יד קשה: עשרה חודשי מאסר לאברך שיידה אבן
עשרה חודשי מאסר נגזרו על אברך שהורשע ביידוי אבן על ניידת משטרה נוסעת. פרקליטיו מתכוונים לערער עליו לבית משפט העליון
- אלי שלזינגר
- כ"ט ניסן התשע"ז
- 14 תגובות
צילום: קובי גדעון, פלרש90 צילום: קובי גדעון, פלאש 90
עשרה חודשי מאסר נגזרו על אברך שהורשע ביידוי אבן על ניידת משטרה נוסעת. פרקליטיו מתכוונים לערער עליו לבית משפט העליון, כך נודע ל'בחדרי חרדים'.
בסוף שבוע האחרון, בית משפט המחוזי גזר את דינו של שמעון זילבר, אברך כולל בן 20 משכונת בית ישראל בירושלים שהורשע ביידוי אבן לעבר כלי תחבורה ועבירה של התפרעות במהלך הפגנה בכיכר השבת על נתיחת גופת תינוק.
על פי הרשעתו, כך נודע ל'בחדרי חרדים', במהלך ההפגנה יידה זילבר אבן לעבר ניידת משטרה שנסעה במקום. העד המרכזי, קצין משטרה שעמד במרחק של כחצי מטר ממנו - חזה לדבריו במו עיניו כיצד זילבר משליך את האבן לעבר הניידת. אולם, אין ראיה לכך שהאבן פגעה בניידת. קצין המשטרה תיאר כי מדובר באירוע שכלל הצתת פחים, חסימת כבישים והשלכת חפצים ואבנים לעבר כוחות המשטרה. קצין המשטרה גם ידע לתאר כי האבן אותה יידה זילבר, הייתה בגודל של כדור טניס לערך ולכן ציין את הפתעתו ותדהמתו על כך שעל אף שעמד במרחק כה קצר מהנאשם, יידה זילבר אבן לעבר הניידת, כנראה משום שלא הבחין בנוכחותו.
בפרקליטות המדינה ציינו כי מתחם העונש ההולם עומד על ארבע עד שבע שנות מאסר. לעומתם, פרקליטיו של זילבר, עוה"ד יהודה פריד וטל גבאי טענו כי הוראת סעיף 332א' לחוק העונשין, לאחר תיקונה, לפיה יידוי אבן לעבר רכב בנסיעה במטרה לפגוע בנוסע דינו עשרים שנות מאסר ובאם היא נועדה לעורר פחד או בהלה, עשר שנות מאסר - נועדה לאירועים במסגרתם אנשים מיידים אבנים או בקבוקי תבערה על מנת להרוג ולא הייתה כוונה להחיל הוראה זו לגבי אותו מיידה אבן בהפגנה, מה עוד שהאבן לא פגעה בניידת. ולכן ביקשו עורכי הדין שלא להשוות את עניינו של זילבר לעניינם של מיידים אבנים לעבר מכוניות במטרה להרוג.
צילום: עו"ד יהודה פריד וטל גבאי
בית המשפט שגה
זילבר, כך נודע ל'בחדרי', הביע חרטה, ציין כי נסחף למעשיו, הביע צער על כך שגרם צער לאנשים, אמר שעם חלוף הזמן הבין כי ניתן להפגין מבלי לפגוע בשוטרים שרק רוצים לגרום לסדר. הוא ביקש כי לא יוטל עליו מאסר בפועל ואמר כי הוא יכול לסייע לקהילה במסגרת שעות לציבור או עבודות שירות.
השופט רפי כרמל התייחס לסרטון שהציעו עורכי הדין פריד וגבאי, ואמר כי ניתן היה להתרשם משני דברים; לזכות הנאשם - שהניידת לא הייתה בנסיעה מהירה. לחובת הנאשם - שניתן היה לראות כיצד הניידת מתקרבת לעבר ההמון השועט ברחוב, שאז המפגינים החלו לצור עליה וזילבר יידה אבן מטווח אפס.
"הערך המוגן הנו שלומם וביטחונם של אנשי החוק המבקשים למלא את תפקידם" כתב השופט בהחלטתו, "ואין לגלות סובלנות לכך שאלו יהיו חשופים לסכנות מסכנות שונות, במהלך תפקידם לאכיפת החוק והגנה על הציבור". השופט כרמל לאור הטענות שהעלו הפרקליטים קבע את מתחם העונש 9-36 חודשי מאסר אך בהתחשב בשירות המבחן וטענות עורכי הדין גזר את עונשו ברף הנמוך של עשרה חודשי מאסר בפועל.
עורכי הדין יהודה פריד וטל גבאי לא הסתפקו בעונש הקל יחסית, ושוקלים לערער עליו. "לטעמינו בית המשפט שגה בכך שהרשיע את מרשנו" אמרו ל'בחדרי' לאחר גזר הדין. "התביעה לא הצליחה להוכיח כי מרשינו זרק אבן על ניידת משטרה, או על כל אדם אחר. לא נמצאה אבן במקום, ולא נפגעה כל ניידת משטרה שהיתה באיזור ההפגנה".
הם אינם מכחישים כי זילבר השתתף בהפגנה ונעצר, אולם הם מגדירים זאת "נתפס על ידי המשטרה כשעיר לעזאזל, במטרה ולנסות להרתיע את הציבור להפגין כנגד דברים המטרידים אותם כציבור לגיטימי במדינה". פריד וגבאי הבהירו "אנחנו נערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, הערעור יוגש בימים הקרובים לבית משפט העליון".
בסוף שבוע האחרון, בית משפט המחוזי גזר את דינו של שמעון זילבר, אברך כולל בן 20 משכונת בית ישראל בירושלים שהורשע ביידוי אבן לעבר כלי תחבורה ועבירה של התפרעות במהלך הפגנה בכיכר השבת על נתיחת גופת תינוק.
על פי הרשעתו, כך נודע ל'בחדרי חרדים', במהלך ההפגנה יידה זילבר אבן לעבר ניידת משטרה שנסעה במקום. העד המרכזי, קצין משטרה שעמד במרחק של כחצי מטר ממנו - חזה לדבריו במו עיניו כיצד זילבר משליך את האבן לעבר הניידת. אולם, אין ראיה לכך שהאבן פגעה בניידת. קצין המשטרה תיאר כי מדובר באירוע שכלל הצתת פחים, חסימת כבישים והשלכת חפצים ואבנים לעבר כוחות המשטרה. קצין המשטרה גם ידע לתאר כי האבן אותה יידה זילבר, הייתה בגודל של כדור טניס לערך ולכן ציין את הפתעתו ותדהמתו על כך שעל אף שעמד במרחק כה קצר מהנאשם, יידה זילבר אבן לעבר הניידת, כנראה משום שלא הבחין בנוכחותו.
בפרקליטות המדינה ציינו כי מתחם העונש ההולם עומד על ארבע עד שבע שנות מאסר. לעומתם, פרקליטיו של זילבר, עוה"ד יהודה פריד וטל גבאי טענו כי הוראת סעיף 332א' לחוק העונשין, לאחר תיקונה, לפיה יידוי אבן לעבר רכב בנסיעה במטרה לפגוע בנוסע דינו עשרים שנות מאסר ובאם היא נועדה לעורר פחד או בהלה, עשר שנות מאסר - נועדה לאירועים במסגרתם אנשים מיידים אבנים או בקבוקי תבערה על מנת להרוג ולא הייתה כוונה להחיל הוראה זו לגבי אותו מיידה אבן בהפגנה, מה עוד שהאבן לא פגעה בניידת. ולכן ביקשו עורכי הדין שלא להשוות את עניינו של זילבר לעניינם של מיידים אבנים לעבר מכוניות במטרה להרוג.
צילום: עו"ד יהודה פריד וטל גבאיבית המשפט שגה
זילבר, כך נודע ל'בחדרי', הביע חרטה, ציין כי נסחף למעשיו, הביע צער על כך שגרם צער לאנשים, אמר שעם חלוף הזמן הבין כי ניתן להפגין מבלי לפגוע בשוטרים שרק רוצים לגרום לסדר. הוא ביקש כי לא יוטל עליו מאסר בפועל ואמר כי הוא יכול לסייע לקהילה במסגרת שעות לציבור או עבודות שירות.
השופט רפי כרמל התייחס לסרטון שהציעו עורכי הדין פריד וגבאי, ואמר כי ניתן היה להתרשם משני דברים; לזכות הנאשם - שהניידת לא הייתה בנסיעה מהירה. לחובת הנאשם - שניתן היה לראות כיצד הניידת מתקרבת לעבר ההמון השועט ברחוב, שאז המפגינים החלו לצור עליה וזילבר יידה אבן מטווח אפס.
"הערך המוגן הנו שלומם וביטחונם של אנשי החוק המבקשים למלא את תפקידם" כתב השופט בהחלטתו, "ואין לגלות סובלנות לכך שאלו יהיו חשופים לסכנות מסכנות שונות, במהלך תפקידם לאכיפת החוק והגנה על הציבור". השופט כרמל לאור הטענות שהעלו הפרקליטים קבע את מתחם העונש 9-36 חודשי מאסר אך בהתחשב בשירות המבחן וטענות עורכי הדין גזר את עונשו ברף הנמוך של עשרה חודשי מאסר בפועל.
עורכי הדין יהודה פריד וטל גבאי לא הסתפקו בעונש הקל יחסית, ושוקלים לערער עליו. "לטעמינו בית המשפט שגה בכך שהרשיע את מרשנו" אמרו ל'בחדרי' לאחר גזר הדין. "התביעה לא הצליחה להוכיח כי מרשינו זרק אבן על ניידת משטרה, או על כל אדם אחר. לא נמצאה אבן במקום, ולא נפגעה כל ניידת משטרה שהיתה באיזור ההפגנה".
הם אינם מכחישים כי זילבר השתתף בהפגנה ונעצר, אולם הם מגדירים זאת "נתפס על ידי המשטרה כשעיר לעזאזל, במטרה ולנסות להרתיע את הציבור להפגין כנגד דברים המטרידים אותם כציבור לגיטימי במדינה". פריד וגבאי הבהירו "אנחנו נערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, הערעור יוגש בימים הקרובים לבית משפט העליון".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות