בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · עצור כאן חושבים ·

מי האיש (קבלה)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/8/2002 21:10 לינק ישיר 
מי האיש (קבלה)

(מוקדש לג'ינג'ית, בתקווה לפתיחות)

תלמיד חכם העובר על הלכות, הריהו כקל שבציבור (שו"ע).


רק מעטים מגדולי ישראל הותירו אחריהם אוטוביוגרפיות. מעולם לא ראו צורך בכך. דבריהם הם הם זכרונם.
הדברים שלפנינו מובאים מתוך מסמך יוצא דופן, מעין אוטוביוגרפיה מסוג מיוחד שכתב המחבר, אחד מהמפורסמים שבמקובלים.
מדוע אני מביא מהם? מפני שאותו אדם, ששמו נישא לתהילה, מספר כאן על עצמו דברים מתמיהים ביותר. אולי היה מן הראוי להסתיר אותם. כבוד חכמים הסתר דבר. אבל מאז שקראתי אותם, לפני שנים, הם לא חדלו להציק לי. כיצד משתלבות הנהגות אלו עם העובדה שרבים דורכים בעקבותיו, ורואים בו סמל לחיקוי?

אין להקיש מאדם בודד על הכלל, ובכל זאת, הדברים צריכים עיון. הם מובאים כאן מסיבה אחת ויחידה: יבואו תלמידי הקבלה ויסבירו כיצד מתיישבים יחד מעשים אלו, שלקוחים מפרי עטו, עם החשיבות שהם מייחסים לו.
בסופו של המאמר אביא דברים שהיו ביני לבין אחד מפוסקי הדור בנושא זה.

כמובן, אני מביא קטעים בודדים, אך אני מבטיח שלא העלמתי מאומה שיכול היה להציג את הדברים המובאים, כל אחד בפני עצמו, באור שונה. ככלל, הספר מצוי בספריות, למרות שחדלו להדפיסו, ובסופו של המאמר אציין מהו ואת שלשלת היוחסין שלו. מה שכתוב בסוגרים הוא תמיד הערות משלי. שאר הטקסט בנוי מסיכום דבריו של המחבר עם ציטוטים קצרים, כי גם כך החומר ארוך מאד.

אה, כן, מי האיש? ובכן, אולי תנסו לנחש?


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/8/2002 21:11 לינק ישיר 

הספר בנוי פרקים פרקים קצרים מאד. הרושם המתקבל ממנו הוא שהמחבר אסף בו את כל האירועים והדברים שמעידים כי הוא אדם גדול. זה נראה משונה מאד, אבל כך הוא. (מסתבר שלא הועיד את הספר לפירסום, אלא כתב אותו לעצמו, לשם עידוד וחיזוק).

בראשית הספר כתב:

"אלו הם הדברים שארעו לי מן היום שנולדתי, והיא ראש חודש חשון הש"ג ליצירה."

לאחר מכן יש אוסף של עדויות המראות את גדולתו.
אביו שמע מחכם גדול שהבטיח לו שיוולד לו בן, ביקש ממנו לקרוא לו בשמו, ואמר לו שיהיה "חכם גדול שלא יהיה בדורו כמוהו".
כשהיה בן 12, הביט "חכם גדול בשירטוטי כף היד" בידו, והזהיר אותו כי בעתיד יזדמנו לפניו שתי דרכים, לטוב ולרע, ואם יבחר בטוב "תעלה בחכמה וביראת חטא על כל בני דורך, דבר שלא ישוער". ובסוף כתב: לא נפל מדבריו ארצה (אם כי יתכן שכיוון להתחלת הדברים, הנסיון והבחירה).
ועוד כהנה וכהנה.

כאמור, רוב פרקי הספר או כולם מלאים בעדויות ובראיות על גדולתו. חלקם מראות שראו אנשים ונשים שמורגלים לראות מראות כאלו. חלקם מידע שקיבל ממכשפים, רואים בשמן ומגלי עתידות. חלקם חלומות שחלם בעצמו, או שחלמו אחרים עליו. חלקם דיונים על שורש נשמתו ועל הנשמות שמתעברות בו כדי לזכותו, של תנאים ואמוראים, נביאים וגדולי ישראל, וכן ניתוח שורש נשמתם של חבריו לקבלה.

לדוגמא: "ראיתי אשה בקיאה בטיפות השמן על המים, ואמרה לי: נבהלתי מאד ממה שראיתי בשמן הזה, כי עומד אתה למלוך על כל ישראל בלי שום ספק...".
ועוד דוגמא: היה דורש בירושלים בקהל יום שבת בבוקר, ואחת סיפרה לו כי כל הזמן ראתה עמוד של אש על ראשו, ואליהו מסייע אותו. וכן ראתה עמוד אש על ראשו בהיותו שליח ציבור ביום הכיפורים. ואותה אשה היתה רגילה לראות "מראות ושדים ורוחות ומלאכים, וצודקת ברוב דבריה מזמן קטנותה ובגדלותה".

ועוד דוגמא, מדברי אשתו:
על ערש דווי, החלה אשתו לספר כיצד הביאו אותה לראות את מקום בעלה בגן עדן – ויש שם תיאור ארוך ומלא יופי – אבל לא נתנו לה לראות מקום בעלה, "ולולי שזכית להיות אשתו, לא היו מניחין אותך להיכנס אפילו בחצר לבדו, ודי לך זה".
ועוד ראתה את בעל אחותו עולה בסולם, ובעלה קוצף עליו ואומר לו שאין לו רשות לעלות, וירד והלך.
ולמחרת התעוררה מחוליה ושכחה הכל.
"ונראה לעניות דעתי", כתב המחבר כעין ביאור, "כי זה היה לפי שבאותם הימים הייתי בכעס עמו".


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/8/2002 21:11 לינק ישיר 

כאמור, יש סיפורים רבים שמיוסדים על רוחות ודיבוקים שנדבקים באנשים סביבו, בעיקר נשים, והללו מזמינים אותו ומרבים לשבח אותו. דא עקא, שיש תלמידי חכמים שמתעלמים מכל הנפלאות הללו, ומבטלים אותו בפני ההמון. בעיקר היה מסוכסך עם רב אחד בשם ר' יעקב אבולעפיה, שכנראה לא האמין בקבלה. המחבר ניסה כמה וכמה פעמים לקנות את הערכתו, ולא עלה בידו. הנה מעשה לדוגמא:

פעם אחת נכנס רוח ב"בת רפאל". והנערה אמרה שיבוא בה מלאך, אבל צריך לקרוא לאותו רב, ר' יעקב אבולעפיה שמו.
כשבא הרב, הרוח שבנערה החל להוכיח את הרב, על שהוא אומר ש"אין משיח בא בדור הזה", ועל שבשעה שהמחבר דורש "תשובה אל העם בעניני המשיח" הוא מתלוצץ בו. "אתה מתלוצץ עליו ומהביל דבריו מפני קנאתך בו".
(יתכן שאותו רב סבר שאותו מחבר הוא אדם מדומיין והזוי, ולכן ראוי להזהיר את העם מפניו, ולכן מותר להתלוצץ בו, וייתכנו גם הסברים אחרים).
אחר כך הרוח עשה לרב בחינה בקבלה, והוא ענה על דרך הפשט. ואז הרוח האשים אותו שמונע מהמחבר לדרוש ולהחזיר העם בתשובה.
"אוי לכם חכמי הדור שיש לכם גאוה ובוז ואינכם משגיחים על כבוד הב"ה להשיב העם בתשובה!.. אז נכנע מעט ר' יעקב וירדו דמעות מעיניו.
(ואז מנה עבירות אותו הדור, תצילינה האזנים שכך שומעות, שבאותו דור שמקובל עלינו כדור כשר וישר היו עבירות נוראות שכאלו).

הפרק מלא מסיפורים רבים על מראות שכאלו, ודילגתי הרבה, במיוחד על התיאור המיוחד של מלכות השדים. אולי נעסוק בכך פעם אחרת.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/8/2002 21:12 לינק ישיר 

ואלו הם המעשים הבעייתיים ביותר בספר, בעיני:

* "היתה אשה חכמה, מדברת עתידות, וגם היתה בקיאה בחכמת טיפות השמן... ואשאל ממנה על השמן, כמנהג, על ענין השגתי בחכמת הקבלה..."
* "עוד חזרתי לשאול בלחש על השמן על ענין החלום הנפלא שחלמתי אני...".
* "הלכתי לצלא חייא, אל פליל אחד. מכשף, הנקרא שיך ן' איוב, בקי ברפואת הנזוקים מן השדים, ורציתי לחקור חכמתו וגם לשאול על ענין כהות עיני..."
* בתחילת המעשה, הלך יהודי אחד לשאול אצל פליל, והפליל כה התפעל מן המחבר, עד שבא לביתו לבקרו. "אחר כך, ביום המחרת, בא הפליל הנ"ל לביתי לראות פני, כי נבהל לשמוע גדולתו ביום ההוא, ובאו עמו" (יהודים אחרים)...
"ואשאל אני בעצמי (את הפליל), ולא רצו לבוא המלכים (של השדים) במראה, זולת משרת אחד לבד. ויאמר להם יוסף (אחד האורחים, שהיה ראשון ללכת אל הפליל): מדוע אינכם באים. ויאמר: מפני גדולת האיש הזה היושב פה (המחבר). ויאמר להם: אדרבה, ברשותו הוא, והוא בעצמו השואל לכם, ואז נתרו כל הכ"ח והז' משרתים ובאו שם.
ובהמשך המעשה שם מתוארת שיחה ארוכה, שבה שאל את הפליל ואת המראות על עניני קבלה.

וזה המעשה החמור מכולם:
* "ליל שבת כ"ח אלול נפטר חמי... ובהיותו עדיין גוסס משכתי את זרועו במקום הדופק, והשבעתיו שאחר שייפטר יבוא אלי בחלום ויגיד לי מעלתי ומקומי בגן עדן".
יש לציין שאסור לגעת בגוסס, מפני שמקרב מיתתו. במסכת שמחות מובאים דברים שאסור לעשות בגוסס, וסיום הלשון שם (מובא בש"כ יו"ד שלט סק"ה: ובמסכת שמחות מסיים וכל הנוגע בו הרי זה שופך דמים").
מכאן נראה ברור בעיני שהמחבר היה תאב לקבל חיזוקים על מעמדו בשמים (אולי בגלל שבעולם הזה לא כיבדוהו אלא ההדיוטות כדוגמת הנשים שסיפרו לו על מראות שראו סביבו, וחלומות, וכן חבריו לעיסוק הקבלה, אבל תלמידי החכמים לא השגיחו בו – ואולי בגלל שאדם ירא תמיד לדעת את מעלתו). וכל כך היה דואג למעמדו בשמים, עד שהיה מוכן להתעלל בגוסס ולסכן את קירוב מיתתו כדי * להשביעו * שיבוא לספר לו על מה שחושבים עליו בשמים. (ומה שראה בחלומותיו ושמע מאחרים לא הספיק לו...).


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/8/2002 21:12 לינק ישיר 

בשעתו, פניתי אל אחד מגדולי הפוסקים של דורנו, והבאתי בפניו את שלושת המעשים האחרונים. נזהרתי, וכמו שעשיתי פה, לא גיליתי את שמו וזהותו של בעל המחבר. אבל אמרתי כי האיש מקובל בכל תפוצות ישראל כאדם גדול, תלמיד חכם ומקובל שהכל צריכים ללכת בדרכו. אז שאלתי אם אדם שנוהג לעשות מעשים כאלו ראוי שיסמכו עליו.
הרב ענה: לא.
אז גיליתי את שמו של המחבר. זה היה לא נעים, מפני שלא מדובר בבאבא פלוני אלא באדם מפורסם מאד, שכל המקובלים רואים עצמם כתלמידיו. הרב שאל אותי מאין אני יודע שהיו מעשים כאלו. אמרתי לו שהם התפרסמו בספר אוטוביוגרפי שכתב. ואז הרב תירץ שאולי הספר אינו משל המחבר, אלא זיוף שקשרו בו. לא ידעתי מה לענות כל כך, מפני שהספר באמת נדפס מתוך כתב יד יחיד, אבל גרסאות מקוצרות שלו מקובלות באומה (איני יודע אם יש בהן את המעשים שהבאתי כאן), והכל רואים בו ספר מקורי משל המחבר (אני משער שמעלתו ופירסומו מכסים על הבעייתיות שהצבעתי עליה). על כל פנים, המסקנה מן השיחה היתה שאם הספר הוא אותנטי – ואני מפקיד את הדבר בידי החוקרים שיבואו ויבדקו – אזי "אין ראוי לסמוך על המחבר".


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/8/2002 23:57 לינק ישיר 

העירוני בתיבה האישית כי יש עוררים רבים על הספר, למרות שלכאורה אין לפקפק בבעלות המחבר. לפיכך, אני מבקש להמתין עם המשך הדיון עד לבירור נוסף על נכונות השיוך.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/8/2002 16:38 לינק ישיר 

מיימוני ידידי,

אני יודע מי האיש, וזיהיתי חלק מן הסיפורים. בגרסה המקוצרת (שלמען האמת הופצה בצורה מאד דלילה. הספר כמעט אינו ידוע אפילו בין חובבי הקבלה) אין את כל הסיפורים אבל רובם (הספר נמצא ברשותי כחוברת דקה בדפוס צילום מהוצאה לפני מאה-מאתיים שנה).

השאלות - שאלות הן. אין להכחיש. וכבר לפני שנים נפלאתי מאד על הענין, וחשבתי לעצמי שאכן האוירה המיסטית והחברתית במקומות שבהן חי אותו גדול שונה בתכלית השינוי ממה שידוע לנו.

בכל מקרה, נראה לי שאת השאלות יש להציג לראש ישיבת אהבת שלום, שאם אינני טועה הו"ל את הגרסה מכת"י, והוא מקובל כמוסמך בדורנו בענינים אלה, וגם בר סמכא גדול בתחום ההיסטוריוגרפיה והביבליוגרפיה של כתבי המקובלים מאותו הדור.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/8/2002 09:37 לינק ישיר 

מיימוני

מה היה קורה אם היה מתגלה ספר כזה שהיה מיוחס לאמורא או לתנא...?
איך היה ה'פוסק' שהזכרת מסתדר עם זה? הוא היה אומר שכנראה לא בא הספר מהאמורא, או שהיה מסיק שהאמורא כנראה לא היה בדיוק מה שחינכו לחשוב עליו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/8/2002 22:51 לינק ישיר 

ההוא

תחילה חשבתי לפנות אליך בתיבה האישית, אך נראה שהדברים נוגעים לכל.

היה מאד ראוי שמישהו שרואה עצמו כנציג לגיטימי של הקבלה יענה על השאלות שמופיעות כאן. אחרת, אין לנו אלא את הבטחתה של ג'ינג'ית כי "הרבנים החכמים בוודאי היו יודעים לענות על שאלות אלו", בלי לזכות לדעת מה הן התשובות לשאלות שנראות כפרכה ללא תשובה.

הבעיה היא טכנית. רבנים מקובלים אינם מגיעים אל האינטרנט ואל הפורום שלנו. אין זה דבר מפליא, כמובן. העובדה שנפתח פורום כזה לדיון מעמיק במקורותינו - כך אני מקווה - היא דבר חדש מאד, ויש רבים שהדבר מופלא וזר בעיניהם, כידוע.

הדרך היחידה להשיג את תגובתו של הרב שהזכרת היא לפנות אליו אישית. וכאן העוקץ. כידוע, כולנו כאן וירטואליים, ומי יקח על עצמו לפנות אליו ולחשוף את עצמו?
אמנם, כיון שאתה נמצא בצד הנכון של הקושיות, אני מבקש להטיל עליך את המשימה. תוכל להדפיס את השאלות שמרוכזות כאן, באשכול זה, באשכול הזוהר, באשכול שיהיה על קושיות ה"נגלה שבנסתר" ועוד, ולהביאן בפניו. אם יתרצה לענות, תוכל להביאם לפנינו. אני בטוח שאתה מעריך את גודל התרומה, וכפי שכתבת אתה עצמך מעוניין בתשובות.
אין חשש גם שמישהו אחר כאן בפורום יפנה אליו וישאל לזהותך...

אם מישהו אחר מוכן לקבל עליו את המלאכה, הוא מוזמן לציין זאת כאן, או כמובן לפנות אלי בתיבה האישית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/9/2002 17:19 לינק ישיר 

למה נעצרתם?????



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/5/2003 00:36 לינק ישיר 

הספר נמצא בחנויות ובספריות, ונתקלתי בו לאחרונה בבית הכנסת.



תוקן על ידי - מיימוני - 5/30/2003 4:15:02 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/5/2003 00:45 לינק ישיר 

טוב, אני מודה שאני די נתקע פה.

ברור שמדובר בספר חריג ביותר וכנראה אותנטי (אם אינני טועה החיד"א מעיד שראה כת"י בעיניו)

אם היו יודעים מה כותב שם המחבר על ר' שלמה אלקבץ בעל ה"לכה דודי" יתכן שהיו מתחילים ישר את ה"והוא רחום".
אני רק מבקש ומתחנן בכל לשון של בקשה שמי שיודע את שם המחבר שלא יעלה אותו פה.
לדעתי, אין זה ראוי.

בקיצור, ר' מיימוני, חבל שהקפצת את האשכול, אבל אם כבר הקפצת, אז כתבתי ... לא בלב שלם...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/5/2003 02:25 לינק ישיר 

על פי הלינק זהו *** ואני מעודי שאלתי מי אמר שהאר"י מייסד התפשטות הקבלה, לא היה נחשב היום כאחד הבאבות?
ובאשכול פני הקבלה - קיבלתי חיזוק ממאמר אוטנתי גם הוא, מהאר"י בעצמו.



תוקן על ידי - מיימוני - 5/30/2003 4:15:51 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2003 04:16 לינק ישיר 

סליחה על המחיקות והצנזורה, אך טרם הוברר סופית כי המחבר הוא אכן מי שיוחסו לו הדברים. ועד אז איני סבור שמותר לחלוטין לחשוף את זהותו.
במיוחד לאור חומרת הדברים.
כשיתבררו הדברים, בעז"ה בקרוב, אחזיר לינקים וגילויים לישנם.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/5/2003 09:38 לינק ישיר 

מיימוני,

עצם ההתחקות והחשיבות הניתנת לנושא מחזקת את האינדוקטרינציה של שפיטת דברים לא לפי "האמת ממי שאמרה" אלא לפי ה"מעמד החברתי".

במקום לדון עניינית אתה פשוט מנסה כאן להוריד אדם מסויים ממעמדו החברתי ועל ידי כך ליצור קנה מידה לצדקת דבריו.

לדבריך יש סימוכין באמרת החכם: "חכמת המסכן בזויה" אבל זה נאמר כלפי ההמונים לא כלפיך היודע להעריך חכמה גם אם היא באה מ"מנהל פורום בלבד" או אי חכמה גם אם היא באה מ"מוכתר" העיר!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/5/2003 10:18 לינק ישיר 

אינני כועס על הורדת הלינק. אבל מיימוני ברוב זהירותו רק העצים את הדרמה סביב זהות המחבר.

אולי יש פה מן הפטרונות, בשם הצדק הפילוסופי?
מנסים להגן על אדם מפני עצמו?
אם הוא כתב, או אם פורסם משמו דברים שבעיני ההלכה אינם ראויים, זו בעיה של הכותב או המפרסם. למה להלך ברשות הרבים כמו בתוך חנות חרסינה, מבלי שהתבקשנו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מי האיש (קבלה)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 11 12 13 לדף הבא סך הכל 13 דפים.