בית פורומים ספרים וסופרים

אשכול חיפוש מקורות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/2/2009 21:52 לינק ישיר 

חכמי פולין החריפים הבינו בטיבו של הרוגצ'ובי, והבינו שהרמב"ם חיבר את היד באותו היגיון שבו כתב את המורה. אבל חכמי ליטא הפשטנים לא ירדו לעומק דעתו של הרמב"ם לא במורה ולא ביד, וחשבו שהבנתם השיטחית ביד היא המקובלת מדורי דורות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/2/2009 03:12 לינק ישיר 

 

חכמי פולין החריפים הם בעל השרידי אש ובעל התורה שלמה, ואילו חכמי ליטא הפשטנים הם ר' ברוך בר ור' חיים עוזר.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/2/2009 09:04 לינק ישיר 

[הדיון על ההבדל בין הצ"צ והגר"א חורג הרבה מהמטרה המצומת של אשכול זה. בכ"א ישימו לב המתדיינים שאין מקום למצוא בדברי הרב ויינברג חילוק בין חכמי ליטא לפולין בשאלת הנאמנות לדרכו של הרמב"ם. שהרי הוא שלל גם את פירושו של חכם ליטאי (הגר"ח סולוביציק) כמפרש לרמב"ם]

ציטרון תודה רבה!
מצ"ב מאמרו של רש"ח קוק בנרות שבת גליון נז.
כך השתלשלו הענינים. בנרות שבת תש"ה גליון נו כתב אחד עלום שם [אולי העורך?] על "חמישה פסוקים שאינם פסוקים". והאחרון שבהם הוא הפתגם הנידון, קול המון כקול שדי. שאת מקורו הראה בסדר זמנים ובמדרש שמואל. [וציין שבאמת הוא תרגום מההיגד הלטיני וכפי שכתב מרחביה].
בגליון נז. כתב רשח"ק מקורות קדומים לפתגם. [קישור לדבריו נתן ציטרון] ובאותו גליון העיר בענין גם ר"ש אשכנזי המציין שבספרו האריך בזה. [כנראה ספר בכתובים. שכן לא מצאתי ספר שלו שנדפס כבר באותו זמן]
בגליון עו [תשו] כתב אשכנזי תוספת למאמרו של זלוטניק.

נראה שניתן לסכם [עד שיזדמן לי מאמרו של פליישר] שהשימוש העברי הראשון בפתגם הוא אצל רבי שמואל הנגיד ואחריו אצל ר"ס לונגו ששניהם השתמשו בו במשמעות שונה מהמשמעות המקובלת היום. אלא שמשער רש"ח קוק שהם הסתמכו על פתגם השגור בפי "ההמון".
השימוש בפתגם כמשמעותו הנפוצה נמצא לראשונה בפירוש נחלת אבות לאברבנאל על המשנה כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו [פ"ג משנה י. עמ' קנה מהד' נ"י תשי"ז]. אחרי אותו דור מצינו שימוש רב בפתגם כגון במדרש שמואל באבקת רוכל ועוד.

על הוויכוח בין רשב"ן לשי"ר האם מנהג ירושלים לכפול את אמירת מזמור שים ליום השבת. כתב ר"ש וינגרטן בנרות שבת תש"ו גליון עו שהצדק עם שי"ר. [הוא משער שטעם ההכפלה ע"פ קבלה]

[כמה יש להצטער על הפסקתם של גליונות נרות שבת שבעברי עליהם אחת להנה ואחת להנה מצאתים מענינים ומושכי לב יותר מתחלפיו המצוירים למיניהם]

תוקן על ידי אלייעזר ב- 25/02/2009 9:40:11




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/2/2009 12:59 לינק ישיר 

ייש"כ אלייעזר. ותיתי לי שכיוונתי בסעיף ג שם ,עליו הקשית, לדברי רש"ח:





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/2/2009 16:25 לינק ישיר 

ר' אליהו הכהן האתמרי ז"ל, מעיל צדקה, סימן אלף תרעט, וז"ל: "כדמז"ל שאחד מן הטעמים שבקרבן כדי לגמול חסד עם הכהנים משרתי עליון שיהנו ממנו ויעסקו בתורה".
נראה שכונתו למאמרם ז"ל, או אפשר שכונתו לאחד מן המפרשים. אודה מאד מאד למי שיעזור לי לגלות מקור מאמר זה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/2/2009 09:56 לינק ישיר 

מחפש מקור לגמרא שכאשר נביא מקבל נבואה, הנבואה גם ניתנת בו זמנית לשאר נביאים שבאותו הדור. רק שהם לא קיבלו את השליחות לומר אותה.
יישר כח




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/2/2009 10:30 לינק ישיר 

אני חוזר לדברי אודות רוה"ק.

לא מצאתי אחד מהספרים שהזכירו:
א תוספות יום הכיפורים הוצאת מכון אורייתא.
ב. ב' כרכים של בנו של הרב לורנץ.
ג. מנוחת שלום חלק י"א סימן ע"ז, מאמר של רי"ח סופר.

אודה מאד למי מחכמי הפורום שמחזיק באוצרו אחד מהספרים הנ"ל, אם יואיל להעלותו לזיכוי הרבים. תודות מראש.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/2/2009 21:58 לינק ישיר 

אני זקוק למידע אודות האנטישמיות בפולין לאחר השואה. הסיפור המפורסם ביותר הוא הפוגרום שהיה בקילץ, שם נהרגו 40 יהודים. (ב4 וב5 ביולי 1946) - כאשר הממשלה והמשטרה הפולנית עמדו מנגד. היו שמועות שהציונים ארגנו זאת כדי שלא יתאקלמו בפולין אלא יעלו ארצה. היכן אפשר לקרוא על כך?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/2/2009 22:23 לינק ישיר 

אתה מחפש מידע ברמה של השמועה על שהציונים ארגנו את הפוגרום בקילץ?
אולי תמצא בהאיש על החומה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2009 22:41 לינק ישיר 

אני מדבר על שמועה ששמעתי מפי אדם מכובד מאוד שעבר את השואה והיה שם בזמנו. הייתי חפץ לדעת האם מישהו כתב על זה ולא רק לחטוף בליסטראות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/3/2009 01:08 לינק ישיר 

בשו"ת גאוני בתראי סימן יד במהדורת זכרון אהרן (ירושלים תשס"ה) נוסף נוסח אחר מתוך כתב יד שפורסם בירחון כרם שלמה - באבוב. מדובר באגרת שכתב ר' אריה יהודה ליב סירקש לאביו ר' יואל בעל הב"ח. בתחילת המכתב הוא מספר לו על "העיפוש אויר, ל"ע, מתפשט והולך על שונאי ישראל...". ובסוף המכתב הוא מבקש ממנו: "שלח לי מכ"ת פיטום הקטורת שאומרים להסיר עיפוש מעל ישראל". ודאי שלא מדובר בסתם 'פיטום הקטורת', שהרי אין צורך שישלח זאת, אלא מדובר בנוסח מיוחד או שמא בסדר על קלף. מהם המקורות הקדומים לאמירת פיטום הקטורת לסגולה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 09:41 לינק ישיר 

אילימא:

כוונתו לספר מזבח הזהב באזיליאה שס"ב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 10:50 לינק ישיר 

קול המון כקול שדי. תיקוני טעויות

אלייעזר כתב:

נראה שניתן לסכם [עד שיזדמן לי מאמרו של פליישר] שהשימוש העברי הראשון בפתגם הוא אצל רבי שמואל הנגיד ואחריו אצל ר"ס לונגו ששניהם השתמשו בו במשמעות שונה מהמשמעות המקובלת היום. אלא שמשער רש"ח קוק שהם הסתמכו על פתגם השגור בפי "ההמון".
השימוש בפתגם כמשמעותו הנפוצה נמצא לראשונה בפירוש נחלת אבות לאברבנאל על המשנה כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו [פ"ג משנה י. עמ' קנה מהד' נ"י תשי"ז]. אחרי אותו דור מצינו שימוש רב בפתגם כגון במדרש שמואל באבקת רוכל ועוד.


הסיכום מעודכן עד למאמרו של ב"צ פישלר [ולא פרופ' א"ע פליישר]

האברבנאל בנחלת אבות משתמש בבלשון אחרת. קול הרבים כקול שדי [לדעתי שינוי זה נותן פתח נוסף לדיון האם בהכרח שר"ש הנגיד ואחריו ר"ס לונגו השתמשו בביטוי נפוץ או שהם קיבעו בצורה מליצית ובלשון נופלת על לשון פתגם שתורגם בפי העם מלטינית בכמה אופנים]
אגב. בויקפדיה כתבו שהאברבנאל מביא זאת בשמו של ר"מ עראמה ולא מצאתי זאת. [איני מתקן לע"ע את השיבושים שנפלו שם עד שיזדמן לי ספרו של אלקושי שכפי הנראה ממנו לקח כותב הערך את המקורות]

 

מתפעל.בהנחה שאין בכוונתך לשאול מה מקורה של הגמרא לדין זה. הרי שלך לפניך
"תני תנא קמיה דרב חסדא הכובש את נבואתו לוקה אמר ליה מאן דאכיל תמרי בארבלא לקי מאן מתרי ביה אמר אביי חבריה נביאי מנא ידעי אמר אביי דכתיב כי לא יעשה ה' דבר כי אם גלה סודו" [סנהדרין פט ע"ב]
כוונת הגמרא לדרוש את הפסוק בעמוס [ג ז] "כי לא יעשה ה' אלוקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים" שכל נבואה נאמרת לכלל הנביאים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 12:52 לינק ישיר 

יישר כח אליעזר, חיפשתי את הגמרא הזו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/3/2009 14:48 לינק ישיר 

החיד"א ז"ל בספרו מדבר קדמות מערכת מ אות מג דף צד סוף ע"ג כתב וז"ל: "כתב בספר עמודיה שבעה ריש עמוד ג' סימן י"ד משם ספר היכלות שלפי האמת לא נחרב בית המקדש, אלא שלח הקדוש ברוך הוא מלאכים והביאו לבנים ועפר ומשרפות סיד ממקום אחר להשביע עינו של אותו רשע שבא להחריב בית המקדש, והמקדש עצמו נבלע בארץ".
מה הוא ספר היכלות הנזכר בספר עמודיה שבעה? האם הוא ראהו בכ"י? האם נדפס? והאם פיסקא זו מצויה בספר היכלות רבתי שלפנינו? תודה!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > אשכול חיפוש מקורות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 12 13 14 ... 62 63 64 לדף הבא סך הכל 64 דפים.