1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

ילדים אובדים

"כל דבר איסור שברא הקב"ה, ברא כנגדו דבר בהיתר. לא אסרו עלינו חכמים לקנות ב'שפע שוק', עד שהתירו לנו לקנות ב'אלף', ולא אסרו עלינו את הטלפונים עד אשר הביאנו את הסלולר הכשר". 'סחוג' תימני
Print מנחם בן-ראובן , כ"ז סיון תשס"ח 30/06/2008 18:48

סחוג ליאור וויץ

דרכו של עולם, שאין יצר הרע מתעסק לעולם עם בני אדם בדברים אשר לא יוכל לנצח בהם, ואינו מתעבר על שום עניין אלא אם כן סלולה לו הדרך.

אם נפגוש יהודי בא בימים, גם יארך זקנו ככל שיארך, לא יצליח לדלות ממעמקי זכרונו, ולו אחת מן הפעמים שיהודי שומר תורה ומצוות נכשל חלילה באיסור שאמרה תורה "לא תגנוב", אשר בגונב נפשות הכתוב מדבר. ולגנוב נפש על מנת למוכרה, על אחת כמה וכמה שלא ראינו ולא שמענו, לא אנו ולא אבותינו.

אמונים אנו, שכל דבר איסור שברא הקב"ה בעולמו, ברא כנגדו דבר בהיתר. ברא דבר אחר, שלא נאכל, וברא כנגדו את השיבוטא. לא אסרו עלינו חכמים לקנות ב'שפע שוק', עד שהתירו לנו לקנות ב'אלף', ולא אסרו עלינו את הטלפונים עד אשר הביאנו את הסלולר הכשר. ועל כן, אם בכל זאת ישיאו יצרו של אדם לעבור על איסור חמור זה של גונב איש ומכרו, אולי יוכל למצוא סיפוק ליצרו בצד בחיובי של העניין, בשם "גמ"ח לילדים אובדים".

אבל דע לך, כי אם תקים גמ"ח שכזה בשכונה מעורבת, בה ישכנו דתיים וחילונים יחדיו, לא תמיד יגמר הדבר בכי טוב. לא כל החילונים יודעים, מבינים ומכירים בדיוק מה מטרתו של גמ"ח שכזה, והם עלולים להגיש תלונה במשטרה נגדך, ונמצאת צדיק ורע לו.

***

שכן חילוני היה לידידי. שכן, אשר כאשר ישבו כל זקני העיר וסופריה, שבעה ימים ושבעה לילות, ודנו אם הוא יותר רע לשמים או יותר רע לבריות, לא עלתה בידם אלא ישיבתם.

היה נוהג זה השכן ללעוג לגמ"ח לילדים אובדים. כל אימת שהיה עובר בתוך דל"ת אמותיו של שכנו, היה מזכיר לו את שאלת השנאה שפג תוקפה "איפה יוסל'ה?", ועל אתר היה משיב: האם חיפשתם אותו כבר בגמ"ח לילדים אובדים?

יום אחד, ראו את אותו ברנש, הוא ובת זוגו רצים להם ברחובות העיר בוכיים וצועקים בקול גדול: יוסי, איפה אתה? יוסי, איפה אתה?

ויוסי אינו משיב.

לא התבלבלתי והפניתי אותם לבית סמוך, שם היה גמ"ח לילדים אובדים. "לך לשם, אולי הוא שם".

כשחזר זעוף פנים, וצעק – מה לי ולגמ"ח לילדים אובדים, טענתי להגנתי שמעולם לא ידעתי שיוסי הוא כלב ולא ילד.

"יוסי יכול להיות כלב, כמו ששימעל'ה יכול להיות בובה", נבח.

***

בעל גמ"ח לילדים אובדים, לחש לי סמוך לאוזני, כי ביום מן הימים התקשר אליו יהודי אובד דרך, חילוני בלשון לע"ז, וביקש להיפגש עימו בעניין חשוב מאוד. לאחר דין ודברים תחבולות ותככים, כשלא עלה בידו לדעת מה רוצה ממנו האיש, קבע עימו פגישה.

כשהגיע האיש, פנה מיד אליו ואמר: שמועה שמעתי שיש לך גמ"ח. באתי להציע לה הצעה שלא תוכל לסרב לה. והחל האיש להרצות לו על פרויקט בניה חדש ברומניה, ועל אחוזי ריבית מדהימים על כל שקל, ערבים ובטחונות.

ומנין יבין החילוני שגמ"ח לילדים אובדים אינו מלווה כסף? גמ"ח שמע, ובא. ובעטיו של אותו האיש, נחרד היהודי וסגר את הגמ"ח. חשש שישדדו אותו. ומה ייתן לשודדים? ילדים?

***

את אותו החילוני פגשתי ביום מן הימים, ובשורה טובה בפיו. נפתח גמ"ח חדש לילדים אובדים, אמר. והמשיך ולגלג: מהיום אם יאבד לך ילד תוכל למצוא אותו איפה שתרצה, ולא רק אצל זילברמן מהגמ"ח הישן.

מנין לך? תמהתי. האם חזרת בתשובה שלמה לפני המקום והחלטת לפתוח גמ"ח? ספק גיחכתי ספק גיששתי.

לא, ענה האיש. ראיתי מודעה ליד בית הכנסת האומרת: "כדי למצוא את מי שאתם מחפשים – בואו לעמוקה"

קישורים:
טוחן מים - סחוג




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. תודה תודה  

    יהושע

  2. סוף סוף כתבה ברמה!!  

    איציק, בני ברק

  3. רק המטרה נשכחה לה אי שם, נאבדה לה בין המילים...  (ל”ת)

    ההוא

  4. יפה מאד  (ל”ת)

    מיעאק

  5. יישר כח  

    מיקי

  6. נחמד מאוד-אבל  

    טוחן מים

  7. פשוט כיף לקרוא  

    קובי

  8. צביעות  

    דוד