בית · פורומים · הרשם · התחברות · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

הגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/1/2009 16:46 לינק ישיר 
הגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון

כידוע הגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון היה פטריוט גדול של המדינה, הציונות והמזרחי. בזקנותו כתב חמש דרשות בהן הקיף את הענין. הרב שך יצא אז נגדו בחריפות ותקף אותו, מכתבו נדפס במכתבים ומאמרים כמדומני ח"ב, והוא המכתב היחיד שנדפס בשם המלא של כנגדו יצא הרב שך. שאלותי הן:
א. האם הגרי"ד ראה את השגות הרב שך?  א"כ מה ענה עליהן? 
ב. איך הסביר את דעתו השונה מדעתו זקנו הגר"ח ותלמידיו בענין הציונות?
ג. מה היה יחסם של גדולי ישראל אליו בכלל ובפרט בקשר להשקפותיו, ומה היתה דעת הגרי"ז עליו?
ד. האם אחז בשיטה בדרך של תודה ודרך ארץ, כנגד שיטתם של כל גדולי הדור בזמנו?




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2009 17:15 לינק ישיר 

גילוי אמריקה!

מכתבו של הרב שך לא נכתב כלל בקשר לחמש דרשות. והוא נכתב הרבה זמן אחר כך כאשר כבר חלה, ולא היה שם שום השגות אלא מכתב בגנותו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2009 17:34 לינק ישיר 

מכתבו של הרב שך נכתב בתגובה להענותם של ראשי ישיבות מסויימים בארה''ב (ידוע לי רק שמו של הרב גיפטר) לפרסם מאמרים לכבודו של הגרי'ד בספר היובל שיצא לכבודו של הנ''ל.

המכתב הנ''ל אינו מכבד את כותבו הן מבחינת ההגיון של תוכנו וגרוע מהפטרונות האלימה הנושבת ממנו. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2009 17:49 לינק ישיר 

מתינות כתב:

כידוע הגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון היה פטריוט גדול של המדינה, הציונות והמזרחי. בזקנותו כתב חמש דרשות בהן הקיף את הענין. הרב שך יצא אז נגדו בחריפות ותקף אותו, מכתבו נדפס במכתבים ומאמרים כמדומני ח"ב, והוא המכתב היחיד שנדפס בשם המלא של כנגדו יצא הרב שך. שאלותי הן:
א. האם הגרי"ד ראה את השגות הרב שך?  א"כ מה ענה עליהן? 
ב. איך הסביר את דעתו השונה מדעתו זקנו הגר"ח ותלמידיו בענין הציונות? 

על זה הוא כתה את מאמרו על יוסף ואחיו.

ג. מה היה יחסם של גדולי ישראל אליו בכלל ובפרט בקשר להשקפותיו, ומה היתה דעת הגרי"ז עליו? 

למה זה חשוב? ומדוע מתוך דבריך שגדולי ישראל הם רק אלו האוחזים בהשקפה מסוימת ואחרים כביכול צריכים מהם הסכמה.

ד. האם אחז בשיטה בדרך של תודה ודרך ארץ, כנגד שיטתם של כל גדולי הדור בזמנו?

מנין לך שכל גדולי הדור התנגדו? ביותר מישיבה אחת באמריקה היו הסעות בשעות הערב לקולג'.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2009 19:04 לינק ישיר 

רי"ז מבוסטו הרי לא בא לחדש אלא סבר שבארה"ב הדרך היא זאת עד שנפתחה מתיבתא דר"ח ברלין וכו' והדברים עתיקים. ואולי טעות עמי בסדר הכרונולוגי של הדברים אשמח לשמוע.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2009 19:26 לינק ישיר 

אתנחתא, הייתי מציע לך ללמוד את השגות הרב שך. אי אפשר להתכחש שנכתבו בלהיטות וריתחא, אבל יש בהן תוכן רב, בהחלט.

בעל בעמיו מאמרו על יוסף ואחיו הוא מאמר פילוסופי גרידא ולא הלכתי.
זה שאדם גאון אינו אומר שהוא נהיה גדול הדור, ולכן שאלתי מה היתה דעתם של גדולי הדור, שהם הסמכות הראויה לקבוע זאת, לא שאלתי מה דעתם על תורתו, אלא על האיש, השקפתו ודרכו.
זה שהיו ישיבות שהיה בהן הסעות לקולג' אינו אומר מאום, לאור המצב בארה"ב אז.
ברור שגדולי הדור לא היו בשיטת תורה ודרך ארץ, פוק חזי איך היתה ישיבתו של הגרב"ב, של הגרש"ש, של הגר"ח מבריסק, של הגרי"ז, של הח"ח, ר' נפתלי, ר' ראובן, ר' אהרן, ושאר גדולי ישראל. הנצי"ב סגר את הישיבה שלו בגלל גזירת המלכות ללמוד שם לימודי חול. מה אתה מקשקש. 
מלבד זאת, בפן ההלכתי שבדבר עיין נא בברכ"ש קידושין סימן כ"ז בענין לימודי חול שלומד שאסור ללמדם בקביעות. ואמנם הגרא"ו נחלק עליו, עיין בדוגמאות לביאורי אגדות שבסוף קובה"ע סימן י"א בזה.
סתם מעניין אותי, מה ידוע לך על החשיבות ללמוד חכמות חיצוניות?

תוקן על ידי מתינות ב- 18/01/2009 19:33:23



תוקן על ידי ספרות ב- 18/01/2009 21:01:01




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2009 19:33 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2009 19:54 לינק ישיר 

מתינות
אולי תשתמש בסגנון יותר מכובד.
אבל בסגנונך, מי אתה, שתחליט מיהם גדולי הדור ותכפוף אחרים לשמוע בקולם? לא אתה, לא סורסקי ולא לבלרי יתד יחליטו מיהם גדולים ומיהם לא.

ולגופו של ענין על מיתוס וולוז'ין כבר האריכו הרבה ומומלץ לך לעיין בספרו של שאול שטמפפר על ישיבות ליטא. וכן ב http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=621667&forum_id=771





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2009 20:01 לינק ישיר 

אני מעתיק את לשוני 'זה שאדם גאון אינו אומר שהוא נהיה גדול הדור, ולכן שאלתי מה היתה דעתם של גדולי הדור, שהם הסמכות הראויה לקבוע זאת, לא שאלתי מה דעתם על תורתו, אלא על האיש, השקפתו ודרכו'.
אי לכך, תמהני במה שכתבת 'מי אתה, שתחליט מיהם גדולי הדור ותכפוף אחרים לשמוע בקולם?'.

הצגתי לדוגמא את הגרי"ז, אני מוסיף את החזו"א ור' איסר זלמן, למשל, וכי יש צד שלא היו גדולי הדור?
מי אתה שתקבע שאינם גדולי הדור?

תוקן על ידי מתינות ב- 18/01/2009 19:59:59




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2009 20:16 לינק ישיר 

עבור אנשים שבאו מאותו ירח של חברנו המתון, רשמתי זה כביר כמה נתונים מסוג וסגנון מתאים אודות הגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון (ואגב מתוך שלושת השמות שהוזכרו, משני האחרונים לא ידועה התייחסות מפורשת כלשהי כלפיו), יאכלו, ישבעו ויברכו את ה':

נולד בפרוז'ין תרס"ג לאביו הג"ר משה סולובייצ'יק (בנו של הגר"ח מבריסק וחתנו של הג"ר אליהו פיינשטיין אב"ד פרוז'ין; שימש כאב"ד חסלביץ' וראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן), אצלו למד את רוב לימודיו. כן התמחה בלימודים כלליים, ובתרצ"ב קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברלין (בה למד לצד הג"ר חיים העליר). באותה שנה היגר לארה"ב (בה כבר ישב אביו), והתמנה מייד לרב אגודת בתי הכנסת 'ועד העיר' בבוסטון, העיר בה ישב עד פטירתו.

עוד בינקותו, כשהראה לו זקנו הגר"ח מבריסק את האותיות והנקודות "מיד קלט את זה והתחיל בעצמו לחבר את האותיות והתבות, והגר"ח נתפעל מזה מאד, כי הי' אז לבן שנה ומחצה, ובהתפעלות עצומה סיפר זאת לכל מכיריו, והתחיל לנבא ולחכות עליו כי יאיר את העולם בכשרונותיו העצומים". ובזמן המלחמה, כשהעתיק הגר"ח את מושבו למינסק ונחלה שם, וביקש שישלחו לו את החידושים של נכדו עליהם שמע, ובאותו זמן שהה במינסק גם חותנו, הגאון ר' רפאל שפירא, ו"תיכף כשקבל הגר"ח זצ"ל את החוברת והביט בה, גברה עליו השמחה וקם ממשכבו, ונסע לחותנו הגאון ר' רפאל זצ"ל עם החוברת בידו, ואמר לו: 'ראה מה שבן בן בתך, ילד קטן שאינו בר מצוה, מחדש בתורה לאמתה!'... ובכל פעם שדיבר הגר"ח זצ"ל מנכדו זה דיבר בהתלהבות ובהתפעלות עצומה, וניבא עליו כי יאיר עיני חכמים בתורתו ובהבנתו העמוקה ובישרות שכלו".

כשהגיע לאמריקה בשנת תרצ"ג, כתב עליו הגאון ר' אברהם דובער כהנא שפירא מקובנא, בעל ה'דבר אברהם', דברים נלהבים ביותר: "כוכב גדול ומזהיר כצאת השמש בגבורתו עולה על שמי התלמוד להאיר לבני ישראל במושבותיהם באור התלמוד, ולנוגה זהרו ילכו מבקשי דבר ה' - זו הלכה. מגזע ישישים אלים ותרשישים יתנשא ארז גדול, אשר חסנו ושיאו למרומים יגיע, הוא ניהו מע"כ ש"ב ארי בן ליש, צעיר לימים ואב לחכמי תורה, הגאון האמתי מופת הדור ותפארת, אין גומרין עליו את ההלל, כש"ת מוה"ר יוסף דוב הלוי סאלאוויציק נ"י, בן הגאון הגדול וכו' מוהר"ר משה הלוי סאלאוויציק נ"י, שנחה עליו רוח זקנו הארי החי הגדול שבחבורה, רבנו הגדול רבן של כל ישראל מרן חיים הלוי סאלאוויציק זצללה"ה. כמהו מושל בים התלמוד עד עמקי תהומותיו, וכל רז לא אניס ליה. מעלה נסתרות ומפענח נעלמות ובוקע נתיב אורה בהלכות העמומות. אשרי לארץ שזכתה להאי רב גאון, שעליו יסמכו חכמים להיות מורה ודאין לבית ישראל, והלכה כמותו בכל מקום. ורבנן לישרו לי': טובינא דחכימי יעלה ויצלח לרב דמעי' ומדרבנא דאומתי', וה' עמו לנהל עם ה', להרביץ תורה ברבים ולשמש בקדש עדי תחזנה עיניו בבנין אריאל, כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם".

בשנת תרצ"ה נסע לארץ ישראל כדי להתמודד על כהונת רבה הראשי של ת"א לאחר פטירת הג"ר שלמה הכהן אהרונסון. עד ההתמודדות, שהיתה בתחילת תרצ"ו, הספיק לבקר בירושלים אצל הראי"ה קוק, ואף נשא שיעור בישיבת 'מרכז הרב', שנתכבד בנוכחותו של ראש הישיבה הג"ר יעקב משה חרל"פ. עם התקרב הבחירות, בי"ט אלול תרצ"ה, שלח אביו הגר"מ סולובייצ'יק מכתב המלצה לרב יהושע בוימינגר, מזכיר המועצה הדתית, ובו העתיר על בנו שבחים עצומים, ואף שכפי שהוא עצמו אומר אין אב מעיד על בנו, יש במכתב זה כמה דברים מאליפים אודות אישיותו של הגרי"ד ודרכו:
"...כאשר בני הגאון האמתי הרב ר' יוסף בער הלוי סאלאוויציק, רב ראשי בבאסטאן רבתי אמריקא, נסע בקיץ זה לבקר את א"י ושהה שם איזה חדשים, והוא מועמד אפיציאלי לשאלת הרבנות בתל אביב... אמנם אינו זקוק לתארי ולתהלות ותשבחות, כי כפי שראיתי בעתוני א"י, תורתו וחכמתו הלכה לפניו והכריזה עליו, וכבר אתמחי ונתפרסם לאחד מגדולי הדור... אמנם אין אב מעיד על בנו, אבל בדבר הנראה לעיניים שאני, ולא בתור עד הנני בא, כי השמש בהיר בשחקים אינו צריך לסהדותא, והנני רק כמעורר ומראה באצבע עליו... עוד מילדותו הראה לבעל כשרון עצום אשר לא בכל יומא וזמנא מתרחיש, וא"א מו"ר הגאון החסיד רבן של ישראל זצ"ל נבא עליו כי לגדולות נוצר, ולאילנא רבבי יתעבד. ועוד, כי בחייו ראה חוברת של חד"ת מאתו, וההתפעלות שלו אז אין לתאר. אמר כי הוא תורת אמת. אח"כ התפתחותו בתורה וחכמה הלכה בצעדים גדולים ומהירים, וכה הלך והתפתח, ועתה הוא כבר ענק גאון אשר בו ישראל יתפאר.
"בדורות הקודמים דימו שאי אפשר במציאות להיות תורה ושארי חכמות משולבים יחד. אמנם, בדור זה כבר פוגשים תורה וחכמה מחוברים. אבל באופן הזה, גדול הדור בתורה באופן מבהיל, כאחד מגדולי הדור בדורות הקודמים; ואם בשארי חכמות באופן גדול הנו היחיד והמיוחד, אין ספק כי הוא כעת יחיד הדור בהבנת התורה. הבנתו היא המשקולת ודעתו היא המכרעת בכל דיני התורה, קלות וחמורות... יודע הוא את כל התורה כולה מתחילתה ועד סופה, בידיעה עמוקה וברורה. הכל למד... והוא כבור סיד שאינו מאבד טיפה. הוא יחיד הדור בחדוש התורה לאמתה... הי' עילוי וגאון בילדותו, ועתה כבר כל התורה חקוקה על לבו, וראוי להורות ולדון בכל דיני התורה כמופלא שבסנהדרין. והלא אינו בעל מלאכה אחת; רכש במידה מרובה גם הפרפראות לחכמה, המעטרים אותו ונותנים לו לוית חן ויופי. השיג את תאר ד"ר פילוסופי' באופן הכי מצוין... יראתו קודמת לחכמתו, מלא יראת ד' בכל אבריו וגידיו ודמו, צדיק וחסיד בהנהגתו, הוא ממש ספר המוספר, ויכול להיות למשל בתורתו חכמתו ויראתו.
"הוא מנהיג ממנהיגי ישראל... ויש לו כל הדרוש למנהיג ישראל... דעתי ודעת כל המכירים את בני הענק הגדול הזה, שהוא היחיד ומיוחד הראוי למשרה זו. הוא האיש שיהי' הבריח התיכון לברוח בו מן הקצה אל הקצה, ויהי' מאסף לכל המחנות, ומי יוכל מכל גדולי ישראל לדמות אליו להיות רועה לאחינו בני ישראל בתל אביו. ואך הוא הגברא דכולי בי', גדול התורה בתורה, אב וגאון בשארי חכמות, אחד המיוחדים בכשרונות בין עם ישראל, בעל השפעה מופלג... הן הן גדולותיו, שבשנים אלו נחשב בין הזקנים שבזקנים... כי הוא היחיד ומיוחד שיהי' לתפארת לתל אביב בפרט וא"י ולעם ישראל בכלל"

אמנם, לבסוף נבחר לתפקיד רבה של ת"א, הג"ר משה אביגדור עמיאל, וזאת עקב תמיכת הרב מאיר ברלין, שהעדיף את הגרמ"י עמיאל כיוון שהיה חבר 'המזרחי'. לאחר סיום הבחירות חזר לארה"ב; בשנת תרצ"ט הקים בעידוד אביו את כולל "היכל רבנו חיים הלוי", ושנתיים אחר כך, עם פטירת אביו, התמנה לראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק. לפני מינוי זה כתב עליו האדמו"ר הריי"צ מלובביץ', שהגיע באותה שנה לניו יורק (ובמאמר מוסגר, יש לי הרגשה ששאלתו הבאה של מתינות עלולה להיות מי קבע שהריי"ץ הוא מגדולי הדור, ומה אלה סוברים אודותיו, וד"ל...):
"אביע גם תקותי הגדולה כי בגשתכם למלא מקום ראש הישיבה, שנתפנה בהסתלקותו של הרב הגאון הר"מ סאלאוויצ'יק זצ"ל, תשימו עיניכם בבנו המופלג והמצוין, הרב הגאון המפורסם ר' יוסף דב סאלאוויצ'יק נ"י, לשבת על כסא אביו בתור ראש הישיבה דר' יצחק אלחנן, כי אמנם ראוי והגאון הוא לאיצטלא זו, וגם לו זכות הקדימה למלא מקום אביו. ולישיבת ר' יצחק אלחנן תבוא ברכה מרובה אשר אבדו לה שני קברניטי' הגדולים בזמן האחרון, כי יש בכוח הרב הגאון המפורסם יוסף דב סאלאוויצ'יק נ"י להשיב עטרתה ליושנה, ובו יתנחמו"

בשנת תרצ"ט הצטרף ל'אגודת ישראל' באמריקה, מייד עם הקמתה, והתמנה בה במהרה ליו"ר הועד הפועל ולחבר מועצת גדולי התורה באמריקה (זה מספיק בשביל ידידינו?). אולם בשנת תש"ו, לאחר השואה, עבר לתנועת 'המזרחי', נעשה בה לחבר פעיל, וכיהן כנשיא כבוד של תנועת הציונות הדתית באמריקה. (את מעברו הסביר בכך ש'המזרחי' היא שסללה בפועל את הדרך שאיפשרה למדינת ישראל להפוך למרכז חיי התורה לאחר השמדת יהדות מזרח אירופה). עם זאת, המשיך להשתתף בהנהגת רשת 'החינוך העצמאי' בא"י, ואף נתמנה בה ליו"ר של כבוד ע"י הגר"א קוטלר (ששמו נזכר בשאלת ידיינו הנ"ל); בשנת תשט"ז אף נשא את הדרשה המרכזית בסעודה החגיגית של כנס 'החינוך העצמאי' בארץ ישראל, לצד הגר"א קוטלר.
מאז בואו לארה"ב גם היה חבר ב'אגודת הרבנים דאמריקה וקנדה', וכעבור שנים אף נעשה לנשיא הכבוד שלה, לצד הגרי"א הענקין, הגר"מ פיינשטיין ועוד מגדולי ארה"ב. במקביל היה פעיל גם ב'הסתדרות הרבנים של אמריקה', ובתשי"ג התמנה ליו"ר ועד ההלכה שלה ונחשב למנהיגה הלא-רשמי. כמו כן ראו בו אנשי 'האורתודוקסיה המודרנית' את מנהיגם הרוחני, אם כי הוא עצמו לא הזדהה עם הגדרה זו ואף מתח עליה ביקורת מסויימת: "האורתודוקסיה המודרנית קצוצת הכנפיים להגביה עוף ונטולת השורשים לחבור לעומק החוויה הדתית".
בשנים תש"י-תש"כ כיהן גם כרב קהילת 'מוריה' במנהטן', ובשנת תשי"ט, לאחר פטירת הגריא"ה הרצוג, הוצע לפניו להתמנות לתפקיד הרב הראשי לישראל; במועמדותו תמכו רבנים רבים, ובראשם הגאון הישיש הג"ר ראובן כץ, רבה הראשי של פ"ת. אולם הוא סירב להגיש את מועמדותו, כיוון שחשש "מפני היותי פקיד המדינה; רבנות הקשורה במדינה לא יכולה להיות משוחררת לחלוטין", וגינה את המצב ששרר במדינה, בו לעיתים נידונים נושאים הלכתיים בישיבות הממשלה.
לאחר פטירת דודו הגרי"ז מבריסק בשנת תש"כ, נשא עליו הספד גדול ודרמטי, שהתפרסם אח"כ כמאמר 'מה דודך מדוד'. חיבר ספרים רבים נוספים, מהם יצאו בחייו "שיעורים לזכר אבא מרי", "חמש דרשות", "איש ההלכה", "על התשובה", "דברי השקפה", "ימי זיכרון", ועוד, וספרים רבים מתורתו ממשיכים לצאת גם היום. חתנו היה הג"ר יצחק טברסקי, שנודע לימים כאדמו"ר מטאלנא, וחתנו השני הוא הג"ר אהרן ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון. בתשמ"ה חלה במחלה, ונפטר בתשנ"ג בן תשעים שנה.





___


מכאן יוכל להתחיל, כמדומני, דיון אינטיליגנטי יותר.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2009 20:34 לינק ישיר 



(אם אינך מבין, הרי המלה "השגות" מעוררת את הקונטציה של השגות הראב"ד או משהו כיו"ב, כאשר מישהו כותב השגות מפורטות בנימוק ובהסבר על יצירה של משיהו אחר, ולא ראיתי כזה וכיו"ב במכתבי הרב שך)






תוקן על ידי אתנחתא ב- 18/01/2009 21:18:08




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2009 20:38 לינק ישיר 

תכלת,

לא אמרתי מעולם שגדולי ישראל לא אחזו ממנו. שאלתי רק מה אחזו ממנו. ועל זה ענית יפה, אם כי דבריך צריכים בירור וליבון ויש מה להעיר עליהם.

מלבד זאת, עם כל חכמתך וידיעתך, הרב שך היה אדם חכם, רחב אופקים, שקיבל את דעותיו והשקפותיו בשימוש תלמידי חכמים וגדולי הדור. אולי נחמד לומר שהיה קנאי ומצומצם, אבל יש הלכות והנהגות מגבילות בתורה, גם אם זה נשמע צמצום וסגירות. היו לו טענות, והוא כתב אותם, אשמח לראות תשובה מקיפה על טענותיו.

חלק מגדולי ישראל שהבאת כתבו רק שהיה גאון ולא יותר. הייתי ממליץ לך לכתוב מה כתבו גדולי ישראל על גורן בהסכמותיהם לספריו. אין שום ראיה מה היתה דעתם לו היו יודעים את שינוי דעותיו. לא שאלתי על תורתו או על יראת השמים שלו, אלא על השקפתו ודרכו, ולכן רבים מדבריך אינם ממין הענין.

לגבי הראיה ממה שהיה יו"ר החינוך העצמאי וכדומה, אי אפשר להביא ראיות מזה כל עוד שלא שמענו דעה מפורשת וספציפית, כי דעתם רחבה משלנו, ותמיד יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות הנובעות ממחשבה רחבה ומקיפה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2009 20:41 לינק ישיר 

אתנחתא, כל מכתבו מלא ציטוטים וטענות עליהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2009 20:53 לינק ישיר 

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3161&pgnum=4



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2009 21:19 לינק ישיר 

חשוב לי לומר - אם הובן מדברי איזה זלזול בגרא"מ שך - חלילה לי מעשות זאת. רמיזות ועקיצות שבדברי לא הופנו כלפי אדם מסויים, לא כל שכן גדול (ואינני מכיר באופן ספציפי את מכתבו האמור כאן), אלא לגבי השקפה ואורח חשיבה כלשהו.

למשל: "חלק מגדולי ישראל שהבאת כתבו רק שהיה גאון ולא יותר". בבקשה, נמשיך בכיוון שהתחלת: ואיפה כתבו רבני דורו של הרב שמעון שקופ, וכדומה, שהוא מגדולי הדור?... איפה התבטא מישהו מדורו של הרב נפתלי טרופ, שהוא אחד מגדולי ישראל?... ואם כבר אמריקה - הרב רודרמן, הרב גדליה שור, הרב פנחס הירשפרונג, הרב שניאור קוטלר, הרב גיפטר, וכו' וכו' וכו', איפה כתוב מפי אחד מגדולי הדור שלהם - לצורך העניין: הרב קוטלר, הרב הענקין, הרב פיינשטיין, הרב קמנצקי - שהם מגדולי ישראל? לא עובדות, לא פרטים יבשים, לא סיפורים, לא ראיות, "כי תמיד יכולות להיות סיבות מגוונות", אלא "דעה מפורשת וספציפית. קדימה (תנח דעתך, אינני מבקש ממך לפשפש במעמקי הספרים עד שתמצא איזה ציטוט שיוכיח זאת, אלא כוונתי להצביע על כשל במתודה).

ולגבי השקפתו ודרכו, אחר שהוא מגדולי ישראל (ופוק חזי מאי אסהיד עלייהו הרב ראובן כץ שהיה אז כמעט זקן רבני ארץ ישראל. אלא שהאמון על אורח המחשבה הנ"ל ימשיך כמובן וישאל, מי קבע שהגר"ר כץ הוא אחד מגדולי ישראל, שהרי הוא לא בדיוק אונזרע, ר"ל...), הוא אינו צריך הסכמות ואישורים, אף שנתונה לרב שך ולכל מאן דבעי הרשות לחלוק, כמובן... אלא שהכל במידה ידועה הוא באמת עניין של חוגים ולא אנשים. מי שמבטל חוג מסויים כעפרא דארעא וגרוע מכך, גדולי החוג הללו בטלים מאליהם בעיניו. אלא שיש חוגים שאינם נוהגים לבטל אחרים, ובכך "חסרונם", שהם מעריכים גם את הגדולים של החוגים האחרים... (לדוגמא: מה דעת ממשיכי הרב שך על הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל? ותסלח לי על הסטיה לכאורה מנושא הדיון - מכמה בחינות זהו הדיון האמיתי. אמנם, היות שזהו אינו פורום של ויכוחי השקפה, מן הסתם נרצה לעצור בקרוב מאד).



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 18/01/2009 21:20:50




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2009 21:48 לינק ישיר 

תכלת דומה, אל תכעס. אני מכבד מאד את הידיעות שהבאת.

על ר' שמעון שקופ לא שמענו שיצאו נגדו גדולים והגדירוהו כבעל השקפות פסולות וכאחד שהחכמות החיצוניות שלמד הטוהו מדעתו, כפי שכותב שם הרב שך.
ככל הנראה, גם הגרי"ז סבר כך.
כתבת בשצף קצף, אבל יש גדולים שהם כעין 'גדולי על', שהם נסמכו והוערצו על ידי גדולי הדורות שלפנינו, כהגרח"ע והח"ח, כמנהיגים וענקי תורה. יש לזה גדר הלכתי, עיין בשאילת דוד לגר"ד פרידמאן מקרלין בעל פסקי דוד, במאמרו מקור בית אב להלכה ודרכי ההוראה.. ור' אהרן קוטלר במכתבו (הודפס ב'דעת תורה ואמונת חכמים', הוצאת ותיקן) כולל בהם את 'הגרא"ז מלצר, הגאב"ד בריסק והחזו"א'. והגר"א קוטלר עצמו התקפל בפני הגרי"ז וכפי שנדפס בספר קול חוצב, ובהספדים על ר' אהרן בספר 'במחיצתם', שהיה מקרה ששכנע בעוז ובלהט את מועצת גדולי התורה לדבר מסוים, ואח"כ הלך לגרי"ז וכששמע שחולק חזר וביטל דעתו בנכנעות ושפלות גמורה.
לכן בעיקר שאלתי על דעותם, ואני סומך שמי שהם סמכו את ידיהם עליו כראוי למנהיגות הדור תחתם, הוא הראוי לכך ודעתו היא הקובעת, ובמקרה שלנו זה היה הרב שך.
יש לי עוד מה להוסיף אלא שמחומרת הענין ומכבודם של תלמידי חכמים וגדולי ישראל המקום הוא לא בפורום פתוח.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.