הרב האמריקני שגנב ילדים: "5,000 דולר לילד"
הפרוטוקולים של ועדות החקירה לפרשת ילדי תימן, חושפים עדויות מטרידות על אימוץ ילדים דרך בתי חולים ורב אמריקני שסחר בהם
ילדים בתימן. דוד אלדן, לע"מ
"מישהו הזכיר שאם אתה רוצה לקחת ילד זה עולה 5,000 דולר", כך העיד אחד העדים שהופיע בפני אחת הוועדות לחקירת היעלמות ילדי תימן. לדבריו מי שהיה מעורב לפחות בחלק מפרשת החטיפות, היה רב בארה"ב בשם הרב ברנרד ברגמן.
הבוקר נחשפו באתר הארכיון הלאומי 3,500 תיקים הכוללים 210 אלף מסמכים העוסקים בפרשת היעלמותם של ילדי תימן.
מרבית המסמכים הינם פרוטוקולים של ועדות שקמו לבדיקת פרשת ילדי תימן. הוועדות בדקו 1,033 מקרים. ועדת כהן-קדמי, שמסקנותיה פורסמו בשנת 2001, קבעה ש-972 תינוקות נפטרו ו-56 מקרים אינם ידועים, אך אין אינדיקציה לניסיון ממוסד לחטוף ילדים.
לקראת חשיפת המסמכים נערך טקס מיוחד בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו שאמר: "אנחנו עושים היום תיקון של עוול היסטורי, של התעלמות או העלמה, או אפליה - איננו יודעים, של גורל ילדי תימן, קרוב ל-60 שנה אנשים לא ידעו על גורל הילדים שלהם. זה דבר בלתי נתפס ואיננו מוכנים שהדבר הזה יימשך ולכן קבענו עיקרון של שקיפות ועיקרון של צדק".
צחי הנגבי, השר הממונה מטעם ראש הממשלה על פרשת ילדי תימן, הוסיף: "בעשור הראשון של המדינה הגיעו כמעט מיליון עולים אל שערי הארץ ושינו את פניה, אבל באותן שנים ממש אירעה טראומה, חוויה קורעת לב להרבה מאוד ממשפחות העולים. לאורך כמעט 70 שנה הפרשה הזו מסרבת לרדת מסדר היום כי הלבבות של המשפחות מסרבים להתנתק מיקיריהם. אנחנו חשים חובה מוסרית לחשוף את האמת ולאפשר היום למשפחות לנסות לסגור מעגלים. אני חושב שהצעד הזה יסיר מלב המשפחות את הספקנות, החשדנות ואת חוסר האמון שאפיין אותן, ובמידה רבה של צדק".
עוד דיברה שרת המשפטים איילת שקד שאמרה: "אני חושבת שלמדינת ישראל אין פריבילגיה להמשיך ולהסתיר את ממצאי הפרשה הזו. אין באמור להגיד שעם חשיפת החומר ינתנו התשובות לכל השאלות המטרידות, אבל ברור שללא חשיפת החומרים לא ניתן להמשיך לעסוק בנושא בצורה מספקת".אימוץ דרך בתי חולים
בפרוטוקולים נחשפו פרשיטות רבות המעוררות תהייה על מסקנות הוועדות השונות. בין היתר למשל, ילדה שנמסרה לאימוץ לידיהם של זוג ניצולי שואה, לאחר שנטען שאם הילדה עזבה את הארץ והאב אינו ידוע. ללא שההורים יודעים על עברה של הילדה. פקידת הסעד כתבה בתיק: "לא מתקבל על הדעת שהמבקשים קיבלו את הילדה בלי אישור לידה או חומר אחר המעיד על זהותה".
לפי המסמכים היו נפוצים הליכי אימוץ של ילדים שהגיעו לבתי החולים והיועץ המשפטי של משרד הסעד בשנת 1952 כתב: "אינני רוצה להרחיב את הדיבור על כך, כמה קל הוא הדבר לנצל אפשרות מסירת ילדים שנולדו מחוץ לנישואים לידי אנשים המתדפקים על דלתות בתי החולים האלה כנגד תמורה או אבק תמורה".
בפרטוקולים מופיעים מקרים רבים של תלונות הורים על היעלמות ילדם. אחת העדויות של חוקר הוועדה יוסי יוספוב מספרת על כי " הלכתי בעקבות הילדה התימנית בת החמישה חודשים ששמה ציונה בת יוסף יחיה חיים ומצאתי באותו מרתף את סיכום המחלה של הילדה מיום 9.3.50 חתום בידי ד"ר פלק, שהוברר לי מאוחר יותר כי שימש אז מנהל מחלקת הילדים בבית החולים רמב"ם שבחיפה. בתחתית הסיכום מצאתי כי 'היא זקוקה להבראה ונשלחה לשם לבית התינוקות ויצו בצפת'. בימים שלאחר מכן בהם עסקתי באיתור ומיון שיטתי של סיכומי מחלה, איתרתי בין היתר 37 סיכומי מחלה נוספים של ילדים ותינוקות נושאי שמות תימניים, ובמהלך אותה שנה הופנו כולם לאותו מוסד ויצו בצפת". אותם ילדים אומצו לבסוף. והחוקר ממשיך וקובע: "מר שלמה האופט היה חבר מועצת העיר צפת – התרשמתי שיודע הרבה יותר ממה שמסר לי וניסה להסתיר דברים שהוא יודע".
לפי העדויות, רבים מהמאמצים היו תיירים מארה"ב ואלה ביקרו במעונות ילדים שנוהלו על ידי ויצ"ו.
בעדות אחרת, שמואל אבידור הכהן שהופיע בפני הוועדה העיד גם הוא על כך, על כך: "בספטמבר 1963 ביקרתי בניו יורק ובאיזושהי פגישה היה זוג. האישה ישראלית, הגבר אמריקני, ואיתם ילדה כבת עשר שלפי המראה, לא נראה שמדובר בצאצא שלהם. שאלתי בשקט, ואמרו לי כן, זו ילדה תימניה שהם אמצו בישראל.
"נכנסתי איתם לשיחה, לא חשבתי שיש פה משהו הרבה יותר רציני. סיפרו שאימצו אותה ואז אמרו שיש פה עוד הרבה משפחות שאימצו ילדים תימנים".
"מישהו הזכיר שאם אתה רוצה לקחת ילד זה עולה 5,000 דולר", המשיך וסיפר, "העניין פורסם ולא זכה להדים, ירדתי מזה. בינתיים, התברר לי שזה לא רק ילדי תימן; שיש גם ילדים מצפון אפריקה. נודע לי שיש איזו נטייה בכמה חוגים, דווקא ציונים דתיים ולא חרדים, שעדיף שהילד יחיה חיים של עושר ורווחה מאשר יגור עם עשרה ילדים נוספים".
הרב שששמו שורבב לפרשה ניהל רשת בתי אבות בארה"ב. הוא נחקר כשביקר בארץ ב-69' והכחיש זאת.
הבוקר נחשפו באתר הארכיון הלאומי 3,500 תיקים הכוללים 210 אלף מסמכים העוסקים בפרשת היעלמותם של ילדי תימן.
מרבית המסמכים הינם פרוטוקולים של ועדות שקמו לבדיקת פרשת ילדי תימן. הוועדות בדקו 1,033 מקרים. ועדת כהן-קדמי, שמסקנותיה פורסמו בשנת 2001, קבעה ש-972 תינוקות נפטרו ו-56 מקרים אינם ידועים, אך אין אינדיקציה לניסיון ממוסד לחטוף ילדים.
לקראת חשיפת המסמכים נערך טקס מיוחד בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו שאמר: "אנחנו עושים היום תיקון של עוול היסטורי, של התעלמות או העלמה, או אפליה - איננו יודעים, של גורל ילדי תימן, קרוב ל-60 שנה אנשים לא ידעו על גורל הילדים שלהם. זה דבר בלתי נתפס ואיננו מוכנים שהדבר הזה יימשך ולכן קבענו עיקרון של שקיפות ועיקרון של צדק".
צחי הנגבי, השר הממונה מטעם ראש הממשלה על פרשת ילדי תימן, הוסיף: "בעשור הראשון של המדינה הגיעו כמעט מיליון עולים אל שערי הארץ ושינו את פניה, אבל באותן שנים ממש אירעה טראומה, חוויה קורעת לב להרבה מאוד ממשפחות העולים. לאורך כמעט 70 שנה הפרשה הזו מסרבת לרדת מסדר היום כי הלבבות של המשפחות מסרבים להתנתק מיקיריהם. אנחנו חשים חובה מוסרית לחשוף את האמת ולאפשר היום למשפחות לנסות לסגור מעגלים. אני חושב שהצעד הזה יסיר מלב המשפחות את הספקנות, החשדנות ואת חוסר האמון שאפיין אותן, ובמידה רבה של צדק".
עוד דיברה שרת המשפטים איילת שקד שאמרה: "אני חושבת שלמדינת ישראל אין פריבילגיה להמשיך ולהסתיר את ממצאי הפרשה הזו. אין באמור להגיד שעם חשיפת החומר ינתנו התשובות לכל השאלות המטרידות, אבל ברור שללא חשיפת החומרים לא ניתן להמשיך לעסוק בנושא בצורה מספקת".אימוץ דרך בתי חולים
בפרוטוקולים נחשפו פרשיטות רבות המעוררות תהייה על מסקנות הוועדות השונות. בין היתר למשל, ילדה שנמסרה לאימוץ לידיהם של זוג ניצולי שואה, לאחר שנטען שאם הילדה עזבה את הארץ והאב אינו ידוע. ללא שההורים יודעים על עברה של הילדה. פקידת הסעד כתבה בתיק: "לא מתקבל על הדעת שהמבקשים קיבלו את הילדה בלי אישור לידה או חומר אחר המעיד על זהותה".
לפי המסמכים היו נפוצים הליכי אימוץ של ילדים שהגיעו לבתי החולים והיועץ המשפטי של משרד הסעד בשנת 1952 כתב: "אינני רוצה להרחיב את הדיבור על כך, כמה קל הוא הדבר לנצל אפשרות מסירת ילדים שנולדו מחוץ לנישואים לידי אנשים המתדפקים על דלתות בתי החולים האלה כנגד תמורה או אבק תמורה".
בפרטוקולים מופיעים מקרים רבים של תלונות הורים על היעלמות ילדם. אחת העדויות של חוקר הוועדה יוסי יוספוב מספרת על כי " הלכתי בעקבות הילדה התימנית בת החמישה חודשים ששמה ציונה בת יוסף יחיה חיים ומצאתי באותו מרתף את סיכום המחלה של הילדה מיום 9.3.50 חתום בידי ד"ר פלק, שהוברר לי מאוחר יותר כי שימש אז מנהל מחלקת הילדים בבית החולים רמב"ם שבחיפה. בתחתית הסיכום מצאתי כי 'היא זקוקה להבראה ונשלחה לשם לבית התינוקות ויצו בצפת'. בימים שלאחר מכן בהם עסקתי באיתור ומיון שיטתי של סיכומי מחלה, איתרתי בין היתר 37 סיכומי מחלה נוספים של ילדים ותינוקות נושאי שמות תימניים, ובמהלך אותה שנה הופנו כולם לאותו מוסד ויצו בצפת". אותם ילדים אומצו לבסוף. והחוקר ממשיך וקובע: "מר שלמה האופט היה חבר מועצת העיר צפת – התרשמתי שיודע הרבה יותר ממה שמסר לי וניסה להסתיר דברים שהוא יודע".
לפי העדויות, רבים מהמאמצים היו תיירים מארה"ב ואלה ביקרו במעונות ילדים שנוהלו על ידי ויצ"ו.
בעדות אחרת, שמואל אבידור הכהן שהופיע בפני הוועדה העיד גם הוא על כך, על כך: "בספטמבר 1963 ביקרתי בניו יורק ובאיזושהי פגישה היה זוג. האישה ישראלית, הגבר אמריקני, ואיתם ילדה כבת עשר שלפי המראה, לא נראה שמדובר בצאצא שלהם. שאלתי בשקט, ואמרו לי כן, זו ילדה תימניה שהם אמצו בישראל.
"נכנסתי איתם לשיחה, לא חשבתי שיש פה משהו הרבה יותר רציני. סיפרו שאימצו אותה ואז אמרו שיש פה עוד הרבה משפחות שאימצו ילדים תימנים".
"מישהו הזכיר שאם אתה רוצה לקחת ילד זה עולה 5,000 דולר", המשיך וסיפר, "העניין פורסם ולא זכה להדים, ירדתי מזה. בינתיים, התברר לי שזה לא רק ילדי תימן; שיש גם ילדים מצפון אפריקה. נודע לי שיש איזו נטייה בכמה חוגים, דווקא ציונים דתיים ולא חרדים, שעדיף שהילד יחיה חיים של עושר ורווחה מאשר יגור עם עשרה ילדים נוספים".
הרב שששמו שורבב לפרשה ניהל רשת בתי אבות בארה"ב. הוא נחקר כשביקר בארץ ב-69' והכחיש זאת.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 42 תגובות