1. עמוד הבית
  2. לובי נשי
  3. משפחה

זו לא בדיחה: טור יעוץ על שוויגער

כיצד נוצר הצל המאיים שמטילה השוויגער על כלתה? • מה חלקו של הבעל בחיכוך, ואיך הוא יכול לצמצם את המתח? • ויש טיפים שיעזרו לך להתמודד עם תופעות הלוואי
Print מרב לביא, יועצת נישואין , ט"ז תמוז תשע"ג 24/06/2013 15:54

צילום: פלאש 90 צילום: פלאש 90



בהנחה שלהישאר רווקה זו לא אופציה, אולי כדאי שנמצא דרכים להתמודד.

שוויגער. מילה שאומרת הכל.

מאות בדיחות, אין ספור מקרים וכל-כך הרבה תסכול. מה יש בה באותה שוויגער 'יקרה', שלא ראו בה בנותיה ומצאה בה דווקא כלתה? מה הפך את אותה אשה אצילית, אנושית ואהובה על הכל - לאשה החטטנית, הביקורתית וחסרת הטקט?

נכון. בהחלט ישנן יוצאות מן הכלל. כאלו שיצרו עם השוויגער קשר של קירבה וחום, לעיתים אף כזה שעולה על הקשר עם האם. אך היוצא מן הכלל אינו מעיד על הכלל...

צרת רבים:

מרבית הכלות רואות באמו של הבעל איום מסויים, ורגש של אי נעימות מציף אותן בכל מפגש או תקרית עם השוויגער. מה בקשר הכל כך מיוחד הזה גורם לכל אי ההבנות, הביקורות הסמויות וההרגשה הכל כך שלילית נגד אותה אשה - לה אנחנו חייבים את התודה על שגידלה עבורנו במסירות את הבעל, לצידו אנו חיות?

אולי תקל עלינו במקצת העובדה שזהו אחד מהסימנים המבשרים את בוא הגאולה: "בת קמה באמה, כלה בחמותה". נאמר בסנהדרין.

ואכן, זוהי תופעה רווחת כל כך, ואם רק נפתח את הנושא, יציפו אותנו השומעים בדוגמאות אין ספור מחייהם האישיים והאומללים בגלל אותה שוויגער...

על ידי כניסה לנעליים של השוויגער, נוכל אולי להבין מהיכן נובעת המתיחות המיוחדת בקשר זה, ומשם נוכל לחתור לכיוון כמה נקודות העשויות למנוע או לפחות להחליש את התופעה המטרידה כל כך.

שתי מלכות בכתר אחד:

לא פעם תשמעו שוויעגר מתלוננת על כלתה: "היא משפיעה עליו לרעה, מאז שהוא התחתן, כבר אין לו דעה משלו. הבן האהוב שלי, שגידלתי במשך כל כך הרבה שנים, לפתע עזב אותי לטובת איזו בחורה שמצא לו.. אני כבר לא חשובה, כבר אין לי יכולת ביטוי. מה שהיא אומרת לו - קדוש".

הרגשתה של אם המחתנת את בנה, שמחה ככל שתהיה באושרו, היא לא פשוטה כלל ועיקר. הבן שלה, שעד כה היתה היא עבורו האם התומכת, המעניקה והרגישה לצרכיו, עובר לפתע לרשות אשה אחרת, שאמורה להעניק לו בעצם את אותם הדברים. התפקיד האמהי שלה נתפס כביכול על ידי הכלה - מה שמאיים על קיומה שלה ועל הצורך בקירבה אליה. כך נוצר מצב בו האם משתדלת לעשות כל שביכולתה כדי להוכיח לעצמה שהיא עדיין חלק מחייו של בנה ולא נגרע מערכה עקב נישואיו.

הכלה, לעומתה, חשה כי כעת זהו בעלה והיא רוצה בו במאת האחוזים. היא לא מוכנה לחלוקה כזו או אחרת. היא רוצה לדעת שבעלה רוצה בה באופן מוחלט ולא מקבל משען, עצה ותושיה במקום אחר. וכך נוצרת תחרות סמויה שבאה לידי ביטוי בהתנהגויות אינספור המובילות לקשר הקלוקל בין הכלה לחמותה.

גדול השלום

אכן, ניתן לראות בבירור כי במקום שבו הבעל מביע בפני אשתו שהוא אינו מתכוון להתחשב בדברי אימו, וגם לדעתו מחשבותיה, התערבותה וכדו' אינם מוצדקים ואפילו מזיקים, הדבר מקל מאוד על רגשות האשה, והיא מרגישה שהם יחד בחזית אחת, שניהם בנבחרת אחת מול היריבה...

לעומת זאת, במקרה שאין זה כך, והבעל עומד בתווך בין אמו לאשתו, תחווה האשה את החוויה בעוצמה רבה יותר, ותתווסף לכך תחושה שגם בעלה לא מבין אותה.

ענין של זוית

בשל המתח המתואר לעיל, גם דברים קטנים ופעוטי ערך, כאלו שלא הייתה שום כוונה מוסתרת תחתיהם, מתפרשים כפוגעים וחסרי התחשבות, ומעמיסים עוד אבן על החומה הניצבת בין השתיים.

משפטים תמימים מתפרשים על ידי הכלה מיד כחץ ביקורת המופנה כלפיה: "במשפחה שלנו..." (ומה רע במה שנהוג במשפחה שלי?) "שמעתי שאשתו של.. ממש בעלבוסטא..." (ואני, לא מספיק בשבילך?) "ההורים של... איזה אנשים עדינים..." (על ההורים שלי את לא אומרת כלום...) "שמעון שלי, ילד זהב!" (חשבת שיקבל יהלום אבל...) "הילדים שלי, לא עשו שום בעיות בשינה" (את היית אמא מושלמת...) "הכל עשיתי לבד..." (מה את מעבידה את הבן שלי?)

נפגעת? בעיה שלך!

אם ניטיב לשמוע את מרבית האמירות שאנו כל כך נפגעות מהם, ונשכיל להבין כי לא בהכרח הם מיד מופנות כחרב כלפינו, נוכל לנטרל הרבה מן התחושות הלא טובות. פשוט נאמר לעצמנו: אז מה? אז היא מספרת לי על בעלבוסטה אחת... אז ההורים של הגיסה אהובים עליה. זה לא אומר תמיד שיש משהו מתחת לדברים. כמו בכל דבר בחיים, הכל ענין של זוית. המתבונן מן הצד לא יוכל להבין מה היה הגורם לפגיעה בכל אחת מן האמירות מן הסוג הזה. גם בדברים שנראה כי אינם משתמעים לשתי פנים - אין ספק שהבחירה היא בידינו.

שמעתי פעם ממכרה שאמרה לי בשם אביה ז"ל: "כשמישהו אומר או עושה לך משהו פוגע - יש לך שתי אפשרויות להסתכל על כך. את יכולה לחשוב ולייחס לו כוונות שליליות – וכמובן להפגע (איך הוא יכול לעשות לי את זה?) את יכולה מצד שני לייחס לו כוונות תמימות לגמרי, ואז להרגיש טוב. שתי הפרשנויות, כך אמר לה, הם בדמיון שלך. אז מדוע שלא תבחרי במה שיעשה לך הרגשה טובה יותר?"

עסקת חבילה

הייחוס השלילי שנעשה אצלנו באופן אוטומטי מתעצם בשל העובדה שרמת הפתיחות בין הכלה לחמותה ירודה וכמעט אינה קיימת. מה שבקשר אחר יכול היה להיפתר על ידי שיחת הבהרה, שבה היה מסתבר מן הסתם שלא הייתה לאף אחד מהצדדים כוונה לפגוע, מתעצם בקשר שכזה ומגיע למצב בלתי פתיר בו כל חוט דקיק רק מוסיף לסבך..

ישנם גורמים המקשים על העניין ומעצימים את מידת המעורבות – שלרוב גובלת בהתערבות, המקשה על חיי בני הזוג. ילדים המתווספים למשפחה (לא קר לו בלי מעיל?) מגורים בקרבת ההורים או חמור מכך – בביתם. גם זוג הנעזר בהורים מבחינה כלכלית או אחרת, יחווה יותר התערבות בנעשה או לא נעשה בנוגע לאותו תחום. חלק מן הדברים ניתן למנוע, אך חלקם ישארו מעצם קיום הקשר ויש לקחת זאת בחשבון. לעיתים, כאשר התופעה עוברת את גבול הטעם הטוב או במידה שהזוגיות מושפעת מכך, כדאי להתייעץ עם יועץ מקצועי שיכול לעזור לבני הזוג לנהוג נכון, ולחזק את הקשר ביניהם למרות ועל אף הקושי.

הנה כמה טיפים מעשיים שיכולים לצמצם את תופעות הלוואי של השוויגער:

• יש להציב גבול ברור, המוסכם ומיושם הן על ידי הבעל והן על ידי האשה, מה מספרים ויותר חשוב - אילו נושאים הם מחוץ לתחום. העברת מידע בסיסי וטכני וכמה שפחות מפורט ואישי.

• כדאי לדרבן את הבעל להתקשר תכופות לאמו ולהתעניין בנעשה עמה. כך יקל על הרגשתה כי בנה אהובה עזב אותה.

• כדאי לספר ולשבח את הבעל בפני אמו, וכמובן למצוא בה את הנקודות הנפלאות שיש בו, להוקיר ולהעריך את העובדה שהיא חינכה אותו בדרך טובה כל כך..

• להתקשר לשוויגער (ולאו דווקא לאמא) ולהתייעץ בעניינים יומיומיים: איך להכין גפילטע פיש (כמו שלך...), איך מורידים את הכתם מהבגד, מה טוב לתת לילד המצונן וכו'. ככל שתרגיש שנותנים לה את מקומה – היא תעשה פחות מאמץ לדרוש אותו.

• לחפש תכונות שאנחנו מאוד אוהבות בשוויגער ולנסות להתמקד בהן.

זה (גם) בידיים שלך!

כמו כל ריקוד של שניים, אם רוקדים הם בכבדות ובאיטיות ומושכים זה את זה, כך ימשך הריקוד לנצח. אך אם אחד משנה לפתע את קצב הריקוד ומתחיל לקפץ, לא נותרת בידי רעהו הברירה, אלא לשנות את ריקודו בהתאם...

ריקוד נעים!

קצת רגישות - זאת אמא שלי!

לפעמים יש לנו נטיה לומר הכל לבעל: "הוא הרי בעלי, האם עלי להסתיר ממנו משהו? ולמי אם לא לבעלי אשיח את שעל ליבי?" אך יש לזכור כי דברים הנאמרים לבעל נגד אמו, אף אם הוא מסכים איתם, הם פוגעים ואינם נעימים. (תזכרי איך את מרגישה כשיש לו משהו לומר על אבא שלך) לא פעם את יכולה לומר על עצמך כמה שמנה את, אך אם תבוא מישהי מן הצד, קרוב ופתוח ככל שיהיה הקשר ביניכן, ותאמר לך את אותו הדבר בדיוק, תפגעי עמוקות.

כאן יש להפעיל שיקול דעת ולהתחשב גם ברגשותיו. איך לומר, מה לומר ובעיקר מה לא! הוא נקרע בין הרצון הכל כך עוצמתי שלאשתו יהיה טוב ובין אהבתו לאמו, והכרת התודה על כל מה שעשתה ועושה בשבילו. דבר לא פשוט כלל ועיקר.

אז תחשבי גם עליו...




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. התייחסות לבעיית השוויגער כאשר זו פוגעת בחתן  

    יובב השובב

  2. כל כלה הופכת להיות שוויגער בסוף  (ל”ת)

    גיל

  3. חבל שלא זכיתי  

    שוויגר