1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. חברון גרנביץ

למה גואלים בתי כנסת רק במזרח אירופה?

האימא של משפחת גרנביץ חגגה יום הולדת, וובמקום עוגת יומולדת או מסיבת הפתעה, כל המשפחה יצאה לסיור במחוזות ילדותה בתל-אביב • הבן חברון חזר מהסיור המשפחתי נרגש ומהורהר
Print חברון גרנביץ, בחדרי חרדים , ה' תשרי תש"ע 23/09/2009 11:02

חברון גרנביץ



שבעים שנה חלפו מאז תחילת מלחמת-העולם השנייה, במהלכה הושמדה כמעט כל יהדות אירופה. תהליך השיקום היה ארוך, אך היהדות הנאמנה יכולה לומר בפה מלא שבמלחמה הזאת כשל הצורר הנאצי. חצרות הקודש שהשתקמו, היכלי הישיבות מהם בוקע קול התורה, והיישוב החרדי שמתפרס על כל קצוות הארץ והעולם - זו התשובה האמיתית לחיה הנאצית.

מיזם מרגש התגבש בחצי יובל האחרון. נגידים ועסקנים נמרצים שמו להם למטרה לגאול מיידי הגויים בתי כנסת, בתי מדרש ודירות מגורים ששימשו את צדיקי וגאוני יהדות אירופה. האתרים משוקמים, משופצים ובעלותם שבה לקדמותה. לא פעם נדרשים היהודים להתערבות השלטון, ואף למתן שוחד, אך הכול למען המטרה הנעלה של גאולת מקומות הקודש והמקדש באדמת אירופה הכבושה.

בחודש שעבר, חל "יום הולדת" לאימי שתחי', שנולדה בתל-אביב ביום הראשון של המלחמה. הפעם החליט אבי שליט"א לשנות מהמסורת המקובלת, ובמקום עוגת יומולדת או מסיבת הפתעה, החליט לכנס את שמונת ילדיו ולצאת עימם למחוזות ילדותה של אימי ב'תל אביב דליטא'. על פי התוכנית, הסיור החל מדירת הולדתה, בית הספר, הסמינר, בית הכנסת, ובכול יתר תחנות חייה, כשבסיומו נסב למסיבת יום ההולדת המסורתית.

כך צעדנו בסמטאות תל-אביב הישנה, הורים שהגיעו לגבורות, בלוית שמונת ילדיהם ועשרות נכדיהם, כשראש המשפחה חוזר בזיכרונו שבעים שנה אחורה, למחוזות ילדותו, ומגולל את היסטוריית הבתים, מספר את סיפורה של כל אבן ואבן, וקשה היה שלא להבחין בהתרגשותו והרעד בקולו.

"לכאן הגיע היישר מהאוניה האדמו"ר מויז'ניץ, ופה היה מקום מגוריו ובית המדרש", החווה אבי בידיו לכיוון דירה בקומה הראשונה ברחוב לילינבלום, המשמשת כעת כמתפרה, וקולו נסדק מהתרגשות.

"האדמו"ר מביאלה התגורר כאן וערך את הטיש הראשון בהגיעו לארץ", הצביע לעבר חנות המשמשת כבית מסחר למתכת ברחוב זבולון.

"כאן, בבית הכנסת הזה, שימש כרב רבי אהרון פרנקל (אביו של הרב יצחק ידידיה פרנקל)", הקיש אבי על דלת נעולה של בית-כנסת ברחוב מזרחי.

ויז'ניץ, בעלז, לעלוב, מונקאטש, ביאלה, נדבורנא. כולם היו כאן. כולם הגיעו הישר מפולין, הונגריה ורומניה לתל-אביב. אודים מוצלים מאש, חסרי כול. וכאן, בעיר הזאת, בנו לתלפיות את חצרות הקודש שמעניקות את התשובה הניצחת האמיתית לצורר הנאצי ימ"ש.

"התחנה הבאה שלנו", הכריז אבי בעוד אנו עולים מרוגשים למיניבוס. "אנו בדרכינו לבית הכנסת הגדול האשכנזי בשכונת יד אליהו, שם למעשה גדלה האימא שלכם, מן הסתם לא נצליח לראות את המקום מפנים, כי המקום נעול ושומם, כמו כל בתי הכנסיות בתל-אביב, אך לפחות נביט מבחוץ", קיווה אבי.
בית הכנסת - מבנה ענק ורחב-ידיים, כשלפניו מקדימה רחבה גדולה ומרשימה. התקרבנו לבניין - והורי לא מאמינים למראה עיניהם. השער פתוח לרווחה.

צעדנו בהיסוס אל תוך הרחבה ופסיעה אחר פסיעה לעבר הכניסה לבית הכנסת. לפתע עצרנו! כרינו אוזן וסירבנו להאמין... קול תורה נשמע כהד ברחבת הכניסה, הסטנו בהיסוס את דלת הכניסה הכבידה, הצצנו להיכל ולא האמנו: עשרות בחורים יושבים על תלמודם בשקידה.

מתברר כי במקום קיימת ישיבה גדולה, שנוסדה לפני כשנה, על-ידי הרב צבי לאו, בנו של הגרי"מ לאו, הנקראת 'נתיבות יצחק', על-שם סבו הרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, עמוד התורה, החסידות והרבנות של תל-אביב במאה הקודמת.

בית הכנסת הגדול האשכנזי בשכונת יד אליהו, נפדה ונגאל וקול התורה שב להישמע בהיכלו.

העיר תל-אביב, מקום צמיחתה ושיקומה של יהדות אירופה שלאחר המלחמה, עומדת יתומה. עשרות בתי כנסת נטושים ושוממים, בתי מגוריהם של ענקי ומאורי הדור הפכו למאורות ושועלים מהלכים בה.

מכאן אני קורא לנגידי חצרות הקודש ולעסקנים הנמרצים רגע לפני שהיכלי התפילות ובתי המדרש המפוארים נעשים כוכים-כוכים למגורי העובדים הזרים; רגע לפני שדירות בעיר שמהם יצאה תורה וחסידות הופכות למאורות טומאה; רגע לפני שתל-אביב הופכת לבירת אפריקה, רוסיה או הפיליפינים - אפשר להפריח את השממה התורנית, לגאול את המבנים באדמת תל-אביב למען נזכור תמיד את יום צאתנו ממצרים.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. עוד בית כנסת שנגאל ע"י ישיבה  

    דני

  2. רדוד ומשעמם  (ל”ת)

    מנחם פומרנץ

  3. אם חברון פותח סניף בגאולה  

    הגמד

  4. מרגש ומעניין.  

    מוישי

  5. תל אביב  

    הצבי

  6. חברוני  

    קארו