1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

חיי אדם: שמואל שלסט • תיעוד מיוחד

שמואל שלסט, אב לשלושה, מתגורר במעלה אדומים, עובד בירושלים כצייר אומנות ייחודי. איך נראה סדר יומו? • יצחק לב ארי יוצא, חמוש במצלמה, לתעד 24 שעות בחייהם של אנשים • רגעים מהחיים+וידאו לצפיה
Print יצחק לב ארי, בחדרי חרדים , ב' אלול תשס"ט 22/08/2009 21:15



סדר יום

6:30 - קם לתפילת שחרית בבית כנסת 'מחניים', ליד הבית.

7:30 - לאחר התפילה, הולך לקנות במכולת. קונה כמה מוצרים לבית.

8:00 - מגיע הביתה, אוכל ארוחת בוקר, קורא את העיתונים היומיים.

9:00 - יוצא לחצר, מנקה את הבריכה, ומסדר את החצר מסביב לבית.

10:30 - יוצא לאוטובוס הנוסע לכיוון ירושלים.

11:15 - מחליף לאוטובוס שנוסע לכיוון העיר העתיקה, שמגיע עד למקום העבודה.

12:00 - מגיע לעבודה, סמוך להר ציון, ממש קרוב לבריכת הסולטן.

16:00 - בערך בשעה זו יוצא להפסקה קצרה, של מנוחה ואכילת פרי.

19:00 - יוצא לבית כנסת הסמוך בימין משה, למנחה-מעריב.

20:30 - "מתחילים בדרך-כלל להגיע קבוצות תיירים שמתאמים מראש".

02:00 - "סוגר את הסטודיו,ומחכה לבן שלי או לחבר, שיבוא לאסוף אותי לכיוון הבית".

שמואל על רקע עבודות בנושא סולם יעקב
שמואל על רקע עבודות בנושא סולם יעקב


כמה מילים על

גרמניה
"אני יליד רוסיה, שהגר לגרמניה, גרמניה היא ארץ מדהימה, מסודרת ונקייה, אך מאוד טכנית. לעצם העבודה היא ארץ מדהימה , מאוד נוחה ואנשיה מאוד מבינים באומנות. אך לעצם החיים, כדי לגדול שם כיהודי, היא ארץ מאוד קשה. היא מאוד בעייתית מבחינת היחסי-אנוש. אנשיה מאוד טכניים ומאוד מרובעים ומקובעים, מקשים על האווירה של החיים למי שהוא לא יליד המקום. אני אמנם את רוב שנותי לא חייתי שם כיהודי מאמין, אך מהרגע שהתחלתי לחיות ככזה, התחדדה אצלי התחושה שגרמניה היא לא ארץ לחיות בה כיהודי מאמין".

בתמונה קטע מתוך פרוייקט גלגל היהדות: ארץ ישראל
בתמונה קטע מתוך פרוייקט גלגל היהדות: ארץ ישראל




גלגל היהדות
"היהדות בעיני ובעיני כל העולם מצטיירת ממש כמו חגי השנה, כגלגל. מעגל היהדות אצלי הוא בעצם פרוייקט ענק, שאני עובד עליו כבר למעלה משנתיים - סדרת ציורים, כשכל ציור עומד בפני עצמו, ללא קשר לחברו, אך כשמעמידים את אותם ציורים, אחד ליד השני, זה מראה ממש את העגלה הארוכה של היהדות - מחורבן הבית, שבו התחלתי, ועד ימינו אנו, כשאני יודע שזה לא יסתיים, ובטח לא בתקופה הקרובה. בציורים ניתן לראות, לדוגמא, כשמדובר על יהדות רוסיה, רואים כמתוך החושך איך נעשה קידוש, כשליד יש קוזאקים, כשמצד שני יש תיאור של שלב נוסף ביהדות רוסיה. ההסבר על הציור קשה מאוד בעל-פה, אבל כשרואים את הציור, מבינים מיד במה מדובר".





אסון צ'רנוביל
"נולדתי בקייב בשנת 57'. המרחק בין מקום מגורינו, למקום האסון הוא כ-40 קילומטר. לאחר האסון, השלטונות הרוסיים המליצו לנו לא לעזוב, וטענו כי אין שום סכנה מהנשורת הגרעינית. אבל אתה יודע מה זה רוסיה, אי-אפשר היה להאמין לשום מילה שלהם. אז אנחנו עקרנו כל המשפחה, לטשקנט שבסמרקנד, ושם בעצם גרתי עד שעברתי לגרמניה, כשנפתחו שערי הברזל. בשנים האלה למדתי את האומנות של הציור, כשהרבה מהטכניקות פתחתי בעצמי במשך השנים. כשעברתי לגרמניה פתחתי שם סטודיו, שזכה להכרה גדולה, ואף בצעתי כמה תערוכות ברחבי גרמניה. האסון בצ'רנוביל הוא זה שפתח לי את הדרך למקל הנדודים של היהודי, ולגרום לי להגיע בסוף לארץ-ישראל".





כ"ד אותיות
"בשהותי בגרמניה, לאחר כמה שנים שהסטודיו לציור שלי צבר שם, פנו אל מאחד המוסדות האקדמיים לעשות עבודה, שתצא לאחר מכן בספר, שתסביר בדרך ציור על משמעות האותיות. אני הייתי צריך להסביר את משמעות האותיות, על פי הקבלה היהודית, ועל פי הקוראן המוסלמי, ולהראות את הדמיון הרב שיש בניהם, למרות השוני הגדול שלהם. העבודה, בעצם, היתה צריכה להתבצע בטכניקה של 'מונטפי' - מציירים על זכוכית ואחר-כך מצמידים נייר לזכוכית, והציור עובר בצורה קצת מרוחה על הנייר, שזה האומנות. ביצעתי שם כ-300 עבודות, שבשבילם הייתי צריך לחפש את האותיות העבריות, כשהאות מ' סופית והאות ס' היו בשבילי אותו דבר. זה היה קשה לי להבין את זה. ואז התחלתי ללמוד את האותיות העבריות, כשאני מתחיל גם לקרוא יותר כדי להבין מה המשמעות של האות. הדבר הזה היה ההתחלה שלי ללימודי היהדות. דרך אגב, הספר לבסוף לא יצא, כי התחלתי ללמוד יהדות".





בן זקונים
"בני הקטן בן ה-8 בזמנו שאל אותנו איך זה יתכן שאנחנו יודעים יותר על הגויים, מאשר על היהודים. זה היה בשבילנו, עבורי ועבור אישתי, סימן ראשון לברר על היהדות, לאחר שלי כבר היה את הבסיס, מאחר והתחלתי ללמוד על האות העברית. ואז בני התעקש שהוא רוצה לעבור ברית מילה, ולאחר מכן התחלנו ללמוד על היהדות והתחלנו לשמור שבת. בני הקטן אמר לנו: אם לא יתאים לכם אחר-כך להישאר יהודים אין לי בעיה - רק שתדעו שאני הולך להישאר יהודי דתי. ואז שני הבנים שלי עלו לארץ במסגרת 'תגלית', והדבר היווה את הבסיס המלא שלנו להתחיל להבין מה אנחנו רוצים מעצמנו, והבנו שהדרך שלנו היא היהדות. אחר-כך עקרנו כולנו לארץ-ישראל, שבה גם התחתנתי עם רעייתי שוב פעם, וחזרנו בתשובה, כשאת שני הבנים שלנו שלחנו ללמוד במכון מאיר".





יהדות
"היא הבסיס לכל העולם. עברתי בחיי בכל האומות, וראיתי את הכל, ואין כמו היהדות לדעת שהכל מושתת על זה. באים אלי תיירים רבים ורוב עבודתי מבוססים על אותיות היהדות, ומשולבים בהם טקסטים יהודיים. שאלות שנשאלות על העבודות הללו, מראות שהכל קשור ליהדות. עבודתי מאוד מורכבות, בכל מיני אלמנטים שנוגעים לכל אחד בעולם, ואף מוצגות ברחבי העולם. כאן בארץ אין לי מקום גדול מספיק, כדי להציג את תערוכתי, אבל אני מאמין שאמצא יום אחד מקום כזה. אמנם כאן בארץ חסרה לי ההכרה בעבודתי כמו בחו"ל, אבל אני אומר תמיד לעצמי: אני גאה להיות יהודי בארצו, מאשר מתבולל מוכר בכל ארץ אחרת ברחבי העולם".













































צילום וידאו דוד קורן

קישורים:
חיי אדם: יוסי פדר • תיעוד מיוחד


אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מעולה ביותר. תודה.  (ל”ת)

    שימי

  2. מעולה  

    יוני

  3. היינו שם היום  

    מאיר

  4. מאיפה אתם מקריצים  

    יאיר

  5. ההיתי שם  

    דוב

  6. תודה רבה  

    רונית-שטוטגארט

  7. אומן ברמה בין לאומית  

    וייס