בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

למה לא מעדכנים את אתר ספרי חב"ד ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/6/2008 17:33 לינק ישיר 

לשם מה מזכיר הרשב"א את ה"זקינות" באם אין כוונתו לענייני מנהגים שאין אנו יודעים את מקורם?
והאם הנשים יודעות שזו קבלה עד למשה מסיני? הרי הן יכולות להעיד בידע אישי לכל היותר על הסבתא שלהן. ואנחנו נקום ונסמוך שאותה סבתא קיבלה מסבתה עד לסרח בת אשר שרגליה עמדו בהר סיני?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2008 19:31 לינק ישיר 

צלצח,

מה זה כוכבי יצחק?


לבנוני,

ראית את הרשב"א בפנים? הוא מדבר על פירוש הפסוקים כפשוטם ודלא כפילוסופים. הרחבת הענין תהיה כנראה לגבי המחלוקת שלו ושל הרמב"ן עם הרמב"ם וסייעתו לגבי כשוף, מלאכים שדים ושאר מיסטיקות. לדעת הרשב"א אם בכל האומה ישנה קבלה מסוימת כיצד להסתכל על דברים, וכלשונו 'קבלה פושטת ביד עמנו', סימן שההסתכלות הזו עתיקת יומין ויש לסמוך עליה (אלא אם הוכח לנו בבירור הפכה). בשום פנים ואופן לא לגבי דברים אחרים. כמו למשל מנהג הכפרות ודומיו אותם שולל הרשב"א שלילה מוחלטת. הוא קורא לזה 'הבלים הרבה שנראו בעיני כדרכי האמורי' (ח"א שצ"ה).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2008 20:27 לינק ישיר 

מנהשורה: לא ראיתי את הרשב"א בפנים. ואני עדיין לא מבין, אם כדבריך שכוונתו לפירוש הפסוקים, מדוע הוא נזקק לקבלת הזקינות? קבלת הזקנים אינה מספקת? האם לא נראה מכך שדעתו להרחיב גם לקבלתן של סבתות?





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2008 20:59 לינק ישיר 

וז"ל: ודע כי כל חכם מחכמי תורתנו החסידים כשיראה דברי הפלוסופים וישר בעיניו דרכם כשהוא מגיע אצל הכתובים המורים

בהפכם פרש אותם בענין שיהיה נאות לחקירה הפילוסופית ומשים ענין המקראות משל לפי שאין דוחק אותו ענין נבואי או מצוה,

אבל כשהוא מגיע אצל9 חכמי ישראל יפרש המקראות כצורתם ואף על פי שהחכמה הפילוסופית סותרת אותם, כענין תחית

המתים, שאין הכתובים מוכרחים בו הכרח נחתך ויש לפרש כל המקראות בדרך משל, כענין המקראות שבאו יותר מבוארים בענין

מתי יחזקאל, ואלא שהכריחם הכרח הקבלה המפורסמת באומה, ובמקום הזה יודה שהקבלה תבטל החקירה הפילוסופית, ואז

תהיה לנו הוראה11 ממנו שאין משגיחין בחקירה כנגד הקבלה לפי שחכמת השם למעלה מחקירתנו, וככה יקרה לנו מן הדין בכל

דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באיפשר חלילה, ולמה נסתור קבלתם ואין

קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים, ופעמים יהיה הענין ההוא נרמז בכתוב

ולא שיהיה הרמז ההוא מוכרח רק תכריחנו הקבלה ויתאמת ענין הכתוב עם הקבלה וכענין שאמרתי בתחיית המתים, הרואה אתה

והיה אחד מחכמי התורה דורש מעצמו ענין תחיית המתים מן התורה ממה שבא בכתוב הנך שוכב עם אבותיך וקם, אלא שעם

הקבלה האמתית נודע אצלנו שנרמז הענין במקום ההוא.

9. בפי' הגדות שם נוסף, הדברים שנתפרסמה אמיתתם באמונה אצל.

11. בפי' הגדות שם, הודאה. (מתוך הוצאת מכון ירושלים)

א"א להוציא מפה יותר ממה שכתוב. גם אם קשה המלה זקנות. והיא לא קשה, כי לא התכוין לדייק מזה משהו אלא לומר שאין המדובר במסורת מסוימת איש מפי איש. זקן מפי זקן. כי אם במסורת כללית שעברה בעם.

וכבר הבאתי את דבריו בסי' שצה': כתב מר... בענין הכפרה שעושין לנערים בערבי יוה"כ ושאסרתי אני... אני מצאתי מנהג זה

פשוט בעירנו עם שאר דברים שהיו נוהגין כיוצא בזה, שהיו שוחטין תרנגול זקן לכפרה על הנער היולד וחותכים ראשו ותולין

הראש בנוצתו בפתח הבית עם שומים, והבלים הרבה שנראו בעיני כדרכי האמורי. ודחקתי על זה הרבה ובחסד עליון נשמעו

דברי ולא נשאר מכל זה ומכיוצא באלו בעירנו מאומה. אף על פי ששמעתי מפי אנשים הגונים מאד מאשכנז היושבים עמנו בבית
המדרש שכל רבני ארצם עושין כן ערבי יוה"כ ושוחטין לכפרה אווזין ותרנגולין, גם שמעתי כי נשאל לרבנו האיי גאון ז"ל ואמר

שכן נהגו, ועם כל זה מנעתי המנהג הזה מעירנו.

הנך רואה שמנהג שנהגו פשוט בעירו, נהגו כל רבני אשכנז, והעיד גדול הגאונים שכן נהגו, ביטל הרשב"א בהחלט.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/6/2008 21:18 לינק ישיר 

באשר להוצאת התשבי הנ"ל, יצויין שבראש הספר כתבו שקיבלו הסכמה מהבד"צ של העדה החרדית, "אלא שמאחר וביקשו מאתנו שלא להדפיס הסכמתם הנזכרת עם "קונטרס תורה שלימה" הנדפס כאן בסוף הספר (עמוד רצה), מחמת שמחבר הספר "תורה שלימה" התנגד מעט לדרכי הרבנים החרדים באירופה לפני כמאה שנה (עיין בסוף הספר עמוד שח בהערה), לכן לא הדפסנו כאן את הסכמתם כדמותה בצלמה. ומ"מ הם עצמם אמרו לנו שקונטרס זה חשוב ויפה מאד, וכדאי להדפיסו בקונטרס נפרד, אלא שכך דרכם שלא לתת הסכמות לספרים שהובא בהם דברי חכמים שלא לרוחם".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/11/2008 15:49 לינק ישיר 

צמחיוסיפון כתב:

בעיני ראיתי ובאזני שמעתי איך נעלב ה"ר הקטן כשאחד מגדולי ישראל זצ"ל קרא לספרו משַנה הלכות, והוא תיקן למִשְנה הלכות (על משקל משנה תורה).



ומהו המשקל של משנה תורה?
רבינו מאיר הלוי אבולעפיה [כתאב אל רסאייל-אגרות הרמ"ה מהד' רדצ"ה איגרת י. מהדורת ברי"ל עמ' יג] כתב באיגרתו לבני לוניל "הוא הספר הנקרא משנה תורה, ואיני יודע אם יש אם למסורת ואם יש אם למקרא" רד"צ הילמן  טורח להעיר כי השאלה היא אם יש אם "למסורת וקרינן משַנה או למקרא וקרינן מִשנה. (כבוד הלבנון ש"ו נו' 47)."

המעניין הוא כי רבי אברהם ברבי אליעזר בעל ערוגת הבושם המצטט את קטע ממכתב הרמ"ה, משמיט מהם את הדברים הללו [ערוגה"ב ח"ב עמ' 259]. להשערת המהדיר פרופ' א"א אורבך. מחמת רוב חריפותם



 



תוקן על ידי אלייעזר ב- 16/11/2008 16:32:13




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2008 07:10 לינק ישיר 

לא כל הזכויות שמורות

הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | 31 שיניים לגוי, 32 שיניים ליהודי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2008 15:59 לינק ישיר 

במדרש תלפיות נכתב "קבלתי" שישראל יש ל"ב שיניים ולגויים יש ל"ג שיניים.
כנראה שנשתנו הטבעיים וכיום יש לגויים רק ל"א שיניים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2008 16:07 לינק ישיר 

אני שברתי להם שתיים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/11/2008 08:15 לינק ישיר 

הרב בצלאל שטרן היה רב בק"ק עדת ישראל מלבורן, את מקומו מילא הרב אשכנזי, ביחד הם קיימו  את מה שנאמר "כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף" אך לא את המשך הפסוק: " וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ". (קהלת ז, יב).

_____________

איזהו חכם

"אי נאסרת אשה לבעלה כשבא עליה שד"  

 הייד פארק  מרכז פורומים ישראלי | האשה והשד



תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/11/2008 8:39:47




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/12/2009 10:17 לינק ישיר 

לרגל יום השנה של הרב חיים חזקיהו מדיני בעל שדי חמד התעוררתי להשלים את הדיון כאן בתחילת האשכול על קפידת כמה ממחברים לשנות את שם הספר לשדה חמד.

 

כפי שהעירו. קונטרס באר בשדי כולל תשובות רבות של רבנים שכולם ללא יוצא מן הכלל דוחים את סברת הרב המערער וסבורים שאין שום חסרון או מניעה לקרוא לספר בשמו המקורי (בין כל הפלפולים שם - שהנכבד בהם הוא פלפולו העצום של ר"א גורדון- בולטת ביושרה טענתו של הרב דייכעש [מכתב טז] שהרי כל עיקר הערעור נסמך על דברי הגמרא שבשעה  שביטלו את תקנת בני חשמונאי לכתוב שם השם בשטרות אותו יום עשאהו יום טוב [ר"ה יח ב] ואעפ"כ לא מצאנו שימנעו לכתוב שדי מכורה לך [קידושין ט א] וע"כ שכל שכוונתו לחולין אין בו בית מיחוש)

 

בקונטרס הנ"ל לא פורש שמו של הרב המערער (שכמה מהמשיבים התפלאו עליו ועל תורתו) אבל באגרת ששלח השד"ח לרב ירושלמסקי (נדפסה בספר אגרות השד"ח מכון שם עולם ב"ב תשס"ו ח"ב אגרת קנה) מפורש שהיה זה הרב עקיבא יוסף שלזינגר בעל לב העברי.

 

ואגב בהקדמת השד"ח לקונטרס הוא מציין שאף שהוא השגיח שכמה רבנים קראו לספרו שדה חמד, לא סבר שעשו זאת בדווקא אלא ששיגרת לשון נקטו. מעניין כי שיבוש כזה נפל ג למבר עצמו! בשיורי הפאה מערכת אל"ף אות מא מציין למה שכתב בשדה חמד.

העירו כאן על כמה ספרים שהשתבשו בפי מזכריהם. ניתן להוסיף גם את הספר שער משפט שרבים משבשים לשער המשפט
(רציתי להוסיף לאלו גם את המטפחת ספרים ששיבשתי למטפחת סופרים. ובא בר בי רב והרחיקו בזרוע)  
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

בכתב העת בית אהרן וישראל גליון קמה (שנה כה א) התפרסם מאמר של הרב יוחנן שבדרון בקשר לקברו של שמואל הנביא.

על תוכנו דנו כאן כבר ורצוני כעת להתייחס למשפט מההקדמה למאמר (עמ' קכא-קכב): 'ידועים דברי הרשב"א ז"ל שכתב על דורותיו "חביב עלי קבלה אחת של זקנתי יותר ממאה פילוספים" ועל דורינו ניתן אולי להוסיף ויותר מאלף חוקרים'

ציטוט זה של הרשב"א לא היה מוכר לי וכששאלתי לארבעת בקיאי דורנו (ה"ה: פרויקט השו"ת, D.B.S, אוצר החכמה וגוגל) לא ידעו להשיב לי מהיכן נטל הכותב דברים אלו.

האם אחד הקוראים כאן מכיר באמת משפט כזה. או שאין כוונתו לציטוט מדויק (אף שסימנו בגרשיים כמקובל בציטטות) אלא לתשובת הרשב"א שנזכרה פה ושהוברר שאינה קשורה כ"כ לנידון זה ושכמותו.

 

ובעוסקנו בזה אזכיר לטובה את החכם ספרא שבאשכול אחר הבהיר בפירוט מהי כוונת הרשב"א ומה בינה לבין מה שתלו בה. לתועלת העניין אעתיק דבריו לכאן.

רשב"א ונשים זקנות

שו"ת השיב משה או"ח סי' י"ג. (תקי"ט – תר"א):

אבל מזה שנעשה תחבולות שתמליט הולד מת ולא תקבר כך עם הולד, לא נרמז מזה בשום מקום, וגם בספרים המדברים מענינים כאלו, כמו בספר לחה"פ ובספר מעבר יבק, לא נמצא מזה כלל. רק שהוא קבלה ביד בני עמנו, וכבר ידעת מש"כ הרשב"א בתשובותיו, דאין לדחות הקבלה שיש ביד נשים הזקנות מבני עמנו, מפני ששים רבוא מופתים המראים סותרו, דחק הישראלי הוא למעלה מהטבע והשכל.

תשובה זו חביבה עד מאד על כמה וכמה מחברים, שמצטטים אותה בקשר לכל מנהג שאינם יודעים את מקורו. אבל כפי שכל אחד כבר יכול לנחש, רשב"א מעולם לא כתב דבר כזה. מה הוא כן כתב? כנראה שזה בהשראת דברי רשב"א בח"א סי' ט', וז"ל:

ובמקום הזה יודה שהקבלה תבטל החקירה הפילוסופית. ואז תהיה לנו הוראה ממנו שאין משגיחין בחקירה כנגד הקבלה. לפי שחכמת השם למעלה מחקירתנו. וככה יקרה לנו מן הדין בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו. ולא נסתיר קבלתם רק אחר הקיום שאינו באיפשר חלילה. ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים.

ובכן, לא ששים רבוא מופתים אלא החקירה הפילוסופית, שהקבלה למעלה הימנה. משא"כ "אחר הקיום שאינו באיפשר", שאז כן מבטלים הקבלה.

לא נשים הזקנות, אלא זקנים וזקנות.

"קבלה" במובנה האמיתי, שיש לתלות שקבלוה ממשה רבינו או הנביאים, ולא כל אמונת שוא.

ולא "חק הישראלי למעלה מן הטבע והשכל" אלא "חכמת ה' למעלה מחקירתנו".

יתר הפרטים מדויקים..

 

בקובץ אור ישראל סיון תשנ"ז (הרב יחזקאל סלומון, עמ' ע"ב), [ובעוד מקומות], ראיתי שהתשובה של הרשב"א עברה הסיבה למשהו קצת יותר מתון. וכך כתוב שם.

וידועים דברי הרשב"א בדבר קבלתן של נשים זקנות שתורה היא ולימוד היא צריכה.

אמנם בקובץ אור ישראל תמוז תשס"ז, (הרב יעקב שלמה מוזסון, עמ' ס"ח), חזר הרשב"א לסורו, וחזר לדבר על ששים רבוא מופתים. כשהכותב הוא אולי הראשון מהמצטטים, שבאמת ניסה לחפש את זה ברשב"א, וכך כתוב שם.

וידוע מה שכתב הישמח משה בשם הרשב"א, דז"ל הרשב"א, אין לדחות הקבלה שיש ביד הנשים הזקנות מבני עמינו, מפני ששים רבוא מופתים המראים לסותרו, כי חק לישראל למעלה מהטבע והשכל, עכ"ל. [ואע"פ שלא נמצאים הדברים הנ"ל בכתבי הרשב"א שיש בידינו, מ"מ נאמנים עלינו דברי הישמח משה זי"ע שכן כתב הרשב"א].

ודאי שנאמנים עלינו דברי הישמח משה, הא לא גרע מקבלת נשים זקנות.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 

 

מנהשורה כתב:

מי זה ר"ש שיק מח"ס שו"ת רשב"ן? ביוגרפיה?

 

מעט אודותיו ראו כאן.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אלייעזר כתב:

מהו המשקל של משנה תורה?

רבינו מאיר הלוי אבולעפיה [כתאב אל רסאייל-אגרות הרמ"ה מהד' רדצ"ה איגרת י. מהדורת ברי"ל עמ' יג] כתב באיגרתו לבני לוניל "הוא הספר הנקרא משנה תורה, ואיני יודע אם יש אם למסורת ואם יש אם למקרא" רד"צ הילמן טורח להעיר כי השאלה היא אם יש אם "למסורת וקרינן משַנה או למקרא וקרינן מִשנה. (כבוד הלבנון ש"ו נו' 47)."

המעניין הוא כי רבי אברהם ברבי אליעזר בעל ערוגת הבושם המצטט את קטע ממכתב הרמ"ה, משמיט מהם את הדברים הללו [ערוגה"ב ח"ב עמ' 259]. להשערת המהדיר פרופ' א"א אורבך. מחמת רוב חריפותם

 

מרק שפירו עסק בעבר בטור שלו בביקורת על ספר משנה הלכות הנ"ל . בין הדברים הוא משתעשע באפשריות השונות שבשם הספר ומציין לדברי הרמ"ה ביחס למשנ"ת של הרמב"ם. (פלא קצת שנשמטה ממנו הידיעה -שכשמותה היא לחם חוקו- כי הערוגה"ב השמיט את הקטע הנ"ל ממכתב הרמ"ה)



תוקן על ידי אלייעזר ב- 11/12/2009 10:22:56




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/12/2009 18:50 לינק ישיר 

אלייעזר, למה אתה מסתפק בהפנייה בלבד למקור בשפת לועז שלרבים מאיתנו אינו קריא, לא כדאי לתרגם את הדברים החשובים, על מנת  שנוכל כולנו להתענג מהליצנות והבזיון  ('ביקורת') שעושה 'מרק שפירו' לספרי הגאון ר' מנשה קליין.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2009 03:04 לינק ישיר 

<אבל מזה שנעשה תחבולות שתמליט הולד מת ולא תקבר כך עם הולד>

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=143&st=&pgnum=363&hilite

סימן קלד.




תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/12/2009 03:12:45




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > למה לא מעדכנים את אתר ספרי חב"ד ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 סך הכל 5 דפים.