1. עמוד הבית
  2. מוזיקה
  3. לייבלה

יקי אדמקר מספר: כך התנתקתי מגור

יקי אדמקר, כתב הכנסת והחרדים של וואלה, מתראיין בגילוי לב למנדי גרוזמן מ'מקור ראשון', וחושף את סיפורו האישי הקשה
Print איציק מן , כ' תמוז תשע"ז 14/07/2017 15:16

אדמקר צילום: מנדי הכטמן



יקי אדמקר, כתב הכנסת והחרדים של וואלה, המגיש תוכנית יומית ברדיו  "קול ברמה", נשוי ואב לבת. נחשף לראשונה וסיפר את סיפורו למנדי גרוזמן מ'מקור ראשון'.

"מעולם לא הסתרתי את הסיפור שלי", סיפר לו, "באחד על אחד, יכולתי תמיד לספר אותו גם למישהו שהכרתי לפני שתי דקות. הרקע שלי רק בנה אותי, אבל לא חשבתי שאני צריך לספר אותו לכולם. היום, כשאני אבא, אני מסתכל על הכול בצורה הרבה יותר בוגרת. כחלק מהתהליך, הרגשתי שאני רוצה להוציא את זה החוצה. אני יודע שיגידו שאני עושה את זה בשביל פרסום, אבל ברוך השם יש לי תפקיד בתקשורת שאני מרוצה ממנו, וזה לא יתרום לי בכלום. אני חושב שאיפשהו, כדי להגיע להבנה טובה יותר עם עצמי, אני רוצה לשמוע את התגובות של הסביבה שמכירה אותי, הקרובה והרחוקה יותר. עד  עכשיו קיבלתי החלטות בעצמי ושפטתי אותן בעצמי, מעניין אותי מה יש לאנשים להגיד על זה". 

- רוצה אישוש לכך שפעלת נכון?

"לא. אני לא מתחרט. ההחלטות שלי לא באמת היו שלי. המסגרות הובילו אותי אליהן.  

- אז מה מסקרן אותך?

"אולי זה יוביל אותי לנקוט בצעדים ולהסתכל על הסיפור אחרת. בעיקר על העובדה שאני לא בקשר עם אבא שלי כבר יותר מעשור", המשיך וסיפר.  

- אם כולם יגידו לך שאתה חייב לחזור להיות בקשר איתו, תחזור?

"זה לא שיום למחרת אקבל החלטות, אבל זה ייתן לי תובנות נוספות. אף אחד לא ממהר לעשות מה שכולם אומרים לו, אבל זה בהחלט יעניק פרסקטיבה אחרת". 

גרוזמן שראיין את אדמקר כתב: "את יקי אדמקר אני מכיר כחמש שנים. כשהתחלתי את  דרכי התקשורתית באתרי האינטרנט החרדיים, הוא כבר היה כוכב מגזרי. התחברנו במהלך עבודה משותפת באתר 'בחדרי חרדים, בתקופה שהיה כתב פנים־חרדי ששוטט בין החצרות והקהילות ורשם לזכותו לא מעט חשיפות, בהן גם כאלו שניסו לתקן עוולות של שנים.

בסביבתו הקרובה ידעו כי מאחוריו סיפור משפחתי קורע לב שבמרכזו ביקורת חריפה על חסידות גור, מהחצרות העוצמתיות והחשובות בישראל, אבל הוא מעולם לא נתן לכך ביטוי פומבי. על גור כמעט ולא כתב, אך בכך לא היה חריג. על גור כמעט לא כותבים בתקשורת החרדית, אף אחד. בינתיים הימים חלפו, והוא הפך לכתב לענייני חרדים של "וואלה!" ובהמשך גם מונה לכתב הכנסת של האתר. במקביל הוא משדר תוכנית בוקר אקטואלית בתחנת הרדיו  "קול ברמה". בשנה האחרונה העלה במהלך שיחותינו את התלבטויותיו ורצונו לספר את הקרע שנקרע במשפחתו בשל הנוקשות השוררת בחסידות גור. העובדה שפרש כנפיים והוא כבר עובד בכלי תקשורת כללי ומסקר גם את תחום הכנסת. כך או כך, דומני שאחרי ההקדמה הזו גילוי נאות יהיה מיותר, אבל בכל זאת אומר: יקי אדמקר הוא חבר אישי שלי".

יקי אדמקר (26) נולד למשפחת קליין, משפחה גוראית ותיקה. סבו מצד אמו, שמואל דב שיליץ, נחשב לאחד האנשים החזקים בחסידות וקיבל יחס מועדף מהאדמו"ר, הרב יעקב אלתר. אמו תמיד נחשבה למודרנית יותר מהמקובל, ואם לא הבין זאת בעצמו היו מי שדאגו לומר לו זאת. באחד מהימים הגיע ל"חיידר" עם מכנסי דגמ"ח שהלבישה לו אמו, ואחד הרבנים, אמר לו: "אני מבין שגם זה חלק מהמודרניזציה בבית". 

את היד הקשה של חסידות גור החל להרגיש בגיל תשע, כשבין הוריו התעוררו מחלוקות והם נפרדו. "הפכתי למין שק חבטות כזה, מצד הילדים זה היה באופן בולט. היו ניגשים אליי ולועגים לי שההורים שלי עומדים להתגרש, אבל על ילדים אפשר לומר שהם רק ילדים. גם מצד המורים, הם שידרו לך תחושה ברורה שאתה כבר סוג ב'".

אמו "עברה טרור", לדבריו, בתקופת הפרידה. "במהלך הזמן שבין הפרידה לגירושין היו ניסיונות לגרום לה להימנע מרוע הגזירה. היא כל השנים אמרה שהיא בחרה להתגרש כי לא היה לה טוב. אני לא יודע מה הסיבה, אבל היא לא רלוונטית. כשאני מספר לך שיועצי נישואין של החסידות שידלו אותה לא להתגרש, זה נשמע לך כמו שיחה נורמטיבית. אבל שכשגור מפעילה טרור היא לא מותירה אחריה טביעות אצבע. בגור, כשמשדלים אותך לא להתגרש, זה כולל גם איומים. מבהירים לך שיום למחרת הגירושין, אתה תהיה מוקצה".

- מה זה אומר "מוקצה"?

"שיגרמו לך להתנתק מכל הסביבה שגדלת בה, בראש ובראשונה מהמשפחה. ההורים של אמא שלי צידדו אז באבי ואיימו על כל ילדיהם, אחיה ואחיותיה של אמי, שאם מישהו יעז להמשיך לשמור איתה על קשר, הם יפסיקו לדבר גם איתו. אח אחד בלבד של אמי שומר איתנו על קשר כיום, והמחיר שהוא משלם הוא ניתוק גם שלו מכל המשפחה. האנשים בגור הם אנשים פיקחים ופרגמטיים מאוד, אין שום סיבה שהם יתנהגו ככה אם אין מדיניות מאוד ברורה שמכתיבה להם. אני לא מדבר מתוך השערות, חוויתי את הדברים על בשרי. המשפחה שלי לא הייתה השחקן  היחיד בסיפור הזה. במהלך ניסיונות האיום על אמא שלי, הקלף המרכזי היה כמובן הילדים. באותה תקופה כל פעם שדיברו איתי, המסר היה אחד: אתה תלך עם אבא ולא עם אמא. זה היה המסר לא רק במשפחה, אלא גם בחיידר. כמו שאמרתי, גם כל הילדים ידעו על הסיפור, בשלב שעוד לא היו גירושין רשמיים. ילדים יודעים, כי המבוגרים מדברים על זה הרבה, כיוון שזה נתפס מבחינתם כעניין כללי. זה היה המסר אז מכל כיוון. הייתי ילד בן תשע ולא הבנתי מה רוצים ממני".

- המלחמה הזו באמך התרחשה מכיוון שהיא החליטה להתגרש, או בגלל שהחליטה להפסיק להיות חסידת גור?

"היא לא אמרה אז לאן פניה מועדות (אמו כיום היא עו"ד) עצם הגירושין הפריע להם. המניע מתעורר כשהחסידות מטפסת על עץ בניסיון לשדל מישהו להימנע מצעד מסוים, וכשזה לא מתאפשר, היא לא מסוגלת לרדת ממנו. לגוראים יש יוקרה, הם לא יכולים לפגוע לעצמם במוניטין, שהנה, חייל שלהם נפל. אבל ככה זה. הרבי אומר לעשות משהו - עושים, אין פה בכלל שאלה. המבנה הזה קיים בכל חסידות, אבל ההבדל הוא שבגור הביצוע הוא קיצוני מאוד. ברגע שהרמטכ"ל נותן הוראה, היא יורדת לרמה הפיקודית וממנה לחיילים".

בסופו של דבר בחר אדמקר ללכת עם אמו יחד עם שתי אחיותיו, בעוד שני אחים נוספים נותרו בחסות האב. "אני זוכר את היום שיצאתי מהחיידר והייתי צריך להחליט אם אני צועד ימינה אל תחנת האוטובוס שמובילה אותי לבית אבי או שמאלה, לביתה של אמי. הלכתי לאמא".

- כי הבנת שגור זה לא מקום טוב בשבילך?

"לא. כי הייתי ילד בן תשע שצריך את אמא שלו".

אחרי הגירושין, אדמקר עוד המשיך ללמוד בבית הספר של גור. "זה כבר היה השלב שבו הרגשתי שאני לא רצוי שם", הוא נזכר בחוויותיו מגיל עשר. בהמשך אמו נישאה בשנית לאיש העסקים החרדי אברהם משה אדמקר, והמשפחה החדשה עברה ללונדון למטרות עסקים. בתקופה הזו הקשר עם אביו נשמר ואדמקר ביקר אותו מפעם לפעם. כשהיה בן 14 הגיע בחודש תשרי להתפלל עם אביו בבית המדרש המרכזי של חסידות גור בירושלים, ונערים בני גילו בחסידות זרקו עליו חפצים וספרים. "אלו נערים בני 14, כבר אי אפשר לומר שהם ילדים. יש רוח שמכוונת אותם לתקוף את מי שעזב את החסידות". 

לאחר ששבו לישראל ואדמקר נכנס ללמוד בישיבת "נהורא", ישיבה חרדית שמשלבת לימודי בגרות, המעיט אביו את תדירות הפגישות עמו עד שהפסיק אותן לחלוטין. "אני זוכר שבעשרת ימי תשובה שמתי לב שאבא שלי כבר הרבה זמן לא יצר קשר. התקשרתי אליו ארבע פעמים, הוא לא ענה. עד היום לא חזר אליי. לא הייתה בינינו שיחת פרידה או הסבר כלשהו. פשוט הקשר נגמר. היום אני מרגיש כמו מישהו שחסר לו חלק בפאזל".

בהמשך החליט שאביו המאמץ יהפוך לאביו והחל לקרוא לו אבא ולשאת את שם משפחתו, אדמקר. בגיל 18, ביום הראשון שהחוק אפשר לו זאת, ניגש אל משרד הפנים וביקש לשנות את שם משפחתו באופן רשמי בתעודת הזהות. לפקידה שתהתה על העומד מאחורי הבקשה שלו, השיב: "אין לך זמן לשמוע את כל הסיפור, אז בואי נימנע מכך". בנקודה הזו אדמקר מבקש לעצור אותי. "אני לא רוצה רק לדבר על מה שהיה, כאילו אני תקוע בעבר". 

את דרכו התקשורתית החל כשהיה בן 14 תוכנית בידור יומית ברדיו "קול חי" העלתה בני נוער לשידור, ובסיום הוצע להם דיסק במתנה. אדמקר ביקש בשידור חי מהשדרן לוותר על הדיסק ו"לבוא לשדר איתך שעתיים". הבקשה החצופה התקבלה בחיוך, והוא אכן הוזמן ושידר באופן חד־פעמי את התוכנית. בהמשך החל לשדר פינות במהלך התוכניות, במקביל ללימודיו בישיבה. כשהיה בן 18 החליט לעזוב את הישיבה והתקבל לצוות תחנת הרדיו "קול ברמה", שנפתחה אז כמתחרה הספרדית ל"קול חי" הוותיק. במקביל החל לשמש ככתב באתר "בחדרי חרדים", שהיה אז בחיתוליו והחל את פריחת האינטרנט החרדית. "אלו היו ימים אחרים באינטרנט החרדי", אומר אדמקר. "אף אחד לא שיתף איתנו פעולה. לא ח"כים ובטח לא רבנים. לא היו רשתות חברתיות ואת כל הסיפורים שהבאנו בנינו מאפס. דוברים לא הוציאו לנו הודעות לעיתונות. הכתבים אז היו מסתובבים ברחובות ומחפשים סיפורים, מדברים עם אנשים ושומעים מה קורה. דווקא התקופה הזו גרמה לנו להתאמץ ולדרוש מעצמנו יותר". 

בהמשך דרכו שידר תוכנית בידור לילית ב"גלי ישראל" והגיש לצד ארי גלהר את "המיץ של הצ'ולנט", תוכנית אינטרנטית שעסקה בחברה החרדית, בהפקת אתר nrg.

- ואת גור סיקרת גם באותה תקופה?

"בתקשורת החרדית זו לא הייתה בכלל שאלה. לא  כותבים על גור. זו חסידות שקונה את מעמדה בהמון כסף, תמורת השתקה. אף מילה לא נכתבת עליהם. זו לא הייתה אפשרות וזה גם לא הפריע לי". 

- לא הפריע?

"לא. אין בי תחושת נקם. ותתפלא, במובנים מסוימים אני גם אוהב את החסידות הזו. יש הרבה דברים נכונים בשיטה שלהם. יש אנשים שלא היו מצליחים לבנות משפחות ולהקים בתים, אם לא המסגרת שדוחפת אותם לזה. לכל מי שהולך שם בתלם, השיטה עובדת יופי". 

לפני ארבע שנים החל אדמקר לשמש ככתב החרדים  של וואלה. "ינון מגל פנה אליי בהודעה בפייסבוק, נפגשנו והתחלתי בתפקיד", הוא מספר. המעבר מהתקשורת המגזרית לתקשורת הכללית אתגר אותו מחדש. "אתה ממשיך לדווח על אותם נושאים, אבל צריך להגיש אותם בצורה שתעניין את הציבור, ועם זאת לברוח ככל יכולתך מעיסוק בנושאים צהובים. זה קו עדין שצריך להקפיד עליו כל הזמן. כמובן שטענו נגדי גם שאני מכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אבל כתב לענייני חרדים, גם אם הוא חרדי, לא אמור לייצג את החרדים אלא לסקר אותם. ולמרות זאת, הרקע שלו מונע ממנו לפרסם ידיעות שמבוססות על בורות, כמו הוצאת דברי רבנים מהקשרם, וגם להאיר זוויות נוספות שכתבים מרקע אחר פחות יכירו. אני לא חושב שכתב לענייני חרדים חייב להיות חרדי, ויש  לי עמיתים מוכשרים מאוד שעושים עבודה נהדרת למרות שגדלו במקום אחר. אני כן חושב שטוב שיסתובבו בתקשורת גם חרדים, זה תמיד מוסיף להיכרות הכללית".

בתחילת דרכו ב"וואלה" פעל באתר ערוץ יהדות, שהוקם בעידן מגל והרוח החדשה שהביא לכלי התקשורת המזוהה כחילוני ותל־אביבי. בהמשך, עם עזיבתו של מגל לטובת העולם הפוליטי, נסגר הערוץ. אדמקר אינו מצר על כך: "ערוצי יהדות אמורים בהגדרה להביא את העומק של היהדות. כיוון שבאינטרנט אין לזה כל כך מקום, בפועל הערוץ נוטה לחפש את המוזרות הבאה של החרדים. עדיף כבר להחזיק כתב לענייני חרדים במחלקת החדשות שיביא חדשות בתחום שלו, כמו כל כתב תחום אחר, במקום להחזיק ערוץ שנוטה לצד הביזארי".

אבל המעבר המשמעותי עוד יותר מבחינתו היה כשהחל לסקר את העבודה הפרלמנטרית. אחרי כמעט עשור של סיקור החברה החרדית, בתוכה ומחוץ לה, החל להכיר עולם חדש בתפקידו ככתב כנסת. "כשאתה מחובר מאוד לתחום שגם באת ממנו וגם סיקרת אותו, קשה להיכנס לעולם מושגים חדש, אבל מגיע השלב שאתה ממצה את הדברים שעשית וכבר פחות מוצא בהם עניין. אתה מחפש את השלב הבא, ולסקר את העבודה בכנסת נראה לי כמו אתגר שבא בזמן. כל זווית ההסתכלות שלך משתנה, ואתה חושב על מה שמעסיק את האנשים, את כל האנשים בכל התחומים, ומחפש מה מתחדש בנושאים הללו. זה כיף גדול, והכניס בי רוח חדשה בכל העבודה התקשורתית".

אדמקר מספר על עצמו שהוא שונא הגדרות ("אני הולך עם כיפה שחורה וחולצה כחולה, מה זה אומר עליי בדיוק?") אבל בפועל הוא מוגדר כחרדי ומבהיר שאת בתו ישלח למוסדות חרדיים. "אני מאמין בשיטה הזו. אני עובד בכלי תקשורת כללי, וזה לא מונע ממני להאמין בצדקת הדרך החרדית. אז זו הקהילה שלי ובה אני חי, לכן כל המהות שלי מוגדרת עכשיו כ'חרדי'? אני יהודי שחי פה בארץ". 

את רעייתו, תמרי, הכיר בשידוך. "מעולם לא האמנתי שאתחתן באמצעות שידוך, אבל זה קרה. יצאנו כנהוג וכמקובל. אולי לא בלובי של בית מלון אלא בבית קפה, אבל הרעיון נשמר". אחרי עשר פגישות הציע לה נישואין. הם נישאו ונולדה להם ילדה, וכיום הם מתגוררים בנתניה, באזור שחלקו דתי וחלקו חילוני. "הרקע של המשפחה שלי מעולם לא הפריע לתמרי, כשהחלטנו לגור לא בשכונה חרדית זה כי בתור כתב לענייני חרדים אתה גם ככה מעורבב כל היום בתוך הצ'ולנט החרדי, או איך שלא קוראים לזה, אז כשאתה מגיע הביתה אתה רוצה קצת שקט. שנינו אוהבים את השקט שלנו".

- צבא עשית?

"לא. אני לא גאה בכך אבל האמת היא שאני גם לא מסתובב עם נקיפות מצפון. נכון, לא הייתי בישיבה ולא הייתה לי הצדקה להשתמט משירות, אבל בסופו של דבר אתה חלק מחברה ובגיל צעיר יותר אתה מתקשה לנקוט בצעד כזה. זה חבל לי, ולאט־לאט יבוא יום שכל מי שלא יישב בישיבה ירגיש בנוח להתגייס באופן טבעי. היום כבר לא אתגייס כי איחרתי את הרכבת. אני נשוי ובעל משפחה ובעיצומם של חיי העבודה, לא אעצור הכול לשלוש שנים. אני לא חושב שבשלב הזה של חיי גם אוכל לשרת שירות משמעותי. אני חושב על איך למלא את החובה שהחסרתי".

- מדברים הרבה על השינויים שמתחוללים בחברה החרדית, אתה חושב שהם קיימים?

"השינויים הם בשוליים. התקשורת אוהבת לדווח באובססיביות על החרדים שמתגייסים, ברמה שחורגת מהמציאות בשטח. יש תהליכים, זה כן. המיינסטרים - וכשאני אומר המיינסטרים אני לא מתכוון רק לממסד, אלא לרוב מוחלט של החברה החרדית - לא דוגל בהם. הוא כן קצת יותר מקבל אותם היום".

- אז בעוד עשור ויותר החברה החרדית לא תיראה אחרת?

"תמיד יהיו קהילות גדולות ומשמעותיות שייראו בדיוק אותו דבר. זה טוב מאוד וזה יופי. מה שכן, אני חושב שהחברה החרדית תדע להכיל יותר. גירושין, למשל, פעם זה היה שומו שמיים והיום זה כבר הרבה פחות נורא. כולנו עוברים שינויים כל הזמן. כל אחד לעצמו, וגם כל חברה וקהילה. אז גם החרדים. אבל לא צריך לעשות מזה עניין גדול, אפשר להירגע מדיבורי השינויים". 

לקראת סיום, גרוזמן מבקש מאדמקר לחזור איתו לתחילת השיחה. הצהרת שהמניע שלך לשטוח את סיפורך האישי הוא כדי להבין אם החלטת נכון. מכל מה שהבנתי, לא אתה ניתקת את הקשר.

-  אז אילו החלטות קיבלת?

"בסופו של דבר, יש בן שהוא לא בקשר עם אבא שלו. אמנם לא אני החלטתי, אבל יכולתי אולי לשנות את זה. אולי במקום לנסות לחדש את הקשר, הרמתי ידיים מוקדם מדי". 

- אתה מתגעגע אליו?

"לא. לאורך כל השנים וגם היום, הקשר איתו לא חסר לי. זאת האמת. אבא אדמקר לקח עליי חסות אבהית מוחלטת, גם כלכלית וגם בשאר המובנים, והייתה לי מעטפת שגוננה עליי. הרקע שלי רק ביגר אותי וגרם לי לרצות להגיע להישגים כבר בגיל צעיר מאוד. היום, כשאני אבא, אני חושב שניתוק בין אב לבנו הוא גרוע לשני הצדדים. אבל יותר מזה, הבנתי שאני צריך לדעת יותר מה בדיוק היה שם. הוא ניתק את הקשר, נכון, אבל בטח היו עליו לחצים. את כל זה אני רוצה להבין יותר".




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אמא שלו לא נישאה ליגאל רווח?  

    שרונה

    • אדמקר זה הודי (ל”ת)


    • ממש ממש רבים לא יכלו לישון, מאחר ולא היו מודעים לדברי אדמקר. לא אדם ריק (ל”ת)

      ש.א.

    • גור כנסו 

      גערער לשעבר

    • גור כנסו 

      גערער לשעבר

  2. מסכן נבעך  (ל”ת)


  3. יקי  

    מיכאל

  4. אם אחים ואחיות שלו יש לו קשר ??  (ל”ת)


  5. אימו היא חוי אדמקר שהתחתנה עם יגאל רווח?  (ל”ת)


  6. גור = גוזזזז אחד גדולללל  (ל”ת)


  7. לא יעזור לך אדמקר  

    אוביקטיבי

  8. הרבי מגור מנהיג הדור. חסידי גור הם ההצלה של עם ישראל.  (ל”ת)

    כתי

    • חשבתי שהלברנאץ יציל אותנו 


    • אתה ממש גורי ולגורי אסור אנטרנט (ל”ת)


  9. איפה אבא אדמקר היום?  (ל”ת)

    יאיר

    • איפוא המון אבא????... 

      יאיא

  10. מה נהיה עם אנשים?  

    שוין

  11. גור. גועל נפש.  (ל”ת)


  12. עדיף לחיות ולעשות מצוות מאשר להצטרף לקבוצה שתשתלט לך על החיים הטובים  (ל”ת)

    חיים פעם אחת

  13. אתה חזק  

    עצוב

  14. היא התחתנה שוב עם רווח יגאל  (ל”ת)


  15. הזדהות  

    אבא

  16. רחמים...  (ל”ת)


  17. ילד כאפות . הכתבות שלו רדודות באופן קבוע  

    יוסי

  18. כת  

    יוני

    • אתה צודק, בגור לא נותנים לחיות חיי ניאוף 

      נהוראי

    • טיפש קטן, איך אתה יודע מה קורה שם? גור ימשיכו להוביל עד ביאת המשיח בעז''ה (ל”ת)

      יורי

    • קנאי קטן וזול (ל”ת)


  19. אין לו ביטחון עצמי עם מה שעשה  


  20. חסידות גור  

    מוישלה

  21. בהצלחה  

    ישראל

  22. למה הפרזיט לא עשה צבא?  (ל”ת)

    שי

  23. יקי  

    יגאל

  24. עכשיו יותר מובן למה אסתי ויינשטיין התאבדה  

    גורי

  25. קצת נשמע עלוב שהוא לא רוצה קשר עם אביו "כבד את אביך דאורייתא'  

    יוסי

    • טיפש 

      סמי

  26. אתה צודק  (ל”ת)

    חיים

  27. לא יאומן איך יצא שפוי, הזוי לתת לילד בן תשע,להחליט,ולאיים  

    לא נתפס

  28. עכשיו נפל לי האסימון  

    קובי

  29. אין דרך להתערב במה שקורא בגור...  

    אריק

  30. יקי  

    אבנר

  31. עצוב שאמא שלו זרקה את האבא המאמץ והשאירה אותך שוב ללא אב  (ל”ת)

    ד

  32. צומי  


    • ראוי לא להעלות תגובה כל כך קטנונית, של אדם שמנסה להשפיל!!! (ל”ת)


  33. מכיר את הסיפור מקרוב  

    זאב

  34. כנסו.לא הבנתי  

    משה

    • הוא נושא הכתבה, לא אימו ולא סבתו ולא אחיו!!! (ל”ת)

      מה החיטוטי שכבי האלה?

  35. יקי אדמקר אנחנו אוהבים אותך  (ל”ת)

    צ

  36. ישראל קליין שמר על קשר עם אבא?  (ל”ת)

    צ

  37. יקי חזק ואמץ. סיפור חיים מרגש. כל הכבוד על אומץ ועל עמוד השדרה החזק שיש לך!  (ל”ת)

    מיכאל

  38. יקי חזק מאד וכל הכבוד שלא פיחדת ועשית צעד קדימה  (ל”ת)

    איציק

  39. למגיני גור  

    פולני

    • צודק , לצערי אני אישית חוויתי עוד כמה סיפורים, כנסו 


  40. איך הצלחת להתנתק מגור.. המזל היה לצדך.. כל הכבוד על הראיון המרגש  (ל”ת)

    יענקל

  41. משעמם  


  42. יקי כנס ותהנה  

    מוטי

  43. אתה באמת מבולבל אם זו התגובה שלך לדברים שלא קשורים אליו, ולא באחריותו!!!  

    ליגאל המתדמה והמבולבל

  44. יקי, נכון זה קשה, לא היית עם אבא, בלי לדון אותך לרגע, ברצוני לומר לך  

    באכפתיות ובאהבה

  45. ראיתם זוג לא מסתדר? תעשו הכל שלא יגיעו לגט. היה גט תעשו הכל שהילדים לא יסבלו!!!  

    יהודים רחמנים בני רחמנים

  46. ראיתם זוג לא מסתדר? תעשו הכל שלא יגיעו לגט. היה גט תעשו הכל שהילדים לא יסבלו!!!  

    יהודים רחמנים בני רחמנים

  47. ?אבא של יקי, אתה שומע??? אולי אתה תעשה כמה פסיעות אליו ותקל מעליו??? לב של אבא!!!  (ל”ת)

    מבקשים בכל לב

  48. ליקי  

    Unknown

  49. אבא