בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · עצור כאן חושבים ·

יו"ט שני - ה'עקב אכילס' של האורתודוכסיה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/9/2004 21:41 לינק ישיר 
יו"ט שני - ה'עקב אכילס' של האורתודוכסיה

היום הזה הגורם סבל ליהודים רבים ומוציא לרוב את הטעם הטוב שהצליח היום הראשון של החג להעניק להם, אין לו שום בסיס הלכתי לתקיפותו חוץ מהטענה ש'אם מתחילים לשנות....'.

העובדה שהלכות כה כבידות ומכבידות (וזו רק דוגמה זמינה) תתבססנה על טענה כזאת, מוכיחה יותר מכל על מיושנותה של המערכת הזו וחוסר תקיפותה כמקדמת את האדם היהודי למטרה עבורה ניתנת תורה.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/9/2004 22:23 לינק ישיר 

בוגי, ניתן ללמוד מנקודה אחת על מבנה כללי?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/9/2004 23:27 לינק ישיר 


יהוסף היקר,
כשרוצים להפוך סוודר, אפשר להתחיל עם איזה שרוול שרוצים...



ובוגי,
אני סבורה שלפחות בפסח יש בזה יתרונות מסוימים. אפשר לבלות עם כל צד של המשפחה בלי שאף אחד ייעלב...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/10/2004 02:51 לינק ישיר 

בוגי,

אם היית זוכה ללמוד בישיבות הנכונות, היית מבין שזה בסה"כ עונש למי שבוחרים להישאר בגלות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/10/2004 19:56 לינק ישיר 

בוגי
אכן "יו"ט שני" הוא דוגמא מובהקת, להלכה שטעמיה בטלו מכל וכל, בלי קשר לנוחות או לסבל בשמירתו. אמנם יש משקל רב לטענה, שיהיה קשה מאוד לבצע שינויים, היות ואין לנו את היכולת לקבוע גבולות לשינויים. אולם עצם עשיית פעולות, תוך ידיעה שהן חסרי בסיס אמיתי, היא בעייתית. כאן באה הקבלה, ונותנת נופך וטעם, כשהיא מוסיפה טעמים חדשים שאינם מופיעים במקורות. כמו ביו"ט שני של ר"ה, שעפ"י הגמ' איננו אלא מחמת תקנה בעניין קידוש החודש. ואז קשה כמובן ליצור אוירקה מלאכותית של יום דין. באה הקבלה ומדברת על שני ימי דין, "דינא קשיא" ו"דינא רפיא". הגר"א אימץ גישה זו בכל עניין. כמו "מים מגולים" אע"פ שאין נחשים ביננו, "אכילת שום" אפי' לבחורים, ועוד דוגמאות. מתוך נימוק, שהטעמים שבגמ' אינם אלא חלקיים, ומסתירים סודות וטעמים גדולים. בעצם, הנידון דומה ממש למחלוקת בעניין "טעמא דקרא", האם לטענתך בוגי אין צורך גם בעידכון מצוות התורה שבכתב?

ממללא
מדוע עונש? ומי קבע אותו? ואם היה מדובר בפרס הוא היה מתבטל?

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-3/10/2004 19:58 לינק ישיר 

בןציוןכהנא,

זה בסה"כ הומור קלוקל של מיזרוחניקע"ס. לא צריך להתרגש מזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/5/2007 17:25 לינק ישיר 

מתוך דיון באישי על "בל תוסיף":

הרמב"ם בהלכות ממרים מסביר שאי בישול/אכילת בשר עוף בחלב שאינו מה"ת אלא מדרבנן כהרחקה לבשר בהמה בחלב, לא נחשב להוספה על מצות התורה שיעברו עליו על אזהרת "בל תוסיף", מאחר והיא הרחבה וסניף לבשר בהמה בחלב, אינה נחשבת הוספה למצוה אלא מכלל המצוה עצמה שיש לה צורך שייעשו לה סייגים.

כך הוא לגבי יו"ט שני כאשר הוא נעשה מחמת הספק שהלא הוא ספיו"ט ראשון ואפילו מחמת מנהג הספק כמו שאמרו חז"ל כדי לשמר את המצוה המקורית כאשר ישובו לקדש החודש ע"פ הראיה ושוב יצטרכו לעשות שני ימים מספק. אך כיום שחשש זה פג לגמרי בגין אמצעי התקשורת ורק עושים יו"ט שני כי "לא משנים" כללית ולא לצורך המצוה עצמה, הרי יש לדון משום "בל תוסיף".

גם לו נניח שהשינוי בימינו הוא שלילי כי יגרור שינויים אחרים בלתי מוצדקים, מידי בל תוסיף לא יצאנו כי אין היתר להוסיף מפני תועלת. וצ"ע.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2007 17:44 לינק ישיר 

מה זה שונה מכל "דרבנן" שלמרות שבטל הטעם לא בטלה התקנה?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2007 17:55 לינק ישיר 

לווטו
כמובן שאין בל תוסיף אלא כאש מכווין
להוסיף על מצוות התורה ולא כשמכווין משום
מנהג או סייג דרבנן,
 בוגי "העובדה שהלכות כה כבידות ומכבידות (וזו רק דוגמה זמינה) תתבססנה על טענה כזאת"כמי שחי בנכר לא מצליח
להבין איך מסתדרים  עם חג אחד?אולי יש
מי שחג לגביו זה סיוט אבל כאן חג נקרא
"יום טוב" משום מה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/5/2007 18:12 לינק ישיר 

בוגי,

אם כל מנהג / הלכה / מצוה / דבר-טוב שבטל טעמו היה עקב אכילס של האורתודוכסיות, היה מסתבר לך שלאורתודוכסיות יש יותר עקבים מאשר למרבה רגליים. הלא הן מצוות שהאורתודוכס דש בהן בעקבו.
אבל כיון שהאורתודוכסיות היא אומנות הלולינות, היא מסוגלת לקפוץ על רגל אחת, רגל מחוסרת עקב, ולשרוד כך ימים רבים.


_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-22/5/2007 18:33 לינק ישיר 

ב"צ וממללא,
אין זה רק הומור של מזרוחניקים (לפחות לא רק של בני הדור שלנו). יעויין ירושלמי עירובין ג,ט: ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן בני אמי נחרו בי וגו'.  מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים על שם כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ.  סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ.  סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת ר' יוחנן קרי עליהון וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים

וכדאי לעיין בהקשרו המקורי של הפסוק ביחזקאל: גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי, חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם. וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם

ומעניין לציין כי הבבלי דורש "חוקים לא טובים" לענין אחר.

יום טוב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2007 18:36 לינק ישיר 


מנסיון, דוקא בשבועות יו"ט שני זה פרס. אולי זבולון אורלב יארגן לנו משהו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/5/2007 18:40 לינק ישיר 

וטו,מה זה גרוע מחנוכה ופורים? אלא כדברי קוגיטו.
הטעם של ממללא אינו הומור לפי דעתי. אכן מקובל בישבות ציוניות לומר שבגגלל טומאת הגלות צריך שם שני ימים כדי לעשות מה שבא"י עושים ביום אחד. ולכן כשנוצרה גלות הקב"ה סידר את העניין המעשי שיהיה ספק וכו' שיצטרכו להוסיף יו"ט שני. וזה נראה לי כדברי טעם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2007 19:17 לינק ישיר 

אזורי,

באשכול אחר התבאר בשם ר"ג על ההבדל בין "דרבנן טבעי" ל"דרבנן סמכותי", שהטבעי מובן מאליו ללא צורך במושב חכמים ולכן גם משתנה מאליו אם בטל הטעם ואילו הסמכותי לא כ"כ מובן מאליו ולכן צריך סמכות וממילא מחוזק מהדרבנן הטבעי, שמפני הלכות ממרים [שמירת כוח הסמכות] אין הסמכותי יכול להתבטל ללא בי"ד גדול גם אם נתבטל הטעם. שם מובן שאין בל תוסיף מאחר ומעיקר הדין אין לבטלו נמצא מה שלא משנים הוא כי ממשיכים את התקנה שעשו מקודם שנתבטל הטעם וכשם שבתקנה עצמה לא היה בל תוסיף כך בהמשכה. אך לגבי דרבנן טבעי שמשבטל הטעם היה עליו להתבטל ומה שלא נתבטל הוא רק כי לעם קשה לשנות מהרגליו [גם לפ"מ שכתבתי למעלה שייתכן שבמקרה הזה אי הביטול הוא חיובי אך עכ"פ סיבתו אינו החיוביות אלא ש"נוהגים כאשתקד"] למה שלא ייחשב הוספה? קשה לומר שכל שהוא המשך למה שלא היה בו ב"ת אינו הוספה מאחר והוא חיקוי למה שלא היה הוספה אלא הרחבה, כי כעת הרי יש כאן הוספה וזה כמו לומר שאם היתה הוראת שעה מנביא להוסיף ציצית לבגד או מין ללולב ועברה השעה אלא שמהרגל המשיכו שלא יהיה בזה משום בל תוסיף!


קוגיטו,

מפני החג הממשמש ובא אין לי זמן לעיין, אך בעירובין צ"ו. מבואר שזה רק צד אחד ש"בל תוסיף" תלוי בכוונה ואם יש רק צד להלכה שיש איסור מה"ת הרי ספק מה"ת לחומרא ויצטרכו בני חו"ל לעשות לכה"פ איזו מלאכה ביו"ט שני כדי להינצל מחטא זה [וכדרך שנוהגים עם הבאים להתגייר שיעשו איזו מלאכה בשבת שלא יהיו "גוי ששבת"]. חוץ מזה כאן חמור יותר מאם לא מכוין למצוה כלל, שהרי הוספתו היא בתור מצוה ושם בסוגיא נדמה שג"ז מוכח. [אשתדל לעיין במשך החג.]






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2007 22:30 לינק ישיר 

לא יהיה אדם שישכנע אותי שלשבת בסוכה שמונה ימים אין בזה בל תוסיף. ולא חשוב איפה.
אבל נעזוב את זה פלפולים זה השם השני של יהודי. ולטהר את השרץ בקן טעמים. זה חובה..
הג השבועות שאין כל ספק ולא היה כל ספק אף פעם, הוסיפו לו גם יום טוב שני. שלא ירגיש מקןפח.

אבל יש לי שאלה לכל המישרים קו, ולא מציצים אפילו כאן.
ספירת העומר, למה מתוך ספק לא סופרים גם פעמיים. פעם הראשונה שיתחילו לספור ממוצאי החג הראשון, ובפעם השניה ממוצאי החג השני,(הספק).
ראיתי באחד מהספרים של אחד מחכמי ליטא ,את התשובה המחוכמת ומתאימה לשיטה.  במספרים ובחשבון אין ספק, חייב להיות בטוח. ממש תשובה גדולה, במספרים אין ספק, אבל בימים הרי יש ספק, מתי מתחילים לספור זו השאלה.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2007 22:44 לינק ישיר 

את הטענה על הכיף שביום שני של שבועות כבר טענו קדמונים.

מנחות סה א שהיו בייתוסין אומרים עצרת אחר השבת ניטפל להם רבן יוחנן בן זכאי ואמר להם שוטים מנין לכם ולא היה אדם אחד שהיה משיבו חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר משה רבינו אוהב ישראל היה ויודע שעצרת יום אחד הוא עמד ותקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים.
 

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יו"ט שני - ה'עקב אכילס' של האורתודוכסיה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.