ט' ניסן התשפ"ד
17.04.2024

רביץ וגפני בראיון משותף

לקראת ועידת 'דגל' הושיב העיתונאי בנימין רבינוביץ את רביץ וגפני סביב שולחן אחד. יצא מזה ראיון ענק

הדובר הראשון.  רבינוביץ עם גפני ורביץ
הדובר הראשון. רבינוביץ עם גפני ורביץ



ראיון משותף ונדיר מסוגו של שני ח"כי 'דגל התורה' אברהם רביץ ומשה גפני, יתפרסם במוסף המיוחד שמוציא-לאור 'יתד נאמן' לקראת ועידת המפלגה שתתקיים בשבוע הבא במלון 'עדן אין' בזכרון יעקב. המוסף, 'בהתאסף' שמו, אותו ערך העיתונאי בצלאל קאהן, יכלול 132 עמודים, והראיון תופס בו את המקום המרכזי. את הראיון ערך הכתב הבכיר והוותיק ביותר בעיתון, בנימין רבינוביץ.

הוועידה הראשונה של 'דגל התורה' התקיימה בר"ח ניסן תש"נ, ועידה שכיכבה בשעתו בכותרות של כלי התקשורת בכל העולם. היה זה כאשר ממשלת האחדות בראשה עמד אז יצחק שמיר - נפלה, ונעשה ניסיון להרכיב ממשלה צרה על-ידי המערך, בראשו עמד אז שמעון פרס. הגרא"מ שך זצ"ל התנגד לכך בתוקף, ונתן לכך ביטוי בנאומו המפורסם באותה ועידה.

דובר 'דגל התורה' מיומה הראשון היה העיתונאי בנימין רבינוביץ, ועליו הוטלה גם המשימה לשמש כ'דובר הועידה'. במספר ראיונות בכלי התקשורת, הוא הצליח ליצור ציפיה אדירה לקראת הוועידה, ואכן מאות עיתונאים, צלמים וצוותי התקשורת אלקטרוניים מכל רחבי העולם, הגיעו כדי לסקר את המתרחש.

עיתוון מיוחד


לקראת הוועידה הנוכחית הוחלט להוציא-לאור עיתון מיוחד, שיסקור בהרחבה את פעולותיה של המפלגה לאורך השנים, ואת פעילות נציגיה ומוסדותיה הרבים. בין השאר הוחלט לקיים ראיון משותף של הח"כים רביץ וגפני. המשימה הוטלה על רבינוביץ, כאיש המקורב ומיודד עם שני הנציגים, עוד מתקופת כהונתו הממושכת כדובר המפלגה. למרות זאת, המשימה לא היתה קלה ופשוטה. לבסוף הצליח רבינוביץ להושיב את השניים יחדיו, בלשכתו של רביץ בכנסת.

יצויין, כי במעמד הפתיחה של הוועידה, יופיעו חברי מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', והגרי"ש אלישיב יעביר את ברכתו בשידור-ישיר לבאי הוועידה. במהלך ימי הוועידה, יופיעו מספר אישי ציבור, ובהם יו"ר תנועת ש"ס אלי ישי ויו"ר אגודת ישראל הרב יוסף קופברג.

ציטוטים מרכזיים מהראיון


להלן מספר ציטוטים מתוך הראיון המיוחד:

רביץ: בדקנו ואין שום חשש שלא נעבור את אחוז החסימה, אם לא יתאפשר הדבר ולא נלך יחד. אבל אני מאוד מקווה, שיתחילו כמה מאלו שלא מבינים היום שיש להתחשב בזולת ולכבד את הזולת. אני אומר את זה גם לעצמי. אני בהחלט פונה אליהם ואומר: בואו נעשה את הדברים יחד. אבל יצטרכו לקבוע מסמרות שיבואו לידי ביטוי גם ברשימה.

גפני: לפי דעתי, דגל התורה היום עוברת ללא קושי רב את אחוז החסימה. אני יכול לעשות את החשבון המספרי. הוא מיותר לגמרי. מאז הקמת 'דגל התורה' חלפו 18 שנה. מספיק אם תקח את המפה של ישראל ותראה את הפריסה של 'דגל התורה' בכל מקום ומקום, כבר לא לדבר על ראשי רשויות, ממלאי-מקום וסגנים.

רביץ: ביטלנו את כל הנושא המבוזה שהיה אז - הכספים היחודיים, ועל זה קיבלנו הרבה דברי שבח. לא אנחנו, אלא היהדות החרדית קיבלה שכר שדברים שבעבר קיבלו רק על-פי יחודיים והתחרות בין חברי הכנסת בנושא זה, הרי שהיום הכל נראה ונעשה אחרת. כל הנושאים הגשמיים מתקבלים בכבוד כפי שמגיע לנו כאזרחי המדינה וכבני אדם. הדבר הזה עדיין לא הגיע לשלמות.

גפני: אני מתנגד לבחירות פנימיות שהם על בסיס סיעתי, לאחר שכולנו מכירים מכל אותם מאבקים מיותרים, שיש לכולם ייצוג. היום צריך לעשות בחירות פנימיות לא על בסיס סיעתי, אלא על בסיס אישי. צריך שאנשים יציגו את מועמדותם על בסיס אישי. גדולי התורה יחליטו מי ראוי להתמודד ומי שראוי לכך הציבור כולו יבחר בו. לא מישהו שמייצג ציבור מוגדר.

רביץ: בכמה מקומות היו בחירות פנימיות. אמנם לא בשיטת הפריימריס, אבל היו בחירות שהסניף והנהלת הסניף וגופים שונים פשוט הצביעו ובחרו את הנציגים שלהם לעירייה. כך היה בביתר-עילית, שם התקיימו בחירות לכל דבר בקלפי, ונבחר הרב פינדרוס. גם להנהלת הסניף היו בחירות.

רביץ: אין מצידנו שום בעיה לערוך בחירות פנימיות, אך כמובן שצריך לכך את הסכמתם של גדולי התורה. זה לא מתממש מכיוון שהעסקנים ואנשי הציבור השונים לא מבצעים את זה. הנה יש כבר ועידה ואם יצא דבר כזה מהוועידה וזה יהיה על דעת גדולי התורה, אז כמובן שאנחנו נתמוך בכך.

גפני: יש אנשים אצלינו, בשולי הציבור החרדי, שסדרי העדיפויות שלהם השתבשו לחלוטין. הם לא מבינים את הדבר הבסיסי שעליו התחנכנו כל השנים, שקודם כל אנחנו רוצים שתהיה יהדות, שיהיה המשך לעם היהודי, להמשיך את שלשלת הדורות, אבל מה שמעניין אותם זה ארץ ישראל. לא מעניין אותם שכתוצאה מההליכה והתמיכה במפלגות הימין, ואני כבר לא מדבר על מפלגות חילוניות אלא מפלגות דתיות, שהנושאים הללו שאצלינו הם קודש הקודשים, וזה לא מעניין אותם בכלל.

גפני: אנשים בשולי המחנה הולכים למפלגה חילונית גדולה שהיא מפלגת שלטון, מתפקדים בה ואז מקבלים כסף או תפקיד שהמשמעות של העניין הזה, שלא רק שאין בזה תועלת לציבור החרדי, אלא שיש בזה נזק עצום לציבור החרדי. לא היתה תקופה קשה יותר מהתקופה הזאת של ה'עוזרים החרדיים'. אני כבר לא מדבר על מועצות דתיות שבהם מינו חרדים אנשי ליכוד שהמערכות קרסו.

רביץ: אנחנו רואים שם, איך כל אותם עסקנים חילונים מקרבים אליהם בחורים חרדים מתוסכלים שאין להם בתוך 'דגל התורה' שום מקום ונותנים להם פורקן של עשייה פוליטית. נכון, אין לזה מקום אצלינו, ולא בגלל שמישהו חוסם מישהו, וזה לא שהמשרד סגור בפני מישהו, אלא בגלל שזה לא בנוי באופן שמפלגה משתעשעת במשחקי פוליטיקה.

גפני: לא הלכנו עם שרון בגלל שאנחנו רוצים את שרון ואנחנו חושבים שהוא השותף הטוב שלנו. אנחנו הולכים עם שרון מכיוון שהיה לנו יעדים להשיג, ומצדינו זה יכול להיות כל אחד אחר. את היעדים האלו השגנו בזה שהלכנו איתו. אבל לא המלכנו אותו ואם לא היינו נכנסים לקואליציה היו שותפים אחרים שהיו ממשיכים את מלאכת ההרס וההשמדה.

גפני: אמרתי כמה פעמים בכנסת שאני מתנצל בפני הציבור הערבי שקיים ציבור חרדי במדינה, כי אם היה רק ציבור ערבי לא היו פוגעים בקצבאות הילדים. פגעו במכוון נגד הציבור החרדי. זאת היתה תופעה שלא תסולח.

רביץ: אני זוכר את הימים שבהם קמה תנועת 'דגל התורה', שאז הייתה ממש מסירות נפש. קיבלנו אז הרבה מאוד קולות ממצביעים שלא למדו בפוניבז' או בחברון, קיבלנו קולות מבני משפחה, קרובים וגם רחוקים, ממכרים וידידים, אז נחלצנו חושים להגיע לכל פינה, כשכל אחד הרגיש שהענין הוא ממש בנפשו. כולם חשו שזו המערכה שלהם, וכמובן שתרמו לכך העידוד וההכוונה של גדולי ישראל, בראשות מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצוק"ל.

גפני: המאבק המתנהל נגדנו כיום, הוא נגד עצם הקיום שלנו. לכן מנסים להכות אותנו בכיסנו, כשהחיצים המושחזים מכוונים בעיקר לעבר המקור שממנו אנו שואבים את כח - היכלי התורה. לכן הצהיר אותו ראש רשימה שחרט את החילוניות על דגלו, שיהדות התורה ולא מפלגות אחרות, היא "האויב שלנו", וזה נכון.

רביץ: אנחנו הוכחנו לאורך השנים שהעניין של העוני עומד בראש מעיינינו. גם בעניינים הקואליציוניים הוכחנו את זה בהצבעות ובפעילות שלנו וגם ברמה האישי. אנחנו מייצגים את הציבור הכי עני, אבל את הציבור הכי איכותי, בגלל האיכות שלנו בגלל יהודים שומרי תורה ומצוות.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד