1.       

ככל הנראה כולם הסכימו שיש להתייאש מזה שהציבור החרדי ימשיך להתקיים במתכונתו כפי שהוא היום. נחלקו רק הדעות באם יש לברך על ייאוש זה או לא.

וזו אמנם היתה אחת מכוונתי בהצעתי שנתייאש. כי רוב מנהיגי הציבור שלנו עוד לא הפנימו בכלל את הייאוש הזה, וזהו אחד המעכבים העיקריים לתיקון, וליצירת אלטרנטיבה ראויה ליום שאחרי. אילו כל מנהיגינו היו מאמצים את הייאוש הזה ומחפשים פתרון, או לפחות היו פתוחים לשמוע פתרונות, הרי שהיה זה תחילת האור. מכיוון שהקו השולט כנראה הוא שהכל טוב, ורק ניצור עוד כמה וחרמים והכל יסתדר לנצח נצחים. הרי שלגבי זה הצעתי/זעקתי תקפה וקיימת, אנא התייאשו כבר מהחלומות שלכם, והתחילו לעשות משהו אחר.

2.       

לגבי מה שהוצע על היות הציבור הדל"י אלטרנטיבה מספיקה שהוכיחה את עצמה פחות או יותר כיותר עמידה מזו החרדית.  הנה אודה כי איני מכיר כמעט את הציבור הזה כלל. אך לא אמנע מלהעיר כי במובן מסוים הרי הדעה שבבסיסה של הציבור הזה מנוגד לחרדיות אף יותר מחילוניות. המחשבה החרדית רואה את שאלת הדת וכו' כאבסולוטית. אם היא אמתית הרי שהיא חייבת להקיף כל תחום ושטח בחיים [ראו הגדרותיו המדויקים של ספרן בענין באשכול מיהו חרדי שהוקפץ בסמוך.] מבחינתה מי שאינו מקבל את הדת בשלימותה היותר עקבי בשבילו הוא לחיות כבהמה גמורה, בעוד שמי ש"מפשר" ורואה ב"הדת והחיים" שני ישויות חיות זו לצד זו, נחשב כפוסח על שני הסעיפים. ממילא כדי שהחרדי יעבור לדפוסי מחשבה דליי"ם הוא חייב לוותר על יותר הנחות שרשיות שלו מאילו היה עובר להיות חילוני. [כל זה לא לומר מה מוצדק, אלא להצביע על הקושי הקיים אם נרצה ללכת על זה]

3.       

תלמיד טועה וספרן הצביעו על כך שגישתי להתייאש תלויה לכאורה בשאלה הנושנה אודות ההשתדלות וכו'.

אמנם אני לא התכוונת לסוגיא הזאת כלל. [הגם שאולי מה שאטען נכונה גם לגביו] מה שטענתי הוא, כי יש לנו הטיה תמידית שאומר שלעשות  משהו, אפילו משהו שייתכן שלא יפעל כלום, עדיף מאשר לא לעשות כלום. מכיוון שאחרי הכל ישנם ספקות עצומות לגבי כל מה שנעשה אם יועיל יותר או יזיק יותר, מי אמר שלהתייאש ולהרים ידים אינה האפשרות הכי רציונלית?

4.       

למה שהציע בן קהלת להפסיק לקטר ולהתחיל לעשות, דווקא בסוף דברי הצעתי את מה שאני רואה כאפשרות גדולה לתיקון, והוא לשתף את כולנו במציאות התיקון. הרי קהלת הוא שאמר תשועה ברוב יועץ. וגם בשרשור כמו הזה למדתי הרבה יותר משהייתי לומד בהרבה שיחות פרטיות, וזאת משום מימד השיתוף הציבורי שבכאן. לדעתי צריך לקום עוד היום עוד עשרות פורומים ואתרים בדוגמת עצכ"ח, שיהיו פתוחים ללבן גם שאלות קשות, לא רק באמונה מופשטת אלא בכל שטחי החיים, ולהיות מוכנים ללכת על כיוון של פתרון מעשי. לדעתי כל רב, וכל שכן "גדול" או מנהיג צריך שיהיה לו אתר פתוח באינטרנט שיהיה אפשר לפנות בו בפתיחות לגבי כל הנושאים. צריך שיהיו כמה אתרים בפורמט ויקי שיהיו מוקדשים רק ליהדות ונושאיה. [גם מצב ערכי היהדות בויקיפדיה צריך תיקון גדול] , אולי גם אחד שיהיה מוקדש לנושאי עצכ"ח [כמו שכבר הוצע כאן בעבר]. וכו' וכו' וכו'. הנקודה העיקרית כאן הוא שכל פרויקט כזה הוא ענק מדי בשביל אדם אחד או אפילו כמה אנשים, משא"כ אם יהיה לנו אתר שבו המוני אנשים יכולים לתרום את חלקם יהיה לנו בכמה חדשים מאגר מידע גדול יותר מהאנציקלופדיה התלמודית למשל. וכמו כן לגבי הבעיות המעשיות.

הבעייה העיקרית הוא שהחרם הרשמי על האינטרנט משאיר את הזירה הזאת פתוחה לגמרי לצד האויב, וחבל מאד. איני רואה עצה בינתיים אלא לצפצף על כל החרמות האלו ולהתחיל לעשות.

באם מישהו מוכן לתת כתף לענין כזה, אפשר ליצור קשר באישי.