חסרה 'חתימה מודיעינית'

שש 'ספינות אוויר' עמוסות במכ"מים, במצלמות ובציוד מעקב נוסף, הועלו לאוויר רצועת עזה בעקבות חטיפת החייל גלעד שליט. עד עתה לא עשו החוטפים אף טעות אחת G להערכת מערכת הביטחון הזרים החמאס כסף רב למימון מבצע החטיפה G גורמי ביטחון: פתיחת מעבר קרני השבוע פגעה במאמצי איתור החייל G והאם באמת לא יודעים היכן הוא או שיש סיבה אחרת שמונעת את חילוצו?

אל מילון המונחים הצבאי-ביטחוני, שנחשפו אזרחי ישראל בשבועיים האחרונים, מאז נחטף החייל גלעד שליט, נתווסף השבוע מונח חדש. אחרי שתרגלתם את "גשמי קיץ" (שם המבצע לכניסת צה"ל לעזה), ו"נוהל חניבעל" (שם הקוד בקשר הצה"לי לחטיפת חייל), תכירו את "חתימה מודיעינית", שמשמעותו: חוטפיו של גלעד יבצעו פעולה כל שהיא, רכישת מזון, הוצאתו מהבית, הצגתו בפני משלחת מדינית או צבאית רמת דרג של אחת ממדינות ערב או האו"ם שתגיע לבקר אותו, כדי לסייע למערכת הביטחון לחשוף את מקום המסתור שבו הוא נתון.

מאז שנחטף שליט, גופי המודיעין של ישראל עוסקים בניסיון לאתר את הבית שהוא שוהה בו, כמו גם להבטיח שהוא לא יעזוב את אזור רצועת עזה. למי שלא מכיר את האזור נציין כי מדובר במקום צפוף מאוד המורכב מאלפי בתים ומאות סמטאות. ניתן בקלות להסתיר בו אדם. לפחות שש "ספינות אוויר", עמוסות במכ"מים, במצלמות ובציוד מעקב נוסף הועלו לאוויר לאחר החטיפה והקיפו את אזור עזה כולו. עזה כולה חולקה לאזורי מעקב קטנים, וליד מסכי הטלוויזיה המשדרים את כל המידע מהמצלמות הוצבו טובי המומחים שעקבו אחר הפעילות במקום. כל פעילות חריגה הוקרנה מיד על מסך ענק, ומצלמה עקבה אחריה.

היה זה ראש השב"כ, יובל דיסקין, שאמר כבר ביום שלישי שעבר לראש הממשלה ולשר הביטחון, כי הערכת המצב של השב"כ היא שפרשת חטיפתו של שליט לא תסתיים במהירות ותארך זמן רב. באותה עת נערכו חיפושים גם אחר אליהו אשרי הי"ד. הערכת השב"כ הייתה שפרשת חטיפה זו תסתיים במהירות, אך לא בטוב. הערכות דומות השמיעו לאחר מכן גם ראש אמ"ן ואנשים נוספים האמונים על מערכת המודיעין של צה"ל.

ההערכות הללו לא התקבלו בקלות. עמיר פרץ ואהוד אולמרט, כל אחד בתורו, ירדו עמם לפרטי הפרטים של המידע המודיעיני, לפני שהסכימו לקבל את הדברים.

על מה התבססו ההערכות המודיעיניות? תחילה אודות גורלו של אליהו אשרי הי"ד. ממידע שהגיע לשב"כ עלה, כי מאחורי חטיפתו של הצעיר עומדת חוליה מקומית של פעילי תנזים, הקשורה לארגון ועדות ההתנגדות העממית מאזור רמאללה, שפעלה בהכוונת ועדות ההתנגדות ברצועה. "אין להם מה לעשות אתו", הסביר גורם ביטחוני בכיר. "ברור להם שישראל לא תשחרר מחבלים, או תיענה לדרישות שלהם רק משום שהוא מוחזק בידיהם. לכן גורלו נחרץ".

ניתוח המצב הזה לא מנע מהשב"כ להשקיע מאמצים רבים מאוד בניסיון לאתר את אליהו אשרי וחוטפיו. ההפך. התחושה הייתה שחייבים לעשות הכול כדי להביא אותו לקבר ישראל, וברור היה שכל יום שעובר מקטין את הסיכויים. הפרטים, מטבע הדברים, חסויים, אך הלחץ הבלתי פוסק על השטח הביא למידע מודיעיני שהצביע על וסאם אבו רגילה, תושב הכפר עטארה, הסמוך לרמאללה, כמי שיש בידו מידע על החוטפים. כדי לגרום לו לדבר, עבר האיש כמה תרגילי חקירה מאוד לא נעימים. חוקריו הבהירו לו בסיומם ש"זו רק ההתחלה", אם הם לא יהיו מרוצים מהמידע שהוא יספק להם. ואכן, האיש סיפר בחקירתו על מהלך החטיפה, שפעילי פתח היו מעורבים בה, ונתן מידע מדויק על מקום קבורת הגופה - בשדה, מכוסה בעפר.

בעניין גורלו של החייל גלעד שליט, גורם ביטחוני בכיר אומר ל'משפחה', כי מהמידע המגיע מהשטח עולה, שחוטפיו נערכו היטב, וזאת במטרה למנוע "חתימה מודיעינית" שתקל את איתורו. דירת המסתור שהוכנה לפני החטיפה כללה איש צוות רפואי, שומרים ומזון רב לחודשיים-שלושה ואולי גם יותר. כמו-כן, אנשי החמאס קנו את שתיקתם של תושבים במקום בכך שהעבירו להם מזון, כסף והטבות נוספות. במקביל, דאגו שאנשי דת יבהירו לתושבים את עונשו של הבוגד המוסר מידע לקצינים ישראליים. שורת הפעולות הללו מקשה מאוד על איתורו של החייל, ומאפשרת לחוטפיו חופש פעולה נרחב, כולל גם אפשרות של העברתו מאזור עזה, באמצעות מנהרות שנחפרו ברפיח, לתוך סיני.

על בסיס ההערכה הזו, העבירה ישראל שדר תקיף לשלטונות מצרים, לפיה היא תראה בה כאחראית להעברתו של גלעד שליט משטח עזה, וכי יהיו לכך תוצאות. שלטונות מצרים בתגובה הידקו היטב את הסגר באזור רפיח, והם מקפידים מאוד, בשבוע האחרון, שלא לאפשר למבריחים לעשות שימוש בכיוון היציאה מעזה.

במקביל, כל גורמי הביטחון הסכימו שיש לעשות הכול כדי למנוע מהחוטפים לנסות ולהעביר את שליט אל מחוץ לרצועת עזה. זו הסיבה שחיל האוויר כתש ללא הרף כבישים וגשרים. התנועה ברצועה הפכה לקשה עד בלתי נסבלת, מה שמקל את המעקב.

כיום מותר לגלות כי שתי החטיבות שצה"ל מיקם בסמוך לרצועת עזה אמורות היו להיכנס פנימה במלוא העוצמה, לו היה מתברר שגלעד שליט אינו עוד בחיים, או שיש ניסיון להבריח אותו אל מחוץ לרצועת עזה. במקרה האחרון, צה"ל היה ערוך ומוכן לתת מענה לכל תרחיש אפשרי או דמיוני.

מחיר החטיפה

כמה כסף עלה מבצע החטיפה? גורם ביטחוני העריך ש"זה יכול להסתכם במאות אלפי דולרים". דיווח דומה נמסר גם לממשלה. בעוד ששר התחבורה שאול מופז ושר התשתיות בנימין בן אליעזר שמעו את הדיווח בשקט, הרי שראש הממשלה ושר הביטחון נראו נרעשים.

"מאות אלפי דולרים?", תהה אולמרט. "זה לא קצת מוגזם?".

מי שהעביר להם את הסקירה הביטחונית אמר כי ישראל כבר לכדה כמה מבכירי החמאס עם למעלה ממיליון דולר שנשאו במזוודות שבידם. הוא הפנה את ראש הממשלה לדיווח מודיעיני על אחד משרי החמאס שמזוודה שהייתה בידיו הכילה למעלה משני מיליון דולר. ישראל החליטה שלא להחרים את המזוודה. לדבריו, ראשי החמאס מבריחים כסף מזומן במזוודות דרך מעבר רפיח, במטרה לשבור את החרם הכלכלי והפיננסי שהוטל עליהם. "מבצע חטיפה כמו שנעשה במקרה של רב"ט גלעד שליט מצריך תשלום של כסף רב לכל מי שמעורבים בו, ולכן מאות אלפי דולרים אינם סכום מופרז", אומר ל'משפחה' קצין בכיר באמ"ן.

אגב, יש בשירותי המודיעין של ישראל מי שטענו כי ללא שיתוף פעולה מצד שירותי המודיעין המצריים, החמאס לא היה מצליח להכניס את הכסף לקהיר, ולהעבירו משם לרצועת עזה. לדבריהם, קשה מאוד להאמין כי שר המודיעין המצרי, הגנרל עומאר סולימן, פעל בנושא כספי החמאס, בלי שדיווח על היקפם העצום וצורת העברתם לנשיא מצרים חוסני מובראק. כלומר, השלטון המרכזי במצרים הוא שעזר לחמאס להתכונן למערכה שהביאה לו הישגים אסטרטגיים רבים כל-כך. רשמית, ישראל לא העלתה טענות כאלה, וגורם מדיני רשמי אמר השבוע כי הדברים אינם מבוססים.

עלייה בפופולריות של החמאס


אז מה עושים? זו שאלת המפתח. מו"מ עם החוטפים עשוי להחליש את עמדת המיקוח של ישראל. התעלמות לחלוטין עשויה לעלות בחייו של החייל החטוף. ואם נכנסים למו"מ מהו הקו האדום של ישראל בעניין שחרור אסירים? את התשובות לשתי השאלות הראשונות השב"כ נדרש לתת. על פיו נקבעה האסטרטגיה המדינית של ישראל.

התשתית המודיעינית שיש לישראל בעזה היא איתנה. מאז 1994 אין לשב"כ בסיסים בשטח עזה, אך מרחב דרום של השב"כ שולט היטב בשטח. אמנם כשהיו שם היישובים הישראלים קל היה לו יותר לפעול, אך התשתית המודיעינית שבנה שם במשך השנים משמשת אותו בהצלחה גם כיום. פעילות כוחות צה"ל בעזה נעשית בליווי צמוד של אנשי השב"כ שאחראים למעטפת המודיעינית ומלווים את הכוחות תוך הזרמת מודיעין ב"זמן אמת" לשטח.

השב"כ המליץ לממשלה להפעיל לחץ מסיבי על האזרחים. הנימוק: התמשכות משבר שליט "שבועות, חודשים ואף שנים", כדברי איש צבא רם-דרג, "תכבול את ידי ישראל". העולם לא יהסס לגנות את ישראל בעוד כחודש, אם הממשלה הפלשתינית תתלונן על שיבוש מוחלט של החיים בתחומה ותתריע מפני אסון הומניטרי בשטחים בגלל סגירת מעברי הגבול. הפעלת לחץ בימים הללו, כשזה עוד לגיטימי בעיני חלק מהעולם, עשויה לגרום בימים האלה למי שיודעים מידע על החוטפים להעביר אותו לידיעת מערכת הביטחון.

אלא שככל שנוקפים הימים מתברר כי לפלשתינאים נשימה ארוכה הרבה יותר ממה שהעריכו בישראל. החמאס השקיע כסף רב, ודרך אמצעי התקשורת (הטלוויזיה הפלשתינית משדרת שירי הסתה בנושא
האסירים כמו "שיר האסיר", כשברקע משודרות תמונות מבוימות של אסירים מעונים בצורה אכזרית בבתי הכלא הישראלים) והאימאמים במסגדים הצליח להעביר את המסר שזה רק עניין של זמן עד שהשקט יחזור לשרור ותושבי עזה יוכלו להיות גאים בלוחמים שלהם מהחמאס. תחושת השיתוף הזו קורצת לתושבים ונוסכת בהם גאווה.

אבי יששכרוף, הכתב לענייני ערבים של 'הארץ' ציין השבוע כי בחמאס מעיינים בשביעות רצון בסקרים מהשטחים, המצביעים על עלייה בפופולריות של הארגון מאז החטיפה. כ-9,500 משפחות האסירים הפלשתיניים (רובם אנשי פתח) תולות כעת תקוות בחמאס. סקר שערך 'מרכז ירושלים לתקשורת', בראשות ד"ר רסאן אל-חטיב, קובע כי מספר הפלשתינים המרוצים מתפקוד ממשלת חמאס גדול ממספר הבלתי-מרוצים.

אולם במערכת הביטחון אומרים השבוע, כי האהדה לחמאס קשורה קשר הדוק בהערכת הציבור בדבר הסיכוי לסיים את המשבר בהצלחה פלשתינית ובנזק מועט מידי ישראל. כרגע, מבצע 'גשמי קיץ' גובה מהפלשתינים מחיר נמוך למדי, חרף האיומים הישראליים מהשבוע שעבר. חמאס, למעט הפצצת משרדו הריק של ראש הממשלה איסמעיל הנייה, טרם שילם מחיר ממשי על החטיפה. לציבור בעזה זה עולה יותר: בומים על-קוליים, שיבוש אספקת החשמל, סגר מלא - אך הפלשתינאים כבר חוו הרבה יותר מזה בשנות העימות הקודמות וגם אז לא הניפו דגל לבן. חלון הפעולה של ישראל הולך ומצטמצם וההערכות הן שבשבועיים הקרובים, אם שליט לא יחולץ, תגביר ישראל את הלחץ באופן משמעותי.

אלא שמידת האפקטיביות של הצעדים הצבאיים מוטלת בספק. הפעילות הקרקעית ברצועה מתנהלת עקב בצד אגודל, מחשש לטעויות שיובילו לאבידות (לצה"ל או לאזרחים פלשתינים). כרגע, מדובר בתנועת דחפורים וטנקים בשתי רצועות בעומק של יותר מקילומטר בשטח הרשות, ובינתיים קשה לראות כיצד זה משפיע.

כמו כן, העובדה ששר הביטחון עמיר פרץ אישר ביום ראשון השבוע את פתיחתו של מעבר קרני כדי לאפשר כניסת משאיות ובהן ציוד הומניטרי של האו"ם וארגונים בין-לאומיים לרצועה, לא סייעה במיוחד לפעילות המודיעינית. מדובר בחמישים משאיות ובהן מוצרי מזון חיוניים (שמן, קמח, אורז, סוכר וכו'). כמו כן חודשה החל מאותו יום הכנסת דלק וגז לבישול דרך מסוף הדלק נחל עוז.

חילוץ תחת אש


האם ישראל יודעת היכן גלעד שליט? התשובה לשאלה הזו מורכבת יותר מאשר "כן" או "לא". לישראל יש הרבה מידע מודיעיני בנושא. זה לא סוד שזהותם של שני ההרוגים מכנופיית החוטפים ידועה לה, מה שמסייע לה מאוד ומצמצם במידה רבה את איתור השטח שהחוטפים הגיעו ממנו. ולמרות זאת טוענים אנשי המודיעין כי לא הצליחו לאתר את מיקומו של החייל.

גורם ביטחוני בכיר אמר לי השבוע: "נניח שאנחנו יודעים במדויק היכן הבית שהוא מוחזק בו, ולמען הסר ספק אדגיש שאנחנו לא יודעים, אך מה הלאה? ניכנס לחלץ אותו? מדובר במבצע מסובך מאוד. עזה היא עיר צפופה מאוד שבנויה מרחובות קטנים ובתים שכמעט נושקים זה לזה. כולם מכירים שם את כולם, וכל אדם זר בולט בשטח. ברגע שנכנס לעומק השטח פנימה זו שאלה של שניות עד שהחוטפים ירצחו אותו. אין לנו כוונה שאירוע נחשון ווקסמן הי"ד יחזור על עצמו פעם נוספת. גם אם היו הצעות לפעולה הן הוסרו ברגע שהתברר שיש סכנה לחיי החייל".

אז מה, תשאירו אותו בידי המחבלים?

"הנה הצד השני של הדילמה, אם הצד השני יחשוב שלא אכפת לנו שהם יחזיקו בו, הוא ייהפך למעמסה עליהם והם יוציאו אותו להורג.

"מצד שלישי, אם נגיד שאנחנו רוצים אותו בכל מחיר, יתפתח כאן גל של חטיפות שאחריתו מי ישורנו. בקיצור, תסבוכת אמיתית".

שיש לה פתרון?

"מופעל לחץ כבד מאוד על החוטפים מצד מדינות ערביות. מצרים הפכה ללא רלוונטית בנושא המו"מ וכיום סעודיה מנהלת אותו. היא לוחצת על נשיא סוריה באשר אל אסאד ועל חאלד משעל. ברור מאליו שבמערכת הביטחון לא ממתינים לפתרון מדיני ויוזמים רעיונות שונים לחילוץ, אך בינתיים מרוכז מאמץ גדול מאוד בתחום המדיני. הצד השני יודע את תג המחיר שהממשלה קבעה, והוא לא נמוך אם כי הוא לא גבוה כמו שהם דורשים".

הלחץ מסעודיה אינו קל. גם רוסיה הפעילה לחץ לא מתון. זו הסיבה שמנהיג החיזבאללה חסן נסראללה נשא נאום ובו קרא לחמאס שלא לשחרר את החייל הישראלי ללא תמורה. בנאומו הוא הזהיר את הממשלות והגורמים השונים (במשתמע, הממשלות הערביות והקהילה הבין-לאומית) שלא להפעיל לחצים על "ההתנגדות הפלשתינית" (קרי, החמאס ושאר ארגוני הטרור) לשחרר את החייל החטוף.
נסראללה הגדיר את החטיפה כ"פרשת דרכים היסטורית" משום שתוצאותיה, לדבריו, יקבעו כיצד יטופל להבא נושא האסירים הפלשתינים, שבבתי הכלא הישראליים. לדבריו, הצורה שבה תסתיים הפרשה תקבע אם שחרורם יתבצע באמצעות חטיפות, שהיא הדרך שלדעתו יש לנקוט, או "בדרך שונה" ש"תסגור" לדבריו את הדלת בפני שחרור האסירים הפלשתינים מבתי הכלא הישראליים.

במקביל נעשית גם עבודת מודיעין חסרת תקדים. נפתחו מחדש כל תיקי המידע המודיעיני שנאסף ברצועת עזה על פעילות הטרור הפלשתינית בששת החודשים הראשונים של השנה. המטרה: לעבור על כל פרט, אפילו הקטן ביותר ולכאורה חסר החשיבות המופיע בחומר. אולי בתוך החומר העצום הזה מצוי 'הפרט' שנעלם בעבר מעיני מנתחי המודיעין, ואשר יכול לתת את קצה החוט אשר יוביל לחוטפים.

פרט כזה יכול להתגלות לפתע, במידע הכי פחות רלוונטי, כמו דיווח על שמועה המסתובבת ברצועה על רכישת ציוד בחנות מסוימת בעזה, או על תנועות, שבשעתו היו בלתי מוסברות, של איש טרור זה או אחר, ויכול להיות כי המידע קבור בדיווח של מודיע שבשעתו לא ייחסו לו חשיבות, וגנזו אותו כ'חסר ערך'.

זו עבודת נמלים שעוסקים בה מאות מנתחי מודיעין שהועברו מכל יחידות וגופי המודיעין הישראלי, למרכז תיאום אחד שהוקם בימים אלה במטרה לנסות ולסנן מחדש את המידע. רוב המידע הוא של השב"כ והוא כולל חומר רב ומגוון. לצורך מבצע איתור המידע וניתוחו, גייסו צה''ל וגופי המודיעין את כל הכוח הסדיר והמילואים העומד לרשותם.

גורם מדיני בכיר סיכם זאת כך השבוע: אסטרטגית - הזמן פועל לרעת ישראל, טקטית - הוא פועל לטובת הסיכוי לאסוף מודיעין ולתכנן מבצע צבאי לחילוצו של שליט. אך אם יעריכו החוטפים שישראל קרובה לכך, עלולה הערכה זו לפעול לרעת החטוף.

נכון לסוף השבוע השני למשבר, ישראל נראית רחוקה מלהחזיר לעצמה את היוזמה ואת העליונות.

למקרה שלא שמתם לב


* ביום ראשון השבוע בשעות הערב, סמוך לשדה התעופה בדהנייה, סוכל ניסיון לביצוע פיגוע התאבדות בקרב כוחות צה"ל השוהים באזור. כוח צה"ל זיהה חוליה המונה שלושה מחבלים חמושים ופתח לעברה באש. כתוצאה מכך נהרגו שלושת חברי החוליה. על שתיים מגופות המחבלים ההרוגים נמצאו חגורות נפץ מוכנות להפעלה.

* נמשך ירי רקטות ה"קסאם". במהלך השבוע נורו עשר רקטות "קסאם" לעבר שטח ישראל. במהלך חודש יוני זוהו 140 נפילות של נשק תלול מסלול בשטח ישראל, שיא חדש מאז ההינתקות.

'שטח אש', טורו של אליעזר שולמן, מתפרסם בעיתון 'משפחה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!