בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

הרב שריה דבליצקי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-3/5/2009 11:42 לינק ישיר 

מישהו יכול לשים תמונות של הרב?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2009 16:30 לינק ישיר 

תכלת רחימאי . תודה על פרטים שהחכמתני.
בכל דבריך אין שום פירכא לטענה ששמעתי בשם תלמידי הישיבה מאז שהיתה טענה נגד הרב קוק על שחסר להם ראש ישיבה כמקובל.(מלבד הטענה שהם לא "ותיקים")
אגב, סעיף חמש סותר לסעיף 2
סעיף 6 שם ללעג את סעיף 5 (וברור לי שאתה מבין כוונתי)

הטענה העיקרית אליה התיחסתי שיש למתוח קו הפרדה בין היחס לראי"ה לבין ממשיכי דרכו, וכן בין ההתיחסות אליו וגדלותו לדבריו במחשבה לא נידונה, ואולי אכן צדקת שזה נושא הראוי לדיון בפני עצמו. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/5/2009 17:20 לינק ישיר 

[quote]נחזור לנשוא האשכול.

בהחלט אישיות מקורית ולא שיגרתית בנוף הליטאי. הוא נראה לי לא הולך בתלם בדעת התורה השיביתית.

כמדומני שמאמרו נגד הצנזור החרדי בכתב-עת תגין, מהווה מאמר המבטא כמין אופיזיציה לימנית החרדית השולטת בימינו שחיה על צנזורה ואילו שם הוא מוקיע את התופעה בחומרה.

נראה שלו היה כותב את הדברים כאן, היה פטרוזא, למשל, יוצא נגדו בדרכו האופיינית....



תוקן על ידי אתנחתא ב- 03/05/2009 7:01:45

[/quote]

לתומי חשבתי שאתנחתא חוזר ל"נשוא האשכול" אך התברר לי שנשוא האשכול הוא הצנזורה השולטת בימינו ופטרוזא.

השתדלתי להשיג את המאמר המדובר, אולי שם נמצא את ה"נוף הליטאי" שיש לו "דעת תורה ישיבתית", אך שם מצאתי בקורת על מדפיסי ווארשא (בפולין ולא בליטא), על "המוסד להוצאת ספרי מוסר וחסידות" (לא נשמע ישיבתי - ליטאי מי יודע מה), בקורת על מחבר קצה המטה על המטה אפרים (שהיה כמובן חסיד).

ומכיון שאתנחתא עוסק בתפיסת טרמפים לנגח ולבוא חשבון כדאי להזכיר לו כמה דברים שנשכחו ממנו בעת כתיבת הדברים.
ההשתקה במשך שנים של ענפי חב"ד שאינם לובביץ-(רציצא, בברויסק, ליזני ואחרים). אמנם לזכותו יאמר שבאומץ הוא הסכים לפרסם את מאמרי ר"ע בלוי בענין זה אך הידיעה הזו  הועלמה ע"י המימסד אליו הוא משתייך. בראש כל ספר חבד"י שמוזכרים שבעת הדורות  של הנשיאים מובן מאליו שהאדמו"הזקן הוא נשיא הדור אחרי הרב המגיד(ומה עם אדמורים אחרים בני אותו דור?) ומהר"ש מלובביץ הוא הנשיא הרביעי (ומה עם שאר בניו של הצ"צ?). אם זו לא הטעיה והעלמה של עובדות מהי צנזורה?

בחברה אליה הוא משתייך אכן אין צנזורה כיון שאין מצב שבו מי שהוא יעלה על דעתו לחשוב אחרת מדא"ח שמעולם לא טעה בכלום. (ראה למשל את מאמרו של יצחק רפאל בסיני אודות הגניזה החרסונית. כמי שרואה עצמו מקורב לחסידות ניסה רפאל להציל את הריי"צ מהבזיון באמירה שכל הגניזה אמיתית שהרי ישנם מכתבים שמזוייפים בעליל. הוא פנה לרב'ה והציע לאמץ מעין פשרה שאמנם עיקר הגניזה אמיתי אך השתרבבו לשם כמה מכתבים מזויפים. במאמרו הוא מתאר את התגובה השלילית המוחלטת שקבל , שהרי מי שמעולם לא טעה או חמיו לא טעה לא יכול לקבל שום פשרה )

מעניני דיומא. יהודי בירושלים- ר' אברהם קוסמן פרסם מאמר על ל"ג בעומר ובו הטענה הידועה שרשב"י לא נפטר בל"ג בעומר . טענתו מבוססת על על גירסה בבספרי ר"ח ויטאל בכתבי היד שנבדקו מחדש. הגירסא שם היא "ביום שמחתו" במקום "שמת בו". הוא קבל בתגובה התקפות פרועות מהקריות ודרומה. הטענה העיקרית היתה שלא יעלה על הדעת שריי"צ כתב שרשב"י מת באותו יום ובאר"י ימצא אחרת. (כדאי לברר אצלו הפרטים המדויקים. זה ממש לא מסתדר עם אהבת ישראל גדולה.) (אגב, גם כותבים אחרים בענין זה נתקלו בתגובות זועמות ולא עניניות לאו דוקא מאנשי לובביץ. לאחד מהם הובהר ע"י חמיו שהוא מסכן את שלום הבית כיון שפגע בקודש הקדשים...)

בהזדמנות אולי נספר מעט על הורתו ולידתו של "חידושים וביאורים לש"ס", מפרי עשתונותיו של הרב'ה .איך נערכו? ע"י מי? מה היו תנאי העורך? למה היתה הפסקה בעריכה? מדוע חזרו אליו שיערוך? האם עמדו בתנאים שהציב בפני הרב'ה?

אחרי זה נקבל קצת מושגים על צנזורה מהי?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/5/2009 18:16 לינק ישיר 

גליציה,

נפלת מן השכל? כלום אני מייצג את חב"ד? כלום אני טוען שבחב"ד אין צנזורה? ומי אומר בכלל שאיני מחזיק מצנזורה? לדעתי יש צנזורה שהיא טוב!  ומהו הקשר לקביעתי האישית שאין כאן כל קשר עם חב"ד. שכחו כאן שאיני "דובר חב"ד"  (מתי ילמדו לטעון עם כל אדם לא לפי השתייכות המגזרית? כאשר אבוא להגן על חב"ד אז יש מקום להתקיף אותי על חבדיות שלי)

ברור, שבמאמר ההוא אין ר' שריה מתקיף את עולם הישיבות, אך ברור שלפי דעת תורה של האידנא הרי בליטא מדת הצנזורה מאד מקובלת כמסמל את הדתיות שאסור להרהר אחריה. וכל העיסוק בתחום זה נחשב כשמאלנית אקדמית. (בפורום זה מייצג פטרוזה קו זה ולכן  הבאתיו כאן ותו לא).

[אגב, לגבי ההתקפה נגד קוסמן, לא הבנתי באם מישהו מתנגד למה שכותב מישהו אחר, זה לא מסתדר עם אהבת ישראל? זוהי קביעה מוזרה ביותר. ובכלל מה הקשר לבין אדם פרטי שקוראים לו הרב דרוקמן לבין חב"ד הרשמית? לא הבנתי. מוזר שדוקא יש אגרת שהאדמור מציין בעצמו שבכתבי האריז"ל האותנטיים אין זכר לעובדה שרשב"י נפטר בלג בעומר. וגם מה הקשר לאדמור הריי"ץ (שעטיך נוטף שנאה אליו) הלא שזה הילולא במובן פטירה מקובל בכל החוגים (מקורו דוקא בחמדת ימים) ובעבר אני הקטן כתבתי שאין מקור לכך בקובץ חבדי ולא הותקפתי ראה זה פלא.) 

לגבי פרסום מאמרים על שאר זרמח חב"ד, ראה זה פלא שלא היה נדרש לי שום "אומץ", וכבר התפרסמו על זרמים אחרים בפרדס חב"ד ואף על ידי הריי"ץ עצמו בהרבה מקורות, ואיני רואה אי עיסוק במשהו צנזורה. (עוד הפעם אני מצהיר, שהיחס שלי לסוגיית צנזורה אמבוולנטי מאד. (אך בדבר אחד - לי אישי - מפריע צנזורה, שמשמיטים מן ספר נדפס דבר שהדפיס המחבר, זהו סילוף בלתי מכופר לדעתי, אך לגבי כת"י וכו' הקוים לא ברורים אצלי) 

וכעת אתה חידשת לי שבהדפסת חידושים וביאורים בש"ס היו צנזרות נוראות, ולי אין מושג בדבר מעבר שהשתנו עורכים 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2009 20:06 לינק ישיר 

גליצאי, כיון שחכם אתה ודאי תבין בקצרה מה שכאמור אין כאן המקום המתאים להאריך בו, ואסכם:
1. הנקודות הנ"ל סותרות רק כשלא יודעים את הפרש השנים ביניהן, ושמתעלמים מההבדל בין ראש ישיבה לראש ישיבה "ראשי" (וכאמור אף הגאון מטבריג לא היה ר"מ ראשי).
2. לומר שהסעיף הנ"ל "שם ללעג" וכו' זה כמו לומר שהרב אריאלי "שם ללעג" את הרב חרל"פ, ובקיצור שימוש בביטויים מופרזים ללא הצדקה. ההגדרה המדוייקת הבדלי גישות.
3. הטענה שטענתי איננה שלא היה דבר כזה במרכז הרב שחלק מהתלמידים היצרו על מיעוט העיסוק ב'פלפול'. הטענה שלי היתה א. שאין לזה שום קשר להגעתו של הגאון מטבריג ומינויו, ולא שייך לדבר על מרמור של תלמידים כשהישיבה בקושי יצאה מחיתוליה (בתחילת החורף עוד היו בה רק ח"י תלמידים!), ב. שאין מקום לתאר זאת בצורה כמו "היתה הסתייגות מרמת הפלפול שבו", כיון שהיה מדובר במדיניות לימודית 'לכתחילית' של הראי"ה קוק, כמו כמה אחרים מגדולי דורו (ודובר על כך כאן כ"פ), שלא אחזו משיטת הלימוד הליטאית של דורם והמשיכו את מסורת הלימוד הוולוז'ינית של הנצי"ב, ואקצר.
(בכלל על כל הנוגע לגאון מטבריג והגר"ש שקופ ומרכז הרב והשינויים שחלו וכו' וכו' ישנו מחקר [שטרם התפרסם] של ידידינו מלח הארץ שאף לי הק' היה הכ' ליטול בו חלק, ובו יבואו הדברים בהרחבה הנדרשת).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2009 20:40 לינק ישיר 

כדי שלא יכנס האשכול למשעול הכרמים אשר שם שועלים קטנים יהלכו ואש המחלוקת בזנבם אנסה להציג מעט מתהלוכות דרכיו של הגר"ש [דבר שכפי שהזכיר פטרוזא הוא עצמו ימנע מכך]
 ואף שאין הכותב כדאי לכך  אבל אמרו במקום שאין אנשים וכו' ולשאלת אניני הטעם אם ראוי שדמותו של הרב תתמעט  בפריטתה לסיפורים בלתי מקיפים נמצא מענה בדברי חכמינו  שאמרו מראין את העין מה שהיא יכולה לראות ומסברים את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע]

אין הרב משייך עצמו למחנה פולני או אלמוני והאמת ואין בלתה היא תנחהו וכפי שכתב בספרו וזרח השמש שייסד את מנין הותיקין מכיון שלא מצא מנין בו התפללו לפי ה"נץ הנראה" [פ"א ה] ועוד מנהגים רבים שייסדם לפי רוחב דעתו היפוך המנהג המקובל. [ואגב כפי המבואר בהקדמה שם המנין התייסד בשנת תשי"ז (ולא תשי"ח)]
[דוגמה אציין כי הוא נוהג לומר ווידוי וי"ג מידות בכל שני וחמשי (דלא כנפוץ אצל האשכנזים שלא אומרים כלל ולא כנהוג אצל הספרדים לאומרו דבר יום ביומו) ואף שהוא מנהג אחד מני רבים חביב הוא אצלי לפי שאודותיו התכתב רבות עם סבי זצ"ל שדבק מאד במנהג זה]

חריגותו מהמנהג הנפוץ אצל חוגי החזו"א להחשיב את בני ברק כספק מוקפת חומה וכפי שביססה באר היטב בקונטרס "האגרת הזאת". גרמה לתרעומת מסוימת עליו אצל בני אותו חוג.
ואגב בקונטרס הנזכר מתבלטת מידת חיפוש האמת המופלאה שלו שלא בוש לשלוח מכתב לחברת נתיבי אילון כדי לברר את הגדר ההלכתי של כביש "נתיבי אילון" [המדובר במכתב משנת תשנ"ו שכבר היה זקן ויושב בישיבה.]

כמו"כ הוא מקורב להרבה ממאורי המזרח [כדוגמת הרב מאזוז ועוד] ובשנים עברו עת עמדו לו כוחותיו אף נסע עם כמה מהם לתיקון ותפילה בקברי צדקים בכ'(?) אלול.
ובקשר לזה ראוי לציין כי בסוף אחד מספריו הוא כותב בחריפות רבה כנגד אי אלו שלעגו למנהגי אלג'יר כאילו מדובר בדלת-עם והוא מוכיחם על פיהם ופורט כמונה מעות את שמות גדולי אלג'יר וחכמיה

דקדוקו בהלכה הוא לשם דבר ולבד מהניכר בספריו ראוי להזכיר את השמועה המפורסמת לפיה אין הרב אוכל כלל מיני מזונות [שלא בתוך סעודת לחם] כיון שלדעתו השיעור שעליו ודאי ניתן לברך ברכת מעין שלוש נחשב לדעת כמה פוסקים כשיעור עליו ראוי לברך המוציא. [היינו בדברים שיש להם תוריתא דנהמא וכמבואר הכל בשו"ע או"ח סי' קסח] וככלל הוא מוכר כמדקדק נפלא ואיום בהלכה ובפרטיה

תחום נוסף בו פקע שמו הוא שמירת המנהגים ושליטה מוחלטת בהתפלגותם. עדה עדה ומנהגה. קהילה קהילה ואורחותיה. ואף יש לו חוברת דקיקה [שזכיתי לקבל מידיו] המפרטת את מנהגי המנגינות של התפילות השנה [לשם דוגמה. הקדיש שאחר ברכת מעין שבע בליל שבת הוא במנגינת קדיש תתקבל של יום חול]
ובהקשר זה אציין לתשובה שהשיב לי בעבר שאין כל חיוב לבן להמשיך את מנהגי אביו [בדברים שאינם מנהג קהילה] וכמבואר בחוות יאיר סי' קכו והוסיף להוכיח זאת מדברי מדברי מר עוקבא שהקל  מחומרת אביו בהמתנה בין בשר לחלב [חולין קה א] וע"כ שאין מנהג האב מחייב את יו"ח.

ואגב אציין כי הרב נוהג למספר את ספריו ולפי מיספור זה ספרו האחרון (?) "וזרח השמש". הוא  החמשים ושמונה במספר

              "יפיפית מבני אדם הוצק ח"ן בשפתותיך על כן ברכך אלוקים לעולם" [תהילים מה ג] 



תוקן על ידי אלייעזר ב- 03/05/2009 20:44:13




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2009 20:48 לינק ישיר 

אתנחתא. כתבתי תגובה ארוכה אך מחקתיה כדי שלא אמשיך בהדלקת התבערה . בשעה נינוחה אפשר לדון בדברים בצורה רגועה יותר.
בנוגע לריי"צ. אין כאן שנאה אלא פולמסנות יתר מצידי . וגם על כך אני מיצר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/5/2009 21:38 לינק ישיר 

רק להעיר שעל דברי מר עוקבא הנ"ל שאמר שהוא חלא בר חמרא לעומת אביו ומשמעות הדברים, באמת נשתברו קולמוסי הפוסקים עם כמה נפקותות להלכה, וביניהן האם אכן יש פה ראיה לעניין שינוי מנהגים. (ויש שביארו שודאי אין לומר שמר עוקבא הקל נגד אביו בהלכה, אלא שאביו היה פרוש והיה ממתין בארוחתו מעל"ע, ולכך התכוון בנו שאמר שהוא חלא בר חמרא, שלא זכה הוא להיות פרוש כאביו אלא אוכל הוא כמנהג רוב בני אדם - ומ"מ דעת שניהם מסכמת בהלכה ובמנהג לעניין חובת ההמתנה. ואמנם כמובן ישנם הסברים אחרים [ראה ר"ן בחולין שם, וע"ע ביש"ש חולין סי' ח'], יאכלו ענוים וישבעו)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2009 21:45 לינק ישיר 

[ולמעונינים להעמיק בנושא סבוך זה (ר"ל המתנה בין בשר לחלב) מומלץ לעיין במאמרו הנפלא של הרב איתם הנקין בקובץ בית אהרן וישראל גליון קמא ( שבט-אדר תשס"ט)]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2009 22:56 לינק ישיר 

תודה רבה לספרא רבא אלייעזר נר"ו על סקירתו הנאה, הכתובה בחן ובטעם כדרכו הטובה. אישר חילה לאורייתא.
 
מעט תיקונים. המנהג של אמירת וידוי בשני וחמישי הוא מנהג שנהגו בו כל הפרושים בירושלים. אי אכילת מזונות שלא בסעודה אינו ידוע לי. (וגם הטעם שנכתב אינו מובן). ואם כבר מזונות אציין חומרה שנוהג בה: שבשתיית קפה או תה עם מזונות, פוטר את השתיה בשהכל על סוכר או כיו"ב. דכיון דכל פת הב"כ היא ספק המוציא (למר כדאית ליה לאפוקי מסברת המאמ"ר וכידוע), נמצא שברכת שהכל על השתיה מסופקת, שאם יש למזונות דין פת הרי הוא פוטר את השתיה. (לפום מאי דקי"ל שאין מברכין על המשקין בסעודה.

בדברי הראשונים יש לתקן, המנין קיים חמישים שנה ולא שישים.

לגבי הנץ הנראה אכן נכון שזכות ראשונים שמורה לו בזה. לפניו לא היה הדבר נושא כלל ועיקר.  ולולי דמסתפינא הו"א שהמטבע 'נץ הנראה' -  שהיום נדמה לאנשים כדבר קדמון -  שלו היא!

 

לגבי קריאת המגילה בט"ו. לכשתמצי כאן גדולתו, בניגוד לאחרים  שאצלם חזו"א הוא כאדמו"ר, שאת הוראותיו מקיימים מבלי לבדוק את המציאות המשתנה, הוא כאיש הלכה היה מהראשונים שאימצו את חומרת החזו"א של 'סמוכה לספיקות' והיה קורא המגילה בט"ו. (קריאת המגילה בדקדוקה עורכת אצלו למעלה משעה!), עם זאת כאשר השתנו הנתונים עם סלילת כביש איילון, חדל מהנהגתו אותה קיים עשרות שנים. ואין לו ספק בכך שגם חזו"א לא היה מורה כן לפי המציאות עתה.

 

הקונטרס אודות ניגוני התפילה נקרא 'תיקון תפילה' וחלקיו מצויים באוצר החכמה. ושם גם על החשיבות שבשמירת מסורת זו.     

 

  והנה לסיום כמה תמונות.

 

הראשונות מבדיקת תוואי אילון לשם קביעת דין קריאת המגילה בט"ו בבני ברק ותמונה נוספת ליד מצבת רבו.






הניק פטרוזא (וכל שום וחניכא דאית ליה) פוטר את חברי הפורום מנוכחתו למשך הקיץ הבעל"ט.
זמן פורה ומוצלח לכולכם נעמתם לי מאד !

 


תוקנה פליטת קולמוס בעקבות הודעת ניחא.  

תוקנו נוסחאות כתיב לבקשת הכותב



תוקן על ידי ספרות ב- 04/05/2009 13:53:05




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/5/2009 23:04 לינק ישיר 

אף אתה נ‏‏‏עמת לנו ותחסר לנו בזמן הקיץ, ונא הודיענו את הניק הבא...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/5/2009 00:00 לינק ישיר 

גם את הניקים הקודמים הוא לא הודיע. ההודעות מודיעות מיהו הניק.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2009 19:38 לינק ישיר 

נתקלתי פעם באחד מספריו על הלכות "בין המצרים".

ובמשקפי החב"דיות הצרות מצאתי שתי "פנינים":

א) גם בשבתות בין המצרים נוהגת אבלות מסויימת, ודלא כמ"ש בלקו"ש שבשבתות אלו צ"ל שמחה יותר מבשאר שבתות השנה, דליתא...

ב) מותר ללמוד בת"ב דברי מוסר וחסידות, בתנאי שלא מובאים בהם דברי תורה...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/5/2009 22:53 לינק ישיר 

איני מתמצא בזה די הצורך:
האם "נץ הנראה" קשור ל"שקיעה הנראית" של אדמו"ר הזקן בעל התניא?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2009 00:21 לינק ישיר 

זה עתה ראיתי בחוברת "הלכה ומעשה" (חוברת ועלון השוים דיון בפני עצמו) פרסום אודות ספר חדש שהוציא הרש"ד בשם 'וזרח השמש' - מנהגי מנין ותיקין בביהכנ"ס תפארת ציון בב"ב.
 האם שזפה עין מאן דהוא כאן ספרו זה. ומה המיוחד במנהגי מנין דק"ק הנ"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הרב שריה דבליצקי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.