מדהים: כך מחליפה הטכנולוגיה את מערכת החינוך

ילדים מבלים שעות לא מעטות מול מסכים וקשה לגרום להם לשבת מול שיעורי הבית או הספרים. במקום להילחם בתופעה, תחום טכנולוגיות החינוך, Edtech (אד־טק), שצומח בשנים האחרונות בעולם, מנסה לשלב בין החינוך למסך. אין מדובר רק בדיגיטציה של תוכניות לימוד והכנסת מחשבים לכיתות, אלא בבניית מערכות לימוד חדשות מבוססות טכנולוגיה.

סטארט־אפים רבים בתחום האד־טק שהוקמו בשנים האחרונות, מצליחים להכניס חידושים במקומות שבהם מערכת הלימוד המסורתית לא תמיד יכולה לתת מענה. הם יוצרים תכנים שנועדו ללכוד את תשומת לבם של הילדים ובני הנוער, להנגיש להם חומרים חדשים וגם לספק פתרונות לילדים עם צרכים מיוחדים.

מאיץ הסטארט־אפים (אקסלרטור) הישראלי מיינדסט (MindCet) אירח במחזור האחרון שלו שבעה סטארט־אפים. המאיץ קיים החודש יום תצוגה (דמו־דיי), שבו הציגו בוגריו פיתוחים חדשים בטכנולוגיית החינוך בפני משקיעים, נציגי רשויות מקומיות, אנשי חינוך ואנשים מתעשיית ההיי־טק. "יש פה סטארט־אפים שבאים מנקודות מבט לא בנאליות, למשל טיפול בחרדות או עזרה לילדים אוטיסטים", מספר אבי ורשבסקי, מנהל מיינדסט.

מיינדסט, מאיץ הסטארט־אפים של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), מארח כבר חמש שנים סטארט־אפים בתחום החינוך. מטרתו היא לייעץ ליזמים משלב פיתוח המוצר, לספק להם מומחים בתחום, ללוות אותם בשלב בניית האסטרטגיה העסקית ולעזור בחשיפה לשוקי חינוך בארץ ובעולם.

מהמחזור הנוכחי של המאיץ, שהתחיל את דרכו בספטמבר 2016, הצליחו כבר מרבית המערכות והאפליקציות שפיתחו היזמים לרשום הישגים, והגיעו כבר לעשרות אלפי משתמשים ובתי ספר בארץ ובעולם. "זהו מחזור מיוחד מאלה שלפניו", מספר ורשבסקי. "אנחנו רואים אבולוציה של סטארט־אפים שמגיעים במצב של מוצר עובד. חלקם מגיעים כבר עם משתמשים".


המרכז של מיינדסט יושב בירוחם, עם שלוחה בתל אביב. האסטרטגיה של מט"ח, כפי שמסביר ורשבסקי, היא להתקרב גם לפריפריה ולעיר הבה"דים של צה"ל המוקמת בנגב. "ירוחם מבחינתנו היא נסיינית שלנו, ועיר הבה"דים היא שותף־לקוח גדול", אומר ורשבסקי. "בכלל, אנחנו מאמינים בפוטנציאל של מעבר בסיסי הצבא דרומה".

ורשבסקי מספר על תחום עם פוטנציאל, שיזמים מגלים בו התעניינות רבה. לדבריו, "קמו אצלנו בסביבות 100 פרויקטים גדולים שבערך שליש מהם הצליחו לשרוד ולמצוא לקוחות ומשתמשים. השאר דעכו, כמו שקורה הרבה לסטארט־אפים.

"אנחנו ממשכים לעבוד עם הסטארט־אפים ובחלקם אף השקענו. אנחנו גם מנסים ליצור שולחן משקיעים שישקיעו בחלק מהסטארט־אפים, וייתנו להם דחיפה למדרגה הבאה, שהיא מאוד קשה. בארץ אין כמעט משקיעים באד־טק", אומר ורשבסקי.

ב–29 במארס ייערך כנס בינלאומי בשם "מעצבים את העתיד", שמארגנים מט"ח ומיינדסט. לכנס יגיעו משקיעים פוטנציאליים מרחבי העולם לפאנל משקיעים וכדי לבחון את הסטארט־אפים הישראליים, וכן ייערך האקאתון לפיתוח תוכנות לימודיות, ויוצגו החידושים האחרונים בתחום האד־טק בעולם.

סנטידיו פיתחה אפליקציה בשם Confitkid המסייעת לילדים עם צרכים מיוחדים, בדגש על כישורים חברתיים, באמצעות סרטוני וידיאו המציגים סיטואציות חברתיות ודרכי התמודדות עמן.

"מה שמאפיין ילדים על הספקטרום האוטיסטי הוא שקשה להם להבין חוקים חברתיים, מה שאנשים לומדים אינטיאוטיבית — ומי שעוזר להם הם מורים ומטפלים", מסביר אריאל ברונר, מייסד שותף ומנכ"ל החברה. "אנחנו לוקחים התנהגות מסוימת ומראים אותה בתור סרטון — מה שנקרא מידול. זה מתאים גם לילדים עם אוטיזם, ובאופן כללי ילדים הם מאוד ויזואליים — אז קל ללמד אותם בעל פה".

האפליקציה מספקת תכנים לילדים בגילי 6–9, וברונר מסביר כי בעתיד התכנים יתאימו למשתמשים מגיל 4 עד בגרות. היום סנטידיו נמצאת לאחר פיילוט של חודשיים עם 50 משפחות שהשתמשו בכלי של החברה. ברונר מסביר כי השימוש באפליקציה מתאים לאנשים פרטיים, אך היא מתאימה יותר למטפלים, והיא נרכשה כעת על ידי שני בתי ספר. סנטידיו היה הסטארט־אפ שיצג את ישראל בגמר תחרות בינלאומית בתחום האדטק שנערכה בלונדון לפני כחודש.

מיוזלופ רוצה לשנות את הדרך שבה תלמידים מבקרים במוזיאון. האפליקציה שלה מציגה תערוכות באמצעות משחקים אינטראקטיביים. האפליקציה עוזרת למוזיאון לתווך את היצירות לילדים ובני הנוער המבקרים בו באמצעות משחקים.

בכל תערוכה מציעה האפליקציה עד 20 תחנות, ובכל תחנה ממתינה חוויית משחק אחרת הקשורה למיצג. המבקר נדרש לעמוד מול המיצג, להתבונן בו — ואז לשחק את המשחק.

"משחקים הם אקטיביים, ולכן כל למידה שנעשית דרכם היא יותר משמעותית", מסבירה קרן ברלר, ממייסדות מיוזלופ. "מערכות החינוך מבינות כיום את החשיבות שיש ללמידה הלא פורמלית בחוויית הלימוד המסורתית". האפליקציה זמינה להורדה, ועובדת כבר כיום עם מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב ובית התפוצות.

חברת וויבי פיתחה מערכת משחקים חינוכית, המורכבת ממקלדת בעלת ארבעה כפתורים בצבעים שונים. המערכת מסייעת בפיתוח יותר מ–20 מיומנויות אצל התלמיד, כמו שפה, זיהוי צבעים, זיהוי צורות וחשיבה מתמטית. טווח הגילים להם מיועדת המערכת הוא 1–5, מגיל שש ועד כיתה א', התלמידים מתקדמים בשפה שנייה ומתמטיקה.

המערכת, שפותחה בשבע שפות שונות, נמצאת כעת אחרי שלב פיילוט במדינות כמו ארה"ב, סין, אוסטרליה ורוסיה. העבודה במדינות שונות דורשת מהחברה ללמוד לפתח תכנים שונים בעקבות פערים תרבותיים. "הדוגמה הכי טובה שלנו היא אוסטרליה", מסביר חן ששון, אחד ממייסדי החברה. "שם ביקשו מאתנו להוריד תכנים, כי באוסטרליה לא מדברים על גמילה מחיתולים. בתרבות האוסטרלית — מה שקורה בשירותים נשאר בשירותים".

למערכת יש כבר 30 אלף לקוחות רשומים והיא תתחיל פיילוט בכמה גני ילדים בישראל. על פי ששון, המערכת תורחב בעתיד גם לפלטפורמות נוספות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!