1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

כשהיומונים רוצים - הם יכולים • מיוחד

אדמונד העביר את המייל והסלולארי האישי לעותר • איזו מילה השמיד 'המודיע' מהקינה? • ואיך לפיד, הפך למגינם של מצילי ש"ס, אותם אביו שנא? • ויש קצרים • נחשוני על 'עיתוני עמנואל'
Print יצחק נחשוני, בחדרי חרדים , ח' תמוז תש"ע 20/06/2010 12:57

יומונים בשערי הכלא. צילום: יעקב נחומי יומונים בשערי הכלא. צילום: יעקב נחומי



אדמונד לוי היה משליך את פרוש לכלא?

הרבה סדרי בראשית השתנו בשבוע האחרון, אבל היום ניכר השינוי הגדול. יום ראשון בשבוע שאינו תחילת שבוע אלא המשכו של הקודם, כאילו לא היתה שבת שהבדילה בין שני השבועות.

גם כאן ההבדל בין החרדים לבין החילוניים הדומיננטיים בולט לעין לאור ההתרחשויות. בעוד החרדים ממשיכים ברצף ההתנהלות הנחושה, כשהדגש היום הוא על שחרורן של הנשים מגזירות המאסר של הבג"צ, יש בתקשורת ובין פוליטיקאים החילוניים כאלה שניצלו את סוף השבוע כדי להשכיח מהם את יום חמישי האחרון וכל שאירע בו. הם מתחילים את השבוע מ...יום רביעי שעבר.

גיוסם של תלמידי הישיבות, הרעבתם של האברכים, הדאגה לחינוך הילדים בעמנואל, גיורם של הגויים - אינם מטרידים אותם בשעות האחרונות, ובוודאי לא מאסר השווא של 33 אבות, וכל כולם מתרכזים באפשרות שח"כ מאיר פרוש, סגן שר החינוך, יעתיק את משרדו לאהל מחאה ליד כלא מעשיהו.

כאילו הם יודעים היכן ממוקמת לשכתו עד היום.

לשופטי הבג"צ מותר לפתוח סניף של השמאל בבית המשפט העליון, אבל לסגן שר של 'יהדות התורה' אסור לקבל קהל ליד כלא מעשיהו.

אם היה הדבר מונח להכרעתו של השופט אדמונד לוי, אין ספק שהוא היה משליך גם את פרוש אל תוך הכלא, כמי שמבזה את משרתו הממלכתית.

חסך כסף. מוזס
חסך כסף. מוזס


קצר בתקשורת: 10 קטעים בעקבות עיתוני סוף השבוע

1. העיתוי המתסכל ביותר

בלשון המשפטית ניתן לומר שלשבועונים לא ניתן השבוע יומם, או שבועם. איש לא התחשב ביום הופעתם, וביום חמישי, מספר שעות אחרי שרובם הופיעו והופצו, הם כבר היו מיושנים.

למרות ההשקעה הרבה שניכרת, כדי להיראות, למרות הכל, רלוונטיים, לא מצאנו בשבועונים שום דבר מפתיע, או זווית יצירתית בפרשת עמנואל. התחרות ביניהם התמקדה בסוף בשאלה מי יצליח להביא יותר שמות של כותבים מבית ו'מגוייסים' מבחוץ ופחות במה יכתבו. הקרב הזה הוכרע על ידי 'משפחה' ששילב הכי הרבה שמות שלא הצלחנו למצוא אותם ברישומי משרד הפנים. הקולגות יטענו, בוודאי, שזה סותר את כללי ה'משחק'...

כל התחזיות שהיו ידועות מראש והובאו בשבועונים בפאתוס תקשורתי, התגשמו מהר מדי. היום נותרה מהן רק זו שידעה לספר שסגן השר מאיר פרוש יעתיק את משרדו לאהל המחאה בשערי כלא מעשיהו, ממש בסמוך לישיבת 'שאגת עמנואל' שגם היא עדיין לא קמה.

בסוף השבוע, כאשר השבועונים יופיעו וירצו לדווח האם התוכניות אכן יצאו אל הפועל, זה כבר שוב יהיה כמו אתרוגים לאחר סוכות.

למה לא נותנים להם צ'אנס?


2. הגילויים הבולטים ביותר

העיתונות החרדית היומית כולה כיסתה ביום ששי את המחאות והמאסרים בצורה הטובה ביותר. כל הכישרונות רוכזו ומוצו ומסתבר שכשהם מופנים כולם לאותה משימה, בלי צורך לאגף ולהשאיר עתודה גם למלחמות ביניהם, המטרה מושגת בשלמות ממש. מפגן האחדות הוכיח עצמו גם בכיוון התקשורתי.

ובכל זאת היו ניואנסים קטנים שבהם עלה 'יתד נאמן' על שני האחרים.

בתמונת השער הגדולה, המתפרסת על פני כל עמוד השער של המוסף, זו של 'יתד נאמן' מרשימה ומשקפת יותר את נחלי האדם שהשתתפו בהפגנות. ב'המודיע' הצליחו לשלב תמונות גם בתוך המוסף, בעוד שב'יתד', בשל לחץ הזמן, נאלצו להסתפק רק בתמונה בעמוד הראשון.

למרות שהחומר המערכתי בכל המוספים נכתב, כמו בשבועונים, לפני יום חמישי, הצליח 'יתד נאמן' לשלב בו גם כמה פרטים לא ידועים וחושפים. המפתיע שבהם הוא הודאה של הרב אברהם לוריא, המוצג בכתבה כ"נציג ועד ההורים בעמנואל", כי "נעשתה שגיאה חמורה בבניית גדר ההפרדה, בזמנו, בין המגמות. אנו מודעים לכך ששגינו ומודים בזה". אמירה ברורה שכזו שלא נשמעה מעולם מפי דובר מוסמך ואם היתה מושמעת אולי היה בכוחה לחסוך חלק גדול מאי הנעימויות בפרשת בית הספר בעמנואל.

באותו ראיון מופיעה תגלית נוספת מפי אותו דובר, הרב אברהם לוריא: "קשה שלא להרגיש כי אדמונד לוי היה, לא נאמר משוחד כי אולי כבר אין מקום בבתי הכלא, אבל התנהגותו היתה מוזרה אם לדבר בעדינות. אחד העותרים אפילו סיפר כי לוי מסר לו את כתובת האי מייל שלו ואת מספרו הנייד כדי לעדכנו אונליין בכל התפתחות".

אם זה נכון, לא הרב יעקב יוסף הוא שהיה צריך אמש למשוך ידיו מהעתירה, אלא נשיאת בית המשפט העליון היתה אמורה לסגור לאלתר את התיק ולזרוק את אדמונד מכס המשפט ל...כלא מעשיהו.


3. העיתון הפיוטי ביותר

אחרי הקינה הנוגעת ללב של משה גוטמן ב'המודיע' של יום רביעי, היום שלאחר פסק הדין של הבג"צ לאסור את אבות התלמידות, ניסה 'המבשר' לחקות את ההצלחה, בגיליון השבת, בשני קטעי קינה, אבל רישומה של זו שכתב גוטמן, עדיין נותר חזק יותר. אולי אם 'המבשר' היה קורא להן במונח 'פיוט' שנשמע 'מזרחי יותר, היה להם יותר סיכוי.

'המודיע' הפיק מה'קינה' של גוטמן את המקסימום, כאשר במוסף השבת, במסגרת המדור "מהדורה שבועית" שב אליו אליהו פלס, כותב המדור, ומגלה שממש כמו בקינות מהתקופות הקדומות, גם הפעם צונזרה ממנה מילה, ברגע האחרון, כדי שלא להסתבך עם 'שלטון החוק' וכדי שלא לבזותו, חלילה, עוד יותר. וכך נכתב בקטע השביעי:

"וזוכרת את כשהיית קטנטונת על זרועות.
מול שלהבת נרות החנוכה עמדנו
נכספים ומוארים ואת שרה בשגיאות
דחה...בצל...ולא ידענו".

שלושה ימים אחרי פרסום הקינה, חשבו, משום מה ב'המודיע' שעכשיו מותר כבר לגלות, כי בגרסה המקורית נכתב: "...ואת שרה בשגיאו: דחה אדמונד בצל..."

נותר רק לקוות שהשופט אדמונד לוי, נשאר נאמן ל'המבשר', שמידיעה שהתפרסמה בו ציטט במהלך המשפט בכעס, והוא אינו נמנה על קוראי 'המודיע'.


4. השיחה הנוקבת ביותר

אם אדמונד לוי אכן מקפיד לקרוא את 'המבשר', הוא בוודאי התרשם מדבריו הנוקבים של האב"ד הגר"י סילמן שנאמרו רק לעיתון זה ושבהם הוא משווה את המלחמה ב'עוקרי הדת' של ימינו, לתקופת מנדלסון ולמלחמה בהשכלה של החתם סופר. "סוד ההצלחה הוא מלחמה בהם ללא פשרות כלל". חשוב שלא רק אדמונד לוי יקרא.


5. המסחור הצורם ביותר

מילא ש'המודיע', ורק הוא מכל שלושת היומונים, פונה, פחות מ-24 שעות אחרי טראומת המאסר, במודעה להורים מעמנואל ומציע להם מנוי על העיתון בכלא, את זה ניתן עדיין להסביר בדאגה לתנאי מאסרם של. אבל לפרסם בגיליון ערב שבת מודעת ענק, על פני עמוד שלם של 'המודיע', שבמרכזה תמונת פטיש בתי משפט, להודיע שכל התשובות להסתה נגד הציבור החרדי יישמרו עד ל..."פורום המנהלים" של העיתון שיתקיים רק באמצע השבוע הבא, ועד אז נאלץ להמשיך ולספוג, זה בהחלט מוגזם.

למה למסחר את המערכה הצודקת, כל-כך מוקדם, ולתת תשובות למסיתים, כל-כך מאוחר?


6. המאמר המקומם ביותר

"מנחם בן ישי" מ'המודיע', הלא הוא מנחם גשייד מ'ידיעות אחרונות' קורא באכסניה הטבעית שלו, ולא בזו שנאסרה על-ידי כל גדולי ישראל, לערוך חשבון נפש נוקב עם מקבלי ההחלטות, קרי ראש הממשלה מתניהו ושריו, על עמידתם מן הצד בכל הנושאים הנוגעים ליחסי חרדים-שלטון, הניצבים על המדוכה לאחרונה.

יוסי ורטר מ'הארץ', שואל גם הוא לאן נעלם נתניהו? אבל הוא עושה זאת ללא מורא, ותחת שמו המלא ובגלוי.

האם העובדה שגשייד הוא, יועצו הקרוב של סגן השר יעקב ליצמן, היושב בקואליציה לצד אותם "מקבלי החלטות", מונעת ממנו לכתוב את אותם דברים ב'ידיעות אחרונות' כדי שיונחו לעיניו של ראש הממשלה שאליו הם מכוונים? האם זו גם הסיבה שהוא אינו חותם על מאמרו ב'המודיע' בשמו האמיתי, מחשש שנתניהו בכל זאת יקבל אותו עם קטעי העיתונות המועברים אליו על ידי חברת 'יפעת', והם נכתבו רק כדי לרצות את הציבור החרדי?

מוכרחים לומר שעל פניו כך זה נראה.


7. הרעיון הגנוב ביותר

כמה וכמה מאמרי עמדה התפרסמו ביום ששי האחרון תחת הכותרת "תודה לך השופט אדמונד לוי" , ביניהם של י. מוזסון (ברנשטיין) ב'המבשר' ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני. אין בלבנו חשד שהם פליגאטו, זה מזה...

ובכל זאת נראה לנו ששניהם הושפעו ממאמר דעה שפורסם בדיוק בנוסח הזה, עוד ביום חמישי בבוקר, באתר וואלה, על ידי ישראל כהן, יועץ תקשורת חרדי.

בעצם, לא יכול להיות שמוזסון שעד לא מזמן מילא ב'המבשר' את תפקיד הכתב הלוחם באינטרנט שוטט במקומות שכאלה, ועוד הושפע מהם. תמחקו את הקטע.


8. הפרשנות המרושעת ביותר

מכל העיתונות הכללית, 'ישראל היום' היה הכי לא מאוזן בסיקור הפגנות המחאה וההתרחשויות שהסתעפו מהן בפרשת עמנואל. אפילו 'הארץ' היה יותר שקול ממנו.

המשפטן פרופ' ידידיה שטרן, למשל, בהתייחסות לבג"צ כותב: "...בגבעת רם חייבת לנשב רוח צוננת של שיקול דעת מעמיק 'ייקוב הדין את ההר' לא תמיד מתיישב עם 'הוו מתונים בדין'. בית משפט חייב לשמור על כבודו ואסור לו להתיר ספק ספיקא בשאלה האם הוא מבטא את הרבונות הישראלית. דווקא משום כך עליו להיות זהיר מלקלוע את עצמו לעין הסערה במקרים שניתן למנוע זאת. כמו כל כח, גם כח הסמכות של בית המשפט מתעצם דווקא כשהחרב בנדנה. כשהיא נשלפת יש לוודא שהדבר נעשה כמוצא אחרון ומתוך בטחון בהצלחת הפעולה".

אפילו הפרשן המשפטי ד"ר זאב סגל, שבימים כתיקונם נחשב כתאומו של משה הנגבי מ'קול ישראל' בקיצוניותו, והוא לא יאהב את ההקבלה, בפעם הזו מתנתק ממנו. הוא כותב ב'הארץ': "בג"צ היה נמהר מדי בנחישותו לכפות את ביצוע פסק דינו על ההורים במאסר. שיעור חשוב הוא שאנו מדינת חוק ולא מדינת הלכה לחוד, וסעד מעודד פילוג לחוד, במיוחד כשזה ניתן על רקע מציאות שבה בכירים בשלטון כטוב בעיניהם יעשו, או יחדלו".

אבל יהודה שלזינגר, הבני ברקי של 'ישראל היום' בדיווחיו, ואפילו דן מרגלית בפרשנות שלו שאמורה להיות אובייקטיבית, לא מוכנים להיצמד לאמת ולעובדות, והם לא מתבלבלים מהם. במקום לדבר על מתיחת החבל עד לקריעתו, מצד הבג"צ, כותב דן מרגלית:"החרדים סחטו את הלימון עד תומו". במשפט שיש בו אסוציאציות קשות מתקופות אפלות הוא מרמז כאילו המאבק של הציבור החרדי הוא על...כסף: "עם התצלומים שבידיהם תהיה מגביתם נדיבה בחודשים הקרובים".
אם הוא יודע שיש תצלומים כל-כך טובים, איך מצליחים ב'ישראל היום' להתעלם מהם ואפילו לעוות אותם?


9. המאמר התלוש ביותר

יאיר לפיד הבטיח השבוע שייצא ל'תקופת צינון' של חצי שנה לפחות אם יחליט ללכת לפוליטיקה. מאחר שכנראה להערכתו, הפוליטית כמובן, הבחירות לא יתקיימו בחצי השנה הקרובה, הוא נטל מיד מנת יתר של ויטמינים נגד 'צינון' ושב בסערה לחמם את השטח.

בכותרת הכי ארוכה שזכורה לנו שהתפרסמה אי פעם ב'ידיעות אחרונות' כותב לפיד ביום ששי: "גדעון סער פחדן וגם ביבי. ונאמן. וליברמן. ואלי ישי יותר מכולם".

במאמר עצמו מצרף לפיד לחבורת הפחדנים שלו גם את שר הביטחון אהוד ברק וגם את השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ. וכל-כך למה? כי "חסידי סלונים שהלכו אתמול לכלא אינם פחדנים. הם אולי גזענים חשוכים, אבל לפחות יש להם את האומץ להיכנס בראש מורם לבית האסורים בשם העקרונות הנילוזים בהם הם מאמינים. שרי הממשלה לעומתם שתקו אתמול בשתיקה מביכה, פחדנית, עלובה. החרדים מפגינים על זכותם להפלות ילדות ממוצא מזרחי במערכת החינוך(לפיד עוד תקוע שם, כשאפילו חבריו כבר מזמן השתכנעו שטפלו בחסידי סלונים אשמת שווא) ושר החינוך שותק. ח"כ מיהדות התורה משתלח בשופט עליון בשל מוצאו ושר המשפטים שותק. המשטרה נאבקת במפגינים בכל הארץ (הוא כנראה נמצא בפלנטה אחרת) והשר לביטחון פנים שותק, בעוד הדובר שלו מסביר שהוא ברומניה"...

לפיד בונה כנראה גם על...מצביעי שס. "יותר מכל ריחמתי אתמול על מצביעי שס - הוא מסיים את מאמרו התלוש - מאות אלפי אזרחים תמימים שהצביעו לאלי ישי ולחבורתו, כדי שיזעקו את זעקתם נגד אפליית המזרחיים וקיבלו בתמורה את מנזר השתקנים".

לא. לא יכול להיות שגם את המאמר הזה, כמו את הספר האחרון שלו, הוא כתב מפי אביו הבר מינן. מה פתאום שטומי יתבע את כבודם של המזרחיים, ועוד תומכי שס, כשרק לפני כמה שנים, הוא גילה את דעתו על סגנון שירתו של הזמר המזרחי עמיר בניון, שבינתיים חזר בתשובה, ועורר סערת רוחות אדירה בין ה'מזרחיים' בישראל?

תזכורת: לפיד עלה לשידור ברדיו, מיד אחרי שהושמע שיר בסגנון מזרחי של עמיר בניון, ושאל את המנחה רזי ברקאי בחוסר טקט ובהתנשאות גזענית: "תגיד לי: האם אנחנו כבשנו את טול כרם, או ש...טול כרם כבשה אותנו"?

אז מישהו חושב שאנחנו פתאים להאמין שהוא, או אפילו יאיר בנו הפכו לפתע לאוהבי שסניקים מטול כרם?


10. התשובה ההולמת ביותר

בישיבה האחרונה של הנהלת אגודת ישראל שהתכנסה בבני ברק, לפני זו המתוכננת גם היא, להתקיים ליד לשכתו המאולתרת של סגן השר פרוש שליד הישיבה הזמנית 'שאגת עמנואל' שתקום, או לא, ליד הישיבה הזמנית של אבות תלמידות סלונים במעשיהו, הציע ח"כ הרב מנחם אליעזר מוזס, לשכור יח"צנים חילוניים ואפילו שמאלניים, כדי שייצגו את עמדת החרדים מול התקשורת החילונית הטורפת. מוזס אף הודיע כי הוא תורם את חלקו היחסי במימון מפלגת 'יהדות התורה' למשימה חשובה זו.

והנה בא שי גולדן מ'הארץ' ועושה זאת חינם אין כסף. כל מה שנכתוב על יאיר לפיד, כולל הקטע הקודם, מתגמד לעומת מה שהוא כתב עליו בעיתונו בגיליון השבת האחרונה.

"יאיר לפיד הבטיח לבן שלו ישראל אחרת. אני הבטחתי לבן שלי ישראל שבה יאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה. מעניין מי מבינינו מחויב יותר לבן שלו" - הוא שואל בסרקזם, עוד בכותרת.

"אני תומך בכל לב בהשארת יאיר לפיד על כסא המגיש של 'אולפן אישי', כי בעיני יש בנוכחותו בתוכנית אפקט של אמת בפרסום ושקיפות. ככל שיאיר לפיד מדבר יותר על עניני חדשות, כך ברור יותר שאין לו שום קשר לנושאים שהוא מדבר עליהם, ובהם הוא רוצה לטפל כשייכנס לחיים הפוליטיים".

"יאיר לפיד כותב מדור שבועי במוסף '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות', בזמן שהוא מתכנן את המרוץ שלו לכנסת. יש אנשים שחושבים שיאיר לפיד מוכרח להתפטר או להיות מפוטר. בעיני הטור של יאיר לפיד הוא מצע זוחל, שיאיר לפיד משתמש בו כבר המון שנים להצגת השקפותיו המדיניות והכלכליות... שוב אני תומך בהמשך פרסום המדור של יאיר לפיד לכל אורך תקופת המרוץ שלו לכנסת. טוב שהציבור ידע מי האדם שרוצה לנהל את המדינה" - כותב גולדן.

ועוד: "יאיר לפיד רוצה להיות שר חינוך. הוא לא אמר את זה בשום מקום, אבל אלו הערכות. אני מעריך שאם יאיר לפיד יהיה שר החינוך מצב החינוך בישראל יהיה רע יותר ממצבו עכשיו".

עוד לא ציטטנו אפילו חצי מהטור של גולדן ב'הארץ' וכבר ניתן להסיק שזכינו שמלאכתנו תעשה בידי אחרים.

ח"כ מוזס זכה גם בחלקו במימון המפלגות. גולדן לא ביקש כסף בתמורה להגיגיו...





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. למה מתרגשים מכל שוטה?  (ל”ת)

    יוסי

  2. הראיון עם עו"ד מרדכי גרין ביתד, היה מאוד מרתק ומחכים  (ל”ת)

    חסיד לייט

  3. נחשוני היקר, תבדוק לפני שאתה קובל.  

    עיתונאי

  4. בורות מזעזעת.  

    אוהד

  5. לחקור את השופט לוי  

    מוישה

  6. ההתנצלותבענין הגדר  

    מבשריק

  7. אחד העותרים? נו באמת. יש רק עותר אחד  

    צבי

  8. העילית השמאלנית-חילונית ממשיכה לפגוע בחרדים - דרך בג"ץ והתקשורת  

    רודולף קסטנר

  9. בקול העיר ב"ב כתבו על סיפור הטלפון כבר לפני שלושה חודשים  

    תמהני