בית פורומים עצור כאן חושבים

אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ב']

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/6/2006 07:14 לינק ישיר 


כיצד נוצרה החרדיות . על ספרו החדש של משה סמט .

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=726361&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/6/2006 13:22 לינק ישיר 


זכרונותיה של גליקל

http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/434/912.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/6/2006 17:34 לינק ישיר 

מדענים בריטים ינסו לשחזר כתבי יד של הרמב"ם מתוך הגניזה הקהירית
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subContrassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=%20726933



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/6/2006 11:48 לינק ישיר 

האם למי שהרג את הנפש יש זכות להתייחד עם ארוסתו?http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=46205&Word=&gilayon=2774&mador=



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/6/2006 09:21 לינק ישיר 

חדש בבני ברק: חדרי משחקים בתלמודי התורה (ליאת שלזינגר, מעריב).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/6/2006 04:10 לינק ישיר 

גליקל: זיכרונות 1691-1719", (ההדירה ותירגמה מיידיש: חוה טורניאנסקי), הוצ' מרכז דינור ומרכז זלמן שז"ר

אחר ההמלצה החמה לפגוש את האישה היהודייה גליקל ולהיווכח בעוצמתה של אישה כשכל הסטיגמות האפשריות אינן יכולות למי שיש לה רוח גדולה וחריפות ואישיות – לא היותה "אישה" – ולא התווית "יהודיה" החניקו משהו מתנופתה הכובשת. "חרדית" היו מכנים אותה היום למרבה הגיחוך. אך נראה לי שהיא לא היתה מכנה את החרדים כבני ברית שלה.

הפער בין מה שהיא מייצגת לבין מה שהחרדים של היום מייצגים, ראוי לתשומת לב. רציתי לבקש מהקוראים בקשה: הקריאה בספר תכבוש אתכם, אבל אתם, שימו לב היטב לא רק לשפה המרגשת, לא רק למצוקה האישית של האישה, לא רק למצוקות היהודיות של משפחה המשרכת את דרכיה בעולם מאיים, רדוף מחלות ואי-שקט מדיני וקיומי מכל סוג – אלא שתשימו לבכם עד כמה השתנה העולם מאז, ועד כמה שונה האישה הזו מהיהודייה שומרת המצוות והחרדית במיוחד בדורנו. עד כמה השתנו מושגינו ממושגי האישה המחוננת ההיא.

ואכן, תוך קריאה בזיכרונותיה של גליקל מהמל, האמנם היום, אישה חרדית תוכל לכתוב כתיבה מופלאה כזו? האם היא תמצא עצמה מנודה – שימו לב לחשיפה שהיא חושפת את קורותיה וקורות משפחתה והבעת הרגשות הגלויה ומרגשת. חישבו על העושר שהיה מזומן לאישה ההיא כפי שהוא משתקף בעושר ביטוייה ומשליה, אי-שם מפאתי המאה ה"אפלה" שבה היא כותבת, היא רוחשת חיים, מליאת ביטחון עם כל מצוקות החיים שלה.

שימו לב אפילו לתמונה שהתקבעה בזיכרון כאילו היא תמונת גליקל ובעצם היא תמונת קרובת משפחתה – ברטה פפנהיים. ואז, הרהרו בלבוש המדהים שלה שנקרא צנוע: צניעות מסתבר היא לא מושג מוחלט כפי שנראה. המילה צניעות היא בעברית מהשורש המתייחס להסתרה ואמנם פפנהיים נראית צנועה: הצוואר עטוף לחלוטין, על המצח מעטפת בד מהודקת היטב, והשמלה משתלשלת עד שהיא מצניעה את רגליה.

וכיצד מתפרש המושג צניעות כיום, בעולם החרדי? תתפלאו – בעולם החרדי אסור לנשים לשלשל את השמלה עד לכיסוי רגליהן. הן חייבות להשאיר אותן חשופות (מספר הסנטימטרים נקוב במדויק: 15, במצב ישיבה: 10). אבל משלמות הנשים החרדיות מס צניעות של גרביונים בלבד לרגליהן. כך לא נראתה בת המל כשרה. מושג הצניעות הוצא מביטויו המקורי – צנוע =מכוסה, והפך למפגן אופנה: "ארוך איננו צנוע", כך תגיד כל חרדית.

קריאה בגליקל מהמלין היא גם קריאה בשינוי המושגים שעבר על העולם החרדי. היא קריאה בסירוס שהעולם החרדי מסרס את שפת ההלכה כדי לשרוד בעולם משתנה.

וראו גם המלצתה של המשוררת והסופרת אסתר אטינגר על הספר ב- "אומדיה"

בברכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/6/2006 12:24 לינק ישיר 

הרב יהודה ליאון אשכנזי ( מניטו )

http://makorrishon.co.il/show.asp?id=13232



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2006 19:15 לינק ישיר 

האמנם?! אחוז הגולשים החרדים גבוה מאשר החילונים כך טוען יו"ר זק"א מזהיר: אם רבנים לא יתירו גלישה - יאבדו שליטה על הציבור החרדי . http://www.nfc.co.il/archive/001-D-103879-00.html?tag=19-17-00



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/6/2006 08:54 לינק ישיר 

על הפורומים החרדיים בהייד פארק
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=730413&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/6/2006 12:46 לינק ישיר 

על ''שרקיה'' – ספר שירים חדש מאת אסתר שקלים

כשהרב אמנון יצחק/ מופיע/ בשלמה של סבו מתימן/ מוחאים לו כפיים/ ומודים: / מסורת אבותיו בידו.
וכשאני/ מופיעה ב"תומבון", / המכנס שלבשה סבתי הצדקת/ מזל חאנום/ באספהן/ סופקים לי כפיים/ "לא ילבש גבר שמלת אשה" ונדים לי/
ואני/ מורשת אמהותי בידי/ עז והדר לבושי/ ואשחק ליום אחרון.
("שרקיה" עמ' 65)

לא בכדי קראה המשוררת לספרה "שרקיה" – רוח מזרחית עזה. גם מהשיר שלמעלה אפשר לשמוע את שריקתה של הרוח. את שיריה של אסתר שקלים אני מכירה מזמן, היא פרסמה אותם בבמות שונות, בין השאר במדור זה, הולדת הספר החדש מקבעת ומבססת את מעמדה כקול נשי – מזרחי חדש שנון, רגיש ומבטיח, שנולד בעולמה של השירה העברית והדתית החדשה.
"כבודי פיסח על שני העולמות" היא כותבת באחד השירים במשחק מילים מריר. זהו משפט כמעט מסכם את העולמות השונים כל כך הקיימים בנפשה ומשתקפים בשיריה – מזרח ומערב, מסורת ומודרנה, זהותה אשה עצמאית מול זהותה כרעיה נכדה ובת. אסתר משוחחת בשירים ברגש, בכנות ובשנינות עם משפחתה – סבה וסבתה שעלו מפרס, עם החברה שסובבת אותה, וערכיה המודרניים עם א-להיה ועם בעלה. ("אישי אקראהו? בעל הוא לי"). "הלוואי ותהיי זקנה" הייתה אומרת לה סבתה בחכמתה, אבל חבריה ביום הולדתה מאחלים לה את ההפך: "שתשארי צעירה לנצח". דמויות נשיות מקראיות כשרח בת אשר, בגדי אשה ומתכון למאכלים פרסיים ("גורמה סבזי") שוכנים בשיריה זה בצד זה. היא אוהבת את משחקי המילים:"אני מצתערת" (בין צער לצעירות), או: "הקדחת תבשילו, חזרי לאמך לחינוך משלים, מתקון למתכון מושלם"."מי ישאני"? היא שואלת, וממשיכה לשחק עם כפל המשמעות - "מי יסחב אותי לאשה עכשיו?" או בשיר אחר, שבו היא מדברת ברמיזה ובכפל לשון על ההבדל בין מה שנדרש מאשה בעבר, לבין המקובל היום: "עכשיו/ היא מודרנית/ אין לה שום חור/ בהשכלה... ועכשיו באפנה לבן חלק/ מזמן ירדו מהפסים".
בשיר המסיים את הקובץ היא מדברת בשמה של יהודית:
"כשהסרתי/את ראשו של הולופרנס/ ואספתיו אל עמיו/ בקשתי להסיר/גם את האות/שטבעתם במצחי/כאשה/ולאספו אל מקסמי השווא".

חיותה דויטש [ סופרים וספרים , הצופה ]

שרקיה, אסתר שקלים הוצאת כנרת זמורה ביתן תשס"ו



תוקן על ידי לינקזעצער ב- 12/09/2007 7:45:42




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/6/2006 13:00 לינק ישיר 

על ספרה החדש של גילי זיוון דת ללא אשליה:

http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=46559&Word=&gilayon=2782&mador=



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 03:14 לינק ישיר 

יצחקומר:

הגם הרב אבינר במתחרדים?

לפני כמה שנים כשהספינה של ערוץ 7  עוד שידרה לכל בית , שמעתי את הרב אבינר מסביר באריכות ובטוב טעם כמה חשוב שאישה תפתח מקצוע משלה וקרירה משלה , אין ספק - אמר הרב שאישה צריכה להתמסר  לביתה ולילדיה , אבל היא גם צריכה להתמלא ולהתקדם בעצמה " ואיןן החצי הזה בלי זה"  ודברים כיו"ב.

והנה השבת בבית הכנסת אני רואה מאמר עם כותרת מתחכמת "אני אהיה פרופסורית" של הרב אבינר, המסביר כמה כיף לאישה להיות בבית וכמה נכון שלא תוציא את אפה אלא אם כבר גדלו ילדיה וכ"ו . שום מחנך חרדי לא היה כותב זאת טוב ממנו.

ושאלתי -כאחד שאוהב אותו-, האם גם הרב אבינר במתחרדים, האם זהו חלק מתהליך הקצנה והסתגרות כללי, האם יש קשר לפינויים מהגוש,

http://www.saroog.co.il/modules.php?name=articles&op=ViewItems&vid=587


והנה המאמר

הרב אבינר :                          
                                                       "אני אהיה פרופסורית "


כן, אהיה פרופסורית! בעלי גומר דוקטורט בפיזיקה, איני מתקנאת בו, אך אני אהיה פרופסורית. אני חשה שיש לי כוחות לכך. אני רוצה תארים וקריירה, אהיה פרופסורית, אצליח, ותלמידי יעריכו אותי. אני רוצה שוויון. אין זו המלצה שלי, זה ריבונו של עולם אשר יצר את האיש ואת האישה שווים, שנינו בצלם אלקים. יש לי נשמה טהורה, ואני מאמינה בעצמי. בהחלט, אני שונה מבעלי, אך לא פחותה ממנו. אהיה פרופסורית. זה חלום שאני מטפחת מאז האולפנא. אני נעולה עליו, ואני אפילו יודעת במה. פרופסורית לחינוך, פרופסורית לחינוך ילדיי, עם תארים הרבה, תואר בנשיות, תואר בנישואים, תואר באמהיות.
מדוע אתם מחייכים? אין זו בדיחה. בעלי מייצר רכיבים אלקטרוניים בשביל איזה מכשיר חשוב, ואני אייצר ילדים. אני אייצר נשמות. אז מדוע אתם צוחקים? האם זה פחות חשוב? לא, זה הרבה יותר חשוב, אני אהיה פרופסורית בחינוך הילדים שלי.
ודאי, אני אוהבת את כל הילדים שבעולם, אבל הילדים שלי קודמים. עכשיו אני מחנכת כיתה, מחנכת טובה ומסורה. אני אוהבת עבודה זו ושמחה בה. אך ברגע שייוולד לי תינוקי הראשון בע"ה – אני אפסיק. אני רק של ילדיי. אם יהיו לי אילוצים לעבוד בשביל פרנסה, אעשה זאת במידה מזערית. כמובן, אעבוד בנאמנות, אך רק במידה הנצרכת, וכן אם יהיה לי צורך להתאוורר קצת.
אז מי ימלא מקומי החשוב כמחנכת? – השכנה שלי, שהפסיקה להיות מורה כאשר נולד לה תינוקה הראשון ועתה שילדיה גדלו, היא חוזרת למסלול העבודה.
אמהות זו פרופסורה וגם עבודת קודש. זו משימה עצומה. אמר רבי ישראל סלנטר, כמדומני: הנגר דורך על שביבי עץ, הזגג על זכוכיות והמחנך על נשמות. אכן, זו אחריות עצומה, אך אני מרגישה שיש לי כוחות לכך.
והממלכה שלי, היא הבית. אהיה פרופסורית לבית, בית שמתחלק לשלושה חלקים כדברי המהר"ל (דרך חיים על אבות, א ד-ה). א. מחסה חומרי מפני גשם ושמש ושאר פגעי הזמן. ב. מחסה רגשי שבו אדם ירגיש טוב. ג. מחסה רוחני, שבו יתגדלו כולם באמונה ובמידות טובות.
1.אני רוצה בית נעים עם כלים שטופים, מגבות נקיות, פח אשפה מרוקן, מזון אהוב שמחכה, שולחנות ערוכים שמחייכים. אני רוצה כביסה מכובסת ומגוהצת וכפתורים תפורים. צמחיה פורחת, ילדיי רחוצים ושיניהם מצוחצחות. הבית הקטן הזה יהיה גן עדן קטן.
2.אבל הכי חשוב שתהיה בבית שלי אווירה טובה, נעימה, חמה, עבור ילדיי וגם עבור בעלי, שגם מאד זקוק לזה. אווירה של אמון בילדיי. אז יצמחו שמחים, שלווים, בריאים בנפשם. כמובן, הם לא יגדלו מפונקים, אך לא אשכח לרגע שהם זקוקים כאוויר לנשימה להרגיש אהובים. זאת אני יודעת מרבנו הרב צבי יהודה שלימדנו שראשית חינוך הילד זאת ההנקה. תחילה לא הבנתי מה הוא אמר, אך משהסביר שחינוך הוא קשר, אז הבנתי! זו היתה הברקה עבורי. החינוך אינו דווקא להעניק ידע, אלא להיות קרוב ואהוב ומחבק. ההנקה היא דוגמא לכל ביטויי האהבה, שמתוכם אישיות הילדים צומחת ביושר. הבית הזה לא יהיה עבור בעלי וילדי חזית נוספת בחיים, אלא מקום נעים שבו מקבלים אותם כמו שהם. ואז הם יעשו פלאים בעולם. אפילו עשיית שיעורי בית יחד עם ילדיי תהיה חוויה נעימה.
3.וביתי יהיה מקום שבו מגדלים תורה ואמונה, יראת שמים ומידות טובות, כי לפני הכל, אני בעצמי אהיה כזאת.
אז אתם רואים שאין מה לצחוק. אתם רואים שזו פרופסורה עם כמה תארים בכל מיני מקצועות. אתם רואים שזו עבודת קודש, שלמדתי מהנשים הצדקניות במצרים.
ואיפה אני בזה? מתי אעשה אני לביתי? אז זה בדיוק ביתי, זה אושרי וזו שמחתי. כאשר אומר לילדיי ולבעלי מהבוקר עד הערב: אני אוהבת אתכם ואני מאמינה בכם, ואראה אותם רגועים ושלווים שמחים וצוחקים - אין דבר שיעשה אותי מאושרת יותר.
(לכבודה של מחנכת נשות הדור, הרבנית חנה טאו זצ"ל)

*****

מיימוני:

שאלות על הרב אבינר יש להפנות אל הרב אבינר...

וגם איני מבין כל כך מה לפורום שלנו ולשינויים בדעתו של הרב אבינר, אם יש כאלו.

על כל פנים, בעניותי, ועל אחת כמה וכמה שאיני מכיר את הרב ואת שיחו, איני רואה כאן קושי.

יש תקופות, מקומות ושאלות שמזמינות הדגשה של הזכות של האשה לצאת ולפעול בעולם.

ויש תקופות, מקומות, שאלות שבהן מתבקש להזכיר לאשה שהיא יכולה וצריכה להיות אמא.

(סליחה, אם חטאתי לכללי הפוליטיקה הקורקטית.)

והאם הנושא שלנו יהיה הרב אבינר (אולי יש מקום לדיון על גישתו להלכה ובכלל), האשה בבית או בעבודה (כבר היה נידון כזה,
כמדומה לי) או שינוי דעת אצל רבנים או שינוי תשובה לפי השואל (לדעתי המעניין ביותר).

והעיקר: האם רק חרדי יתבע מן האשה לטפל בילדים בבית? והאם המונח "חרדי" בהקשר זה הוא שלילי, חיובי הוא נטול משמעות אלא
הסוציולוגית בלבד?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 07:34 לינק ישיר 

משיריו של הרב אבינר - http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1195022 
[הבאתי שם את דבריו אלה של הרב אבינר וגם תגובה עליהם.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 09:40 לינק ישיר 

בקרוב: רפורמה בהשגחת הכשרות (דודו בזק, מעריב)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 10:01 לינק ישיר 

זעם על דברי השופטים שייתכן שהנאנסת נהנתה

במועצה לשלום הילד זועמים על שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת שהרשיעו אב באונס בתו, אך אמרו: "ייתכן שבמשך השנים, משהייתה המתלוננת לנערה, נעמו לה מעשי הנאשם והיא חפצה בהם". ד"ר יצחק קדמן: "אין שופטים אלה ראויים לשבת יותר על כס המשפט בישראל". כעס רב גם במרכז לנפגעות ונפגעי אונס




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ב']
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 ... 116 117 118 לדף הבא סך הכל 118 דפים.