close
 
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
20.06.2018
 
עוד בעוד באתר
לכל הכותרות
הכי נקראים הכי מדוברים

כך חמקו הגמ"חים מהגבלת העסקאות במזומנים

איך הצליחו הגמ"חים להישאר ללא פיקוח, ובכל זאת ליהנות מההטבות של גופים מפוקחים - כמו הזכות להמשיך להעמיד הלוואות במזומן? תשאלו את ח"כ משה גפני

1
 
גמ
גמ"ח. אילוסטרציה

"כסף שחור הוא כמו מים — הוא זורם מיד לנקודות הכי נמוכות". כך סיכם רגולטור מתוסכל את הדיונים של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), בהצעת החוק להגבלת השימוש במזומן. הוא התכוון לתכונה מופלאה שנחשפה שוב בדיוני הכנסת: היכולת של החרדים, ובעיקר של נציגם הבכיר בכנסת, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), להצליח לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

גפני תבע לאשר למוסדות הפיננסיים של החברה החרדית, מוסדות גמילות החסדים (גמ"ח), מעמד זהה לזה של בנקים וספקי האשראי החוץ־בנקאי. התביעה שלו נענתה, למרות התנגדות גורפת של משרד המשפטים ושל הרשות לאיסור הלבנות הון, ובשנתיים הקרובות לפחות ייהנו הגמ"חים מאותן זכויות שמהם ייהנו המוסדות הפיננסיים המובילים בישראל — הם יוכלו לתת הלוואות במזומן ללא הגבלה, אף שאינם מפוקחים כלל.

גפני כמובן יודע שהגמ"חים אינם מפוקחים — משום שהוא מסרב לאשר את הצעת החוק להכנסת הגמ"חים לפיקוח כבר יותר משנה. זוהי הצעת החוק האחרונה שנותרה, לאחר שכל גורמי האשראי והפיקדונות החוץ־בנקאיים הוכנסו בשנתיים האחרונות תחת הפיקוח של רשות שוק ההון החדשה. רק הצעת החוק שנועדה להסדיר גם את מעמדם של הגמ"חים מתגלגלת במסדרונות ועדת הכספים של הכנסת, בראשות גפני, ואינה מתקדמת.

גם בארה"ב חוששים מהגמ"חים

הגמ"חים הם מוסדות פיננסיים פילנתרופיים, והם אחת הזרועות הסוציאליות החשובות של החברה החרדית. המוסד החברתי החשוב הזה פועל מתחת לרדאר. עד היום אין למדינה מושג כמה גמ"חים יש, מהו היקף הפעילות שלהם, אם יש בהם עוולות צרכניות או הונאות, אם גמ"חים קרסו, ואם הם משמשים כסות לפעילות עבריינית ולהלבנת הון. החשד הוא שלפחות בחלק מהמקרים, הגמ"חים הם אכן צינור לא לגיטימי. הרשות לאיסור הלבנות הון דירגה את סיכון הגמ"חים כבינוני־גבוה בדו"ח שלה: "קיימים פערים ברגולציה וחוסר במידע אמין ועדכני לגבי מספרם והיקפם. עם זאת, פעילותם אינה מהווה חלק משמעותי במגזר הפיננסי". גם האמריקאים חושדים שחלק מהגמ"חים שפועלים בארה"ב משמשים צינור להלבנות הון, והם דורשים להכניס את הגמ"חים תחת פיקוח. ישראל התחייבה בפני האמריקאים להכניס את הגמ"חים לפיקוח, שבינתיים ממשיכים לפעול תחת הוראת שעה של משרד המשפטים. בלי הסדרה של הפיקוח עליהם, הוראת השעה תפקע בקיץ, והגמ"חים ימצאו עצמם מוחרמים בידי המוסדות הפיננסיים בארה"ב.

גפני מתרגז כששואלים אותו על הלבנות הון אפשריות בגמ"חים, ומזכיר שעד היום נודע על מקרה יחיד כזה (בארה"ב). הוא כנראה צודק, בין השאר משום שהגמ"חים פעלו עד היום מתחת לרדאר, ורשויות האכיפה לא ממש הפנו את מבטן אליהם. אלא שזה משתנה, בגלל הלחץ האמריקאי המסיבי, וגם בגלל הגבהת הרף של דרישות איסור הלבנות הון על כל המוסדות הפיננסיים בישראל ובעולם. בלי עמידה בכללי איסור הלבנות הון, המוסדות הפיננסיים המפוקחים לא יוכלו להמשיך להלוות להם כספים, והגמ"חים ימצאו עצמם בקרוב מודרים מהעולם הפיננסי. בקיצור, אין ממש ברירה אלא להכניס את הגמ"חים למשטר הסדרה כלשהו, מתוך טובתם של הגמ"חים עצמם.

גם למדינה יש אינטרס מובהק להכניס את הגמ"חים לפיקוח. לא רק החשש שהם מהווים צינור להלבנות הון מטריד את המדינה, אלא החשש המוחשי יותר, שהם הבסיס לכלכלה השחורה של החברה החרדית: הם מאפשרים לה להמשיך ולהתממן במזומן לאורך שנים, הרחק מעינה הפקוחה של המדינה. לפי חוק טל, לחרדים שאינם מתגייסים לצבא אסור לעבוד, ולכן התמריץ בחברה החרדית לעבודה בלתי־מדווחת גדול במיוחד.

האינטרס הנוסף של המדינה הוא האינטרס הצרכני — בלי פיקוח, אף אחד אינו יודע אם הגמ"חים אינם עושקים את לקוחותיהם, וגם לא ידוע אם היו גמ"חים שקרסו פיננסית. התדמית של הגמ"חים כקרנות תרומה בלבד אינה מדויקת. במרבית המקרים, הציפייה של התורמים היא לקבל את כספם חזרה, ללא ריבית. מלבד הוויתור על הריבית, התרומה לגמ"ח היא בפועל פיקדון לכל דבר, ולכן שאלת היציבות של הגמ"חים חשובה.

מכל הסיבות האלה, משרד המשפטים מנסה להכניס את הגמ"חים תחת פיקוח. עם זאת, ההכרה בכך שזהו מוסד חברתי חשוב, הפועל ללא כוונת רווח, ולעתים הוא אף זעיר ביותר — גרמה לכך שרף הדרישות הונמך מאוד. למרות זאת, החברה החרדית, עם גפני בראשה, מסרבת לקבל את הצעת החוק.

הרים של דרישות

גפני שלח את משרד המשפטים להתדיין עם הגמ"חים על הצעת החוק, והם העלו כמה דרישות. הם דורשים לפטור מפיקוח גמ"חים עם היקף פעילות של עד 5 מיליון שקל (משרד המשפטים הסכים לרף של מיליון שקל); הם מתנגדים להטלת עיצומים על גמ"חים שמפירים את הוראות הפיקוח; דורשים שהגמ"חים יעברו לפיקוח של בנק ישראל מעל לרף פעילות של 3 מיליארד שקל (לעומת רף של 1.5 מיליארד שקל שנקבע בעניין אגודות אשראי צרכניות); הם דורשים שישבו נציגים של הגמ"חים בוועדה המייעצת של הפיקוח (אין בוועדה הזאת נציגים של אף גוף מפוקח אחר); ובעיקר מתנגדים לכך שרשות שוק ההון תהיה המפקחת שלהם, ודורשים שיוקם בעבורם מפקח פיננסי חדש, נוסף, במשרד הרווחה.

משרד המשפטים נעמד על הרגליים האחוריות בכל הקשור לדרישה האחרונה, לאחר שרק עכשיו הוקם הפיקוח על האשראי החוץ־בנקאי בתוך רשות שוק ההון, וגם בעקבות הדרישה לכלול נציגים של הגמ"חים בוועדה המייעצת. בנוסף, במשרד המשפטים תמהו על ההתעקשות לעבור לפיקוח של בנק ישראל החל ברף של 3 מיליארד שקל, ולא 1.5 מיליארד שקל. האם ייתכן שיש גמ"חים ענקיים, של יותר מ–1.5 מיליארד שקל, שפועלים כיום מבלי שאנחנו מודעים לקיומם?

בכל מקרה, הדיונים על חוק הפיקוח על הגמ"חים לא התקדמו, ולגפני כנראה גם לא אצה הדרך לקדמם — עד סוף השבוע. בדיונים על החוק לצמצום השימוש במזומן נקבע כי גופים פיננסיים מפוקחים יוחרגו מהגבלות החוק — ולפתע התברר שהיות שהגמ"חים אינם מפוקחים, הם לא אמורים ליהנות מהפטור.

נהנים מכל העולמות

אפשר לסמוך על גפני שהוא יידע לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. גפני תבע לצרף את הגמ"חים לרשימת הגופים הפיננסיים הפטורים מהחוק, אף שאינם מפוקחים. כשהיועץ המשפטי לממשלה נזעק למשמע הרעיון, התחייב גפני להאיץ את הדיונים על חוק הגמ"חים, ולאשר את החוק בקרוב. בינתיים, כפשרה, נקבע שבינתיים ייהנו הגמ"חים מכל העולמות — הם ייחשבו גופים מפוקחים לצורך המשך הפעילות במזומן בהיעדר פיקוח עליהם.

המציאות הזאת עלולה להתברר כרע מכל העולמות. כזכור, כסף שחור זורם למקומות הנמוכים. לדברי מפקח בכיר, יש חשש כי הגבלת השימוש במזומן תגדיל מאוד את הביקוש הלא חוקי לשירותי הגמ"חים — מפני שהם נותרים המקור החופשי האחרון בישראל למזומנים, בלי לעמוד בכללי איסור הלבנות הון. אם עד כה היה הסיכון שייצגו הגמ"חים למשטר הלבנות ההון בישראל בינוני בלבד, בגלל היקף הפעילות הנמוך כנראה שלהם (כאמור, אף אחד לא באמת יודע כמה כסף מגלגלים הגמ"חים). החשש עתה הוא שהם ייהפכו אבן שואבת לפעילות הלבנת הון.

ההתמודדות עם הסיכון הזה תלויה ברצונו הטוב של איש אחד — גפני. חבר הכנסת מכריז על כנות כוונותיו להעביר בקרוב את חוק הפיקוח על הגמ"חים, וגם מכחיש כי העיכוב בן השנה עד כה נבע מגרירת רגליים שלו ("מה פתאום? קבענו ארבע פעמים ישיבות, והרשות לאיסור הלבנות הון ביטלה"). "יש לי עניין להעביר את החוק עד הקיץ", הוא מצהיר, אבל באותה נשימה מוסיף: "אעביר את חוק הפיקוח על הגמ"חים אחרי שהחוק גם יגן עליהם. אלה מוסדות מפוארים, שעוזרים בהתנדבות לאנשים הכי חלשים בחברה. אסור לפגוע בהם".

בקיצור, עמדתו של גפני היתה ונותרה חמקמקה, ויש להמתין ולראות אם הוא באמת מתכוון להתפשר ולהכניס את הגמ"חים לפיקוח, או שתרבות המזומן החרדית מושרשת מכדי שחברי כנסת חרדי יעז לצאת נגדה.

 
 
אולי יעניין אותך גם
10 תגובות ב – 6 דיונים שלח הדפס
תגובות
למה אתם לא מפרסמים את תגובת משה גפני על הכתבה הזאת ? הוא הגיב היום בכנסת על זה. (ל”ת)
 00:49 14/03/2018
1