דברי מרדכי • הראיון האחרון של הראשל"צ

היהדות התורנית בארץ עקבה באותם ימים בדריכות רבה אחר מצבו הבריאותי של הגר"מ אליהו. בחול המועד של חג הפסח לפני שנתיים, הא חלה נפל למשכב, והיטלטל בין חיים למוות.

חודשים לאחר מכן, הוא התאושש בדרך נס, וחזר לביתו ולתפקודו התורני - אם כי באופן חלקי.

אך המצב לא נמשך זמן רב מדי. שבועות לאחר שהתאושש - הוא התמוטט שוב, ונפל למשכב ממנו לא קם. היום ניצחו האראלים.

בימים הספורים שבין ההתאוששות להתמוטטות השניה - נכנס למעונו העיתונאי שלמה קוק מ'קו עיתונות דתית', בכדי לשמוע ממנו על ענייני היום והשעה, וגם על הנס הרפואי. במעמד הזה ביקש הגר"מ להביע בפומבי את דעתו האמיתית לגבי מכונות הגילוח - עקב שמועות שונות שנפוצו בשמו.

הנה קטעים נבחרים מתוך הראיון שפורסם בשעתו ב'קו עיתונות דתית':

"תוכל להיכנס לכמה דקות", אמרו לי בני-הבית. אך כעבור למעלה משעה ארוכה, יצא משם עם שיחה ממושכת ונדירה, שכללה את התייחסותו של הרב הראשי לשעבר, בדעתו הצלולה, לשלל נושאים אקטואליים ושחזורם של ימים עברו במחיצתם של ענקי עולם.

• מה שלום הרב?

"ב"ה, הולך ומשתפר".

• לרב היו הרבה נסים.

"ככה הם אומרים, הרופאים", הוא מחייך ומוסיף: "ברוך-השם. הם אמרו שהייתי בין שמים לארץ. אני, במהלך הטיפול הרפואי, לא ידעתי מכל זה. לא הרגשתי כלום. הייתי בלי הכרה. אחר-כך סיפרו לי".

• צריך להמשיך ולהתפלל?

"ודאי שצריך להמשיך להתפלל. תפילה עושה הרבה".

• רבי מרדכי צמח בן מזל טוב?

הרב מתקן כאן טעות נפוצה: "לא. בלי טוב. תתפלל, מרדכי צמח בן מזל".

• אנחנו בערב חג מתן-תורה בשנה שבה עולם התורה נמצא במשבר כלכלי מן הגדולים בהיסטוריה.

"העשירים, הם סובלים מהמצב הכלכלי. כמה שיתמכו יותר לישיבות – זה 'ונתנו'. כמה שיתנו יותר, מהשמים יחזירו להם יותר – פי שתיים, פי שלוש, פי ארבע. 'הרחב פיך ואמלאהו'. הביטחון בה' הוא ב'ונתנו' (מילה זו נקראת משני צדדיה באותה צורה, ועל-כך מרמז בעל הטורים, שכאשר אדם נותן לדברים שבקדושה – יתנו לו חזרה משמים – ש.ק.). מי שייתן – יקבל פי כמה".

• הרב זוכר את מרן הרב אלישיב מימי שבתו בבית-הדין הרבני?

(בהתפעלות) "אוהו, אוהו. גאון עצום. אין מה לדבר. אנחנו, כל הדיינים, היינו מכינים טיוטה של פסק דין. אצלו לא היה מושג של טיוטה. ישר כתב את הפסק. אצלנו, היינו צריכים לעיין בגמרא זו ובגמרא זו עד שמגיעים למסקנה. הוא היה מעיין בגמרא אחת, שולחן ערוך אחד – הגאונות שלו זה לא שווה לדור. אין מה לדבר. חוץ מזה, הוא גם פיקח. גם בענייני דעלמא הוא מבין. אי-אפשר לרמות אותו".

• מה ההבדל בין לימוד התורה של היום ללימוד התורה של פעם?

"היום, יש להם מחשבים. במחשבים אפשר הרבה ללמוד. זה טוב. אבל זה מטמטם את המחשבה. מקודם, אם היה צריך לחפש איזה גמרא, היה הולך לארון ספרים. היום, הכול במחשב. בשבת, כשאין מחשבים, לא יידע כלום".

• לאחרונה פרסמתי כתבה בנושא לימוד הקבלה בימינו. כמי שהיה מקורב לבבא סאלי זיע"א ולגדולי המקובלים וכמקובל נודע בפני-עצמו, מה השקפתו של הרב בנושא?

"קודם, כל צריך לעבור ארבעים שנה. שנית, צריך להיות 'מלא כרסו בש"ס ופוסקים'".

• יש מקובלים שאומרים שבדורנו, גם לצעירים מותר ללמוד.

"אלה מקובלים מודרניים".

• הרב היה מקורב לבבא סאלי.

"מאוד".

• שמעתם ממנו את דעתו בנושא?

"הוא היה בעד שילמדו קבלה. היה אומר: 'ילמדו קבלה – ואחר-כך יתמלא כרסם בש"ס ופוסקים'".

• הרב חולק עליו?

"המציאות, שהיום זה לא כמו שהיה בזמנו. צריך לדעת. כל דור, יש לו את המציאות שלו. הדור הקודם היה אחרת. היום אנשים שואלים שאלות. היום יש אנשים שרק פתחו ספר קבלה וכבר מכריזים על עצמם מקובלים. אם הבבא-סאלי היה חי בדורנו, היה אומר שצריך קודם להיות בן ארבעים ולמלא כרסו בש"ס ופוסקים ורק אז ללמוד קבלה".

כנשאל הרב אליהו על שמירת המסורת, אמר: "כל אחד צריך לזכור שיש לו אבא וכל אחד צריך לנהוג כפי שנהגו אבותיו מבלי לשנות. אני נגד זה שכשספרדי עולה שליח ציבור אצל אשכנזים, הוא מבטא חזנות כמו האשכנזים, או אשכנזים שעולים אצל ספרדים ומבטאים כמו ספרדים. לא כך! איך שנהגתו אבותיך – כך תעשה".

• יש נושא כאוב של קבלת ילדים למוסדות החינוך בכלל – ולסמינרים בפרט.

הרב אליהו דופק על השולחן בעוצמה. ניכר שהנושא בנפשו. "לא תמיד הסיבות לאי-קבלת תלמידות הן אמיתיות. צריכים להקים בית דין של שלושה דיינים מכל העדות והחוגים. כל בת שלא תתקבל לסמינר, יוזמן המנהל והנושא יבורר לעומק. הסמינרים חייבים לקבל את הסמכות של בית-דין זה, כי אחרת זה לא שווה כלום".

ביקשנו לדבר עם הגר"מ אליהו על הנושא הבוער של גילוח הזקן במכונה. במשך שנים, כאשר רוכלים המוכרים מכונות גילוח ביקשו לקדם את מרכולתם במגזר הדתי-חרדי, הם נהגו להפיץ, כי המכונות שהם מוכרים, הן בעלות קווי-יצור המאושרים על-ידי הראשון-לציון מבחינת איסורי תער.

"זהו שקר. לא היו ולא נבראו כדברים הללו. כל המכונות צריכות בדיקה, כל אחת בפני עצמה. אין מכונה כשרה. בפרט היום שיש מכונות שמושכות ומשחיתות את השיער. זה איסור גמור.

"עם זאת", אומר הרב, "מי שמגיע אליי באופן אישי, אני יודע לבדוק מכונות, אבל אין 'הכשר' שלי על דברים כאלה. מעולם לא נתתי תוויות הכשר למכונות. אין דבר כזה. אפילו אם מגישים לי שתי מכונות מאות ודגם ממש, כל סכין יש לו חיתוך שונה והדברים מאוד גבוליים, ולכן כל מכונה צריכה בדיקה. אחרת, יש איסורים גדולים והדברים חמורים עד מאוד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!