בית פורומים עצור כאן חושבים

הרב סגל "מוכיח" שהזוהר הוא ספר קדמון.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/6/2004 11:59 לינק ישיר 
הרב סגל "מוכיח" שהזוהר הוא ספר קדמון.

לכל חברי הפורום.
אני מעתיק לכם פולמוס בין הרב יעקב סגל שליט"א לבין גולש אחד באתר שופר.בעניין קדמות ספר הזוהר.

אני אישית לא השתכנעתי כלל שספר הזוהר היה בידי חז"ל.אדרבה ,ההיפך הוא הנכון.מה דעתכם?

עם מי הצדק והאמת?
שפטו בעצמכם!
פולמוס בין הרב יעקב סגל שליט"א לבין גולש אחד באתר שופר(במחלקת "יהדות")בעניין קדמות ספר הזוהר למרות שהאתר מציג את הרב כמנצח,ואף הגולש נבהל מהלשון התקיפה וכתב בסוף שהוא "מקבל את דברי הרב",בעניינו האישי. ,מכל מקום סבורני שאין זה פשוט כל כך לגבי עצם הויכוח ולא למה שסביבו.כמו העניינים האישיים.שימו לב היטב לטענות.ולתשובות..
תגובת גולש באתר (להלן" איש אמת")בעניין קדמות ספר הזוהר
לידידי דדי היקר\תגובה על הזוהר

הרשה לי להפנות את תשומת לבך לספרים דלהלן ואז תיווכח כי לא ''הוכח מעל לכל ספק''כי הזוהר בא מרשב''י זיע''א.
1 ספר בחינת הדת-לרבי אליהו דלמדיגו משנת רנא
מתנגד לספר הזוהר ושאינו לרשב''י
2ספר יוחסין למהר''א זכות בשם הר''י דמן עכו תלמיד הרמב''ן מביא עדות ממקור ראשון כי ספר הזוהר נכתב ע''י שם המפורש ואינו לרשב''י מדובר שם בעד ראיה.!!!!!שים לב
3ספר ארי נוהם לרבי אריה די מודינה מתנגד לאורך כל הספר לייחוס הקדמות לספר הזוהר ואף מגחך על הראיות שהביאו קודמיו.מומלץ לעיין בספרו
4רבי יעקב עמדין בספר מטפחת ספרים מאריך בראיות לסתור את ייחוס קדמות הזוהר מעל לכל ספק וכ''כ גם בהגהותיו על ספר יוחסין.עיין שם.
5רבי שמואל דויד לוריא בספרו ויכוח על חכמת הקבלה מביא ראיות להתנגדותו לספר הזוהר.

עד כאן ממה שהזכיר הרב כשר במאמרו שנדפס באתר דעת ושם הביא גם דעת החולקים.

6 נוסף לכך עיין בשו''ת מהרש''ל סימן צח
7 עיין בספר אמונת ה למהר''י קאפח טענות רבות נגד הזוהר ושהוא לקוח מאמונת המזרחיות
8עיין בשו''ת תשובה מאהבה לתלמיד הנודע ביהודה שם טוען טענות חזקות איך בכלל ניתן לקבל את ספר הזוהר אחרי שלא עבר בקורת חכמי הש''ס והמשנה.

ישנם עוד מחכמי ישראל שהתנגדו לייחוס הספר לרשב''י וזה לאורך כל הדורות ולא כדבריך שזה רק היה פעם
נמנעתי לציין דברי החוקרים כי הבנתי שקשה לכם לקבל את האמת ממי שאמרה.שלא כמנהג החכמים שאוהבים את האמת אפילו יאמרה גוי.
אבל תבין דבר אחד בבקשה לא כמות האומרים היא המכרעת את האמת בנידון זה אלא טיב הטענות.ואם תסתכל על עוצמת הטענות המתנגדות לקבל את ספר הזוהר כאילו רשב''י כתבו אם בעל לב אתה אתה תודה כבר על האמת בינך לבין עצמך והשם עד חוקר לבות וכליות שהאמת נר לרגלי לא אהבת הניצוח ולא שום דבר אחר.
שאל את עצמך שאלה אחת פשוטה איך לאחר למעלה מאלף שנה מוציא מאן דהוא ספר ואומר שזה מדברי רשב''י? איך אפשר להאמין לו? כמו שהיום יוציא רב חכם איזה ספר ויגיד שאביי כתבו ולא ראו אותו האמוראים...התאמין לו ללא חקירה ודרישה נוקבת וצולבת? הזוהי תמימות או פתיות?היפך התורה שעליה נאמר ''מחכימת פתי'' למען השם וכבוד התורה אל תמהר להשיב עד שתחקור היטב היטב.כי מה שכתבתי לך זו מסקנא של חקר אמיתי ברבות הימים כשאני נכנע אך ורק לאמת ולא לסיפורים והזיות.
ולכל דבר בקש ראיה חותכת מופתית ללא ספק.כי בנפשנו הדבר.ולו יהיה אלא ספק.מן היושר הוא להעדיף שלא להאמין מאשר להאמין וליפול באמונה כוזבת.ואתה דע לך הוו מתונים בדין.גם אני אינני חורץ מילה לכולם אלא רק דעתי אני אומר שהיא האמת עד כמה שהשיגה יד ביקורתי.ואם תתעמק אתה תבין את ההשלכות החמורות מכל המסתעף מאמונה של פתיות.אינני רוצה להאריך עליך אבל דע לך שבגלל הפתיות הזאת נפלו רבים בקסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך כל ההסטוריה.ועם כל זאת דע שאני מאמין בחכמת הקבלה.אבל אינני מאמין שרשב''י כתב את הספר הזה בשום פנים ואופן.



בס''ד י' אייר ס''ג

תשובה בענין קדמות הזוהר
איזה יהודי חמוד ורדוד פנה לאתר והטיף בארוכה לא להאמין לכל ''אמונה של פתיות'' כגון שהזוהר קדום מזמן הגמרא, מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי. אלא להיות כמותו שחקר ''לעומקם ואמיתם'' של הדברים, כפי שלא עשה שום ''מאמין בקדמות הזוהר'' מלפניו. דהיינו: חמודנו העלה ב''עיוניו'' שכולנו פתאים. ולא רק אנחנו אלא ח''ו גם האר''י ז''ל, הבית יוסף, המהר''ל, הגר''א, הבעש''ט, החיד''א, הרמח''ל, האוה''ח, וכו' וכו'. כל אלה לא יוכלו להתחרות עם החמוד שלנו ב''עומק'' השגותיו ומסירותו לבקשת האמת...

הבעיה היא שאותו חמוד ''משיג האמת'' אינו יודע בעצמו באיזה אמת הוא מאמין, אלא העתיק כפתי כמה ספרים ו''מסקנות'' של ''מחפשי אמת'' כמותו מאותם ''פרופסורים לקבלה'' אוכלי נבלות וטריפות, שמבינים בקבלה בערך כמו שעיוור מלידה מבין בעומק החויה הויזואלית של ציורי רמבראנט...

והנה מסקנות החמוד:

''ולכל דבר בקש ראיה חותכת מופתית ללא ספק.כי בנפשנו הדבר.ולו יהיה אלא ספק.מן היושר הוא להעדיף שלא להאמין מאשר להאמין וליפול באמונה כוזבת.ואתה דע לך הוו מתונים בדין.גם אני אינני חורץ מילה לכולם אלא רק דעתי אני אומר שהיא האמת עד כמה שהשיגה יד ביקורתי.ואם תתעמק אתה תבין את ההשלכות החמורות מכל המסתעף מאמונה של פתיות.אינני רוצה להאריך עליך אבל דע לך שבגלל הפתיות הזאת נפלו רבים בקסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך כל ההסטוריה [הדגש שלנו- י.ס.].ועם כל זאת דע שאני מאמין בחכמת הקבלה.אבל אינני מאמין שרשב''י כתב את הספר הזה בשום פנים ואופן''.

דהיינו: למרות שהחמוד מעיד על עצמו שמשום מה גם הוא מאמין בחכמת הקבלה, אינו פתי בגלל זה, ואינו בכלל אלה ש''נפלו בקסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך כל ההיסטוריה''. למה? כי ''חשף'' את הסוד הנורא שכולנו לא ידענו: רשב''י לא כתב את הזוהר... אמנם הוא מאמין בקבלה [המבוססת על הזוהר...] עם כל סודותיה העצומים והנוראים בעלות משמעות קיומית לעם ישראל, והעמקה בסוד ההויה של הבריאה. כולה אמת לאמיתה עם כל ההשלכות [הרי כך כותב: דע שאני מאמין בחכמת הקבלה], ועם כל זה הוא ניצל מליפול, כמונו, ב''קסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך ההיסטוריה''. מאמין בקבלה או לא? כנראה שהתשובה ב''חכמת הנסתר'', גם אצלו...



לגופו של ענין, החמוד מביא שמות כמה ספרים שחלקם התנגדו לזוהר בכלל וחלקם טענו שאינו מרשב''י, ואינו יודע שכל ספר מאלה שציין חוזר על טענות קודמיו, ועל כל ספר התחבר ספר המפריך כל טענותיו סעיף סעיף: על ספר ''בחינת הדת'' נכתב ספר מצרף לחכמה ליש''ר מקנדיא [שפ''ט] שסותר כל טענותיו אחת לאחת. על ספר ''ארי נוהם'' [שכותב המחבר בהקדמה שנאלץ לכתוב טענות נגד הזוהר כי הנוצרים משתמשים בו בסילוף כדי להוכיח משם את ה''שילוש''] כתב תלמיד תלמידו של הגר''א ר' יצחק אייזיק חבר ספר מגן וצינה [תרט''ו] בו סותר טענות ארי נוהם אחת לאחת. ועל ספרו של שד''ל ''ויכוח על חכמת הקבלה'' כתב ר' אליהו בן אמוזג ספר טעם לש''ד [ליורנו 1863] בו הוא סותר דברי שד''ל אחת לאחת. ועל ספר מלחמות ה' של יחיא קפאח התימני [י-ם תרצ''א] נכתב ספר ''אמונת ה''' ע''י חכמי תימן הכשרים [י-ם תרצ''ח] בו ציטטו סעיף סעיף את כל ספר ''מלחמות ה''' וסתרו כל דבריו אחד לאחד. [והחמוד בלבל לכתוב ''עיין בספר אמונת ה למהר''י קאפח טענות רבות נגד הזוהר''. ופשוט החליף את הספר התוקף את הזוהר בספר המגן עליו. וזה אחר מה שהעיד על עצמו: ''מה שכתבתי לך זו מסקנא של חקר אמיתי ברבות הימים כשאני נכנע אך ורק לאמת ולא לסיפורים והזיות''... וגם משאר מכתבו ניכר שאפילו לא הציץ בשום ספר ממה שציין, למרות ה''חקר אמיתי ברבות הימים'' שעשה... גם סותר עצמו בזה שכותב שהוא מאמין בקבלה בזמן שספרים אלה כותבים לא להאמין בה... אז להאמין לספרים ולחוקרים או לא?].

אחר כך, ברדידות אופיינית, כותב כך: ''ספר יוחסין למהר''א זכות בשם הר''י דמן עכו תלמיד הרמב''ן מביא עדות ממקור ראשון כי ספר הזוהר נכתב ע''י שם המפורש ואינו לרשב''י. מדובר שם בעד ראיה!'' אם היה החמוד קורא באמת את האיגרת של ר''י דמן עכו היה רואה שה''עד ראיה'' אינו אלא אדם שסיפר ששמע זאת מ... אשתו של ר' משה דיליאון שטענה שבעלה כתב אותו. וכותב שם עוד שרבי משה דיליאון עצמו פגשו בדרך והזמינו לביתו להראות לו את הכתב יד הישן של הזוהר שממנו העתיק, אך לפני שהגיעו לביתו נפטר ר''מ דיליאון ולא מצאו המחפשים את הכתב יד. [ויטען החוקר: בטח מת ''בכוונה'' כדי שלא יצטרך להראות...]. עוד יש באותה איגרת עדות של רבי יוסף הלוי בנו של רבי טודרוס המקובל המעיד שהיה הכתב יד הקדמון בידי ר''מ מדיליאון. הרבה חוקרים, גם לא דתיים, הודו שעדות זו של אשתו אינה קבילה, בפרט שהיא נגד עדות בעלה שזימן אנשים לראות את הכתב יד, ועוד עדות של אדם גדול. כי אולי רצתה כבוד או דבר אחר, ואולי בעלה לא גילה לה על כתב היד. מאידך כל גדולי דורו של רבי משה דיליאון הכירוהו כאיש צדיק ואמת מהמיוחדים שבדור, והוא העיד על שקיבל מרבותיו במסורת קדומה ורצופה את הזוהר, והיה לו כתב יד קדום. ויש שהטילו ספק באמיתות המכתב בשם ר''י דמן עכו עצמו [ראה מגן וצינה נ''א ע''ב. וכבר בדפוס ראשון של ספר יוחסין לעג המוציא לאור לעדות זו], ובהרבה מדפוסי ספר יוחסין לא העתיקו מכתב זה כלל. אך ''פרופסור לקבלה'' יגיד: יותר קשה לזייף את ר''י דמן עכו מלזייף את רשב''י...

עוד ציין החמוד לעיין בשו''ת מהרש''ל ובשו''ת תשובה מאהבה, ואינו יודע ששניהם כותבים על הזוהר בהערצה מרובה ומייחסים אותו מפורשות לרשב''י, אלא שמוסיפים וכותבים שאין הלכה כזוהר נגד הגמרא, אלא רק להחמיר. וכך כותב גם הב''י, ואין זה מראה שום זלזול בזוהר ח''ו.

נשאר עוד ספר שהביא: מטפחת ספרים ליעב''ץ, ושוב אינו יודע שהיעב''ץ מסיק בספר זה שהזוהר ודאי יסודו בקודש מזמן רשב''י, רק נתנסח ע''י תלמידי תלמידיו שקבלו מורשתו, כעבור 300 שנה, וחלקים שונים [רעיא מהימנא ותקו''ז ומדרש הנעלם] לא הועלו בכתב אלא בע''פ עד זמן הפצתו ע''י ר''מ דיליאון. ומכאן ביטויים ומושגים מזמן זה. ובביקורתו החדה גם גילה כמה קטעים לא מוסמכים שהכניסו לזוהר. אך כל ילד יודע שגם היעב''ץ כל הנהגותיו היו על פי הזוהר, וכתב הנהגות אלו בהלכותיו בסידור שהוציא. ועוד יש לדעת שעל ספרו זה כתב החיד''א ב''שם גדולים'' שכתב כמה מדברי ביקורתו בגלל כת שבתאי צבי שהסתמכה בסילוף על כמה דברים בזוהר, והיעב''ץ ביקש לערער אסמכתאות אלו. גם רבי משה קוניץ, רב באוברין שבהונגריה הוציא ספר בן יוחאי [ווין תקע''ה] בפרוט נפלא לחזק את כל בדקי הזוהר, גם מה שערער היעב''ץ.

והנה קיצור הטענות נגד הקדמת הזוהר, ואחריהם נכתוב את הפרכת הטענות:

1. איפה נעלם הזוהר אלף שנה? [וטענה זו כתב גם החמוד].

2. יש שמות אמוראים המאוחרים לרשב''י.

3. יש לשונות ומושגים המאוחרים יותר מזמן הגמרא.

4. לא דומה דמות רשב''י שבגמרא לדמות רשב''י שבזוהר.



ועל זה ענו המשיבים:

1. תורת הנסתר עברה מיחידים ליחידים כדי שלא ילמדו אותה תלמידים לא הגונים, כי להבנתה צריך הרבה תנאים מוקדמים בצדקות ובחכמה בנגלה שבתורה, ובמידות מיוחדות, ככתוב ברמ''א יו''ד רמ''ו הלכה ו' ''ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות'', עי''ש ביאור הגר''א מהו פרדס. ועי' בספר תומר דבורה המעלות הנזקקות, ובמסכת חגיגה דפים י''א י''ג וי''ד על זה ש''אין דורשין במרכבה ביחיד'', והדברים פשוטים. על כן בכל דור היו חבורות נסתרות מצומצמות שמסרו שם רב לתלמיד הגון בלבד. ובגמרא יש הרבה דברים על ''מעשה מרכבה'' שעסקו בו התנאים והאמוראים, והיכן נעלמה כל החכמה הזו אם לא במסורת הזוהר שהעבירו היחידים מקבוצה אזוטרית נבחרת זו?

[ואגב נוסיף הערה כואבת: כל ''לומדי הקבלה'' שאינם תלמידי חכמים ואינם צדיקים ומעולים במדות, אין לימודם בקבלה שוה כלום, אלא אדרבא, יכולים רק לקלקל על ידי הבנה שטחית מעוותת, כי אין זו חכמה כמתימטיקה, אלא תפיסה פנימית של הדברים שנכתבו במשל, שרק בעל לב קדוש וחכם יכול לתפוס בהבנה פנימית על ידי ציורי הרגשות הקודש הכי נעלים. כך הזהירו תמיד כל מורי הקבלה בלי יוצאים מהכלל. והוא דבר הגיוני לכל איש הנלבב. ועל כן כל ה''פרופסורים'' ו''חובבי הקבלה'' שלא נוהגים בדקדוק מצוות התורה, ואין להם התעסקות רצינית בנגלה שבתורה, הבנתם בקבלה היא פחות ממה שמבין ילד ישראלי הקורא ספר ביפנית. וכמו המשל שהבאנו לעיל: הבנת עיור בציור אמנותי והבנת חרש ביצירה קלאסית. על כן לצחוק יחשב מה שכתב החמוד בקורת שאנחנו לא מקבלים את מסקנות החוקרים החילוניים של הקבלה, כי צריך לקבל את האמת ממי שאמרה. וזה כאילו מטיף לנו לקבל את המסקנות של איזה חוקר גוי שכתב מאמר מחקרי על הלכות ריבית של היהודים, כשכל מסקנותיו מבוססות על טעם ה''געפילטע פיש'' שאוכל היהודי בשבת...].

2. בודאי לא נכתב הזוהר בידי רשב''י עצמו, הרי הזוהר עצמו כותב על רשב''י ועל מותו ועל תלמידיו. אלא כתבוהו תלמידים ותלמידי תלמידים, עם הוספות יותר מאוחרות של בית המדרש של התלמידים שמסרו לדורות הבאים את מסורת הזוהר. דהיינו: משוקעות בזוהר מסורות מרשב''י ותלמידיו ואילך, שלמדו דבריו ופירשום ברוחו ושיטתו.

3. ודאי שחלק ממסירת הזוהר [שאינו ספר אחיד, אלא מהרבה חלקים] עבר בעל פה, כמו כל התורה שבעל פה שלא נכתבה עד זמן המשנה ועברה מפה לאוזן, והיה אפילו איסור לכתוב [דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכתבם] עד שביטלו האיסור בגלל ''עת לעשות לה'''. והיו ת''ח אפילו בדורות האחרונים: הגר''א והחת''ס, שנמנעו מלכתוב הרבה בגלל איסור זה. והחלקים שכתבו אחר הרבה דורות של תורה שבעל פה ודאי כתבו התלמידים ברוח ובלשון אותו הדור, וכמו הנביאים שכל אחד ניבא בסגנונו, כך בכל דור יש לשון שונה לבטא את התוכן הפנימי שעבר במסורת.

ה''דמות'' השונה בין ר' שמעון של הגמ' לר' שמעון של הזוהר: כי נתעלה למאוד אחרי זמן הגמ' במערה, והזוהר אחרי כן. וכך מפורש הוא במסכת שבת ל''ג ע''ב ''אשריך שראיתני בכך כו''', עי''ש. והרחיב בנושא זה בספר ''בן יוחאי'' שציינו לעיל.


ראיות ישירות לקדמות הזוהר:

יש גם ראיות ישירות לקדמותם של קטעים מהזוהר, שנמצאו בתשובות הגאונים. ובכתבי ר' האי גאון נמצאים ציטטות מהזוהר מאות שנים לפני ר''מ דיליאון, וכפי שמביא במאמר קדמות הזוהר לרד''ל מפולין [תרט''ז]. [תגובת ה''פרופסורים לקבלה'': אולי תשובות הגאונים מזוייף...].
יש גם מובאות מהזוהר בכתבי קראים משנת 990, שהביאו הקראים בשם ''הרבנים'' כדי לדון בהן.
גם חוקרים חילוניים מובהקים הודו שיש קטעים מהזוהר שהם קדומים עוד מזמן חז''ל, ראה למשל מה שכתב מי שנחשב מגדולי החוקרים של הקבלה אדולף פרנק בצרפתית: פריס 1843. ובעיבוד מ. רבינזון נקרא: ''הקבלה או הפילוסופיה הדתית של היהודים'', וילנא תרס''ט. [שם משוה דעות מהזוהר לדת הפרסית עפ''ל]: ומסיק שחלקים מהזוהר קדומים על יסוד מסורות של רשב''י ותלמידיו, וחלקו ממסורות קדומות עוד יותר מרשב''י!
ראה עוד את ההוכחות לקדמות הזוהר בספרים מהדור האחרון: קדמות המיסתורין בישראל מהחוקר הלל צייטלין שכתב גם מפתח לס' הזוהר. והזוהר והרמב''ם לר' ראובן מרגליות המראה היאך הקדמונים עוד לפני ר''מ דיליאון בנו דבריהם על דברי הזוהר.
והיו הקדמונים קוראים לזוהר בשמות שונים: מדרשו של רשב''י, מדרש ירושלמי, מעשה בראשית לחכמי המשנה.
הרד''ל בספרו הנ''ל הביא כמה דברים שר''מ דיליאון כתב דברים הפוכים לזוהר, ועוד הביא כמה מקומות שטעה בהבנתו בזוהר, כך שלא יכול להיות שהוא כתבו.


והאמת היא שהראיה הגדולה מכולן לקדמות הזוהר ומסורתה מסיני וקדושתה האבסלוטית, היא ראיה שרק היהודים הנוהגים כיהודים יכולים להבין. איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. שהרי גמדים בעלי עיניים טרוטות אינם יכולים לראות מעבר לגובה הנמוך שלהם לראות בדמות הענקים. רמאי חושב שכולם רמאים. זייפן בטוח שכולם מזייפים. צבוע משוכנע שכולם צבועים. אין להם כלים לראות מעבר למה שהם עצמם. כל הפוסל: במומו פוסל.

אנחנו הרי מכירים את רבותינו, את טהרתם וצדקתם ואת מידת האמת שלהם. שמעתי שעורים מהג''ר מיכל פיינשטיין שליט''א, ולפעמים היה מספר סיפורים מבית בריסק, החותן הגרי''ז, הסבא הגר''ח ואבי הסבא בית הלוי. באיזו חרדת קודש היה מספר כל סיפור עם מילים שקולות ומדודות, בשחזור מדוייק היאך ששמע הוא בעצמו. לפעמים היה נעצר ומקמט מצחו לחשוב ואומר למשל: איני זוכר אם אמר חמי זצ''ל שהבית היה גבוה או שאמר שהבית היה גבוה מאוד. וכך כל גדולי ישראל, כל מכיריהם יודעים על קריטריונים מוסריים ומסירת נפש למען האמת שלא בתפיסה שלנו בכלל. גם זכינו לראות אצלם הנהגות ניסיות משמים. היאך הסטייפלר זצ''ל או הגרא''מ שך זצ''ל היו מתפללים על מחלה ומיד נענו נגד הטבע. והיאך יבלחטו''א הגר''ח קנייבסקי שליט''א זוכה שעף אליו לחלון סוג של ארבה באמצע לימודו על אותו הארבה והתקשה במשהו במבנהו. והיאך הוא אומר בבטחון במלחמת המפרץ שלא יפול שום טיל בבני ברק, ואין צריך לא מסכה ולא מקלט. ונפלו טילים סביב סביב, ברמת גן וכל האיזור, אך לב''ב לא נכנסו. והיאך אמר עכשיו במלחמת עירק שלא יפלו שום טילים בא''י ואף אחד לא זקוק למסכות גז. קיבלנו מגדולי ישראל אלה עצות לכל צרה שפעלו בצורה מופתית. ואלה הגדולים מסרו לנו על רבותיהם שעלו עליהם בכל מידה נכונה, ועל ההנהגה המופתית של הבורא עמם. והרי גם אנחנו, הקטנים, טועמים מעט או הרבה השגחה פרטית במעשינו, בתפילה ובבטחון, ונושעים ישועות פלאיות ללא הרף. מי שלא מביט בהשגחה המופתית שיש לכל יהודי, ובפרט לאלה המצפים ומתפללים לישועתו, לא יבין בכלל במה המדובר, עד שבעזרת ה' יתברך יזכה אף הוא להיות מאותם המאושרים.

במאות השנים האחרונות היו הרבה מגדולי ישראל שזכו להשגות שמיימיות על-טבעיות, בגילויי סודות משמים, כפי שנתקיים בכל הראויים לכך, וכמו שכתבו הקדמונים, עיין למשל בנפש החיים ד' כ''א: ''ולכן אמר בפרק התורה: 'כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כו'', רמז להעדון וצחצוח הנפש באור הגנוז, אשר גם כל מלאכי מעלה וחיות ושרפי קודש ושום נביא וחוזה לא השיגוהו כלל עצם ענינו, וכמאמרם ז''ל (ס''פ אין עומדין) 'כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא כו' אבל ת''ח עצמן עין לא ראתה כו'', והוא העדן והיין המשומר בענביו שאמרו שם מאי עין לא ראתה וכו', והכל אחד, סוד הטעמי תורה הגנוזים שלא נתגלו עדיין כו'''.

והרבה גדולי ישראל זכו לגילויים פלאיים משמים ע''י ''שרים של מעלה'' וגילויי סודות תורה בחלום וע''י אליהו הנביא ושאר ''מגידים'', והיו מגדולי החכמים שכתבו ספרים שלמים עם גילוייהם הפלאיים ע''י מלאכי שמים או אליהו הנביא, כגון מרן הבית יוסף והרמח''ל ואור- החיים הקדוש ועוד. ועשרות עדים ראו לרמח''ל היאך בעצימת עיניים כותב במהירות פנטסטית תוך דקות ספורות כמות עצומה של חידושי קבלה נשגבים, שגדולי המקובלים התיגעו להבינם, עי' למשל בספר ''ירים משה'' הרבה מכתבים ועדויות בזה [וספר זה הוא לקט מכתבים מהספר ''אגרות הרמח''ל ובני דורו'' שנאספו ע''י חוקרים משכילים, לא רבנים, מזמן הרמח''ל]. ועי''ש עמוד צ''ד עדות אחד מגדולי ישראל: רבי רפאל ישראל קמחי, שהתארח כמה ימים אצל הרמח''ל: ''...ובעיני ראיתי היחודים שעשה בנפילה על פניו, סמוך על ידיו על השולחן כמו חצי שעה, ואחר כך עמד והקולמוס בידו מהיר, כותב בזמן מועט, פחות מחצי שעה, פוליו או פוליו וחצי מסודות התורה, דברים עליונים בתכלית, והכל בלשון זוהר, מה שאין כח בשכל, ולא ביד וקולמוס אנושי. וכן עשה כמה פעמים וכו'''. ויש במכתבים שם תיאורים חיים מה שמגלה לאנשים סודות הנוגעים להם ולנשמתם, דברים שאף אחד לא ידע. וכתב הרמח''ל עשרות ספרים עם גילויים נוראים, עד שחלק מחכמי דורו יצאו נגדו על שמגלה כל כך הרבה. וראה היאך ספר פופולרי קטן במוסר שכתב: מסילת ישרים'' גרם למהפכה בלימוד המוסר וההשתלמות בו, ומה נאמר על עשרות ספריו שהוא וגדולי דורו מעידים שהם גילויים נוראים משמים שלא שייך לחשבם במח אנושי. והרי כל שורה מקפלת המון.

וכך היו עשרות גדולי תורה עם השגות נפלאות ורוח הקודש, ונכתוב רק כמה מהם: הבית יוסף [רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך] העידו הרבה מחכמי דורו שהם עצמם שמעו במשך 35 שנה היאך נתגלה אליו מלאך-מגיד מהשמים לגלות לו סתרי תורה, שאת חלקם כתב בספר נפוץ: ''מגיד מישרים''. ומפורסם המכתב שכתב רבי שלמה אלקבץ [מחבר לכה דודי] בו מתאר בפרוטרוט עם כל המילים ששמעו, היאך הוא והבית יוסף ועוד בני חבורא ישבו ולמדו בליל שבועות, ובא מלאך משמים והשמיע להם דברי תורה ודברי מוסר במשל שני לילות רצופים, עם הרבה עדים. ועל האר''י ז''ל ותלמידו ר''ח ויטל אין צורך להאריך בגילויים הנוראים שלהם, שהאר''י מסר בכמה חודשים לרח''ו את כל היסוד לחכמת הקבלה עם כל הגילויים הנוראים שמקובלי כל דור ודור יונקים מהם: השמונה שערים. וידוע שידע סתרי דברים ולהגיד לכל אדם את עוונותיו הכמוסים ואת התיקון לנשמתו. והעידו כל מכיריו שהכל קיבל מאליהו שלמד עמו בקביעות. ועל הגר''א מי ימלל תהילתו, שתלמידיו שלא היו מגזמים במילה אחת, כפי שרואים אצל תלמידי תלמידיו עד דורנו אנו, וכידוע למי שקורא דברי תלמידו הגדול הגר''ח מואלוזין שתיאר בדברים מבהילים עוצם השגות רבו שנתגלו לו באקראי, ושיצר ע''פ ספר היצירה גולם עוד לפני היותו בר מצוה, ועי' בהקד' לפירוש הגר''א לספד''צ בה כתב הגר''ח מואלוזין מה שגילה לו הגר''א אחר הפצרות, ואלה דברי הגר''א אליו: ''מוכרחני לגלות לכם מה שאין דרכי מעולם בזה, לקיים מה שכתוב דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים, כי הלילה בא אלי אליהו וגילה לי ענינים וחידושים נוראים אין חקר בשם י''ב על פסוק 'עלו זה בנגב וכו'' והרהרתי בהם קודם ברכת התורה ונענשתי שתיכף נתעלמו ממני ואינם וכו' וב''ה שנתגלו לי שנית והמה 2,260 אופנים וכו' שבאופן אחד מהם אני יודע כוחות כל הבריות וכל איבר מה עניינו...''!! וכן הרבה מגדולי ישראל כבעש''ט הקדוש ובני חבורתו, וגדולי ישראל עד דורנו אנו,כגון הגימטריות המבהילות שנתגלו לאוסטרובצער ופירסמם בספרו אור תורה, ורמזי מקראות פלאיים שנתגלו לרבי וייסמנדל ופרסמם ב''תורת חמד'', וגימטריות פלאיות שנתגלו בהעברה בעלמא לסטייפלער וכתבם בסוף ספרו ''ברכת פרץ''.

[שלא להזכיר את הקדמונים עוד יותר שכתבו ספרים שלמים מגילויי שמים, כגון: תנא דבי אליהו ע''י אליהו מזמן חז''ל. ''שו''ת מן השמים'' מזמן הראשונים, ששאל רבי יעקב ממרויש מבעלי התוספות מן השמים בצורה מיוחדת, וענו לו על כל שאלה ושאלה תשובות הלכתיות מעמיקות בלשון מליצית נשגבה. אפשר לקנות ספר זה, מומלץ מהדורת הרב ראובן מרגליות הכותב הקדמה ארוכה עם המוני גילויים שמימיים במשך הדורות!].

וכל גדולים אלו השיגו מעלתם בלימוד הזוהר הקדוש ובלימוד פרשניו הגדולים האר''י והרש''ש והגר''א והרמח''ל, שכל אחד מהם העיד על גילויים עליונים, של אליהו, יעקב אבינו ושל... רבי שמעון בר יוחאי בעצמו: עיין באותה הקדמה של ר''ח מואלוזין לספרא דצניעותא עם ביאור הגר''א על עדות שהגר''א בהקיץ למד תורה עם רבי שמעון בר יוחאי מימינו והאר''י ז''ל משמאלו.

וזה יספיק לכל איש הנלבב שאינו כאלה הסובלים מפרנויה מכל דבר קדוש, וסבורים, כרעים שבגויים רודפי ישראל מעולם, שהיהודי הוא שקרן ורמאי וכו'. לשכאלה אין לנו שום עיצה ושום תרופה.

ואנחנו בשם ה' אלוקינו נלך, כפי שהלכנו בס''ד שלושת אלפים ושלוש מאות שנה, עם התורה האלוקית שמחיינו ומקיימנו ומעצבנו, ונותן תעצומות נפש פלאיים לכל העוסק בה כראוי.

ונסיים במה שכתבנו על אחת ממעלות התורה בקונטרס ''בדרך לאמת האבסלוטית:

· הדרגות הגבוהות וההשגות הגדולות והגילויים הגדולים שיכול כל מתבונן לראות אצל כל אחד מהעמלים בתורה והשומרים מצוותיה: רבבות נביאים בעבר, תנאים ואמוראים וגדולי ישראל עד ימינו בעלי רוח הקודש והשגות וכוחות פלאיים, עד שלגדולים בתורה באים המוני היהודים, ואפילו הגויים, להתברך ולקבל עיצה ותיקון כמו האר''י ז''ל ותלמידו מהר''ח ויטל ז''ל, והבעש''ט הקדוש והגאון מוילנא והבן איש חי והחפץ חיים. זאת רואה כל יהודי על גדול בתורה, מלבד העידון והקדושה שמרגיש בעצמו כל עמל בתורה כראוי וכל עוסק במצוותיה, כהרגשת קדושת שבת-קודש, יום כיפור ומועדים, בנוסף להרגשת מציאותו ית' בעמדו בתפילה וכדומה. וראה בפרקי אבות בתחילת פרק ששי רק חלק מהדרגות [''ולא עוד וכו'''] שמבטיח התנא שמשיג כל מי שלומד תורה, גם אתה, אם תלמד אותה כראוי: ''מלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא [וזהו פלא גדול בסגולת התורה שאי אפשר לנצח את פיתוי היצר הרע בלי לימודה!], ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה וכו' ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים!''. הלומד תורה ועמל בה כראוי נהיה בן אדם אחר המרומם והמתנשא מעל ומעבר לחיים הרדודים בהם כבול האדם הרגיל. ה' גם נוהג עמו בהנהגה על-טבעית של מופתים כמו אצל הרבה מגדולי ישראל שבכל דור. ועוד אמר רבי פנחס בן יאיר בע''ז כ' ע''ב תורה מביאה לידי זהירות כו' זריזות כו' נקיות כו' פרישות כו' טהרה כו' והלאה עד קדושה ורוח הקודש ותחיית המתים! הכל מכוחה של התורה האלוקית! ולא נשארו הבטחות אלו ב''תאוריה'' בלבד, אלא בכל דור יש אלפים המתנסים בזה לפרטי פרטים! אין לנו אלא לברך אתכם בפסוק מתהילים ל''ד: ''טעמו וראו כי טוב ה''', שתזכו לטעום בעצמכם את עינוגה של תורת ה' עם הדרגות הנפלאות אליהן היא מביאה!

תגובת הגולש (מכונה איש אמת.)
לא האמנתי שדברי יעשו רעש כזה עד כדי כך שהרב אמנון שליט''א יפנה את דברי לכבוד הרב.
עיקר טענתי היא כי לא ''הוכח'' מעל לכל ספק כי רשב''י הוא מחבר הזוהר.כמו שכתב דדי היקר.''הוכח'' היינו מבחינה מדעית באופן שכלי ברור שאין עליו עוררין.ואם היו הדברים כה פשוטים כפי שניסה כבוד הרב לצייר.ולרפאות שבר על נקלה.לא היו מתחבטים בשאלה זו רבים וטובים אף מחכמי אומתינו ובני תורתינו.ואמונתינו כי ספר זה מרשב''י היא הכרעת האמונה לא ההוכחה השכלית גרידא.ומה שכתבתי כי ספר זה אינו לרשבי ואיני מאמין לזה שהוא כתבו.היינו על פי השכל וחקירותיו.ולכן אכתוב כאן טענות משוללות גישה אמונית רק שכליות גרידא דהיינו לפי שכלי הרדוד.
כעת נבוא אחת לאחת למצוא חשבון להוכיח כי אין ''הכרח'' שכלי כי ספר זה בא מחז''ל דהיינו בעלי הש''ס.
1 מה שכתב כי חכמי ישראל האמינו בו וציין את גדולי ישראל כמו רבינו האר''י וכולי.הנה מבחינה שכלית אין להירתע מטענות אמיתיות לפי הדעת גם אם רבים וטובים יחשבו ההיפך.כי לא תשתנה האמת השכלית ברבות מכחישיה.ולכן יש לשפוט לפי הטענות השכליות לא לפי מאמיניה.
2 גם אם פעלו רבות ונצורות בהשגותיהם על פי ספר זה .אין זה הוכחה כי ספר זה מרשב''י רק הוכחה כי חכמתו אמת.
3 גם אם יטענו כי דבר זה שהספר בא מרשב''י הוא מיסודות החכמה ועיקריה.ההכרח השכלי הוא לדחות את הדברים מפשוטם.
4אותם אוכלי נבלות וטריפות יפה כח שלילתך רק לגבי תוכנם של הדברים שעליהם הם מדברים לא על עובדות היסטוריות שאותם הם חוקרים.
5 גם אם תשלול את היותם ברי סמכא אף בהיסטוריה מפאת היותם אוכלי נבלות וטריפות הרי זו שלילה אמונית לא שכלית.
6ראש המאמר שמו ''נגד החולקים על הזוהר'' וזה שקר גס ורשעות הלב אינני חולק על הזוהר.אלא מוכיח כי באופן שכלי גרידא ללא אמונה אין הכרח לייחסו לרשב''י דווקא.
7 כתבת ''הטיף בארוכה'' וכולי..זהו שקר גס ורשעות הלב לייחס לי זאת כאשר ראית מה שכתבתי במפורש ''גם אני אינני חורץ מילה לכולם'' וציינתי במפורש שזוהי דעתי על פי שכלי האישי לבדו.עם כל חסרונותיו.וזה בדיוק להימנע ממה שכבודו מנסה לייחס לי.אבל כבודו בחר בכל זאת לדונני לכף חובה.ואני אנהג כמנהג אצילי הנפש למרות שאינני כזה ואדון את כבודו לכף זכות שרצה למנוע שיבוש מן ההמון על פי דעתו.ועל פי רוב בגנות האומר יגונו דבריו.ולכן עשה כדבר הזה.והריני מוחל וסולח מכל לבי.ומרבה באהבה לכבוד הרב.
8מה שכתבתי על ''הפתאים'' היינו על פי שכל ללא אמונה.כי בהחלט על פי שכל ללא אמונה הרי זו פתיות לקבל שהזוהר בא מרשב''י או תלמידיו וכולי.ואתה תדע את זה לפי המחלוקות שצצו במקומו ובזמנו ממש של רבי משה די ליאון לגבי אמיתות ייחוס ספר זה לרשב''י גם בין התלמידי חכמים שבישיבה שם בספרד.כמוזכר בספר יוחסין.
9מה מיוחד ברמבראנט דווקא.? אין זה אלא לעג עקר שאינו לעניין.וראה בהערתי הקודמת.
10 על פי השכל ניתן להאמין בקבלה אבל אין הכרח לייחסו לרשב''י.ואלו המיחסים אותו לרשב''י בהכרח .רק על פי השכל לבדו.עליהם ייכון לומר ''פתאים''.הנפתים אחר שכלם ובכל זאת מחייבים דברים שאין השכל מחייבם.
11אכן ''קסמי שוא'' וזה מפני שאם תשפוט על פי שכל אין הכרח לקבל דבר מדברי הקבלה אם כי ישנה אפשרות להאמין אבל לא הכרח שכלי.כי לך תוכיח לי בשכל שיש עשר ספירות.אין הזוהר תלוי אלא באמונה.
12 עיקר כונתי בנפתים אחר קסמי השוא ובחורבן הנמשך מזה הוא לאותם שהחריבו והזיקו לעם ישראל בנכליהם אשר הסתתרו אחר סודות התורה כביכול כמו ש''צ והלובביץ' ודומיו.
13על פי השכל אין הכרח לומר כי הקבלה מבוססת על הזוהר אדרבה ההיפך הוא הנכון כי הזוהר נשען על חכמת הקבלה ומפרש דבריה.קח ראיה קטנה.היו מקובלים גם קודם גילוי הזוהר שלא ראו אותו מימיהם דוגמת הראב''ד וקודמיו.וכמו הרמב''ן על פי מה שכתב רבנו המהרח''ו בהקדמת עץ חיים שספר מנחת יהודה הוא ספר אמיתי.ובהקדמת מנחת יהודה כתב כי ספר זה דהיינו הזוהר לא נגלה לרמב''ן וכולי.עיין שם.ואילו על הרמב''ן העיד האר''י ז''ל שהיה מקובל אמיתי וכן על הראב''ד.הגם שלפי ספר מנחת יהודה הנ''ל הם לא ראו את הזוהר.ואף לפי מה שכתב רבנו הארי''זל בשער הגלגולים כי רבנו הרמב''ן זכה בסוף ימיו לחכמת ספר הזוהר.אין בזה סתירה.כי הרמב''ן זכה ''לחכמת'' ספר הזוהר.אך לא ראה את ספר הזוהר עצמו כי עדיין לא נגלה בימיו.ואני יודע שיש ויכוח על עניין זה בין המפרשים.מכל מקום לגבי הראב''ד וקודמיו המקובלים ישנה הסכמה כי לא ראו את ספר הזוהר.הא למדת-יש מקובלים גם ללא ספר הזוהר.נמצאת אומר כי על פי שכל הנכוןיותר לומר כי ספר הזוהר הנגלה באיחור הוא פירוש לקבלה ולא הקבלה פירושו.
14האמונה בחכמת הקבלה אינה מאלצת את האמונה כי רשב''י כתב את ספר הזוהר.זהו על פי שכל נטו.
כפי שהאמונה בספר יצירה אינה מאלצת את יחוסו לאברהם אבינו וברצון השכל נוח לומר באותה מידה כי רבי עקיבא עשאו.
15הרב כתב ''החמוד מביא וכולי.ברצוני להודות לכבודו על יחסו האוהד כלפי.
16 כבודו כתב ''הרדוד'' ובזה אני מסכים עם הרב.אינני חכם ומעמיק.אבל מה לעשות כך עשאני יוצרי.וכל מה שכתבתי הוא לפי השגתי האישית ולא לקבוע מסמרות כנ''ל.וגם זה דווקא כאשר נדון ללא אמונה.וכנ''ל.
17כבודו החליט וכתב ''ואינו יודע כי וכולי'' אין זאת אלא מפני שכבודו לא שם לב לדבריי שכבר ציינתי למאמרו של הרב כשר באתר ''דעת''.וכעת נפנה לדברים.
18כבודו ציין שעל ספר בחינת הדת נכתב מצרף לחכמה--וראה זה פלא כך כתוב גם כן במאמרו של הרב כשר באתר דעת.ולא רק זה אלא רוב מה שציין מן הספרים המשיבים על אלו שציינתי כבר זכרם הרב כשר במאמרו הנ''ל.אם כן ממה נפשך או שכבודו לא ראה את המאמר שציינתי עליו ובכך נהג כמנהגי לעיין ברדידות או שכבודו ראה את מאמר הרב כשר ומשם לקח את מקורותיו והתעטר בעטרה שאינה שלו.ואני דן את הרב לכף זכות שלא שם לב לציוני למאמרו של הרב כשר אגב שיטפיה.ואם יעיין הרב במאמר הנ''ל ימצא שכבר ראיתי את כל תשובותיו.
19 כבר ציינתי שישנם חולקים על כל אלו שבאתי את זכרם בתגובתי הקודמת ואדרבה ציינתי למאמרו של הרב כשר בכוונה כדי לא להסתיר את האמת.אלא שמפני שאין חידוש בשיטת המאמינים הבאתי את המתנגדים שדבריהם אינם ידועים לכולם וגם אם ידועים על כל פנים מהם יראה כי דבר זה מוטל בספק וכבר נחלקו בו קדמונים עוד מזמן הרב די ליאון עצמו.וכנ''ל.
20כבר הרב כשר במאמרו הנ''ל כתב כי אין הכרח לכל מה שהשיבו המאמינים בקדמות הזוהר על פי השכל.ופעמים שרק הרבו באמונה ולא בראיות שכליות.
21אכן התבלבלתי בשם הספר מן מלחמות ה עשיתי אמונת ה.אך כזאת וכזאת יקרה גם לטובים ממני ואין בזה הצדקה או הוכחה כי דבריי חסרי טעם.
22 כבודו כתב בהחלטיות שניכר כי לא הצצתי בשום ספר ממה שציינתי.ובכן מה אומר ומה אדבר.אם אומר לך שאכן ראיתי כמה וכמה ספרים התאמין לי.?.ומן הראוי לומר ''נראה לי שלא ראה אף ספר שציין'' כמסתפק ולא כמחליט.
23הגם שיש שכתבו ממה שציינתי שלא להאמין בקבלה.אין זה מגרע מטענתי כי ספר הזוהר על פי ההכרח השכלי אינו מוכרח שהוא לרשב''י ובזה הם מסייעים לטענות השכליות מהצד הזה.סבר לה בחדא ופליג עלה בחדא.
24מכאן שרצונו לעשות את הדברים כשפת מחשב או הכל או כלום אינה נכונה.אפשר להאמין בקבלה תוך כדי דחיית יחוסה לרשב''י ההיסטורי.וראה לקמן בס''ד.
25לגבי ספר יוחסין ומה שכתבתי דומה כי הרב התעלם מסדר הסיפור המסופר שם.אנא מכבודו יעיין שוב שם בפנים מרישא עד גמירא בדפוס פילפווסקי בתוך מאמר א ולא מה שבא בסופו.אז יראה כי כשבא הר''י דמן עכו לאווילה עיר מגורי הרמד''ל שאל הוא חכם גדול וזקן שהכיר אישית את הר''מ די ליאון.והשביעו לומר אמת.ואותו חכם אמר לו כי ידוע לו בבירור כי ספר זה נעשה על ידי שם המפורש.וכיון שזהו מקור ראשון לעדות בזמן גילוי הזוהר ובמקום גילויו רק עיקש יתעלם לחלוטין מעובדה זו ויחליט כי על פי ''השכל'' מוכרח שרשב''י כתבו.
26 מה שכתב לגבי נאמנות האישה.וכולי כבר כתב כזאת בספר אמונת חכמים כמדומה לרבי אביעד שר שלום בזיליה.
אבל לא מפיה אנו חיים וחורצים מסקנות שכליות נטו אלא מכל מכלול העובדות שהיו שם באותו מקום וזמן בו נגלה ספר הזוהר.
27 מה שכתב כי היו לו קונטרסים וכולי.יעיין נא כבודו בסוף מכתב הר''י דמן עכו שם מבואר כי אין בזה הכרח.ושכן ענו לו בני הישיבה בזמנו.
28 ודאי ידוע לכבודו מה שכתב הרשב''א בתשובותיו כמדומה חלק א סימן תריא כי כבר היה בזמנו דהיינו קרוב לזמן הרמד''ל איש אחד חכם אשכנזי שלא היה ת''ח ובכל זאת בכח פעולה רוחנית היה דורש סודות שלא שמעתם אוזן ויותר נכבדים ממה שיאמרו גדולי הדור.הא למדת כי סודות התורה יכולים לבוא בפעולה רוחנית בשטף על אנושי גם לשאינם תלמידי חכמים.וראה בספר יוחסין מה שכתב על עובדות אלו.אם כן על פי ''השכל'' אין הכרח לדחות את האפשרות הזאת גם לגבי חיבור ספר הזוהר וכעניין הרמח''ל.
29 אפשר להטיל ספק באמיתות המכתב .כי מבחינה שכלית אפשר להטיל ספק בהכל אם מתעקשים.רק שהפעם זה נשמע קצת מוזר אם כי אפשרי בהחלט.
30מה שכתב כי הר''מ די ליאון העיד שקיבל זאת במסורת רצופה.אשמח אם כבודו יפרט לי את שלשלת קבלת החכמה כשם שעשה הרמב''ם לגבי נגלות התורה להוכיח את העברתה ושלא פסקה מישראל.נוסיף לזה את מה שכבר כתבנו כי לרבים מגדולי ישראל לא היה את ספר הזוהר כלל כמו המקובלים עצמם כגון הראב''ד.אם כן מי הוא זה שזכה למה שלא זכו לו גדולי ישראל.טענה שכלית לא?ואיה הם אותם מוסרי החכמה שידעו את הענינים הכבירים של נפש אומתינו מה שלא זכו לו מנהיגי העם כדוגמת הרי''ף והרמ''בם והראב''ד וחבורתו מחכמי פרובינציה.ולוניל.בעלי התוספות.
31 לגבי תשובה מאהבה נראה לי שלא עיין כבוד הרב בגוף תשובתו של התשובה מאהבה.יעיין נא כבודו ואחר כך ישפוט האם ''השכל'' רשאי להתעלם מטענות כגון אלו.ולגבי עצם דברי התשוב''מ ראה גם בשו''ת רבנו בצלאל אשכנזי לחשיבות הפיקוח של חכמי התלמוד על מדרשי חז''ל וכבר כתב רב האי גאון לגבי המדרשים שראו חז''ל שלא להביאם בתלמודים מפני מה עשו כך.וראה גם בספר הישר לרבנו תם לגבי חשיבות המדרשים מאידך.ובשאר ספרים והדברים ידועים לכבודו ללא ספק ואיני אלא כמזכיר.
32על דברי היעב''ץ אם נרצה לדון בשכל אנושי נראה שאין הכרח למסקנותיו.וזו הסיבה שנחרד החיד''א לטעון שזה היה מפאת נסיבות חיצוניות.כך אפשר לומר ''בשכל''.
33 לא הזכיר הרב את דעת גדול המקובלים רבינו מהרח''ו בהקדמתו הנפלאה שבה דוחה הוא את ערעור הזוהר מפאת שמות האמוראים מפני שספר הזוהר נעשה על ידי כח נבואי הרואה את העתיד וראה גם את האמוראים.כלומר שלדעת גדול המקובלים אין לייחס חיבור עם הוספות מאוחרות מהאמוראים.שלא כדברי הרב.וראה כסא מלך על התיקונים מה שנתקשה בזה.ורבנו חננאל בסוכה דף מה ודף כה .והרמ''ק כתב כי אין איש יודע כיצד נגלה ספר הזוהר כי כולו בעולם ההסתר.וכמדומה שכבוד החוקרים''בשכלם'' השיגו מה שלא השיג הרמ''ק.הובאו דבריו בספרי הזוהר הנד''מ.
34 היות וכבר הארכתי מאד וקשה עלי ההקלדה והדיון בעצם הטענות כבר נפתח בגדולים אומר בקיצור ואם ירצה השם ארחיב בהזדמנות אחרת.מה שכתב כי סודות התורה עברו בהסתר.השכל יודה לזה אך כמו כן יאמר כי אין הכרח שספר הזוהר הוא אחד מהם.אפשר שכוונתם על ספר יצירה ודומיו ממה שזכר רב האי כגאון בתשובותיו.כמו ספר ''חרבה דמשה'' וכולי..או מכלל סודות התורה שבעל פה שכלל לא הועלו על הכתב גם לא על ידי תלמידי רשב''י.
35 כבר כתבנו כי השגת החכמה הנפלאה על ידי לחכמים אינה מאלצת את השכל לסבור כי רשב''י כתבו.
36ראיות הרד''ל יש לדחות בפשיטות כי מה שלא הבין הר''מ די ליאון בזוהר הוא מפני שדברים אלו באו על ידי שם המפורש ללא השגה שכלית אלא כפעולה בגזרת השם.ובכלל לא אמרתי שהר''מ די ליאון כתבובהכרח.אפשר שנעשה לפניו בפעולת השם או באמת על ידו.השכל אינו מכריח לשום צד.הכל אפשרי.
37 גם מה שהביא ראיה הרד''ל מכתבי הגאונים בהחלט נאמר כי סודות התורה שבאו על ידי שם המפורש נצמדו לכתבי קבלה עתיקים מימות הגאונים.וגם כבודו מודה כי הספר עשוי רבדים רבדים.
38 מה שכתב רבינו הראיה הנפלאה וכולי...זו רק ראיה לאמיתות החכמה לא לייחוסה לרשב''י בדווקא.כך שעל פי השכל אין הכרח לזה.כמו שלא מוכרח ליחס את הזוהר לאברהם אבינו מפני שבו עשה הגר''א אותות ומופתים נוראיים.זו ראיה רק לעצם החכמה.
39 סוף דבר גם כבוד הרב מבין לדעתי כי ייחוס ספר הזוהר יותר ממה שהוא הכרח שכלי הוא אמונה.כי מבחינת השכל אפשר לומר כך ואפשר אחרת.והרב כבודו במקומו.ואדרבה ואדרבה אם יצליח להוכיח לי בשכל לבדו כי רשב''י כתב את הספר שבידינו או תלמידיו אודה לו כל חיי על שהכריח את שכלי להיות תואם לאמונתי
1 ידע נא כבודו כי שאלתי לראש ישיבה מההולכים בדרך רבנו הרש''ש האם יש הכרח לראיות הרד''ל שהובאו גם בקצרה בהגהותיו שבסוף שו''ת הגאונים שערי תשובה.הר''מ לקח הספר לביתו עיין בו ואמר לי אחר כך כי אין הכרח לטענותיו.
2עוד טענה כללית מפני מה מפרשי ספר יצירה הקדמונים לא פירשוהו על דרך הקבלה אלא על פי דרך הטבע ואם יענה לי הרב כפי המובא בהגהות המו''ל שו''ת הרמ''א סימן ז בשם תורת העולה כמדומה אף אני אענה חלקי ואשיב שכעין זה טען היש''ר מקנדיא וכנגדו יצא הרמ''ז באגרותיו וכל זה נרמז בספר שם הגדולים להחיד''א ברמז כאשר דיבר על ספריו.הרי שהתנגדו לשיטה זו.וראה שו''ת חוות יאיר סימן רי.אם כן נוח ל''שכל'' לומר כי לא היה בידם מאומה מן ספר הזוהר.כולל לרבינו הרס''ג שהיה מקדמוני הגאונים.ואף שלל את אמונת הגלגול כמבואר בספרו האמונות והדיעות וראה שם בפירוש.
4 מה שכתב ''יחיא קאפח'' כדי למעט בכבודו והזכירו ללא תואר כבוד.אפשר שהושפע מסיפורים המרבים בגנותו ולעיתים אין זה כדין.ואף אם היה כופר בקבלה מפני שלא השיגה דעתו או מפני חסרונות אחרים בא לידי שיבוש ועיין בספר האלימה להרמ''ק כמדומה שזוהי כפירה.מכל מקום לא היה לו להשפיל כבודו אחר מותו.וכבר מצינו אף בגאונים שנמשכו אחר הפילוסופיה שכנגדם יצא רב האי גאון בחריפות לא להטות אוזן אליהם ובכל זאת לא נשמע שיחרפוהו בעבור זה.וכן נהג רבנו הרמב''ן כלפי הרמב''ם הגם שכתב דברים שלדעת הרמב''ן הם כפירה.כמובואר לו בפירושו על התורה בכמה מקומות.וכן על הרלב''ג הקפידו להיזהר בכבודו הגם שכתב דברים שאינם מקובלים.גם הרמב''ן נהג בכבוד כלפי האבן עזרא הגם שכתב עליו ''יוצק זהב '' וכולי.
5 על האפשרות לייחס את הדברים לרשב''י הגם שלא הוא בעצמו כתבם אין בזה חידוש ראה בשו''ת רב פעלים במה שכתב על מהר''א בן שמעון בעניין תשובת מרן באבקת רוכל לר''י לוריא.ע''ש.כי היכי דישתמעון מילי מותר לייחסם לאדם גדול.כל שכן שהשכל יש לו מקום לומר כי אכן נשמת רשב''י השפיעה על כותב ספר הזוהר.
6 איך יסביר לי כבוד הרב את התיחסות הזוהר לטוענים כי אין תחיה אלא לנפש ותוקף דיעה זו בו בזמן שדברים אלו יוצאים סמוך ונראה להתקפות על הרמב''ם שסברו שכך היא דעתו.עיין לו באגרותיו ובספר המורה ובשו''ת מהר''ם אלשקר סימן קיז כמדומה. האין זו סיבה מספקת כדי להטיל ספק על עת חיבורו?.ושוב אני מדבר ב ''שכל'' להטיל ספק.לא באמונה.
7 בכוונה לא ציינתי דברי חוקרים חילונים אף ממה שהביאו ציטוטים מכתבי יד שבידם.אפנה את כבודו לספר אחד של ג.ש.אם ירצה ''ראשית הקבלה וספר הבהיר''.גם אם תדחה את כל דבריו לא יהיה זה אמת להתעלם מעובדות שמביא שם ולומר כי על פי ''שכל'' מוכח כי הזוהר מרשב''י.וזה אני מביא לעומת מה שהביא את הגוי בספרו.אין הכרע שכלי בחקירה האנושית.
8 כתבתי שהגר''א פעל על פי הזוהר וזו טעות כמבואר שכונתי על פי ספר יצירה.
9 אם נקבל את מה שכתב בהקדמת הפירוש על רס''ג באמונות כי הוא פעל על פי קבלה.זו עוד ראיה שיש מקובלים גם ללא זוהר.אם כן הזוהר כיון שנגלה אחר יודעי חכמת הנסתר ''השכל'' מחייב שהזוהר הוא פירוש הקבלה ולא הקבלה פירושו. וכנ''ל.
9אל נא תדחק להביא ראיות כי הרמב''ם פסק על פי הזוהר כפי שעשו כמה מחכמי האחרונים כי השכל יחליט בהיפך שמחבר הזוהר כתב על פי הרמב''ם שהרי היה ספרדי והרמב''ם להם מורה כמו שכתוב בשו''ת הרא''ש כלל לב כמדומה.וידעתי מה שכתב בשו''ת מהר''ם אלשקר הנ''ל וכן הובא בספר סדר הדורות כמדומה כי הרמב''ם ידע קבלה בסוף ימיו וכעין זה באגרתו המיוחסת בטעות לו שכתב לבנו ובספר מגדל עוז הלכות יסודי התורה ובספר ים של שלמה בהקדמות כמדומה ובשו''ת תשובה מאהבה ועוד.כי מבחינת השכל אין להאמין זה.כי חוץ מאיזו שמועה שבאה אחר מותו במאות שנים יתגלה פתאום שהרמב''ם היה מקובל ושציוה לשרוף שפריו אילו היה יכול.זה הבל להאמין מבחינה שכלית.מה גם שהאר''י כתב שהרמב''ם לא זכה לספר הזוהר.וכן כתבו עוד חכמים.ולא פלא שהתנגדו לו המקובלים שבצרפת.
10 מדוע חסידי אשכנז הקדמונים לא הזכירו את ספר הזוהר.והרי הם פרסמו ספרים בתורת הסוד.עד שכתבו כמה אחרונים כי הר''א מגרמייזא בא לרמב''ן בקפיצת הדרך ולימדו סוד תורה.כי לא היה מאמין בה מתחילה.למה לא האמין בה מתחילה? אם השכל מחייב אמונתה? וכן למה לא האמין בה מתחילה הרב המגיד אם השכל מחייב אמונתה?
על כרחך שהם פירשו את כל ראיות הרב על סתרי תורה בדרך אחרת.
11 שמעתי מחכם אחד כי רבנו האר''י אמר בשער הכוונות שלו כי ישנה הוספה מן המדפיסים בתקוני הזוהר על עניין הקדיש ופסוק ועתה יגדל נא שכתב לאומרו בקדיש.רק שברור שכוונת מהרח''ו להוספת מדפיסים או מעתיקים לא עניינים שלימים בפנימיות החכמה הזאת.שכנ''ל מהרח''ו לא מקבל שכל עניינים המאוחרים בו באו בתקופה מאוחרת אלא הכל מזמן הרשב''י ותלמידיו ועל פי רוח הקדש.כמוש''כ בהקדמה.

יש לי עוד כמה הערות לכבוד הרב שליט''א.אבל אני חושב שדי בזה.
סוף דבר אין הוכחה שכלית ללא ספק כי רשב''י כתב את ספר הזוהר או תלמידיו.יש פנים לכאן ולכאן.ואין ייחוסו לרשב''י מוכרע אלא באמונה לא בראיות שכליות כמו שחשב הרב לעשות.
על פי השכל אין הכרע להאמין כי ספר הזוהר נכתב על ידי רשב''י רק על פי אמונתינו

תגובת הרב סגל:
בס''ד עש''ק פר' בהר
ל''איש אמת'' היקר, שלום וברכה!
קראתי כמה וכמה ממכתביך שנשלחו אתמול לאי-מייל שלי בבת אחת, ורק עכשיו התפניתי להשיב. כי אין לי ב''ה שום חיבור לאינטרנט, כמש''כ ואל תשכן באהליך עולה. אלא אני מחובר רק באי-מייל, ואיני יכול לעקוב אחר הנשלח לאתר כדי לענות מיד. אלא שולחים לי כמה מהדברים באתר כדי שאוכל להגיב.
ממכתביך לאתר קשה לעמוד על טבעך, כי דבריך מתהפכים שם כחרב המתהפכת, וכמו שכתבת בעצמך שכתבת דברים לא אמתיים כדי ''לבלבל את האויב'' הוא ''דעת המת'', גם כתבת שהיית הורג את כולם אם היתה רשות הלכתית, ושאתה בעצם מאמין גדול גם בלי ראיות שכליות, כמנהג ברסלב, ושטעינו בך.
ומאידך כותב עליך יהודי קנאי וירא [כך נראה ממכתביו לאתר] בשם דדי, שהחלפתם ביניכם כמה מכתבים, שאתה בעצם סוכן חשאי של ''דעת המת'' ומחדיר השקפות של רעל וכו' וכו'. ומביא ממך באמת ציטטות נוראיות נגד היראים.
ובכן מי אתה, ''איש אמת''?
חוששני שגם אתה לא יודע.
כי קשה להניח שאמנם אתה סוכן חשאי של השטן, בזמן שאתה כותב לפעמים בפאתוס אמתי של קדושה.
ומאידך אתה פולט הרבה פעמים דברים מאוד לא יפים כלפי אותם אלה היחידים הממשיכים את התרבות האורגינאלית של עם ישראל השורשי מזה אלפי שנים: תרבות התורה.
על כן אני מאמין, בהרגשה לא מחייבת, שאתה עצמך נע ונד בין אמונה תמימה לבקורת קשה על המאמינים, הגובלת בהטחת דברים כלפי האמונה השורשית.
אך לא ''אתה'' הוא הנושא, רק כתבתי זאת כי כל כך הרחבת בנושא זה של ''מי אני'' בכמה מכתבים, כך שהתיחסתי גם אני לזה. הייתי אישית שמח לפגוש אותך מתוך סקרנות להכיר אדם עם אישיות ססגונית שכזו. ואולי יחדיו נוכל לברר אם לנו אתה או לצרינו... ותקוותי היא שדדי לא היה פיקח ממני בענין זה...

הנושא החשוב היה: מקום הקבלה במסורת התורה של עם ישראל בכלל, ושל הזוהר בפרט.
ממה שכתבת משמע שאתה מאמין בקבלה. לא הבדלת בין חלקי הקבלה: בזה אני מאמין ובזה לא. א''כ הזוהר כספר יסוד לכל המקובלים בעולם הוא סמכות עליונה בה אתה מאמין, ואתה מחוייב למה שכתוב שם. ואין לך שום סיבה להאמין בזה אם אינך מקבל שהוא חלק אינטגרלי ממסורת תורת הסוד שעברה מסיני. ואם עברה מסיני עברה דרך המקובלים, בין אם קראו לזה ''זוהר'' בין אם קראו לזה כל שם אחר, בין אם לא היה לזה שם, אלא ''תורת הסוד'' בלבד. גם העדות שהבאת מספר יוחסין על שר''מ דיליאון השיג את סודות הזוהר ''רק'' בדרך של התקשרות עליונה של רוח הקודש בסיוע שם קדוש בדוגמת הרמח''ל, הרי אם כך היה, ודאי גילו לו סודות קדומים, ולא חידושים שלא היו בעולם. אם כן, מה לא ''שכלי'' בזה שמיחסים סודות קדומים אלה לרשב''י? [שוב ראיתי אח''כ שגם אתה כתבת שבמסגרת השכל לטעון שהשיג הסודות מנשמת הרשב''י, א''כ על מה המהומה על לא מאומה?!] א''כ כל ענין ההתפלמסות הארוכה אם יצא מיד רשב''י אם לא הוא מיותר לחלוטין. ואם עבר דרך תנא אחר השתנה משהו? האם בגלל זה שכלל המקובלים מאמין שסודות הזוהר מקורם מרשב''י הופך את הקבלה ליותר ''מסוכנת'', כפי שהגדרת, ממה שאתה מאמין שמקור הסודות הוא מסמכות אזוטרית אחרת? זהו תורף הביקורת שכתבתי לאתר עליך, ואיני רואה סיבה לשנות ביקורת זו למרות מבול מכתבי-ההסבר שלך לאתר. בשביל מה אתה זורק ספקות על הזוהר בזמן שאתה בעצמך מאמין בו. מה תאמר, שאתה רוצה לשכנע את הקוראים שהאמונה בקבלה חייבת לנבוע לא ממחקר של רבי יעקב עמדין וכדומה אלא אמונה תמימה כמו שיש לך? הרי ''אמונה תמימה'' גם חייבת להיות מבוססת על הגיון. וכמו בנידון דידן: האמונה ההגיונית: לא מסתבר שרבבות מקובלים שראו עליהם כל ישראל את דרגותיהם העצומות ומופתיהם והשגותיהם השמיימיות, יחד עם הסייעתא דשמיא שיש לכל יראי ה' עמלי תורתו, שיעבירו מסורת קבלה לא נכונה. א''כ אמיתות הזוהר יסודו בהגיון, ואינו פחות, אלא יותר, מכל ראיה מחקרית לצד כלשהו. ואם תסבור שאין מסורת גדולי האומה מספיק הגיונית לחייב, אלא מחוייבים סתם בגלל אמונה בלא שכל, א''כ צדקו דברי דדי במה שביקר אותך שאתה מנסה להכניס טמטום לקוראים בהצהרות נבובות שהתורה ח''ו כנצרות, שכמה שדבר הוא אבסורד יותר גדול באופן הגיוני, יותר מצוה להאמין בזה...
ואם אין חלוקי דעות על המחוייבות למסורת תורת הסוד, חבל על הזמן של כולנו לעקוב אחר ויכוחי סרק מי האדם-מלאך שגילה והעביר רזים אלה מדור לדור. את זה תשאיר לבטלני המחקר שעוסקים הרבה ב''חיצוניות'' הדברים במקום הפנים שאין להם בה תפיסה [ומה שעסקו בזה גם גדולי עולם כיעב''ץ היה כדי להצדיק את הקבלה ממבקריה, רק לנקוש משם הקימשונים שעלו בה ולנקותה. והמלאכה בזה נסתיימה ע''י גדולים אלה, ולנו אין אלא להתפלל שנדע טוב משהו מנגלה התורה כדי שנוכל אח''כ להמשיך ולהתעלות הלאה בהתעסקות בנסתרות התורה.
כך שאיני רואה טעם לענות על כל הערותיך ששלחת בצרורות, כי אין לדברים שום נפקא מיניה גם לשיטתך. אך אכתוב תשובה לאלו מהערותיך שבכל זאת אולי יהיה לתועלת.
1. מה שכתבת על מה שכתבתי בעקבות דבריך שאתה רדוד, וכתבת: מה אעשה שכך ברא אותי הבורא. אתה מבין לבד שלא התכוונתי ב''רדוד'' לתכונה תורשתית, אלא להתיחסות בחירתית שלך לנושא עליך כתבת. על כל פנים, אם פגעתי בך פגיעה שלא הייתי צריך, אני מבקש ממך סליחה ומחילה. ואף שהציבור לא יודע מי אתה, כך שאיני בכלל ''מלבין פני חברו ברבים'', אך מכלל פגיעה אישית לא יצאתי, ואם אמנם כתבת דברים לא רצויים, אפשר שכוונותיך היו רצויות.
2. המלצת על החוקרים אוכלי הנבלות שאמנם א''א לסמוך עליהם על תוכן הדברים, אך אפשר לסמוך על העובדות ההיסטוריות אותן הם חוקרים. ואם נגיד שגם זה לא: זו קביעה אמונית ולא שכלית. ובכן, הנני להזכירך, או לחדש לך, שרובן ככולן של המסקנות ההיסטוריות של חוקרים בטלנים אלה, מבוססות על השואת התוכן של הנושאים הנדונים, עם תוכן דברים אחרים שנכתבו במשך הדורות: רעיונות הזוהר המקבילות [ח''ו] לדת הפרסית או לנצרות, או ל''חוגים מיסטיים'' שבראשית תקופת הקבלה של חכמי פרובאנס או אשכנז וכו' וכו'. וכל המחקר מבוסס על התיימרות להבין משהו מרעיונות הזוהר ורעיונות ''חוגי'' המקובלים של אותו הזמן, בזמן שהבנת החוקרים בשניהם לא רק שואפת לאפס אלא הרבה מתחת לאפס, דהיינו: לא רק מבינים הפוך ממה שכתוב, אלא אין להם בכלל את הכלים לקישור כלשהו לכתוב. והיאך יבין זולל טריפות קטע בזוהר הכותב על זכות הנפש של הנזהר במאכלות כשרים, היאך ישיג בצחצחות האורות של ספירות מסויימות, כשכל הענין שם הוא לעורר רגשות הקודש של אלה שאמנם זכו לזאת, וכפי שביארתי במכתבי הקודם שאין בקבלה הגיון מתימטי, אלא תפיסה של ''הגיון הלב'', לא ''הגיון המוח'', וכבצלאל שבתבונתו ידע לבנות המשכן כנגד העולמות, ודאי זה מתפיסה פנימית של ראי נשמתו הטהורה, שבה השתקף ציור העולמות העליונים [כי האדם עולם קטן] ועל פי זה ידע לכוון את תיקוני המשכן כנגד העולמות. והכל מתחיל מהשתקפות הנשמה הטהורה, כידוע לעוסקים בעניינים אלה בקדושה. וכל האחרים מבלים זמנם בדמיונות. ואלה שהכי רחוקים מכל מה שכתוב בספרים אלה הם אותם חוקרים מבלי עולם, שכנראה במדעים מדוייקים לא היו מוצלחים במיוחד, על כן משלים את עצמם ואת הבורים כמותם שיש להם תפיסה כלשהי בעניינים אלה. ויעשו מחקרים של עשרות שנים, ויקבלו גם ''פרס ישראל'', והכל הוא תרמית גדולה, כדרך כל בנין הדמיון של הרשעות והכסילות בעולם. ראה איזה מגדלי הבל בנו ליצני ה''אבלוציה'', וליצני ''בקורת המקרא'' וכו' מעבדי השטן. וכדרך מדעני גרמניה שפיתחו תיאוריה ''מדעית'' מובהקת על עליונות גזעם ונחותות היהודים, וקיבלו על זה תקציבי עתק, כך כל צרור חוקרים-בטלנים אלה, גרשום שלום, תשבי וכו' וכו' המבינים בקבלה הרבה פחות מה שאתה מבין בסינקרטיזם עתיקה, עולים לשנה למשלם המיסים יותר מכל תקציב הממשלה לישיבות הקדושות המלמדות את התלמידים את בשורת האמת האלוקית, למסור לדורות הבאים, והנבערים מדעת מתלושי מקור ישראל נזעקים לאמור: הרי ישיבות אלו עושקות את כל עמלנו...
ואכתוב לך דוגמא משעשעת למשחקי מחקר, איש כפי נטיית בטנו: ידועים דברי הזוהר המופלאים על כדור הארץ העגול כשאנשים משני עבריה, והיא מסתובבת סביב צירה. זהו פלא גדול שאף אחד לא האמין בו עד זמן קופרניקוס לפני 500 שנה. היתה דיעה דומה לזו של חכם יווני בזמן בית שני, אריסטארכוס, שאף אחד לא התיחס אליה. ואפילו קופרניקוס בהקדמת ספרו מביא שהיתה פעם דיעה של חכם יווני כך, בתור חידוש.
מה אומרים החוקרים? שהזוהר ינחש ברוח קדשו דבר זה- זה הרי ''נגד השכל''. על כן יש שתי אסכולות בביאור הענין: 1. האסכולה המקדימה את הזוהר עד סמוך לרעיון זה של אריסטארכוס. 2. המאחרת עד ר''מ דיליאון כדי שיהיה כמה שיותר סמוך לקופרניקוס...
3. למרות דבריך שאתה כותב שתנהג כמנהג ''אצילי הנפש למרות שאינני כזה ואדון את כבודו לכף זכות'', כתבת עלי פעמיים, ב''אצילות הנפש'', ששיקרתי שקר גס ויש לי רשעות הלב בגלל שני דברים שכתבתי:
א. בראש המאמר כתבתי כותרת: נגד החולקים על הזוהר. ובכן: לא כתבתי כותרת זו, אלא: תשובה בענין קדמות הזוהר. ואם באתר שינו לכתוב אחרת, תפנה אליהם ולא אלי. [בלא להתיחס אם אין בהשקפותיך הרבה מחלקות על הזוהר, כגון מה שהזוהר עצמו מייחס הרבה דברים לרשב''י, ואתה מנתק דברים אלה ממנו. את התשובה שתכתוב לזה הצבור כבר יודע: ''לא אמרתי שאין דברים בזוהר שאמר רשב''י- (גם לא אמרת שכן)- רק כתבתי שלא הוא חתם את הספר בחתימת יד קדשו''...]
ב. הנה המשך לשון קדשך אלי: ''כתבת 'הטיף בארוכה' וכולי. זהו שקר גס ורשעות הלב לייחס לי זאת כאשר ראית מה שכתבתי במפורש 'גם אני אינני חורץ מילה לכולם' וציינתי במפורש שזוהי דעתי על פי שכלי האישי לבדו.
אצטט הלשונות שכתבת, וישפוט הציבור אם אין בזה משום הטפה, למרות ש''אינך חורץ מילה לכולם''. תחת מילות ההטפה שמתי קו:
• ''נמנעתי לציין דברי החוקרים כי הבנתי שקשה לכם לקבל את האמת ממי שאמרה.שלא כמנהג החכמים שאוהבים את האמת אפילו יאמרה גוי''. זו אינה הטפה...
• ''ואם תסתכל על עוצמת הטענות המתנגדות לקבל את ספר הזוהר כאילו רשב''י כתבו אם בעל לב אתה אתה תודה כבר על האמת בינך לבין עצמך''. זו אינה הטפה...
• ''שאל את עצמך שאלה אחת פשוטה איך לאחר למעלה מאלף שנה מוציא מאן דהוא ספר ואומר שזה מדברי רשב''י? איך אפשר להאמין לו? כמו שהיום יוציא רב חכם איזה ספר וייד שאביי כתבו ולא ראו אותו האמוראים...התאמין לו ללא חקירה ודרישה נוקבת וצולבת? הזוהי תמימות או פתיות?היפך התורה שעליה נאמר ''מחכימת פתי'' למען השם וכבוד התורה אל תמהר להשיב עד שתחקור היטב היטב.כי מה שכתבתי לך זו מסקנא של חקר אמיתי ברבות הימים כשאני נכנע אך ורק לאמת ולא לסיפורים והזיות''. זו אינה הטפה...
• ''ולכל דבר בקש ראיה חותכת מופתית ללא ספק.כי בנפשנו הדבר.ולו יהיה אלא ספק.מן היושר הוא להעדיף שלא להאמין מאשר להאמין וליפול באמונה כוזבת''. זו אינה הטפה...
• ''ואתה דע לך הוו מתונים בדין.גם אני אינני חורץ מילה לכולם אלא רק דעתי אני אומר שהיא האמת עד כמה שהשיגה יד ביקורתי.ואם תתעמק אתה תבין את ההשלכות החמורות מכל המסתעף מאמונה של פתיות.אינני רוצה להאריך עליך אבל דע לך שבגלל הפתיות הזאת נפלו רבים בקסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך כל ההסטוריה''. גם זה, כמובן, אינה הטפה...
4. טורח לבאר שאין הקבלה מבוססת על הזוהר אלא אולי להיפך. והרי האר''י ז''ל שעליו מבוססת כל הקבלה של ימינו, כותב שכל דבריו הם הגילויים של סודות הזוהר. א''כ כל הקבלה של ימינו, כולה מבוססת על הזוהר, גם אם לרמב''ן לא היה את הזוהר.
5. בענין מחקריו של היעב''ץ, עם כל ביקורתו הנחשבת לבקורת המוסמכת ביותר [כי אינו כחקרי-הטריפות, אלא הבין לעומק בחכמת הקבלה], כתב כזאת בהקדמתו: ''המוציא לעז על עיקר ספר הזוהר המכונה מדרשו של רשב''י לא ינקה, ועתיד ליתן את הדין, כי ח''ו לחשוד את ר''מ דיליאון שעשה דבר כזה לבדות דברי סודות מלבו לגמרי, גם לכתוב ספורי מעשיות ארוכים מופלאים אשר לא היו ולא נבראו ולתלותן ברשב''י וחבריו בכזב גמור, והוא דבר נמנע, ואפילו הרהור אסור, כי לא יעשה כן בישראל''.
6. בענין שולשלת הקבלה: יש רשימות מפורטות בידי אלה שעסקו בזאת, כגון ''שער יוסף'' לרב יוסף שני עמ' ל''ט: אדם הראשון, חנוך, מתושלח, נח, שם, עבר, וכו' עד ימינו, עם פרוט הספרים שנתחברו ונלמדו.
7. מה שהבאת איגרת רמב''ם לחכמי מרשליא בהכחשת האסטרולוגיה, איני יודע מה רצה בזה, אך מהאיגרת רואים שלא ההין אדוננו הרמב''ם לחלוק על חז''ל, ומה שסבר אחרת ממה שמובא כמה פעמים בגמ', תלה השינוי בחז''ל בדעת יחיד שאין כך הדיעה התורנית. וגם לדעתו מצא סימוכין בחז''ל והבין שזו הדיעה המכריעה. ומה שהבאת דברי הרמ' על השגחה פרטית, הרי ידועים דברי הגר''א שלא קיבל סודות הקבלה, וגם החיד''א כותב זאת בשם גדולים אצל הרמ' באותיות הקטנות.
8. כתבת שחרפתי את יחיא קפאח בזה שלא כתבתי לפני שמו ''הרב'', ושהרמב''ן לא חירף את הרמב''ם למרות שכתב לדעתו כמה דברים שהם כפירה. וזו עלילה, שלא חשב ולא כתב מעולם על הרמב''ם שדבריו כפירה ח''ו, למרות שכתב לפעמים לשונות קשים כמו על טעם הקורבנות בתחילת ויקרא. אדרבא, ראה איגרות הרמב''ן בכתבי הרמב''ן מהד' שעוועל שהרמב''ן מגן במסירות ובקנאות נגד מבקרי הרמב''ם, ועיקר דבריו שאין בכל דבריו שום דברי כפירה, ואדרבא, הוא שהעמיד את האמונה על תילה! וראוי לאחד שכותב דברים לרבים מכבשונו של עולם, שיהיה בין אלה שנאמר להם: הזהרו בדבריכם, שמא תחובו כו'. וכל סגנונך הוא סגנון לא מדוייק כלל, עם הרבה סתירות פנימיות, כפי כתבתי לעיל, ולא יועילו לך כל תמרוניך האקרובטיים להצטדק, וגם לא כל ציטוטיך הרבים. ואם אמנם אתה תמים באמונתך כפי טענתך, ולא כפי שטוען דדי, היה מן הראוי שתשמש איזה ת''ח גדול בישראל כדי שיעשה לך קצת סדר בראש, ולא למכור מרכולתך לרבים ללא פיקוח סמכות תורתית עליונה. עיצה טובה קמ''ל.
ומה שלא כתבתי לו תוארי כבוד, הלכתי בעקבות גדולי ישראל בספרם אמונת ה' שלא חילקו כבוד למי שמנסה לקעקע את כל יסוד הקבלה נגד כל גדולי ישראל מדורות. והיית מיעצך: קשוט לעצמך כו', כי כתבת על הרבי מחב''ד בביזויים גדולים, לא רק שהשמטת תוארי כבוד כמו שעשיתי עם יחיא קפאח. [ומזה, ומעוד כמה סימנים, אני למד שאתה תימני. אשריך!] ואף שאני ליטאי ההולך בשיטת רבינו הגדול מהראמ''מ שך זי''ע שיצא בחרב וחנית נגד המשיחיות של הרבי, כמדומני שאנו ההולכים בדרכו של רב שך זי''ע, לא נוהגים להתבטאות באותו בוז כפי שאתה עושה על אותו רבי. ואולי יש לך מידה של רוח הקודש לדעת את מי מהטועים לחרף ואת מי לא. אני, לדאבוני, לא באתי עוד למידה זו, לכן איני עושה אלא מה שראיתי אצל רבותי. כדאי שגם אתה תלך בדרך זו של ''עשה לך רב'', כפי שכתבתי לעיל, ואתה תציל את עצמך מהרבה הרבה צרות. עיצה טובה מאוד קמ''ל.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 12:08 לינק ישיר 

ברוך הבא אל הפורום.

דיונים בנושא הקבלה וקדמות הזוהר תמצא בשפע. חפש באשכול המומלצים בערך הקבלה. החשוב מכולם הוא אשכול "קדמות הזוהר" שבו סוכמו הטענות נגד, וגם הובא הציטוט מספרו של ר' יצחק דמן עכו.

לגבי התשובה שהעתקת -

לצערי, לא היה לי זמן לקרוא הכל. לפיכך, יתכן שהחמצתי כמה דברים. עם זאת, ניתן להצביע על כמה מכשלות בתשובה:

א. סגנונו המעליב והמתנשא של הכותב.

ב. אי הבאת השאלות המפורטות, לא בידי המשיב - חוסר יושר אינטלקטואלי, לדעתי - וגם אי ידיעה מלאה של המקשה.

ג. אי התייחסות ישירה לשאלות.

ד. כתיבה בסגנון אד הומינום, השפלת החוקרים.

ה. אי דיוקים, כמו התייחסות לחוקר מן המאה ה-19 שלא היה מומחה כלל לנושא, עד כמה שידוע לי, בתור מומחה הראוי להעיד.

ו. הבאת הוכחות מסמכות, כי הרי לא יתכן שהגר"א והאר"י טעו.

ז. טיעון מסוג "העין השלישית". כלומר, רק מי שמאמין בקבלה מסוגל להבין קבלה.

ועדיין ניתן להוסיף על הרשימה.

סוף סוף, לצערי עלי לציין שהכותב, שהינו תלמיד חכם חשוב ומופלג, לא הציג כאן לא את עצמו ולא את ה"יהדות" באור חיובי. וחבל.

כל דברי אינם באים להכריע אם הזוהר הוא קדמון או לא. אם תרצה, עיין באשכול הבא:

קדמות הזוהר (מיימוני)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=150702

וכן באשכול שנכתב בידי חוקר חרדי המבין בקבלה ומאמין בה, מחשובי הכותבים בפורום:

מיתוס האלילות והמינות והקבלה (מסתברא)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=425667



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 12:19 לינק ישיר 

על זה בדיוק גם אני חשבתי.
שמת לב איך הרב הזה מתחמק מעצם הראיות שהגולש כתב לו? ואני בכלל לא מבין למה הוא חזר בו? (בטח פחד מאיזה חרם בבני ברק)

90 אחוז ממה שהרב כותב לו זה בכלל לא לעניין.סיפורי נפלאות ואגדות.לא מחקר עיוני.ולא תשובות קונקרטיות בכלל.

לא השתכנעתי מהרב הזה.והאמת גם קבלתי ממנו רושם רע על החרדים ה"משכילים" כביכול.

מעצבנת אותי הדרך בה משתיקים מי ששואל בתמימות.עם הרבה מלל חסר תוכן אמיתי.

מקומם

צריך לשים לב טוב .איך הרב סגל בהבלעת דבריו.כאילו שלא ירגישו.בעצם מודה שייתכן שהספר נכתב בחוג איזוטרי כלשהו.ולא מחייב בכלל שהזוהר נכתב ע"י רשבי.הוא רק שואל בתמימות מעושה:מאי נפקא מינה? כאילו אין שום הבדל בין אם הספר הוא מרשבי או לא.אם כך למה הוא מתפתל כל כך להוכיח שהספר הוא קדמון? ולמה לא הדגיש את האפשרות שהספר התחבר לאמיתו של דבר בספרד.? נוכלות לשמה!

עוד דבר מצחיק-השאלה היתה שם:מהו סדר השתלשלות העברת ספר הזוהר.?והרב משיב,לעיין בספר שמספר לנו את מסורת הסוד ממי אדם הראשון.תגידו לי זה רציני? מי שאל בכלל על מסורת הסוד,השאלה היתה ספיציפית על ספר הזוהר.והוא לא נזכר בכל אותם אדם הראשון נח וכו..

יש עוד כמה בדיחות טובות בתשובה של הרב סגל.פשוט עצוב.

אולי לזה קוראים חילול השם?


תוקן על ידי - omek04 - 15/06/2004 12:30:25



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 12:28 לינק ישיר 

עומק

יש מצוה לדון לכף זכות, ותלמידי חכמים על אחת כמה וכמה.

א. הרב סגל הוא תלמיד חכם עצום. אמנם, הוא מרגיש מחוייב להגן על מה שנראה לו כאמונה אמיתית וחלק מהיהדות.
אילו היית פונה אליו בנושא אחר היתה לך הזדמנות להכיר טוב יותר את ידיעותיו והבנתו.

ב. שאלת קדמות הזוהר אינה עיקרון ביהדות כמו אמונה בה', שמירת מצוות, ועוד. אדם אינו צריך לבנות את עצמו ואת יהדותו על שאלה זו, גם לדעת המפקפקים בזוהר וגם לדעת המאמינים בו.

ג. הנושא של הזוהר הוא מאד מורכב. אמנם ניתן להראות כמעט בודאות - לדעתי - שספר הזוהר כפי שהוא בידינו נכתב רק בספרד בימי משה די ליאון, אך השאלה החשובה יותר היא באיזו מידה הוא מציג מסורות עתיקות בלשון של תקופתו, ואם התכנים שלו הם חידוש. הרי יתכן שהלבוש החיצוני של הספר נרקם בידי משה די ליאון או מישהו מבני חוגו, בעוד התכנים הם עתיקי יומין, אולי אפילו מימי רשב"י האמיתי ובני דורו, או קודם לכן.
וזו שאלה אחרת לגמרי.

ד. כבר כתבתי לך שיש תשובות ומשיבים רציניים יותר, כמו מסתברא ואחרים שכותבים כאן.


אתה מוזמן לעיין בפורום ולהתרשם בעצמך. ואם יש לך מה לשאול ולהגיב, נשמח מאד.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 12:36 לינק ישיר 

תלמיד חכם? עצום? על מה אתה מדבר בדיוק?

הרי כל מי שיש לו מח בקודקודו מבין מייד שהספר לא היה ביד חז"ל.אני מדבר על הספר עצמו לא על התפיסות התיאורגיות-תיאוסופיות שלו.

איך אפשר בכלל להקרות תלמיד חכם.אם אתה מרמה את עצמך במלל וסיפורי מעשיות בלי להתמודד כמו גבר מול העובדות.?

זוהי פחדנות.נוכלות.והפצת התפיסה החד צדדית הזו והצגתה כתפיסת "היהדות" האורתודוכסית,היא פשע! חד וחלק !



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 12:46 לינק ישיר 

עומק

כבר כתבתי לך שיש להפריד בין כמה נושאים. במקרה זה -
אישיותו של הרב סגל כתלמיד חכם להבדיל ממה שכתב הפעם. גם לתלמיד חכם אפשרי לשגות. הרב סגל, כמו חרדים רבים - ולא רק חרדים - מבטל לפעמים את הבנתו וידיעותיו בפני מה שהוא מחשיב לאמונה הכרחית.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 12:57 לינק ישיר 

מימוני

אם הוא היה טוען ככה,שהוא מבטל את חכמתו בפני ה"אמונה ההכרחית" שלו.לא היתה לי שום בעיה.

כל הקטע כאן שהוא בא עם "הוכחות" ו"טענות" כמו איזה חכם גדול שכל העולם עפר לרגליו,וכל החוקרים מטומטמים.ורק הוא יודע את האמת,ויכול להוכיח אותה יפה מאד בשכל.

יש לו "ראיות" אתה מבין? הוא בא ב "שכל".

וכל זאת בלי עצם ההנחה המפגרת שלו שהאמונה שהספר נכתב בזמן חז"ל זו חובה דתית יהודית.

ועוד שהרב הזה משיב לכל הגולשים שם שהם חוזרים בתשובה תמימים.ויוצר רושם בעיניהם שהוא לכל הפחות כמו הרס"ג ומלחמתו בקראים.

פאדיחה ליהדות.בושה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 13:43 לינק ישיר 


אמנם הנושא הנדון הוא קשה וטעון אך אי אפשר שלא להתפלא על הגישה שבה נוקט הרב סגל שהיא גישה מעליבה פוגענית ושחצנית, אולי שחצנות דקדושה מותרת אבל כשיש לה על מה להסתמך.

ופרט המעיד אולי על הכלל היא בעובדה שעוד לפני קופרניקוס הוכח סופית שהארץ כדורית במסעו של מגלן ב1519
למעשה מאז ימי היוונים, המלומדים התלבטו בעניין ולא הייתה תפיסה חד-משמעית ומוסכמת שהארץ אכן שטוחה. ויש להבדיל כאן בין דעות ההמון לדעות המלומדים. למעשה מסעו של מגלן עצמו הסתמך על חילוקי הדעות של המלומדים בימיו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2004 13:54 לינק ישיר 

ובכן, מסיבות ברורות לא קראתי את כל דברי הרב סגל, אולם די היה לי לקרוא את תחילת דבריו:

"איזה יהודי חמוד ורדוד..."

ואני שואל, האם הוא מצפה שאדם אינטילגנטי כלשהו יתיחס ברצינות למישהו שכותב כך ?

על כל פנים, די להזכיר שאפילו בין המקובלים עצמם היו כאלה שסברו שספר הזוהר לא נכתב על ידי רשב"י, אלא בתקופת הגאונים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2004 14:22 לינק ישיר 

לתועלת מאמרו של הרב כשר

בענין זה
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/hazohar-2.htm



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 14:50 לינק ישיר 

"עוד ציין החמוד לעיין בשו''ת מהרש''ל ובשו''ת תשובה מאהבה, ואינו יודע ששניהם כותבים על הזוהר בהערצה מרובה ומייחסים אותו מפורשות לרשב''י, אלא שמוסיפים וכותבים שאין הלכה כזוהר נגד הגמרא, אלא רק להחמיר"

האם למישהוא ידוע על מקורות מהם משתמעת הערצה רבה של המהרש"ל ו"התשובה מאהבה" לזוהר?
תודה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 16:13 לינק ישיר 

כבר מצויה הנחה בחז"ל שהעולם כדורי.ליתר דיוק אליפטי.(בגמרא במסכת חגיגה) ולא צריך בשביל זה את הזוהר.

ובכלל ידוע הוא שהמקובלים עסקו בפירוש הרס"ג לספר יצירה (המקורי.לא המזוייף שנדפס על שמו בהוצאות הנפוצות)והרס"ג כותב שם את כל חילוקי האור והחושך בכדור הארץ.וזה המקור של מחבר הזוהר.וגם מתוך ספרי הפילוסופים השונים.מלבד זאת עוד לפני מגלן ולפני כולם היו עדויות על מושבות מעבר לים אמריקה של היום(בצפון אפריקה ישב פילוסוף מוסלמי וכן בארצות הנורדיות-ותודה לערוץ ההסטוריה)

הבחיי מצטט את הזוהר בהשמטת ייחוסי התנאים(מלבד ב פעמים בשם מדרשו של רשב"י)פרופ' א גוטליב במחקרים שלו.מוכיח כי הבחיי לא ראה את הזוהר כדברי חז"ל.והוא חי בסמוך ממש לגילויו.

ר עזראיל המקובל מגירונה בפירושיו.מונה את שלשלת חכמת הקבלה למן ימי התנאים.וראו זה פלא...הוא לא מזכיר כלל לא את רשב"י לא את רבי אבא ולא רבי יוסי ושאר חכמי הזוהר.מדהים!!!!!!!

רבי יצחק דמן עכו בספר אוצר חיים מביא את מגלה חכמת הקבלה לדורותיהם.וראו זה פלא ספר הזוהר מוזכר לקראת סוף הרשימה כאשר עליו הוא מציין מפורשות שהוא נגלה בספרד.ואחר כך מציין את הר"י גיקטיליה.

עוד עניין שנעלם מעיני גאון הדור רבנו הרב סגל גדול החוקרים והפחדנים שאף אחד מהמקובלים שקדמו לרבי משה די ליאון אינו מצטט את ספר הזוהר.ואם ישנם קטעים בודדים הרי שהם צורפו לזוהר אחר כך מתוך דבריהם ולא ההפך.דוגמא קלאסית לכך היא הכנסת דברי הבחיי לזוהר בכמה מקומות.

עוד עניין שנעלם מעיני פאר הדור הת"ח ה"עצום" שרב האי גאון מונה בתשובותיו את כל ספרי הקבלה שהיו בזמנו.ואילו ספר ענק כמו הזוהר אפילו לא נרמז בדבריו.מעניין לא?

עוד עניין שנעלם מעיני בוצינא דנהורא הרב סגל השחצן וגס הרוח שמה שהוא מביא גדול החוקרים "פרנק" הוא מזמן כבר פאסה מבחינת המחקר כי לא היו לפניו כתבי יד כמו בימינו.ורוב עיונו מתבסס על הבנה מקומית מתוך הזוהר.

עוד עניין שנעלם מעיני הגאון דנן שפרופ' ג. שלום חפץ בכל מאודו להוכיעח שהספר קדמון ומתוך כך נכנס למחקר.אבל אוי ואבוי הוכח לו ההפך.(טוב..לג שלום לא היתה בעיה עם קבלת האמת.ממילא הוא לא היה מחוייב לה)

עוד עניין שנעלם מעיני רבנו רשכבה"ג הרב סגל שליטוטוטטטאאאא"א נצח סלה ועד. שמה שהביא בשם כתבי הקראים זהו ספר אחר,שנקרא "רזא רבה" ולא ספר הזוהר.וספר רזה רבא הנ"ל כן הוזכר בכתבי הגאונים.והוא מלא מכתבי ספר הבהיר ולא ספר הזוהר.טעות קטנה הא? שטחיות יא חביבי שטחיות .הפחדה והרבה מלל .להבהיל את אוזן השומע(כלשון הראשונים)

טוב..כבר נשברה לי האצבע מההקלדה.ולא נראה לי שחוצפן כמוהו ראוי לצער לי את הציפורן.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 17:49 לינק ישיר 

עומק

כתבת שהקראים ציטטו מספר "רזא רבה" שיש בו לשונות ספר הבהיר.

עד כמה שידוע לי, ספר הבהיר הופיע לראשונה ב-1182 (אם זכרוני אינו מטעני), והוא ספר פסאודו-גרפי שנכתב תוך עיבוד ספר יצירה - ושימוש בלשונותיו למטרה שונה.

לכן זו הפתעה גדולה עבורי.

באלו כתבי יד מצוטט הבהיר? מאיזה תאריך הם?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 18:53 לינק ישיר 

לא ספר הבהיר עצמו.אלא שהפירוש על ספר הבהיר מצטט את ספר רזה רבא (והוא אחד המקורות הבודדים לספר רזה רבא שיש בידינו).והוא מצטט את ספר יצירה ולא את הזוהר .ומה שראיתי שניסו לעשות כאילו "רזה רבא"=זוהר הגדול.והכוונה על ספר הזוהר.פשוט טעות)אלא שלשון הספר הארמית-זהרורית הטעתו.ראה כיוצא בזה בספר מראות הצובאות ובספר אוצר החיים.וראה עוד בספר תורת הסוד עמודים 117 ועמוד 257 על מקורות ספר הבהיר מרזה רבה.וזה בעצם לפי מחקרו של שלום.

ראה בספר ראשית הקבלה עמוד 219 ועמוד 245. ולפי מה שהובא שם בעמוד 74 יש להקדים את זמנו.ובספר מחקרי קבלה עמוד 15 ובספר מחקרים בספרות הקבלה עמוד 521

לגבי הקראים-

עיין ליוסף דן ב"תורת הסוד" עמוד 27 ובהערה שם.ולג.שלום בפרקי יסוד עמוד 310 ושם עמוד 358 ובזה יובן יחס הרס"ג לשיעור קומה ולגלגול.כי היו מצויים שם ראה בכפתור ופרח פרק ה ובספר זרמים וכתות עמוד 248 ובשתי עניינים אלו (שיעור קומה-והגלגול)היו ציר מחלוקת נגד "הרבנים" היינו מאמיני המסורת.

לגבי ר עזרא -זה נמצא בפירושו לשה"ש ראה תישבי בחקרי קבלה ושלוחותיה עמוד 32.

לגבי מהרש"ל כמקובל-ראה בשו"ת הרמ"א סימן ז.ובספר פרדס החסידות והקבלה עמוד 98 שהמהרש"ל כתב פירוש על ה"אילן"

לגבי התשובה מאהבה-הוא כתב שאפילו מי שיש לו רק חצי דעת.מייד יבין שהספר הזוהר אינו מחז"ל.

ובכלל הרב מוהררררר"י סגל לא מבין שכך עדיף לו לטעון.יותר מאשר להניח שהיה בזמן חז"ל ונדחה מהתלמוד ואפילו ברמז.(מספיק לראות מה קרה עם "פרקי היכלות" ו"שיעור קומה" כדי להבין את הבעיתיות.ולו רק מבחינה טאקטית)וראה בספר האשכול תשובת רב האי גאון.לגבי מדרשים שנידחו.ובדברי הרא"ש ביומא .ובחולין.ובראבי"ה בברכות.ועוד.

לגבי מה שכתב בשם הגר"א מסיפורי מעשיות וכאלו דברים.כעת יצא לאור ספר תולדות הגר"א ושם בהערות כתוב מה שהעביר בלחישה לתלמידיו כי ספר הזוהר נתחבר בזמן הראשונים.בטח בלחישה...היום החוקרים צוקים את זה.ורק כבוד רבנו נוגח את ראשו בקיר .






תוקן על ידי - omek04 - 15/06/2004 19:03:01



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/6/2004 19:27 לינק ישיר 

דעתו של שלום, כי הספר רזה רבה "היה" כולל קטעים המקבילים לספר הבהיר, היא בהחלט מוטעית, ראה: ד' אברמס, ספר הבהיר על פי כתבי היד הקדומים, לוס אנג'לס תשנ"ד, עמ' 27-29. אין היום כתב-יד המכיל את "רזה רבה". דעתו של שלום מבוססת על ההנחה, כי "ספר סוד גדול" שקטעים ממנו הובאו בידי ר' משה בן אלעזר הדרשן, הינו "רזה רבה" שהוזכר בידי גאונים וקראים. אבל "רזה רבה", על פי התיאורים הקדומים, מציינים כי הוא ספר כישוף, והקטעים שהובאו בידי ר' משה בהחלט משקפים חיבור שונה לגמרי.

תוקן על ידי - ממדבש - 15/06/2004 19:42:34



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2004 19:32 לינק ישיר 

מוטעית או לא מוטעית.הקראים לא ציטטו כפי שהבין את ספר הזוהר.ואין שום סיבה בעולם להאמין שהספר הזה קדמון.כל העדויות מוליכות לאיחור הספר עד לתקופת הרב די ליאון.

ואין לי כח להתווכח על זה יותר.

אני רק בטוח שאם היית צריך להוציא כסף על הנחה דומה לזו שהניח הרב סגל-לא היית מטריח ת עצמך אפילו להושיט את ידך לכיס.

אבל בענייני אמונה..חופשי חופשי..מה זה חשוב.אפשר להאמין בהכל.שקר ,אמת,מדוייק לא מדוייק.מאי נפקא מינה? העיקר אני חרדי!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הרב סגל "מוכיח" שהזוהר הוא ספר קדמון.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 10 11 12 לדף הבא סך הכל 12 דפים.