בית פורומים עצור כאן חושבים

הרב סגל "מוכיח" שהזוהר הוא ספר קדמון.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/9/2007 08:33 לינק ישיר 

אגדת עם\סיפור לילדים לפני השינה
למען אחוות החיות

במדבר הצחיח התגוררו החיות.
האריות הדובים הזאבים והנמרים,
גם כבשים וצבועים רמשים ונחשים...

אכלו ושתו וטרפו ורבצו,
והכירו כל תל וכל גבעה
וכל מבוך ומחילה...

מערות ומעיינות ונחלים ובארות,
ומיני עצים ועשבים ופירות וירקות...
אין דבר שנסתר מהם,
גשש בדואי עיוור בעיניהם...

ובקצה המדבר הצחיח,
נהר רחב לא ניתן למעבר,
ומעברו מתנוסס הר גבוה ונשגב...

ובפסגת ההר כך מסופר,
צומח עץ כה נהדר,
אין דוגמתו בכל המדבר,
הטועם את פירותיו,
מתמכר ומאושר...
עיניו נפקחות והוא שבע ורואה,
עץ הדעת קטן עליו...
אולי נקרא לו 'עץ הראיה'...

יחידים נהנים הם העופות,
בעלי הכנף שצולחים במעוף,
ואוכלים שם ושבעים ולא מביאים.
אולי לכן הם 'רואים' מלמעלה הכל...

['פעם פעם' – כך מספר כל חי לצאצאו,
מאבותינו שהצליחו לצלוח את הנהר,
ולהביא פלח פרי או שניים טמונים במחצלתם.

והפלח נשמר מכל משמר ושומר,
ונחלק לרסיסים ונטעם קמצוץ לדור בחשאי,
ויחידים שטעמו ויחידים שראו,
ואין מאיתנו יודע עד מה..].

עברו שנים ומהומה במדבר,
נתוודע לכולם כי נמצא לו אוצר,
במאורתו של הנמר לא פרי אחד אלא שק...

והכל נתפלאו והכל נשתוממו,
הכיצד וכיצד הובא מלוא הטנא הסל,
מעבר לנהר מפסגת ההר...

והנמר לא צר עין,
חילק לכל את אשר לו,
ואף שתל בחצרו פרי אחד מסלו,
אף את סודו לא נצר בלבו,
ירושה היא לו מאבותיו,
כך טען עד מותו וסודו בקבר עמו...

ונתכנסו החכמים יודעי עיתים וטעמים,
לדון בדבר האומנם?
אמת בלבבו של הנמר
או שמא הוא הבדאי?...

ושאלו וחקרו וחפרו ומצאו,
כי אומנם הן אמת נכון הדבר,
כי אין פירות כאלה בכל המדבר,

והן אמת נכון הדבר
כי טעימים ומאירים הם
מכל פרי ומאכל...

והן אמת נכון הדבר
כי מאז נאכלים הם,
חסונים יושבי המדבר
ובריאים ויפים ומאירים ומחייכים
יותר ממה שהיו הם ואבותיהם כל ימי חייהם...

אך יחד עם זאת ...
הרי על פרי אחד נמצא אבק
מטריטוריית הדובים,
ועל פרי אחר נמצא דבוק
גרגר עפר משדה הקופים,
ופה טיפת מים מאגם הבהמות
ובסל שערה מפרוות החתוליים,
וקשקש מנשלו של נחש..
והרי שם מעבר לנהר,
אין חיות ולא בהמות ורמשים,
רק עופות בעלי כנף וציפורים...

וגם אם נעמיק בטעמו,
נבחין כי מעורב בו איזה קמצוץ
 מעין טעמו ש האפרשזיף
והרי האפרשזיף המציא
רק סבו של הצבי,
וכיצד זה טוען הנמר
כי הם בירושה לו
מדורי דורות מאבותיו?...

אין זאת אלא ששיקר...
עצים הוא הרכיב
ומיני זנים הוא ערבב,
והבריך ושתל ונטע ועקר,
עדי הגיעו לתוצאה שחישב,
פרי שאין פרי דוגמתו בכל המדבר...

אין זאת אלא שהוליכנו שולל,
אולי בשל מצבו הקשה
עת רצה להשיא את גוריו
לגורי האריות
ולא היה סיפק בידו...

* * *

ומעל התכנסות מועצת החכמים,
עברו מידי פעם כמה נשרים,
והנשרים שומעים ומחייכים וממשיכים במעופם...

לא יכלו החכמים לסבול הזלזול,
ושאלו הציפורים לפשר הגיחוך
ומה זה עושה החיוך במקורם...

ויענו ויאמרו – הן אמת נכון הדבר,
איננו יודעים מניין בא האבק, אולי עף ברוח...
ומהיכן דבק הגרגר, אולי בדרך...
וכיצד באה הטיפה, אולי מן הטל...
ומהיכן נשרה השערה, אולי מן השק...
ומניין נשל הקשקש, אולי מן הנחש...
ואימתי חדר טעמו של האפרשזיף,
ומי בכלל הושפע ממה...
אין לנו מושג...

אך דבר אחד אנו יודעים ובטוחים,
לא מהוכחות ודרישות, ולא מחקירות,
לא מפלפולים ולא מסברות,
רק מהכירות אישית וקרובה זה דורות,
אין ספק בדבר, אלו הם הפירות !...
פירות עבר הנהר, פירות פסגת ההר !...

[ויש עד היום שכואב להם,
כי מועצת החכמים ,
לא הסכיתה לנשרים,
ולא חפצה להנות מן הפירות
ומאז הם ובניהם פיתחו כבר פריחות,
בחילה וסלידה ואלרגיות,
כי נתעקשו, לאכול רק מן הישן...
ולא הפנימו כי הכל הוא ישן,
והפירות חדשים הם רק כאן...]

ומהעץ שנשתל בחצר הנמר,
צמחו להם פירות ענק לתפארת...
האר"י והרח"ו והרמ"ק
והבעש"ט ובעל האור החיים,
והרש"ש והמגיד והגר"א
ובעל התניא ורבי נחמן ועוד...

ופירות אלו גם הם נשתלו
והצמיחו במרחבי המדבר
פירי פירות מתוקים וטעימים
אומנם מעט שונים זה מזה
טיפ טיפה בטעם
ומעט גם במראה,
מחמת תנאי הקרקע והאקלים,
אך כולם יפים ומזינים וטובים ומאירים...
ומלאה הארץ פירות,
שלא יפסיקו להתרבות,
עד עת יהפוך המדבר לירוק,
ולא יהיה בינו לבין פסגת ההר,
כמלא נימת הפסק דבר...





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2007 09:08 לינק ישיר 

איש ערבות

  טעית באשכול, השיר הנחמד הזה שייך לאשכול "אנחנו מפונטזים"

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1471835





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2007 10:34 לינק ישיר 

ספר התנ"ך הוא ספר היסטוריה הכולל בתוכו היסטוריה ודת הבלולים זה בזה ללא הבחנה, ההיסטוריה שבו מתפרסת על פני 800 שנה.

נדגיש שוב, ספר התנ"ך הוא ספר היסטוריה, בהיסטוריה מפורטים שמות מקומות מעשים ורשימות יוחסין, וכל דור הוסיף נדבך של תקופתו להיסטוריה, ובצד אותה היסטוריה ארוגה ומעורבת גם דת.

תופעה זו איננה קיימת בשום דת בעולם, ודבר זה הוא ההוכחה הגדולה על אמיתות הדת, כי לא ניתן לשקר את כל העולם ולהחדיר לו היסטוריה שקרית, ועוד במשך תקופה ארוכה ומפותלת.

מכיוון שהדת מעורבת בתוך ההיסטוריה שבתנ"ך, הרי שלא ניתן להפריד את אמיתות הדת מאמיתות ההיסטוריה שבתנ"ך.

דברים אלה מפורסמים באומה הישראלית, וכל הוגי הדעות הקדמונים הזכירום, הכוזרי, הרמב"ם באיגרת תימן, רס"ג, וכו'.

גם בזמנינו יש סדרה של אנשים מלומדים המבארים זאת בפירוט וברהיטות, משה גרילק, אמנון יצחק, צבי ענבל, שלום סרברניק, ועוד רבים וטובים, ועל כך הם ראוים לכל שבח והערכה. 

***

לעומת כל זאת, ספר הזוהר הוא בסה"כ פרשן מהפכן, הוא נסמך על ספרות מועטת שחדרה ליהדות, החדירה היתה בהססנות ובסודיות, וכעת בא ספר הזוהר והלך על כל הקופה, הוא ערך משנה סדורה ומפורטת לכל אותם דעות, הוא מסתמך עליהם והם מסתמכים עליו, ונמצאו כגומלים זה את זה.

מבחינה עובדתית, ניתן לשנות לאנשים את ההבנה בקריאת טקסטים, ניתן להפוך אנשים לספקנים כפייתים, ניתן לגרום להם לחשוב שכל מה שידעו על היום בהבנת הדת היה טעות, ניתן לגרום לבני אדם שיתחילו לחשוב בצורה מסויימת בכל טקסט שהם קוראים, אבל לא ניתן להחדיר היסטוריה מפורטת של מקומות יחוסין כיבושים וגלויות במשך 800 שנה, והכל בשקר. 

***

יש הרבה מה להאריך, אמיתות הדת היא לא נושא האשכול, יש בני אדם המחבבים את הספק, וכל אמיתות הדת אצלם מוטלת בספק, והם דתים כי הם נולדו לתוך זה, אבל בדברינו הצבענו על ההבדל העקרוני בין ספר הזוהר לספר התנ"ך.

אלו הם דברי "התלמיד", וכל דבריו אמת ויציב, וגם מה שכתב שכל אותם גילוים שבאו להכחיש את אמונת התנ"ך הם עבו"ז, יש בדבריו יסודות גדולים בדת היהודית, וכבר ערכנו על כך הסבר מפורט במקום אחר.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2007 11:03 לינק ישיר 

הרב מיימוני.
עבודה זרה כשמה כן היא, -כל עבודה לכח, או לכוחות עליונים, כל עשיית  דבר לשם מצווה, שאינה כתובה בתורה, היא עבודה זרה.
כך היא מוגדרת בתורה,- לשמוע בקולם של הוגים הוזים וחוזים- נביאי שקר, אפילו שכל כוונתם היא בעצם לשם שמיים, היא עבודה זרה , זרה למטרות ורצונות ה" הכתובים בתורה.
התורה מזהירה הלוך והזהר מאנשים ומנביאי שקר כאלו, הרוצים למצא כוונות מוסתרות כביכול, לכתוב בתורה, ומכניסים את רעיונותיהם והגיגי לבם, כעבודה זרה, לעבודת ה".

אםשלום
גם בכתבי קונפיציוס ובודהא, ובתורת הזן, תמצאי דברים מאד מאד מענינים,  זה שהזהר היא יצירה גדולה וחשובה, אין על זה ויכוח, אני כן מרבה לקרא בו, כספר הגות.
אבל כשהזהר הופך את עצמו- ולא רק הופכים והפכו אותו- למורה דרך אמוני, למצוות ולאמונות שלא כתובות בתורה, ברעיונות  של גילגול נשמות, ישויות עליונים, והיארכיה  שמימית. וכוחות עליונים מחוץ לבורא,,מתחילה הבעיה.
כשהפועל היוצא של המחשבה הזו ,  על האדם לפעול פעולות ומעשים, לכוחות הללו, ולקיים את מצוות  בפעולות לא כתובות בתורה,
נשאלת השאלה הגדולה, מדוע זה שונה מכל עבודה זרה אחרת?
אני מבטיח לך נאמנה (כאחד שהיה בדורות הקדומים לפי תורת הגלגול) שכל היהודים שעבדו לבעל לאשתורת למולך ולדגון, לשם שמיים התכוונו, היו גם אז נביאי שקר מוכשרים, שידעו לנוט היטב,
עד כמה שאני זוכר הגמרא בפרק חלק, סוברת שגם ירבעם בן נבט וגם אחאב, לשם שמיים עשו מה שעשו,
בפרשת לך לך נאמר - ואנשי סדום רעים וחטאים לה"- בעברית נכונה אי אפשר לפרש את זה רק רעים וטאים לה" = בשביל ה" כלומר לשם שמיים

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2007 13:41 לינק ישיר 

איש ערבות

איקון ירוק, ואולי יותר מאחד. על ההשקעה, על התוצאה היפה, על המשל (אם כי על ערכו כשיר אני מבקש לחלוק), ועל הרעיונות, שנועדו לשמש תשובה להשגות.

אמנם, אם לתוכן, יש תשובה.

ראשית, אין הנידון דומה לראיה. בסיפור שלך, אם נתעלם מן ההיבטים הבלתי אפשריים שלו, נתון מראש שהפרות והעץ הם טובים. והם מקוריים, יהיה טיבה של המקוריות מה שיהיה. בנידון של הזוהר, המקוריות צריכה בירור. ואם מדובר במקוריות במובן של מסירה מדור לדור, ממשה רבנו עד להופעתו ברבים, אזי הקביעה היא, לדעתי ובהסתמך על הנתונים שהובאו כאן ובאשכול "קדמות הזוהר" - לא נכונה.

הארכתי. אני מקצר. בסיפור שלך הרצף ההיסטורי נתון כי זה סיפור. במציאות, אין רצף היסטורי כזה בין משה רבנו לזוהר. וההוכחות בכל מקום בפורום.

שנית, הפירות של הסיפור הם מועילים ובריאים. הנמשל, אני משער, הוא התועלת שבלימוד הקבלה (ואולי החסידות?). יש לנו, בשפה הישיבתית, "מחלוקת במציאות". אני סבור שהזוהר רע ומזיק. בין בדעות ואמונות, בין בהשפעה על האדם.

כמובן, עלינו להביא את המדגם ואת הנתונים החברתיים והאישיים שמראים אם הזוהר הזיק או הועיל לבריות. וצריך לחשוב איך אוספים נתונים כאלו ואיך בודקים את נכונותם ואיך מבדילים בין פרשנות לעובדות ממש.

(זו ביקורת עלי, בהחלט, לגבי טענתי שהזוהר תמיד מזיק. הנה, ר' יעקב עמדין סבר שהזוהר הוא מחודש אבל מועיל).

לפיכך, עם מלוא ההערכה למפעלך, אני סבור שאין בו ראיה לנושא שלנו.

(הערה אישית. אם לא תרשה, אמחוק. אפילו אתה עצמך, המוכשר והחכם, העדין ואיש המידות הטובות, מי אומר שזה בהשפעת הקבלה? אולי זו למרות השפעתה?)

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2007 14:00 לינק ישיר 

אמשלום

תודה על ההערות, במיוחד השניה.

א. בתלמוד יש אמונות מאגיות שבאות לידי ביטוי בהמלצות ולפעמים, אולי תלוי בפרשנות, גם בגזירות ודינים.

לדוגמא: שתית "זוגות". איני יודע בדיוק למה הכוונה, אולם הפירוש המקובל הוא שאסור לשתות כוסות יין זוגות, לא שתים, לא ארבע, ואולי גם כפולות אחרות של שתיים.

אני יודע שכך נתפס האיסור מפני שיש דיון בגמרא בפרק אחרון של מסכת פסחים בשאלה כיצד תיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות אם יש חשש של "זוגות".

אז הנה לנו דוגמא למאגיה המשתקפת בתלמוד. אמנם תמיד ניתן לטעון שחכמים לא האמינו בכך בעצמם, אלא רק התחשבו בפחדי ההמון. (וכפי שניתן לטעון הפוך, שהמאגיה היא חלק מהתורה... חלילה), כפי שטוען, כמדומה, המאירי. ויש גם מקום לומר שהמאגיה תופסת מקום שולי, והמאמינים בהם הם במיעוט וטועים (בדרך הרמב"ם באיגרת על האסטרולוגיה לחכמי לוניל).

לעומת זאת, בזוהר קיימת מאגיה שאולי מוטב לכנותה "תיאורגיה". זו ההנחה שעשיית מעשים מסויימים (או אמירת מילים מסויימות, או אפילו עצם הידיעה וההרהור בה, במובן המקורי של "גנוסטיקה") יכולה לחולל ניסים. אמנם ה' מחולל את הנסים, אבל זה נעשה בגלל מעשה האדם שכופה את רצונו על העליונים.

בספרויות עתיקות יותר אנו מוצאים המלצות מאגיות ממש שאינן קשורות כלל לאלקים. (יתכן שהמחברים או המלקטים החזיקו תיאוריה כלשהי איך מסתדרת האמונה היהודית עם אמונות בישויות שמאפשרות את המאגיה ויתכן שלא). איני זוכר אם בזוהר יש כאלו ביטויים, כגון, למשל "השבעת שר התורה" או "השבעת כוח פלוני כדי שישיג אהבה או כסף".

וזה דבר שאפשר לבדוק כמובן, ואם אספיק אבדקנו.

ב. למרות שאני נוקט תמיד לשון זהירה לגבי אי ידיעתי את הזוהר, הרי שאם מדובר בטקסטים, אני ניזון לא רק מקריאה של הנכתב אודותיו (כולל ספרה היפהפה של הלנר אשר "ונהר יוצא מעדן" הראוי לאשכול בפני עצמו). קראתי גם חלקים ממנו, אם כי ודאי לא הכל. ובוודאי שקראתי חלק בעין חשדנית מאד (אם כי היו תקופות אחרות גם כן...). אני פשוט מודה במיגבלה של "העדר העין השלישית". איני יודע מה השכבה הסודית הנעלמת שלו שאמורה להסביר את משמעותו העמוקה ולתרץ את הקושיות, ולכן אני טוען תמיד שאולי לא הבנתיו. (אבל אפשר שבהסתייגות זו אני טועה).

על כל פנים, אם תרצי להפנות לדברים המעניינים שאפשר לקבל מהזוהר, זה יכול להיות נושא לאשכול נפרד, "הדברים הטובים שבזוהר". אני אשמח לקרוא אשכול כזה ואם יהיה לי מה להגיב, בל"נ אגיב.

הפניה קצרה, שלא כדרכי, היא למבואו של תשבי לנושא תפילה בזוהר, עמ' רנז ואילך בחלק השני של עבודתו הגדולה "משנת הזוהר". ולדוגמא, עמ' רס, ועוד מראי מקומות שם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2007 14:11 לינק ישיר 

מימוני

למרות שדעתי על מחבר הזהר ידועה. בכ"ז אני חולק עליך על התועלת שהביא. 
  כמדומני, למרות שאי אפשר להוכיח, הזהר הציל את היהדות.
  היהדות השכלתנית. כפי שאני מבין אותה. עמדה לפני פשיטת רגל. הרמב"ם ורס"ג. וכל אלו שניסו להסביר את המסר בתורה ובקיום מצוות, כאילו נועדו לחינוך האדם למידות טובות, להסדרת ההנהגה החברתית והמדינית. לא נתנו מענה לתהיות על התועלת והתכלית בקיום המצוות.
  לא רק שלא נתנו מענה לשאלת התועלת והצורך במצוות תפילין, ציצית. שבת, שעטנ"ז כלאיים איסורי אכילה ודיני אישות.
  גם המצוות החברתיות לא סיפקו מענה לשאלה. מדוע שאנו כחברה נאורה לא נחליט ונקבע מה טוב לנו, ומה מוסרי עבורינו ולפי דעתינו?. 
 כיצד נעניש גנב. ומה דינו של רוצח?. 
  ההסברים של הרמב"ם במורה נבוכים לטעמי המצוות. לא די שנראים תמימים למיזער. לא עונים על השאלה, אם כל המטרה היא להנהגה טובה יותר,  למה אנו לא יכולים לשנות ולהתאים את המצוות לחברה המתפתחת? 
  
  עכ"פ הזהר הציל את היהדות, הוא הכניס תוכן מיסטי בכל המצוות. לא עוד מטרות חינוכיות וחברתיות. אלא ענינים ברומו של עולם. שרק יודעי רזין דרזין מבינים. 
  מה עוד שהמשיכו אחרי חיבור הזהר והוסיפו כוונות בכל נינוע של לולב. ובכל טבילה במקווה. ובכל תקיעת שופר. "מלאכים היוצאים מן התשר"ת". ומי יעיז לפקפק בתועלת שבקיום מצוות אם הוא בונה בקיומם עולמות ויוצר מלאכים? .  
   



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2007 15:42 לינק ישיר 

מיימוני:

על ערכו של מה שכתבתי, כשיר - גם אני אחלוק יחד עמך...
בשום מקום לא הכתרתיהו כ'שיר', מקסימום כאגדה וסיפור לילדים...

המשל לא בא לשכנע, כך שטיעונים שכנגד לא יעלו ולא יורידו,
הוא רק בא להבהיר את נקודת המבט שלי על הדברים,
שהיא אינה מבוססת שכלית, ובעיקרה חינוכית אמונית...

הוא בא להבהיר מדוע בחרו גדולי ישראל לתמוך בזוהר ולא לדחותו כזיוף
למרות שהיו חכמים וביקורתיים מספיק לעמוד על השאלות הקשות
שהתעוררו במשך הדורות ושאתה מציג ברוב כישרון.

לענ"ד לא על התשובות בספרים השונים הם הסתמכו בקביעתם,
[ככותרת אשכול זה אודות 'הוכחותיו' של הרב סגל]
אלא על משהו שהוא הרבה מעבר...
התשובות היו אולי יותר למטרות חוץ, ואולי הן ראויות ואפילו נכונות בכולן או במקצתן,
אבל לא זה מה שהביא את גדולי ישראל להאמין בלב שלם
כי כל היוצא מפיו של הזוהר קדוש יאמר לו...

אני מאמין [וזו רק אמונה] בגדולתם של האנשים הללו,
ושהייתה להם השגה על שכלית רוחנית, ניתן לקרוא לה רוח הקודש
גילויים כאלה ואחרים, בת קול דברי נבואה, או כל מה שתרצה,
אבל השגותיהם הרוחניות הללו הביאו אותם לידי כך
שמיד עם פגישתם בתכני ספר הזוהר, זיהו את אותה האמת המוכרת להם משכבר,
כך שכל השאלות והקושיות והתמיהות אודות לשונות מוקשים ואישים מאוחרים וכו
לא באמת הפריעה והזיזה להם - הם פטרו אותם במחי יד...

[בהערת אגב אוסיף ואומר, כי בתור חב"דניק,
זהו ההסבר שאני נותן לעצמי גם אודות אותה הגניזה החרסונית המפורסמת,
שלמרות כל ראיות החוקרים ותמיהתם ושאלותיהם וקביעתם כי הגניזה מזוייפת מתוכה,
זה לא באמת הפריע לאדמו"רי חב"ד לקבוע, כי הכתוב בהם הוא אמת מוחלטת...
לא באמת הפריע להם להפסיד את הכסף שבהשקעה בגניזה,
וגם לא את ה'כבוד' המפוקפק שבאחזקה שלו,
הם באמת ובתמים הכירו תכנים בגניזה, שתאמו את שראו וידעו או קיבלו והשיגו זה מכבר...]


בנוגע למה שכתב התלמיד בסוף דבריו - זוהי הפעם הראשונה שאני מסכים איתו,
אם כי ללא נימת הזלזול.
אני באמת סבור שללא השפעת תורת הקבלה והחסידות - היהדות הייתה מתנוונת לחלוטין, אלא אם כן היא הייתה פונה לאפיקים ממש אחרים ולא אורטודוכסיים...

זוהי הסיבה שאני כל כך מעריך אותך מיימוני,
כי להמשיך ולקיים תורה ומצוות, רק על סמך אותם מניעים שכליים ופילוסופיים מימי הביניים,
זוהי ממש עשיית מצוות בקבלת עול מוחלטת וגדול שכרה עד מאוד...
אני יכול להעיד על עצמי, שבנתונים כאלה, לא הייתי מחזיק מעמד לרגע אחד...
אדרבה, דווקא טיעונים והסברים כמו של הרמב"ם אודות כמה מצוות,
היו מזיקות כיום יותר ממה שהן מועילות - עדיף שישארו ללא טעם כלל מאשר עם טעמים כאלו...
בטוחני כי גם הרמב"ם עצמו לא בדיוק היה נעול על הטעמים הללו,
והוא כתבם רק כצו השעה ואותו הדור...
היום זה לא היה תופס... 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2007 16:10 לינק ישיר 

איש ערבות
אני איני חבדניק, אבל קבל


ולא שאני מסכים אתך לחלוטין.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 07/09/2007 16:07:57




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/7/2008 07:10 לינק ישיר 

בס"ד
אני לא חושב שהיו נביאים בתקופת רבי ישראל בעש"ט ז"ל אלא היו בעלי רוח הקדש ,וחשבני שהנסיון להוכיח באופן שכלי אנושי ולהבין את העומק המוסתר בדברי הזוה"ק הינו מוטעה,כי חייבים לעמוד על דברים אלו בצביונם הרוחני בטהרה ולא להגשים חלילה וחס את הדברים.ובספר העיקרים מאמר שני פרק עשרים ותשעה בסופו כתב הפילוסוף האלהי ר' יוסף אלבו ז"ל :שראיתי אנשים משתבשים בזה וקורין בספר הזהר ובזולתו מספרי חכמי הקבלה ,מזולת קבלה אלא מסברת עצמם, להראות כי חכמה גדולה להם,ונכנסים לפנים ממחיצתם לחשוב מחשבות בדבר שהמחשבה בו אסורה.וכבר הזהיר על זה גדול החכמים האחרונים המקובלים ,רבנו הרמב"ן ז"ל ,ואמר כי דברי חכמי הקבלה"לא יושגו ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה,זולת מפי מקובל חכם לאזן מקבל מבין,והסברה בו איולת רבת הנזקים".אלו דבריו ז"ל בפירוש התורה וכלל אומר לך השמר לך ושמור נפשך מאד פן תנקש אחריהם ותלכד במצודתם ,כי הם עוזבים ארחות יושר ללכת בדרכי חשך ,כי לא ידעו ולא יבינו ,בחשכה יתהלכו,המתעסקים בקבלה מדעת עצמם,בזולת קבלה מפי חכם מקובל" עכ"ל הטהורה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/7/2008 07:20 לינק ישיר 
בתגובה לדברי עומק היקר !

בס"ד

לעומק ידידי היקר:
כן חשוב לבדוק אמונות ודעות שאדם לא יאמין באמונות ודעות כוזבות ולא מספיק לומר "אני חרדי" ,חייבים להיות "חרדים לדבר השם" ולא לבושים כחרדים ולא מתנהגים כבני תורה בדרך ארץ ויראת שמים כי מי שלא זכה אמרו חז"ל תענית דף ז ע"א שתורתו נעשית סם המות על הפסוק "ושמתם את דברי" סם תם זכה סם חיים לא זכה סם המוות,הרי שחשוב ללמוד תורה מתוך אמונה אמיתית ויראת שמים טהורה ולא ידע בלבד.



תוקן על ידי shay98 ב- 13/07/2008 7:26:10




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/7/2008 07:25 לינק ישיר 

בס"ד
ללב
ראיתי בספר עבדי משה שרבנו בעל הסולם החשיב מאד את המסורת וקבלת חז"ל למרות שחקר והעמיק בצורה שכלית לנתח רעיונות מחכמת הקבלה,הרי שסמך על המסורת יותר מכל.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/7/2008 15:57 לינק ישיר 

קבלתי בתיבה -
לא משנה לאיזה צד הויכוח, עצכח - זה המותג!
http://emet1.com/?page_id=90

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הרב סגל "מוכיח" שהזוהר הוא ספר קדמון.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 10 11 12 סך הכל 12 דפים.