1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

נדחתה עתירת 'בצלם' לפרסום שמות ילדי עזה

הבג"צ דחה את עתירת ארגון 'בצלם' נגד רשות השידור, שפסלה תשדיר אודות הילדים הפלסטינים שנהרגו בעזה
Print אלי שלזינגר , י"ז אב תשע"ד 13/08/2014 19:29

צילום: פלאש90 צילום: פלאש90

בית המשפט העליון אימץ היום (ד'), את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בעניין תשדיר שמות הילדים הפלסטינים שנהרגו במבצע צוק איתן - לפיה אין עילה להתערב בהחלטת רשות השידור לפסול את התשדיר – ופסק כי יש לדחות את העתירה הואיל ומדובר בתשדיר בעניין שנוי במחלוקת פוליטית או אידאולוגית.

האם שידורו של תשדיר פרסומת מטעם ארגון "בצלם", המונה רשימות חלקיות של שמות ילדים פלסטינים אשר נהרגו במסגרת מבצע "צוק איתן", הוא פרסומת אסורה לפי כללי רשות השידור שעניינו בין השאר - "תשדיר בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור?".

"בצלם" – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, פנה אל חברת שפ"מ-אפיקים בע"מ, שבאמצעותה מבצעת רשות השידור את הפרסומות בשידורי קול ישראל – בבקשה לאשר תשדיר מטעמו.

נוסח התשדיר: "במהלך מבצע צוק איתן נהרגו הילדים: מוחמד מלכה, בן שנתיים; סיראג' אל-עאל, בת 8; באסם כוורע, בן 10; אמאל אל בטש, בת שנתיים; סאהר אבו נאמוס, בן 4. רשימה חלקית. בצלם". בדומה, כללו תשדירים שנתבקשו רשימות נוספות של ילדים.

למחרת, נשלחה אל בצלם תשובתו של עו"ד תומר קרני, סגן היועצת המשפטית של רשות השידור, בה נאמר כי הוא סבור שהתשדיר פסול לשידור שכן הוא נופל לגדרי האיסור הקבוע.

בהחלטת עו"ד קרני נאמר: "אמנם התשדיר כולל עובדות (בהנחה שהפרטים נכונים), עם זאת, ברור שמדובר כאן בחלק מקמפיין פוליטי. הרי דיווח על שמות הרוגים מקומו במהדורות החדשות, שם הוא כפוף לכללים הידועים לגבי דיווח וסיקור עיתונאי, ולא במסגרת הודעה הממומנת על ידי צד שלישי. ברור גם, שמטרת התשדיר אינה רק דיווח עיתונאי, אלא העברת מסר פוליטי מסוים. מצב המלחמה יש בו כדי להדגיש עוד את הדברים. לאור האמור, אני סבור שהתשדיר נופל בגדר האיסור לפי סעיף 7(2) לכללי הפרסומות, תשדיר השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית".

ביום 23.7.14 ערכה ועדת הערר דיון טלפוני דחוף בהשתתפות חברי הועדה: היו"ר אמיר גילת, גאולה אבידן ויעקב בורובסקי ועמם מנכ"ל רשות השידור ועו"ד קרני; הוחלט לדחות את הערר, תוך שנקבע כי לא נפל פגם בהחלטת המנכ"ל, וזאת מן הנימוקים הבאים: עסקינן בתשדיר פוליטי שנועד לעקוף את מהדורות החדשות; הקראת השמות הניטרלית לכאורה נצבעת באור פוליטי בשל היות "בצלם" פוליטי באופיו; קיימת סבירות גבוהה כי התשדיר יעורר מחלוקת פוליטית בעת מלחמה; התשדיר תומך במשתמע בעמדת ארגון החמאס כי ישראל אחראית למותם של אזרחים ברצועת עזה; העדר אזכור הנפגעים מהצד הישראלי, כמו גם האמירה "רשימה חלקית", מצביע על חוסר-אובייקטיביות ולחלופין על מחאה פוליטית; שידור התשדיר יהוה פתח לדרישות מצד גורמים נוספים לשימוש בפלטפורמה של שידורי הפרסומת; אין מקום לשימוש בפרסומת לשם יצירת מעקף למהדורות החדשות.

"הואיל ומדובר בהעברת מידע – שמות וגילאים – אין להלביש על התשדיר את שמלת המחלוקת" כתה השופט אליקים רובינשטיין. "כדי לדחות טענה זו, ניתן להתייחס למבחן ההקשר. למילים ולעובדות יש כוח. בחירת עובדות מסוימות בלבד מתוך כל הפסיפס לא נעשתה בצורה אקראית. מטרתה הייתה להעביר מסר ולתקשר עם הציבור. פן נוסף של ההקשר, שבעיניי מקל על ההכרעה כאן, הוא עיתוי הפרסום – זמן לחימה. אין בכך כדי לקבוע כי העיתוי מהווה כשלעצמו תנאי. ברם הוא מעצים לא רק את מטרת התשדיר אלא גם את משמעותו האובייקטיבית. נדמה כי קביעה אחרת, כביכול עסקינן בהעברת מידע גרידא, תחטא בעצימת עיניים ואוזניים. כמובן, זכותו של העותר להציג עובדות ועמדות על פי השקפתו. אך הסוגיה כאן הינה האם רשות השידור היא "פורום נאות" לכך על פי הדין".




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. קודם שהפלסטינים יפרסמו את כל הרוגי הפיגועים. אירגון זכיות אדם ובהמות?  (ל”ת)

    צבועים יפי נפש

  2. חלאות בצלם  

    בניאה