close
 
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
18.10.2017
 
עוד בעוד באתר
לכל הכותרות
הכי נקראים הכי מדוברים

כוחה של הברכה / הרב מרדכי מלכא

הגאון רבי מרדכי מלכא, רבה של אלעד, במאמר תורני שבועי על פרשת השבוע לגולשי בחדרי חרדים

 

דברים פרק ז (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: ופרש"י (יב) והיה עקב תשמעון, אם המצות הקלות שאדם דשא בעקביו תשמעון: ושמר ה' וגו', ישמור לך הבטחתו: וכן הוא במדרש וכמ"ש אצל אברהם שקיבל את הברכות בגלל בראשית פרק כו פסוק ה עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֹתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי:

שאלות:
א} עלינו להבין כיצד חז"ל למדו שכל ההבטחה והברכה תלויה בדברים שאדם דש בעקביו? ב} ועוד עלינו להתבונן במה דברים אמורים ומהן הדברים שמתכוונת התורה שאדם דש בעקביו?

מנהג העולם:
הנה אם נתבונן באורח חיי האנושות אחד הדברים שהאדם נפגש איתם בכל יום עשרות פעמים ואינו מייחס מספיק חשיבות להן הן ברכותיו של האדם כיצד מברך, ובהיות שהאדם אמור לברך מאה ברכות בכל יום ואולי יותר וממילא צא וחשוב שבכל חודש נכפיל בשלושים נגיע לשלושת אלפים ובשנה לשלושים ושש אלף נכפיל פי שבע כי ימי שנות האדם שבעים שנה יוצא איפה שמברך שני מליון וחצי ברכות בחייו או יותר, ומתוך כך אין לאדם מספיק תשומת לב לברכותיו כיצד נעשות אלא בעודו בכפו יבלענו ובקושי יודע שמברך ואין מה לדבר על השקעה באמירתה או בכוונתה של הברכה וכך האדם עוברים שנותיו וימי חייו ומעט מאוד מברכותיו שהצליח לחשוב על ברכותיו ומכוון בהן, ולו האדם היה יודע מה כוחה וסגולתה של הברכה אין ספק שהיו ברכותיו נראות אחרת, ולזאת התורה מלמדת אותנו על אחד הדברים שאדם דש בעקביו ומה סגולתה וכוחה של הברכה כאשר נבאר.

רמז מהפרשה שצריך לכוון בהזכרת שם השם:
ובזה נבא לביאור הרמז בפסוקים לדברי חז"ל, ומבואר במפרשים שחז"ל דקדקו מדוע נכתב הלשון "עקב" ולא נכתב והיה אם תשמעון? ולזאת דרשו חז"ל שכוונת התורה לרמז "והיה עקב" וכו' עבירות שאדם דש בעקביו הן בעכרו של האדם כמאמר דוד "עוון עקבי יסובני" כי כל עבירה אפי' הקלה שלא נזהר בה נהפכת לקשה, בהיות ואין האדם מייחס מספיק חשיבות לדברים הקטנים עד שמצטרפים לעבותות של עגלה, ואחד הדברים שניתן לתת עליהן את הדעת הן הברכות. ולענ"ד יש לכך רמז בפסוק הראשון "והיה עקב תשמעון" "והיה" אותיות שם השם, לרמז שהזכרת שם השם היא אחת העבירות שדש האדם בעקביו ואינו נזהר בכונתו.

דברי הזוהר במעלת המכוון בברכותיו ועי"ז מוריד שפע:
ומצאתי שיש משמעות כדברנו בזוהר רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת עקב [דף רע ע"ב] והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וגו' ואכלת ושבעת וברכת את יי' אלהיך וגו' פקודא דא לברכא ליה לקודשא בריך הוא על כל מה דאכיל ושתי ואתהני בהאי עלמא ואי לא בריך אקרי גזלן לגבי קודשא בריך הוא דכתיב (משלי כח) גוזל אביו ואמו וכו' ועל דא אצטריך ב"נ לשואה רעותיה ברזא דברכאן בגין דיתברכון אבהן ובגין כלא כחדא ומאן דמברך לקודשא בריך הוא אתברך ונטיל חולקיה מאינון ברכאן בקדמיתא דכל עלמא לתתא, כיון דשמא דקודשא בריך הוא מתברך מתמן נחית ושרא על רישיה חולקא קדמאה, והא אוקימנא דכתיב (שמות כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך (אזכיר כמא דאת אמר (תהלים כ) יזכור כל מנחותיך), וכו' הדא הוא דכתיב (משלי י) ברכות לראש צדיק כיון דהאי דרגא אתמלייא אריק להאי כלה ומתמן נגדין ואתמשכן לתתא כד סלקין אינון ברכאן מתתא לית פתחא ופתחא לעילא, ולית ממנא לעילא דלא פתח כל אינון פתחין ומכרזי ואמרי בכל אינון רקיעין דא איהו דורונא דמלכא דשדר פלוני דא הוא דורונא בקיומא כדקא יאות ע"כ. רשב"י מלמדנו אם אינו מברך נחשב לגזלן ומאידך אם מברך בכונה מתברך הראשון וכל פמליא של מעלה מביאים את ברכתו ומכריזים זו המתנה של פלוני. ונלע"ד שמדברי הזוהר אשר התחיל בפסוק והיה עקב וממשיך בפסוק ואכלת ושבעת ומדבר ממעלת המכוון בברכותיו אפ"ל שהרמז לדרשת חז"ל לדברים שאדם דש בעקביו והן הכוונה בברכות ובהזכרת שם השם וזה נרמז בתיבת והיה כנ"ל.

עיקר השגת רוח הקודש תלוי בכוונת הברכות:
וכתב המהרח"ו בשער רוח הקודש דף ח ע"ב וז"ל גם א"ל מורי ז"ל. כי עיקר השגת האדם אל רוח הקדש. תלויה ע"י כונת האדם וזהירות בכל ברכת הנהנין. לפי שעל ידם מתבטל כח אותם הקליפות. הנאחזות במאכלים החומריים. ומתדבקים בהם באדם. האוכל אותם. וע"י הברכות שעליהם. הנאמרות בכונה. הוא מסיר מהם הקליפות ההם. ומזכך החומר שלו. ונעשה זך. ומוכן לקבל קדושה. והזהירני מאד בזה עכ"ל. והובא בכה"ח סימן רב ס"ק א.

דברי בעל יסוד שורש העבודה, ברכה בלי שם ומלכות אינה ברכה:
ומבואר במסכת ברכות דף מ ע"ב גופא, אמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה. ורבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. אמר אביי כוותיה דרב מסתברא, דתניא [דברים כ"ו] לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. לא עברתי מלברכך, ולא שכחתי מלהזכיר שמך עליו, ואילו מלכות לא קתני. ורבי יוחנן תני ולא שכחתי מלהזכיר שמך ומלכותך עליו. וכן פסק הרמב"ם הלכות ברכות פרק א הלכה ה. וכן השולחן ערוך או"ח סימן ריד סעיף א:
וכתב לבאר דברי חז"ל בספר יסוד ושורש העבודה בשער השני בשער האשמורת וז"ל גם יזהר האדם מאוד כשיאמר באיזה ברכה אלהינו מלך העולם שלא יחטוף ג' תיבות אלו רק שיחשוב פי' הלע"ז של תיבות אלו ולשמוח בשמחה עצומה בתיבת אלהינו על אלהותו ית' ויתעלה עלינו עם קדוש, ובתיבות מלך העולם על גודל מלכותו, כי בודאי מה שאמרו בגמרא הקדושה ברכות דף מ ע"ב כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינם ברכה, אין כוונתם שיאמר שם ומלכות בפיו ולבו בל עמו להבין פי' הלע"ז עכ"פ, כי מה בזה שאומר האדם ה' אלהינו אם לא חשב בלבו ממש לנוכח שאתה ה' אלהינו, איך יחשב זה לשם ב"ה וב"ש שחייבנו רז"ל להזכיר בברכה, גם תיבות מלך העולם אם יאמר מלך העולם רק בשפתיו וחוטף מיד לומר תיבות אחרות של הברכה ולא כיוון בלבו לנוכח פי' הלע"ז עכ"פ שאתה הוא מלך על כל העולם איך יחשב זה למלכות בברכה זו שחייבנו רז"ל אוי לאותה בושה עכ"ל.
דברי הבן איש חי ברכה בכוונה מתקנת הנשמות המגולגלות במאכל:
וכתב מרן הבן איש חי בספרו בן איש חיל ג' תשובה א'. צריך להזהר בתפילה והברכות שיהיו בכוונה גדולה והטעם שתיקנו את הברכות על כל מאכל הוא מפני שכל מאכל יש בו ניצוץ קדוש המעורב ומגולגל בו ועל ידי הברכה הוא מעלה הניצוץ הקדוש מן המאכל ההוא, ולכן כל מי שאינו מברך גוזל להקב"ה כי הניצוץ הקדוש לא נעשה לו תיקון, ועל כן צריך שתהיה הברכה בכוונה כדי שיהיה בה כח להוציא הניצוץ ההוא ולתקנו שיעלה למדרגתו, ובזה פירשו המפרשים ז"ל רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף ותהלים קי"ז, ה' רוצה לומר שטעם שברא הקב"ה את טבע בני האדם שיהיו רעבים גם צמאים ולא ברא אותם שיהיו קיימים בעולם בלא אכילה ושתיה ולא ירעבו ולא יצמאו ובזה היו ניצולים מכמה איסורים שאין אדם יכול לעמוד עליהם, לזה אמר נפשם בהם תתעטף, פירוש נפשם של בני האדם בהם באוכלים תתעטף דהיינו תתלבש, שמלבד חטא אדם הראשון שגרם להתלבש במה ניצוצי נשמות בדומם צומח חי מדבר, אלא גם בני האדם שחוטאים וגורמים להתגלגל בדצח"ם. ובזה נראה לפרש הטעם שאמרה תורה על הנזיר שהזיר עצמו מן היין מאשר חטא על הנפש במדבר ו' י"א, דהוא כיון שהזיר עצמו מן היין אם כן אינו יכול לשתות יין ולהוציא ניצוצי הנפשות אשר מגולגלים בו, וזהו אשר חטא על הנפש המגולגל ביין, כי כל אדם צריך לברר מה ששייך לשרש נשמתו, וזה שנאמר משלי י"א ל' פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם, פירוש הפרי של הצדיק הוא עץ חיים שמחייה בו יען שלוקח נפשות חכם זה החכם הצדיק הוא לוקח נפשות מאותו הפרי המגולגלים בו ועל ידי זה הוא מחייה אותם.

ברכת אשר יצר בכוונה:
ומעשה שסיפר לי השכן ר' אברהם להב הי"ו משכונת אור החיים בבני ברק שהיה לו חבר חולה דיאליזה ב"מ והמתין לתרומת כליה אחיו הסכים לתרום רק לאחר שיוליד ילדים וכך המתין במשך שלוש עשרה שנה שלא היה עושה שתן לבד ולא היה מברך אשר יצר, לאחר שלוש עשרה שנה תרם אחיו את הכליה ועשו ניתוח וב"ה הצליח, באותו יום שהחלים מהניתוח היה פעם ראשונה אחרי שלוש עשרה שנה שעשה שתן בכוחות עצמו, וכאשר יצא בירך אשר יצר בקולי קולות ובהתרגשות עד שכל הבית חולים שמעו את ברכתו מרוב שמחה שרצה להודות להשי"ת.

מעשה שהיה על סגולת ברכת אשר יצר ובורא נפשות בכוונה:
ונביא כמה מעשיות מספר אין עוד מלבדו עד כמה גדולה ומסוגלת הברכה בכוונה להציל ולהגן על האדם. ברכה בכוונה מורידה שפע ובריאות ומספר אחד האברכים בדידי אנא הוה האי עובדא אשר חשתי ברע והלכתי לבית רפואה ובהיותי ממתין לחוות דעת של הרופאים קראתי בחוברת המדברת במעלת ברכת אשר יצר ובאותו זמן עברה שם אשה אחת עם בתה וראתה כי אני מעיין בחוברת המדברת על ברכת אשר יצר ביאוריה מעלותיה וסגולותיה, שאלה אותי אוכל להשיח לפניך סיפור אישי שקרה איתי אמרתי לה בבקשה, וכך היה סיפורה אני אשה שבעבר הייתי רחוקה מן היהדות מכל וכל והנה לא מזמן נסעתי בירושלים באוטובוס קו החוזר מן הכותל וכידוע לך שהיה לפני כמה שבועות אוטובוס שהתפוצץ ע"י מחבל מבני עוולה ימ"ש והיה זה אותו אוטובוס שבו נסעתי ובעוונתי הרבים גם אני נפגעתי בו והגעתי למצב של מוות קליני רחמנא ליצלן הובלתי לבית החולים, ושם לפני שהתעוררתי לחיים ראיתי את האדמו"ר מבעלזא שבא אלי ואמר לי דעי לך שישנם שני ברכות שאנשים מזלזלים בהם והם ברכת בורא נפשות רבות וברכת אשר יצר ושני ברכות הללו הם כנגד בריאות הגוף וכנגד בריאות הנפש ברכת בורא נפשות רבות היא כנגד בריאות הנפש וברכת אשר יצר היא כנגד בריאת הגוף אם תקבלי על עצמך לברך שני ברכות הללו בכוונת הלב תראי ישועות, וכך מתוך דבריו אלו התעוררתי לחיים רק שעדיין המצב הבריאותי היה מדורדר והוצרכתי לעבור איזה ניתוח ואני בנתיים גמרתי בליבי אומר להתחזק בשני ברכות הללו, ולילה לפני הניתוח הייתי קוראת תהילים מעומק ליבי כדי שהכל יעבור בשלום, וראה זה פלא למחרת הכניסו אותי לבדיקות קודם הניתוח הרופא יצא ואמר אני לא יודע מי אמר שאת צריכה ניתוח בעזרת ה' תצליחי להתגבר עם הבעיה בלי ניתוח, ובאמת אכן כך היה המצב הבריאותי השתפר בחסדי ה' והנה אני ב"ה נצבת לפניך, ומאותו הזמן קבלתי על עצמי תשובה ונעשתי חסידת בעלזא וזאת שאיתי היא ביתי והיא עדיין נשארה רחוקה מן היהדות יהי רצון שגם היא תזכה לשוב בתשובה שלמה עד כאן תוכן דבריה, ואני עמדתי כמשתומם למשמע אוזני ואני בעצמי נתעוררתי ונתחזקתי מדבריה ובחסדי ה' המרובים עלי התוצאות של הבדיקה שעשו לי הרופאים יצאו מוצלחים וחזרתי לביתי בשלום תודות לאל יתברך.

מעשה עם אחד מגדולי טוניס שניצל בזכות ברכת שהכל בכוונה:
אחד מגדוליה של העיר תוניס שבספרד הלך עם שניים מתלמידיו לפתע הגיע מולם שודד ערבי גיבור וחזק חסם את דרכם ואיים בכל תוקף להרוג את הרב, ניסו שני התלמידים לגונן על רבם הנערץ מפני הערבי המתפרע וביקשו לשכנעו ולדבר על ליבו שיסיר מחשבתו הרעה אך הוא בשלו רוצה הוא בכל מחיר להרוג את הרב ואם יפריעו לו התלמידים בדרכו יהרוג גם אותם, כשראה הרב כי כלתה אליו הרעה הפציר בתלמידיו להתרחק בלב דואב ובעיניים דומעות התרחקו התלמידים אך צפו ממרחק לדעת איך ייפול דבר, בטרם התנפל הערבי על הרב נתן לרב אפשרות לבקש את בקשתו האחרונה קודם שיהרגהו הרב ביקש להגיש לו כוס מים ומיד החל לברך בהתלהבות קודש בקול ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו, בטרם כילה הרב לשתות מן המים התרחש נס פתאום עבר לידם בדהירה שייח ערבי שונא יהודים אף הוא, אולם ראו זה פלא משראה את הערבי המתכונן לעשות מעשה שפל ולהרוג את הרב צעק לעברו את כל היהודים אתה יכול להרוג אך את רבם השאר בחיים, כששמע זאת הערבי שחרר מיד את הרב וקם לחפש את שני התלמידים שהספיקו לברוח מהמקום, לאחר שנפגשו התלמידים עם רבם שאלוהו למה ביקש בבקשה אחרונה כוס מים, נענה הרב ואמר כלום סבורים אתם שלכוס מים הייתי זקוק ודאי שלא, אלא רצוני היה לברך עוד פעם אחת ברכת שהכל נהיה בדברו שכך מקובלני שעל ידי ברכת שהכל בכוונה ניתן לקרע גזרות רעות ואין שום בריה יכולה להזיק ולשלוט במי שמאמין בוודאות כי אין עוד מלבדו והכל נהיה בדברו כדברי הגר"ח מוואלוזין בנפש החיים בסגולתו הנפלאה.

כיצד ניצל האדמו"ר מסלונים זצ"ל בזכות ברכת שהכל בכוונה:
סיפור דומה מסופר על האדמו"ר מסלונים זצ"ל במלחמת העולם הראשונה נכנסו החיילים לעיר והעמידו את כל המשפחה ליד הקיר בכוונה לירות בהם ולהרגם, החיילים אפשרו לאדמו"ר לבקש בקשה אחרונה, האדמו"ר ביקש מבנו שיביא לו כוס מים הוא התחיל לברך במתינות ובכונה ברוך אתה ה' שהכל נהיה בדברו, עוד לא סיים את ברכתו נשמעה מהרחוב קריאתו של המפקד לחיילים,מיד רצו החיילים החוצה כך ניצלו כל בני המשפחה בזכות הברכה. שי עולמות ברכה.
כיצד ניצלו במלחמת יו"כ בזכות ברכת שהכל נהיה בדברו:

בעל תשובה אחד החליט לקרב את חבריו ליהדות הוא הזמינם לערב הרצאות בביתו והגיש להם פלחי אבטיח בתור כיבוד כאשר יצא מהחדר שמע אותם מתווכחים ביניהם, הוא הטה אוזן ושמע כי הם מתלבטים מהי ברכתו של האבטיח כנראה מפני הכבוד שרחשו לו לא רצו לאכול בביתו ללא ברכה, על כן ניסה כל אחד לגלות את ידיעותיו ביהדות ולומר מהי הברכה אבטיח, הוא פרי אמר אחד לכן מברכים עליו בורא פרי העץ, תלוי היכן מגדלים אותו הניף אחר את ידו בביטול אבטיח גדל באדמה ולכן מברכים עליו בורא פרי האדמה, ואני אומר קם הנמרץ מכולם שמברכים עליו שהכל נהיה בדברו, שאר החברים שתקו והמתינו לבעל הבית שבוודאי יוכל לפתור את החידה, בשובו לחדר סיפרו לו מה הנידון והוא הורה להם לברך על אבטיח בורא פרי האדמה, בשלב זה נראה כי העניינים שקטו, אך להפתעתם קם הבחור הנמרץ ואמר מברכים שהכל נהיה בדברו, ואני אומר לכם שזה עובד הכל הביטו בו בחוסר הבנה והצעיר המשיך ברכת שהכל פועלת על טילים מניסיון ואספר לכם עובדות, גויסתי לצבא במלחמת יום הכיפורים הייתי בקבוצת טנקים שנלחמה במדבר סיני הפלוגה מנתה עשרות טנקים ועלינו הוטל להתקיף מוצב מצרי, המשימה לא נראתה קשה מדי אך משמים רצו אחרת המצרים ירו ופגעו פגיעות מדויקות ורוב הטנקים של הפלוגה שלנו הושמדו, כשראה מפקד הטנק שלי את המצב צעק בייאוש אם מישהו יודע איזו תפילה להתפלל לבורא העולם שיושיע אתנו, אף אחד מאיתנו לא ידע להוציא חייל אחד שענה בהיסוס כי מכיר הוא תפילה אחת אך אינו בטוח שהיא מתאימה לזמן זה והיא ברכת שהכל נהיה בדברו, למדנו את נוסח הברכה וכשהיינו מוכנים ודרוכים לירות את הפגז צעקנו יחד את הברכה אבל חיכינו לנס שיתרחש הפגז פגע במיכל הדלק של הטנק המצרי והטנק עלה בלהבות, טנק מצרי מכוון אלינו את הקנה זעק אחד החיילים עמדנו לירות לעברו פגז נוסף ושוב צעקנו ברוך אתה ה' שהכל נהיה בדברו נס נוסף התרחש עוד טנק מצרי נפגע והחל עולה בלהבות, כך השמדנו טנק אחר טנק לפני כל ירייה צעקנו שהכל נהיה בדברו ובכל פעם נדהמנו מחדש מהפגיעה המדויקת ומההצלחה הברורה המשכנו כך עד שהשלמנו את המשימה בהצלחה.

דברי ספר החסידים עד כמה עונשו של האדם שאינו מדקדק בברכותיו:
כתב בספר חסידים (מרגליות) סימן מו ומעשה באדם אחד שמת לפני זמנו כמה שנים לאחר שנים עשר חודש הרבה נתגלה (להם) בחלום לאחד מקרוביו שאל לו איך אתה נוהג בעולם שאתה שם אמר לו בכל יום דנים אותי על שלא הייתי מדקדק לברך ברכת המוציא וברכת הפירות וברכת המזון בכוונת הלב ואומרים לי להנאתך נתכוונת. שאלו והלא אין משפט לרשעים אלא שנים עשר חדשים בלבד וכבר עברו עליך יותר מי"ב ועדיין דנין אותך. א"ל אין דנין אותי פורעניות חזקים כמו בשנים עשר ראשונים.

מעשה שהיה עונש המזלזל בברכה:
ומעשה שהיה ביהודי בשם משה לאחר שהשתתף בסמינר של ערכים חזר למפעלו שבו הוא שותף בסמינר קבל עליו משה לברך ברכת אשר יצר והנה כאשר שמע שותפו את הברכה לעג עליו ושאל אותו גם לאחר שמתפנים צריך לברך ענה בודאי והסביר לו שיש נקבים לאדם וברצונו של השם יתברך יפתח אותם וברצונו יסתום אותם אך השותף נשאר בשלו וטען שלדעתו הכל תלוי במערכת גוף האדם והמשיך ללעוג עליו לאחר כמה שעות הרגיש אותו השותף התעוררות להתפנות אך למרות כל המאמצים לא עלה בידו והלחץ גבר עד כדי כך שפינוהו לחדר מיון בבית חולים וולפסון שבעיר חולון וגם שם טופל באמצעים שונים ללא הצלחה כאשר ראה משה ששותפו התעכב נסע לבית החולים הצעקות נשמעו עד המסדרון כך שהיה קל למשה למצוא את שותפו מתפתל מייסורים והרופאים מסביבו אובדים עצה באותם רגעים התכופף משה ולחש באוזנו כל זאת בגלל הלעג שלעגת על ברכת אשר יצר' קבל על עצמך מעתה לברך ברכת אשר יצר ובקש סליחה מהשם יתברך על אותו הלעג ואז תראה נסים ונפלאות כאשר אמר משה כן עשה שותפו ומכיון שחזר בתשובה בכל לבו באותו רגע נפתחו נקביו ונהפך לבריה חדשה ומאז נעשה בעל תשובה גמור.

מוסר השכל:
עלה בידנו עד כמה יש ביד האדם בנקל סגולה גדולה ועצומה אשר ביכולתה להגן ולהציל מכל גזירה רעה ולרפא כל חולי ומכאוב ואף לזכות לילדים מוצלחים כדברי הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל הסטייפלר באגרתו לאמהות שכאשר האמא מברכת כל ברכה לאט ובנחת יש לילדים מידות טובות יותר ופחות חוצפה וכאשר הברכה היא בקול היא יותר טובה מכל קלטת חינוכית שבעולם, כי כל ברכה פועלת הרבה בשמים ומה גם שכל ברכה בכוונה סגולה היא לרפאות כל חולי ולמניעת מחלות חלילה. ואף גם זאת סגולה בדוקה לפרנסה טובה כדכתיב ברכת ה' היא תעשיר משלי י כב, בפרט ברכת המזון אשר היא ברכת השם המחוייבת מהתורה כאשר יברך אותה בכוונה מתוך הסידור היא תעשיר וכמו שמפורסם עד כמה מרן הרב ש"ך זצ"ל היה מייעץ על כך ואף באחד הכנסים הגדולים הדגיש את הדבר הזה, ולזאת החי יתן אל ליבו להשתדל לקבל על עצמו לכוון לפחות בשלושת הברכות אשר יצר רפואת הגוף ובורא נפשות רפואת הנפש ושהכל הפוטרת הכל ומרפא הכל ועי"ז נזכה לכל השפע והברכה בבריאות איתנא ונהורא מעליא אמן ואמן.

 
 
אולי יעניין אותך גם
שלח הדפס
תגובות