הדם. במחלת כבד מתקדמת נפגעת יכולת הכבד לייצר חלבונים אלה (כמו גם את החלבון אלבומין) ונצפית הפרעה בתפקודי הקרישה. במצב זה נפגעת יכולת הדם להיקרש: פגיעה כלשהיא בכלי דם מנזק פנימי כמו כיב קיבה או דליות בושט או פגיעה חיצונית (פציעה מסכין למשל) עלולים להביא לדמם בלתי נשלט. מצב זה מעיד כאמור על נזק מתקדם לכבד או ליקוי במערכת הקרישה של הגוף. בדיקות הקרישה השגרתיות כוללות 3 בדיקות: PT,PTT, INR. ישנן בדיקות קרישה רבות נוספות המתבצעות לפי צורך לשם הערכה וזיהוי של הפגיעה הספציפית בתפקודי הקרישה.

PT

שמות נוספים: זמן פרותרומבין, Prothrombin Time ,Pro-time

פירוש: זמן פרותרומבין מעריך את יכולת הקרישה של הדם.

טווח הנורמה: 11 עד 13.5 שניות לאנשים בריאים. בשל שוני בין התרכיבים השונים המשמשים לבדיקה, נוהגים היום להשתמש בערך הקרוי INR.

ערכים גבוהים: עלולים לסמל מחלת כבד, מחסור בויטמין K הנחוץ לקרישת הדם, שימוש בתרופה קומאדין לדילול הדם, או מחסור בפקטורי קרישה.

PTT

שמות נוספים: זמן תרומבופלסטין חלקי, APTT, Partial Thromboplastin Time, Activated Partial Thromboplastin Time

פירוש: הבדיקה מעריכה את יכולת הקרישה של הדם ובניגוד ל-PT היא בודקת חלק אחר של המסלול המורכב בקרישת הדם.

טווח הנורמה: 25 עד 35 שניות

ערכים גבוהים: PTT מאורך עלול להעיד על צמקת הכבד (צירוזיס), DIC (מחלת קרישיות ודימום רב) או מחסור בגורמי קרישה.

INR

שמות נוספים: International Normalized Ratio

פירוש: INR הוא מדד הבא לתת קנה מידה אחיד לכל בדיקות ה-PT הנעשות במעבדות שונות ובחומרים שונים. מכיוון שהחומרים במעבדה המשמשים לביצוע הבדיקה הם ממקור ביולוגי, ללא היחס הזה לא ניתן להשוות בין בדיקות שונות ממעבדות שונות או אפילו בין בדיקות מאותה מעבדה. לכן, משתמשים ביחס המדד הזה. המדד הזה מאפשר לרופא לנטר את יעילות השפעת תרופות מונעות קרישה (כדוגמת קומאדין) על החולה, ולהתאים את מינוני התרופה.

טווח הנורמה: לאדם בריא: 0.9-1.4. לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורי לב ערכי ה-INR אמורים להיות 2-3. לחולים בעלי מסתם לב מלאכותי ערכי ה-INR אמורים להיות בתחום של 2.5-3.5.

ערכים גבוהים: INR מעל 3.5 טומן בחובו סיכון של דימום יתר.

ערכים נמוכים: INR מתחת ל-1 באנשים בריאים, ומתחת ל-2 באנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים או בעלי מסתם מלאכותי מגביר את הסיכון להיווצרות קרישי דם קטלניים.



פענחו בעצמכם: בדיקת שתן

מהי חומציות השתן? מהם קטונים? כמה כדוריות דם אדומות מותרות בשתן? מה היא תרבית שתן ומדוע נשים סובלות יותר? כך תפענחו בעצמכם את תוצאות בדיקת השתן עוד לפני שתגיעו לרופא
מוטי גל


בדיקת שתן היא מהבדיקות השכיחות ביותר. היא משמשת להערכה של תפקוד הכליות, ומאפשרת לזהות מרכיבים בשתן, המעידים על תהליכי דלקת ומחלות. הנבדק מתבקש להטיל שתן לכוסית, שאת תכולתה ניתן לבדוק ב"סטיק", מקלון בעל ריבועים צבעוניים, המשנים את גווניהם בהתאם לאופי השתן, או באמצעות מכשור אלקטרוני, הנותן מידע מדויק יותר.

pH

פירוש: בדיקת חומציות השתן.

טווח הנורמה: 4.6 עד 8.0.

pH גבוה מעל 8 מסמל שתן בסיסי, שעשוי לרמז בעיקר על כשל כלייתי, הקאות מרובות, או זיהום בדרכי השתן.

pH נמוך מתחת ל- 4.6 מסמל בעיקר מחלות ריאה, סוכרת, שילשול או הרעבה.

חלבון

פירוש: באופן תקין, נוזל השתן אינו מכיל חלבונים, משום שגודלם אינו עביר דרך צינוריות הכליה. החלבונים דרוש בגוף לצורך בניית תאים וקיום תקין של גוף האדם. החלבון העיקרי הנע בדם הוא אלבומין, הנדרש למניעת ה"בריחה" של נוזל הדם מכלי הדם.

טווח הנורמה: 0 עד 8 מ"ג לדציליטר (בבדיקה רגילה), או 150 מ"ג (בשתן שנאסף במשך 24 שעות).

הימצאות חלבון בשתן עלולה להעיד על מגוון של מחלות כליה, רעלת הריון, מחלות זיהומיות, כשל לבבי, הרעלת מתכות, יתר לחץ דם ואף סרטן.

משקל סגולי - SG

פירוש: הבדיקה מודדת את משקלו הסגולי של השתן - כלומר ריכוז החלקיקים בנוזל.

טווח הנורמה: 1.002 עד 1.028.

משקל סגולי גבוה עשוי להעיד על התייבשות, שלשול, זיעה מרובה, כשל לבבי, כשל כלייתי, הקאות מרובות או שתייה מועטת.

משקל סגולי נמוך: עשוי להעיד על שתייה מרובה מדי, מחלת תפלת השתן (diabetes inspidus), מחלות כליה או דלקות כליה.

כדוריות דם - RBC

פירוש: הבדיקה מודדת את מספר התאים האדומים בנוזל השתן.

טווח הנורמה: פחות מ-4 תאי דם אדומים לכל דגימה הנבדקת במיקרוסקופ.

ערכים גבוהים: מספר גבוה של תאי דם אדומים בשתן עשוי להצביע על מחלת כליה, דלקת בכליות, גידול סרטני, אבנים בדרכי השתן או דלקת הערמונית (פרוסטטה).

קטונים - Ketones

פירוש: בדיקת נוכחות קטונים בשתן. מדובר בחומר הנוצר מפירוק מהיר של חומצות שומן. חומצות שומן משתחררות מתאי אדיפוס, האוגרים שומן, ומתפרקות במהירות לקטונים בתנאי מצוקה של הגוף - כמו הרעבה או סוכרת.

טווח הנורמה: כאשר אין קטונים בשתן.

ערכים חריגים:

- רמה נמוכה מסומלת "+", כלומר פחות מ-20 מ"ג לדציליטר.

- רמה בינונית מסומלת "++", כלומר 30-40 מ"ג לדציליטר.

- רמה גבוהה מסומלת "+++", כלומר מעל 80 מ"ג לדציליטר.

תוצאה חיובית של קטונים בשתן מסמלת הפרעה מטאבולית, כגון סוכרת, הרעבה, צום, אנורקסיה, הקאות מרובות (כולל הקאות במהלך הריון), פעילות יתר של בלוטת התריס - היפרתירואידיזם, חום גבוה, כוויות, הריון, הנקה, או תופעות בעקבות ניתוח.

קריאטינין

משמעות: הבדיקה נעשית באיסוף שתן במשך 24 שעות. מודדת בשתן את כמות הקריאטינין, החומר שנוצר מפירוק חלקי של השריר. קריאטינין הוא תוצר פסולת, שאינו יכול לשמש את תאי הגוף, והוא מופרש בלעדית על ידי הכליות. כשתפקוד הכליות תקין - רמות הקריאטינין תקינות.

טווח הנורמה: בין 500 מ"ג עד 2000 מ"ג ליום, בדגימה שנאספה במשך 24 שעות.

קריאטינין חריג: עשוי להצביע על דלקת כליות, כשל כלייתי, מחלות שרירים, תזונה עשירה בבשר, או תרופות שונות, שמגדילות את רמות הקריטאינין המופרש.

תרבית שתן

פירוש: הבדיקה מיועדת לאבחון דלקת בדרכי השתן (UTI). דלקת זו נגרמת לרוב מזיהומים החודרים לדרכי השתן מפתח השופכה. הדלקת שכיחה במיוחד אצל נשים, ופעמים רבות חודרים חיידקי צואה דרך פתח השופכה אל שלפוחית השתן. אצל נשים, הסמיכות של פתח השופכה אל שלפוחית השתן מגביר את הסיכון לדלקות. סימנים אופיינים לדלקת בדרכי השתן הם כאב או צריבה בעת מתן שתן, תכיפות במתן שתן, כאבים בבטן התחתונה וחום. החיידקים השכיחים בדרכי השתן הם אי-קולי, קלבסיאלה, אנטרוקוקיי וסרציה.

כך זה מתבצע: הנבדק מטיל שתן לתוך כוסית, רצוי בשעות הבוקר. הכוסית מועברת למעבדה בתוך 30 דקות. במעבדה נספרים החיידקים תחת מיקרוסקופ.

טווח הנורמה: פחות מ-10,000 אורגניזמים למיליליטר.

זיהום בדרכי השתן אצל גברים: כאשר מספר האורגניזמים גדול מ-10,000 למיליליטר.

זיהום בדרכי השתן אצל נשים: כאשר מספר האורגניזמים גדול מ-100,000 למיליליטר.







דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-23/5/2004 16:19 לינק ישיר 

מדריך לבדיקות דם -- http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2677482,00.html




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/5/2004 02:27 לינק ישיר 

אתר לפיענוח בדיקות של YNET

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2413,00.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2005 21:07 לינק ישיר 

קישור מעולה להסברים על בדיקות דם, אתר דוקטורס:

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/1605/xCT/503



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > רפואה ובריאות > רפואה שלימה > פענוח בדיקת דם
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר