1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

חותם של אתיקה • אחד על אחד עם ניצן קידר

אחד על אחד עם ניצן קידר, מנהל מחלקת החדשות של 'קול ברמה' ועורך משנה ב'קו עתונות' • מתי הביך את הסופר א.ב. יהושע? • מי מורו ורבו הרוחני, ומי המנטור המקצועי? • דעתו על דור העתיד של התקשורת החרדית, כוחו של האינטרנט [קובע סדר יום יותר מהפרינט] והשדרנים האהובים עליו
Print אבי גרינצייג , ט"ז אייר תשע"ה 05/05/2015 03:39

איור: יעל בראון איור: יעל בראון


ניצן קידר, בן 34, נשוי ואב לארבעה ומתגורר בקרית נטפים. ניצן הוא בוגר הישיבה התיכונית ברמת גן ומכינת אלישע.

איך הגעת לעיסוק בתקשורת?

"מגיל צעיר אני נמשך לכתיבה. מורה שלימדה אותי בצעירותי איחלה לי להגשים את החלום שלי ולכתוב בעיתון. זה היה בערך בכיתה ד'. פחות מעשור אחר כך, אחרי שכבר עבדתי בתקשורת, הכנסתי לעיתון 'הצופה' המנוח סיקור של אירוע הפרידה מאותה מורה, שהצמיחה דורות של תלמידים שכולם דבקים בתורה ובמצוות, ובמקביל איפשרה להם לחשוב ולטפח חלומות.

"ההתחלה היתה מאוד פשוטה. בתחילת דרכי כתבתי על ענייני ספורט. הייתי כנראה צעיר די חצוף, וכך הגעתי יום אחד למערכת עיתון 'הצופה', ותהיתי מדוע אין בו מדור ספורט. המנכ"ל דאז, שהבין שלא ייפטר ממני בקלות, אמר לי: 'אם תכתוב, יהיה מדור'. אז כתבתי. נער בגיל קצת יותר מבר מצווה. והיתר, כמו שאומרים, היסטוריה".

מי המודל שלך? ומדוע?

"לא יודע אם מודל, אבל מורה שהציב את אבני הדרך. בתחילת דרכי הרדיופונית, בגלי צה"ל, למדתי את היסודות התקשורתיים והבסיס מאדם שלימד אותי מקצועיות ומקצוענות מהי – ושמו גולן יוכפז, היום מנכ"ל חדשות 10, ואז העורך הראשי של יומן הבוקר בתחנה הצבאית. זה לא היה קל, ולא היו פשרות, ולא בטוח שהייתי תלמיד מצטיין אז, אבל חלק גדול מהסטנדרטים המקצועיים שאני מנסה להעביר ולהנחיל הלאה היום, הם כאלו שלמדתי ממנו, ושכל מי שעוסק בתקשורת חייב לדבוק בהם".

מה הספקת לעשות בקריירה?

"הפעילות שלי בעיתונות מתחילה מגיל מאוד צעיר. מגיל 14 בערך, כתבתי במקביל בעיתון 'הצופה' ובעיתון 'מעריב'. אחרי שירות צבאי בגלי צה"ל, חזרתי לעיתון 'הצופה' ובמקביל יצאתי למסע שלי בתקשורת החרדית שנמשך עד היום, והחל ברדיו 'קול חי' שם הייתי שותף לצוות שהקים את מערכת החדשות. אחר כך, עם שקיעתו של 'הצופה', שימשתי כראש דסק במערכת החדשות של העיתון 'מקור ראשון' שיצא אז מדי יום.

"בשלבי ההקמה של 'קול ברמה', היתה לי הזכות לפגוש את אבי מימרן, איש רדיו ברמ"ח אבריו, ולהיות שותף איתו להקמת מחלקת החדשות, שהוא ניהל, ואני המשכתי, במגמה של פיתוח וגדילה (15 אנשי צוות כיום והיד עוד נטויה). במקביל, בשל אהבתי הרבה למילה הכתובה אני משמש בשנה האחרונה גם כעורך המשנה ברשת 'קו עיתונות דתית'. הציבור הדתי לאומי מכיר אותי יותר מ'בשבע' כנראה, בשל הטיפול בנושאים המדיניים, בשש השנים האחרונות".


ההתבטאות של א.ב. יהושע
ציין הישגים גדולים, חשיפות בולטות, ראיונות זכורים.

"לעתים, ההישג הגדול נמדד בדברים הקטנים ובעבודה הקשה עצמה. אני חושב שאף אחד לא חלם, עוד לפני שהוקמה מערכת החדשות החרדית הראשונה ברדיו, שאפשר להגיע לרמות כאלה. אני מן הסתם, ודאי לא הערכתי שבגיל 30 אנהל את מחלקת החדשות הטובה ביותר ברדיו חרדי, וזו עובדה שקשה לחלוק עליה.

"אני לא מתחרה עם אף אחד על חשיפות והישגים. ראיינתי ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת, והיו לא מעט כותרות לאורך השנים. אבל דווקא עבור הצעירים יותר, אספר כאן סיפור שעד היום ניתן לחפש אותו אי שם בנבכי האינטרנט, ולגלות מה באמת יכולה להניב עבודה עיתונאית אמיתית. אי שם, בשירותי הצבאי, לפני משהו כמו 15 שנים, נשלחתי לאייטם משעמם למדי, של השקת ספר של הסופר א.ב. יהושע, שידוע בדעותיו הפוליטיות. הנוכחים כמעט נרדמו, אבל טייפ ההקלטה הצבאי עבד וקלט התבטאות לא נעימה בכלל – שאיכשהו יצרה השוואה בין התנהגות ישראל כלפי הפלסטינים, לבין התנהגות היהודים שלדבריו 'הביאה עליהם את השואה', פחות או יותר. באתי עם ההקלטה למערכת יומן הבוקר של גלי צה"ל. גולן יוכפז, העורך, שמע – הריץ את ההקלטה אחורה וקדימה, והחליט לשדר. יהושע התקשר עוד באותו לילה, אחרי חצות וטען שהוא לא הובן כהלכה. הסיפור הובא בהרחבה בכל אמצעי התקשורת, ודווקא בגל"צ, החליט רזי ברקאי לעצור אותו. המסר מכאן הוא פשוט – גם אייטם משעמם מאוד, יכול להיות החשיפה של מחר. ההתמדה, המקצועיות והמחוייבות – הם חלק מהעניינים הבסיסיים ביותר שצריכים להיות בדם של עיתונאי הוגן והגון".

רגעי שיא ושפל.

"אצל אנשי חדשות שחיים את המדיום הזה כל הזמן, כל הצלחה היא רגע שיא וכל כישלון הוא רגע שפל. זה עובר מהר יחסית, אבל זו התחושה. כל רגע שבו הצלחת לעזור למישהו, לפתור בעיה, או להציף נושא שיכול לשנות משהו, הוא רגע שיא.

"רגעי שפל, קשורים בעיקר לתקופות של לחץ גדול מאוד בעבודה, לפחות במישור האישי שלי, אבל בדרך כלל, בזכות הצוות המיומן והמסור – עורכים, כתבים וקריינים שעובד לצידי, אף אחד לא מרגיש את הרגעים הללו, גם לא בשידור חי".

קשר מיוחד לאחד או יותר מגדולי ישראל

"בכל צומת דרכים מרכזי בחיי, התייעצתי עם רבותי, לאו דווקא במישור המקצועי, אלא גם במישור האישי. בסוגיות רבות זכיתי להתייעץ עם האדמו"ר מקרעטשניף קרית גת, ולראות ברכה מרובה. אמונת חכמים היא משהו שהונחל לי על ידי אבי, שאביו זצ"ל, היה מבאי ביתו וממקורביו של החזון איש".


"בדיוק לתפקיד הזה שאפתי להגיע"
קוים אדומים.

"אתיקה ואובייקטיביות. כולם טוענים שאין עיתונאים אובייקטיביים ואני עדיין מחזיק בגישה שהמאזין או הקורא לא צריך לדעת במי תומך העיתונאי שכתב את הידיעה. כמובן שאצל פרשן העניין שונה. לגבי אתיקה, זו אחת המטרות שהיתה לי כשנכנסתי לעסוק בתקשורת החרדית (ויש גם לא מעט לשפר בתקשורת הכללית בתחום הזה), ואני שמח שבכל מקום שבו עברתי והותרתי חותם, מי שעבד איתי פעל בצורה ההגונה ביותר".

איזה עיתונים אתה קורא?

"האמת, שזמני המוקדש לקריאה של מוצר שנכון לאתמול בערב קצר מאוד. את יום השבת אני מעדיף להקדיש למשפחה, ואם בעבר הייתי מנוי לעיתון 'משפחה' ו'גלובס', כיום גם אליהם אני לא מגיע. ביום יום, רק בהפניה מיוחדת, אגש לאחד מהעיתונים. מן הסתם, בשל עבודתי, אני קורא את כל עיתוני רשת 'קו עיתונות', בדרכם לעיצוב לפני ההדפסה".

האם יש עתיד לפרינט החרדי?

"ודאי. הפרינט במגזר החרדי יחיה לעולם, וזו מן הסיבה הפשוטה – יום השבת. המחשב והאינטרנט לא זמינים ביום הזה, אבל העלמותם לא מקטינה את הרצון של מי שמעוניינים לקרוא. כל עוד הם קיימים, ואני מניח שהקוראים לעולם לא ייעלמו, יש מקום לעיתונות המודפסת החרדית".

לאן אתה שואף להגיע?

"אם הייתי נשאל את אותה שאלה לפני שנים אחדות, הייתי שואף להיות מנהל מחלקת חדשות ברדיו. אלא שלהישג הזה, בסיעתא דשמיא, כבר הגעתי. כשהגעתי לראיון הראשון טרם הקמת 'קול ברמה', נשאלתי אם אני בא לעבוד במקום כתחנה בקריירה, או שאני בא להשתקע. התשובה היתה, ואני זוכר אותה עד היום: 'לכמה זמן הזיכיון של התחנה? תוסיף עוד שנה'. אני מאוד מרוצה בתפקידי, יש עוד הרבה לאן לפתח את מערכת החדשות של 'קול ברמה', ואני מאמין שנמשיך להוביל ולהיות הטובים ביותר.

"בנושא הכתיבה אני מרוצה מאוד ממה שיש, ואולי הייתי מעוניין להתפתח לכתיבת ספרים, אבל כל דבר בזמנו ובעתו. ברמה האישית, אני שואף להקדיש יותר זמן ללימוד תורה, ומאמין שהשאיפה הזו עוד תתגשם לפני הפנסיה הרחוקה. אני מודה לבורא העולם על כל מה שנתן לי עד כה, ומתפלל שאוכל להמשיך במסלול שאני צועד בו".


"האינטרנט מייצר סדר יום יותר מהפרינט"
לאיזה שדרן אתה אוהב להאזין? ובכלל מי השדרנים הטובים בעיניך?

"בתחום האקטואליה ברדיו החרדי, אין ספק שאבי מימרן ומרדכי לביא הם שני השדרנים המובילים, ואליהם הייתי מצרף את רונן כץ, מגיש 'אחת בצהריים' בקול ברמה, שבתוך שנים אחדות, הפך משבצת לא חזקה במיוחד (גם אני שידרתי בה בעבר), למואזנת וחשובה לאקטואליה הרדיופונית החרדית. במגזר הכללי, דווקא קלמן ליבסקינד מייצר תוכנית אקטואליה אלטרנטיבית שתופסת לי את האוזן לעתים קרובות, ואני מעריך מאוד את סגנון ההגשה הרגוע, אבל מספק הכותרות, של ירון וילנסקי מגל"צ.

"לגבי שידורים אחרים, מדובר לדעתי בטעם אישי של כל אחד ואחד. מן הסתם המובילים בתחום התוכניות כיום הם עמי מימון ומנחם טוקר – שמשדרים ראש בראש מדי יום. אישית, אני מאוד אוהב לשמוע את התוכניות המוסיקליות של עמירם בן לולו, משה מונה רוזנבלום (שאני מקשיב לו עוד מימי ערוץ 7), וידיד חדש-ישן, שחוזר בחודשים בצורה משמעותית אל מאחורי המיקרופון ב'קול ברמה' – שמואל בן עטר, שיותר רדיו מדם זורם בעורקים שלו".

מילה [או יותר] על האינטרנט החרדי, אנשיו והשפעותיו.

"האינטרנט החרדי נמצא באופן יחסי, בין ההתחלה לאמצע הדרך. יש כבר מגמות, יש אתרים מובילים, אבל סביר להניח שכמו בכל שוק תקשורת, עוד יצטרפו מתחרים. קשה להאמין שכולם ישרדו, אבל אני מניח שעוד עשר שנים יהיו יותר אתרים חרדיים משמעותיים. אתרי האינטרנט החרדיים גם ייצרו כבר כמה שמות עיתונאיים, שעוד ילוו אותנו שנים רבות. אין ספק שהאינטרנט כבר מייצר סדר יום בציבור החרדי, יותר מהעיתונות הכתובה".

שמות שאתה מסמן כדור העתיד של התקשורת החרדית.

"אני מודה שאני מכיר קצת פחות את דור העתיד, אבל גם בהווה יש אנשים צעירים שעתידם עוד לפניהם. יקי אדמקר נחשב מבחינתי עדיין דור העתיד, ולדעתי עוד נכונו לו תפקידים משמעותיים, גם בתקשורת החרדית. ידידי מני גרא, הוא כבר ממש לא בגדר דור העתיד, אלא איש רדיו מעולה גם בהווה, אבל לדעתי העתיד בתחום הזה עוד לפניו, ודברים גדולים ומשמעותיים מעבר לכל מה שעשה עד היום נכונו לו. איכשהו יש לי תחושה שגם לאבי שיף, שאין לי היכרות אישית איתו כלל, יהיה חלק מכובד בדור הכתבים ואולי הפרשנים הפוליטיים הבא. ועוד שם אחד, שלא בטוח שיהיה בתקשורת החרדית, אבל הוא חרדי - מיכאל שמש, כתב גל"צ, שזכיתי להכיר ברדיו, ואני צופה לו עתיד מזהיר".

סיפור מעניין/אנקדוטה שתפסה אותך, מסר נוסף שתרצה להעביר

"הכותרת של המסר היא 'מאזינים למאזינים'. הרבה מאוד מאזינים (וקוראים) מתקשרים להעיר, להשיא עצות, לתת רעיונות מקוריים וגם ביקורת לעתים. עמיתי ב'קול ברמה' ואני קשובים לכל ההערות והעצות, ומשתדלים, במידה והם מתאימים לקו המקצועי שלנו, להתאים את עצמנו לטעמם של מאזנינו. לשמחתי, 'קול ברמה זה מה שנשמע' בהרבה מאוד בתים ברחבי הארץ וגם מעבר לים בזכות פלאי הטכנולוגיה, והקשר עם המאזינים בונה בסופו של דבר כל תחנת רדיו".




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. ניצן קידר  

    שואב המים

  2. אנחנו אוהבים להאזין לו!  

    ועד נהגי המוניות ירושלים

  3. ניצן קידר מקצועי ביותר,הגון ,ניטרלי אדם משכמו ומעלה ירבו כמותו  (ל”ת)

    ניצן קידר מאד מוערך בציבור החרדי