מכון דחף: 70% מהישראליים פוחדים ממי ברז

השבוע הוגש "דוח העוני סביבתי" לנשיא קצב, על ידי עמותת "אדם טבע ודין" המטפלת בהגנת הסביבה.דוח זה מוגש מדי שנה ומציג בעיות סביבתיות חמורות, כאשר בעיית מי השתייה, מהווה חלק מרכזי וחשוב .

סקר שנערך על ידי מכון דחף שע"י מינה צמח, העלה נתונים המצביעים על איבוד אמון אזרחי ישראל במי הברז.

תוצאות הסקר העלו כי רק 27% מן הציבור שותים מי ברז, וכל היתר שותים מים מטוהרים או מסוננים.
הבחירה בפתרונות אלו, נובעת ממצבם הבריאותי הלקוי, של מקורות המים. מסתבר שאיכות המים בארץ, אינה עומדת בסטנדרטים אירופאים ואמריקאיים ומי השתייה בארץ מזוהמים ומכילים חומרים מסוכנים. רעלים אלו קיימים במים כתוצאה משפיכת פסולת ממפעלי תעשייה, מדליפות של תחנות דלק ומהתערבבות פסולת חקלאית ושפכי ביוב בתוך המים.

זיהום מי הברז, המורגש לא אחת גם בטעם, מביא לחיפוש אחר פתרונות חילופיים, אשר מובאים להלן:

1. הרתחת מי הברז ע"י קומקום. שיטה זו מטהרת את המים אבל אינה מאפשרת צריכה שוטפת וזמינה.

2. צריכת בקבוקי מים ו/או התקנת מתקני מים מינרלים. שיטה זו מאפשרת צריכה יותר מטוהרת, אבל מייצרת בעיה נוספת של היווצרות חיידקים, עובש ופטריות בתוך המים, הנוצרים במיכלי המעבר של מתקנים אלו.

3. שימוש בפילטרים שונים. שיטה זו מסייעת רק לסינון המים ולא לטיהורם המוחלט, מפני שאינה משמידה את המיקרואנזימים הקיימים במים.

4. הרכבת מכשיר המתחבר ישירות לברז, אשר משלב את כל שיטות הטיהור. המכשיר היחיד הקיים מסוג זה בשוק הינו מכשיר "תמי בר פמילי" שפיתחה חברת "תמי 4". המכשיר משלב גם פעולת סינון מדויקת של פילטר פחם אקטיבי אשר מסנן את המים מכל שאריות המתכות והכלור, וגם שיטה של קרינה אלקטרו מגנטית, המשמידה את החיידקים באמצעות מנורת UV הקיימת במכשיר.

חשוב לציין כי השימוש הגובר בפתרונות אלו וירידת האמון במי הברז אינה מפריעה למשרד הבריאות להצהיר כי: "בדיקות מי השתייה בארץ תואמות את התקנים במדינות מערביות אחרות, בנוסף קיימת מערכת בקרה מקיפה על איכות המים, ובביקורת השנתית של 2004 99.52 אחוז מהבדיקות נמצאו תקינות".

הצהרה זו, ועוד רבות כמוה, אינה פועלת לשיפור מי השתייה המסוכנים.
האזרחים ממשיכים לצרוך מים בכל דרך אפשרית, תוך השתדלות להימנע משימוש במי ברז.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!